יוסי רוזן, יו"ר המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה
מדינת ישראל מצויה בשעה מורכבת. זו תקופה של הפסקת אש וחוסר ודאות לאומי וגלובלי. שנת 2025 הייתה מאתגרת במיוחד, בתקווה ששנת 2026 תעמוד בסימן איחוי שברים וצמיחה כלכלית.
יש לנהוג בצניעות בתחזיות, שכן ה"נורמלי החדש" מאופיין בהפתעות וטלטלות.
רוזן מתריע מפני פתרונות המוכתבים דרך "חוק הסדרים דרקוני" וקורא למדיניות כלכלית ברורה והגיונית שתאפשר למשק האנרגיה לנצל הזדמנויות לצמיחה עם סיום המלחמה.
חוסן משק האנרגיה: יש לשבח את תפקודן של חברות התשתית והאנרגיה (כגון קצא"א, תש"א ותחנות הדלק) במהלך הלחימה. הן הוכיחו חוסן תפעולי שאיפשר לחימה רצופה.
ריאליזם מול חלומות: יש לשמור על הקיים שעובד היטב ולא "לשגות בחלומות לא ריאליים". יש לאמץ רגולציה התואמת את מדינות ה-OECD במקום ניסיונות "להמציא את הגלגל".
יוסי דיין, מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות
ישראל הציגה חוסן משמעותי במשק האנרגיה במהלך המלחמה ("חרבות ברזל"), תוך למידה ממשברי האנרגיה העולמיים (כמו מלחמת אוקראינה-רוסיה) ומההתמודדות הישירה עם פגיעות בתשתיות מקומיות.
המדיניות הנוכחית מדגישה את האיזון שבין קידום אנרגיות מתחדשות לבין הבטחת ביטחון אנרגטי ושימוש מושכל בגז טבעי כ"אנרגיית מעבר". דיין מדגיש את החשיבות האסטרטגית של ייצוא הגז ככלי לסבסוד המחיר המקומי ומימון הרחבת המאגרים, לצד מחויבות בלתי מתפשרת לעדיפות המשק הישראלי. השאיפה המרכזית לשנים הקרובות היא צמצום הרגולציה, הבטחת עצמאות אנרגטית (פריצת ה"אי האנרגטי") ועידוד חדשנות ותחרות דרך קידוחים חדשים, כל זאת תוך שיתוף פעולה הדוק עם החברות העסקיות במגזר
שי אהרונוביץ' מנהל רשות המסים
אהרונוביץ' התמקד בהיבטים הכלכליים והמיסויים של משק האנרגיה. הוא מדגיש את החשיבות של "קרן העושר" והכנסות המדינה מהגז, שמשמשות עוגן כלכלי בזמני מלחמה.
בנוסף, ציין את המאמצים של רשות המסים לעודד אנרגיות ירוקות דרך הטבות מס ותמריצים (כמו במיסוי רכב חשמלי), תוך ניסיון לפשט את הבירוקרטיה ולאפשר ליזמים לפעול בקלות רבה יותר בתחום התשתיות.
בת שבע אבוחצירה מנהלת מינהל הדלק והגז
אבוחצירה התמקדה במדיניות של "גם וגם" – שמירה על ביטחון אנרגטי מבוסס גז טבעי לצד דחיפה משמעותית של אנרגיות מתחדשות. היא מדגישה את הצורך באגירת אנרגיה ובחיזוק רשת החשמל כדי לאפשר ליזמים להתחבר, תוך הצבת יעדים שאפתניים של 30% אנרגיה מתחדשת עד 2030. המסר המרכזי הוא שישראל פועלת לצאת ממעמד של "אי אנרגטי" ולהפוך למדינה שמייצאת אנרגיה ומחוברת לרשתות אזוריות.
מר עלי בינג סגן בכיר לממונה על התקציבים, משרד האוצר
עלי בינג מדגיש בדבריו את חשיבות האיזון בין ביטחון אנרגטי לבין המעבר לאנרגיות מתחדשות, במיוחד לאור לקחי מלחמת "חרבות ברזל". הוא מציין כי המלחמה הוכיחה שמשק האנרגיה הישראלי חייב להיות ערוך לתרחישי קיצון, כולל פגיעה בתשתיות קריטיות, וכי היתירות שמספקים מאגרי הגז הטבעי המקומיים היא נכס אסטרטגי ראשון במעלה. בינג מסביר כי המדיניות הנוכחית מתמקדת בחיזוק רשת ההולכה והחלוקה כדי לאפשר הטמעה רחבה יותר של אנרגיה סולארית ואגירה, במטרה להפחית את התלות בדלקים פוסיליים מבלי לפגוע באמינות האספקה.
