יוסי רוזן, יו"ר המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה
המלחמה הזאת שברה הרבה קונספציות, ומן הראוי שגם בתחום האנרגיה קונספציות ישנות יפנו את מקומן לחדשות יותר. למרות כל מה שניבאו, משק האנרגיה פעל למופת והבטיח את הביטחון האנרגטי.
הצבא תפקד, קיבל את הדלקים, המשק תפקד, התעשייה תפקדה.
יוסי דיין, מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות
"בשנה האחרונה הוכחנו את חוסנו של משק האנרגיה הישראלי בתקופה הקשה ביותר בתולדותיו. תוך כדי ניהול משק האנרגיה בחירום, נדרשנו גם להמשיך ולהוביל את המשק לשנים הבאות. במקביל אנחנו מובילים היום את הרפורמה המשמעותית ביותר במשק החשמל בשנים האחרונות, עם השקעות של כארבעים מיליארד שקל עד סוף העשור.
שיפרנו משמעותית את מלאי החירום שלנו, הן בתחום התזקיקים והן במלאי החלפים למתקני אנרגיה. הבנו את הקושי של מדינת ישראל כאי אנרגטי בתקופת לחימה, ולכן אנחנו משקיעים מאמצים רבים בפיזור מקורות האנרגיה והטמנת תשתיות קריטיות באזורי עימות.
בנוגע לאנרגיה גרעינית – מבחינה אנרגטית אני חושב שזו אנרגיה מתחייבת ומתבקשת. זה צורך אנרגטי למדינת ישראל לעתיד. ההיבטים השונים נבחנים בכל הדרגים ואנחנו עמלים על כך, אך איני יכול לפרט מעבר לכך.
כמו כן אנחנו מקדמים מספר פרויקטים אסטרטגיים,בהם פרויקט ניצנה לייצוא גז טבעי למדינות שכנות, פרויקט האינטרקונקטור – כבל חשמל תת-ימי בין ישראל, קפריסין ואירופה, ופרויקט האיסטמד לגז טבעי ומימן. אלה קשרים אסטרטגיים שהוכיחו את חשיבותם גם בזמן הלחימה"
שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים
בסוגיית חוק הרווחים הכלואים אמר אהרונוביץ: "יש חששות, גם לנו יש חששות. בסופו של דבר אנחנו משנים פה את נושא המיסוי הדו-שלבי במידה מסוימת". עם זאת, הדגיש כי מדובר ב"חקיקה נכונה", שמתחברת לתקופה המאתגרת מבחינת הכנסות המדינה ממיסים.
אתגר הרכבים החשמליים והמעבר למס פחמן
אהרונוביץ התייחס גם לאתגרים הפיסקליים הנובעים מהמעבר לרכבים חשמליים, שכבר מהווים 25% מהיבוא. "הבלו על דלקים ומס הקניה על כלי רכב הביאו למדינה קרוב ל-40 מליארד ש"ח ב2024 אך יש חשש לאובדן הכנסות של מליארדים בשנים הקרובות.", אמר והוסיף כי "אנחנו לא נוכל להתחמק עוד הרבה שנים ממס נסועה".
בת שבע אבוחצרה, מנהלת מינהל הדלק והגז
אבוחצרה הגישה בין השאר, סקירה של צריכה הדלקים בישראל ואת האתגרים המרכזיים של המינהל בשנים הקרובות. נושא שהודגש היה דלקים בני קיימא לתעופה – מינהל הדלק מקדם חקיקה בעניין הטלת חובת השימוש בדלקים ביולוגיים וסינתטיים בתחבורה אווירית ואף מקדם תקינה ישראלית לאיכות המוצר ותחזוקת דס"ל מהול.
המינהל עוסק גם בהטלת חובת השימוש בביודיזל – ספקי דלק יידרשו לספק פיזית סולר שכולל שיעור מינימלי של ביודיזל.
אבוחצרה התייחסה גם לתחזיות הצריכה של בנזין מול סולר וכן ולמקומו של הרכב החשמלי במגזר התחבורה.
איליה כץ, סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר
רפורמה מקיפה במבנה משק החשמל: "עלויות פיתוח רשת ההולכה גבוהות בעשרות אחוזים מאירופה, ורשת החלוקה יקרה ב-20% מהמקובל באירופה. יש רק שתי דרכים אפשריות – או שחברת החשמל תפסיק לייצר חשמל ותתמקד בניהול הרשת, או שהיא תישאר בייצור וניהול הרשת יועבר לחברה אחרת".
יו"ר רשות החשמל, אמיר שביט
על התוכנית להשקעה של 90 מיליארד שקלים במשק החשמל עד 2028: אמיר שביט יור רשות החשמל: "עד שנת 2028 אנחנו הופכים את ישראל למדינה "המאוגרת" ביותר בעולם, עם כ-8,000 מגה ואט של אגירה שיקומו, בהיקף השקעות של למעלה מ-90 מיליארד שקלים. אלו תהליכים שיובילו לאמינות אספקה גבוהה יותר, ליותר תחרות וליותר סולארי ואנרגיות מתחדשות, וכמובן לירידה במחירי החשמל. כבר עכשיו כניסתם הקרבה של מחז"מ 70 ו 80, וההסבות ברוטנברג יכניסו הקפים משמעותיים של ייצור חשמל בגז במקום בפחם, מה שיוזיל את עלויות הייצור לחברת החשמל.
התחרות במשק החשמל היא ההפרטה הגדולה ביותר בהיסטוריית המשק הישראלי, וכבר עכשיו בהובלת השר בחודשים האחרונים אנחנו רואים כמות אדירה של משקי בית שחוסכים ועברו בין מספקים. ראינו הצלחות בתהליכים רבים, אך נכונה לנו עוד דרך מאתגרת, במהלכה אנו שומרים כל העת על התחרות לצד איזונים למען הצרכנים והמשק כולו".
יו"ר חברת החשמל, דורון ארבלי
חברת החשמל צפויה להשקיע 50 מיליארד שקל עד סוף העשור בפיתוח והקמת תשתיות חשמל. אני לא מכיר חברה, לא במגזר העסקי ולא במגזר הממשלתי, שיש לה היקף השקעות כזה".
ליאור מנצר, מנהל סקטור מימון פרויקטים בבנק הופעלים
פער תשתיות קריטי – מנצר הציג בכנס ממצאים המראים כי מצב התשתיות בישראל נמצא ב-20% בלבד מהרמה הנדרשת."כשמסתכלים 25 שנה אחורה על כל התשתיות שהושקעו, אחרי הפחתות ופחת, אנחנו מגיעים לכ-60-70% מהנדרש. התקדמנו בתוצר לנפש, אבל הפערים נותרו אותם פערים", אמר מנצר.
ד"ר חן הרצוג, כלכלן ראשי ושותף ב-BDO
אזהרה: הרפורמה בסכנה – ד"ר חן הרצוג, כלכלן ראשי ושותף ב-BDO, הזהיר כי "הרפורמה במשק החשמל בסכנת כישלון והסיכון הרגולטורי הפך למרכזי, בגלל המחסור בחשמל תחרותי ומדיניות תעריפים טורפנית של רשות החשמל.
כבר בשבוע שעבר חלק מהמספקים התחרותיים הפחיתו את שיעור ההנחה לצרכנים. למרות שהביקוש לחשמל גדל ב-4.5% ב-2024, קיימת תחושה קשה של מועקה וחשש בקרב היזמים והמממנים". לדבריו, "המשק צריך לפחות 13 תחנות כוח גדולות בעשור הקרוב, אבל בשיטה הנוכחית אין סיכוי שהן יקומו בזמן".