בנוסף, בינג מתייחס לסוגיית יוקר המחיה והשפעת מחירי האנרגיה על המשק, וטוען כי פיתוח תחרות וצמצום רגולציה הם המפתחות להורדת מחירים לצרכן. הוא מדגיש את החשיבות של שיתוף פעולה בין המגזר הציבורי לפרטי לקידום חדשנות טכנולוגית בתחומי האנרגיה הנקייה. לשיטתו, ישראל צריכה לנצל את מעמדה כמעצמת גז אזורית כדי לחזק קשרים גיאופוליטיים עם מדינות השכנות, תוך הבטחת עתודות האנרגיה הדרושות לדורות הבאים בישראל.
נירה שמיר, לשעבר כלכלנית ראשית בבנק דיסקונט
הגב' שמיר הציגה ניתוח מאקרו-כלכלי של השפעות המלחמה על המשק הישראלי, תוך התמקדות באתגרי הצמיחה והאינפלציה. שמיר מציינת כי למרות הזעזוע הראשוני, המשק גילה גמישות והתאוששות מהירה בחלק מהסקטורים, אך מדגישה כי הגירעון הממשלתי המתרחב והעלייה בהוצאות הביטחון מחייבים ניהול פיסקלי אחראי. לטענתה, חוסר הוודאות הגיאופוליטי ממשיך להעיב על תחזיות הצמיחה ועל רמת הסיכון של ישראל בשווקים הבינלאומיים, דבר שבא לידי ביטוי בדירוגי האשראי ובעלויות הגיוס של המדינה.
בנוגע למשק האנרגיה, שמיר מתייחסת לקשר הישיר בין יציבות אנרגטית לבין חוסן כלכלי וקוראת להמשך השקעות בתשתיות ארוכות טווח. היא מסבירה כי הגז הטבעי מהווה עוגן כלכלי משמעותי שממתן את עליות המחירים ומספק הכנסות חשובות לקופת המדינה דרך המסים ותמלוגי הגז. לסיכום, היא מדגישה כי המפתח ליציבות בשנים הבאות טמון ביכולת הממשלה לשלב בין מענה לצרכים הביטחוניים הדחופים לבין עידוד מנועי צמיחה אזרחיים, תוך שמירה על אמון המשקיעים וקידום רפורמות מבניות במשק.
חן בר יוסף מנהל מנהל אוצרות טבע, משרד האנרגיה
בר יוסף הרחיב על חשיבות היתירות והגיוון במקורות האנרגיה של ישראל. היכולת לעבור במהירות בין גז טבעי, פחם ודלקים נוזליים היא זו שהצילה את המשק מקריסה בעתות משבר. בנוסף, הוא מציין כי המלחמה חידדה את ההבנה שישראל חייבת להסתמך על יכולותיה העצמאיות ועל כוח אדם מקצועי מקומי, שכן בזמן אמת חברות ומומחים זרים נטו לעזוב את הארץ או להפסיק את פעילותם בשל הסיכונים הביטחוניים. כתוצאה מכך, משרד האנרגיה פועל כיום לשמר ולפתח מומחיות טכנית פנימית כדי להבטיח עצמאות תפעולית מלאה.
במבט לעתיד, בר יוסף מדגיש את הצורך באופטימיזציה של מלאי הדלקים ובחיזוק התשתיות באזורי עימות. הוא מפרט את ההשקעות הגדולות שבוצעו בחדשנות ובמעבר לאנרגיות מתחדשות, אך מבהיר כי אלו חייבות לבוא לצד רשת חשמל חזקה ומפותחת שיכולה להכיל את השינויים הללו.
אמיר שביט יו"ר רשות החשמל
משק החשמל הישראלי עובר מריכוזיות לתחרותיות ומביטחון אנרגטי מבוסס דלקים פוסיליים לשילוב רחב של אנרגיות מתחדשות. האירועים הביטחוניים האחרונים הדגישו את הצורך בביזור מקורות הייצור, שכן מערכת מבוזרת המשלבת ייצור סולארי ואגירה היא חסינה יותר בפני פגיעות מאשר תחנות כוח גדולות וריכוזיות.
שביט מבהיר שרשות החשמל פועלת להסרת חסמים רגולטוריים כדי לאפשר ליזמים פרטיים ולצרכנים ביתיים להפוך ליצרני אנרגיה, ובכך לחזק את חוסן הרשת.
סוגיית התעריפים וההשקעה בתשתיות ההולכה והחלוקה: המעבר לאנרגיה ירוקה דורש השקעות עתק ברשת החשמל, שצריכה להיות מסוגלת לקלוט אלפי מתקני ייצור קטנים. שביט מדגיש את החשיבות של קביעת תעריפים הוגנים שישקפו את עלויות המערכת האמיתיות, אך גם יעודדו התייעלות וחדשנות. המטרה היא להבטיח אספקת חשמל אמינה וזולה לטווח ארוך, תוך ניצול היתרונות הכלכליים של הגז הטבעי המקומי כגשר למשק חשמל דל פחמן.
מאיר שפיגלר מנכ"ל חברת החשמל
שפיגלר פתח בביקורת חריפה כלפי אגף התקציבים באוצר והתנהלות הרגולציה.
בנוסף, הוא מותח ביקורת על אופן יישום הרפורמה במשק החשמל, וטוען כי המרדף אחר תחרות תיאורטית נעשה מבלי להבטיח מראש את היצע האנרגיה הנדרש. לשיטתו, מצב זה הוביל לכשל שבו המחירים לציבור עלו במקום לרדת, כפי שקבעה אף רשות החשמל עצמה. שפיגלר קורא לשינוי גישה שיעדיף פיתוח תשתיות וביטחון אנרגטי על פני רגולציה מכבידה שאינה מחוברת לצרכים הריאליים של המשק.
שמעון שיקי פישר מנכ"ל בפועל וסמנכ"ל תפעול נגה ניהול מערכת החשמל בע"מ
האתגר המרכזי שפישר מציף הוא ניהול היציבות של רשת החשמל בעידן של אנרגיות מתחדשות. הוא מסביר כי בניגוד לתחנות כוח קונבנציונליות, קשה מאוד לחזות את ייצור האנרגיה הסולארית בשל שינויי מזג אוויר ועננות. ככל שהיקף המתחדשות עולה, המערכת הופכת לרגישה יותר להפרעות ("איבוד אינרציה"), דבר שעלול להוביל להתמוטטות רשת מהירה (Blackout) כפי שקרה במדינות אחרות בעולם. כדי להתמודד עם כך, נדרשות יכולות תגובה מהירות מאוד ושינויים של אלפי מגה-ואטים בפרקי זמן קצרים.
לסיום, פישר מציין כי חברת "נגה" נמצאת בתהליך של הקמת שתי מערכות טכנולוגיות מתקדמות שיאפשרו ניהול שוק משוכלל יותר. מערכות אלו יפתחו שווקים חדשים לשירותים נלווים, יאפשרו תחרות גדולה יותר בהצעות מחיר ויסייעו בקליטת אנרגיות מתחדשות ואגירה בצורה בטוחה. המסר שלו הוא שניהול חכם וטכנולוגי הוא המפתח לשילוב המהפכה הירוקה מבלי להתפשר על אמינות אספקת החשמל לכלל המדינה.
חן הרצוג כלכלן ראשי ושותף BDO יועץ פורום יצרני חשמל מגז טבעי
מצב משק החשמל בישראל – סוף 2025 והשלכות לעתיד
תמונת מצב כללית
משק החשמל בישראל הפגין חוסן ושמר על רציפות תפקודית גם בתקופה של כשנתיים מאתגרות במיוחד, בין היתר בזכות העברת חלק משמעותי מיכולות הייצור וההפקה לסקטור הפרטי (כ־58% מהייצור). עם זאת, המשק לא עמד ביעדי מדיניות מרכזיים לשנת 2025 – הן בהפסקת השימוש בפחם והן בשיעור האנרגיות המתחדשות – דבר המעיד על פער בין תכנון לביצוע.
כשלי עומק מבניים
העשור האחרון התאפיין בתת־השקעה בצד ההיצע, בעקבות תחזיות ביקוש שגויות והיעדר מכסות להקמת תחנות חדשות. כתוצאה מכך, המערכת נשענת כיום על תחנות ישנות ולא יעילות, עד להשלמת הקמת תחנות חדשות לקראת סוף העשור. במקביל, שיטת המכסות והרגולציה הנוכחית יוצרת אי־ודאות ליזמים, פוגעת בתחרות ומעכבת השקעות נחוצות.
תחרות ורפורמת החשמל – הצלחה חלקית
הרפורמה במשק החשמל תרמה לשיפור זמינות התחנות, להעברת סיכונים לסקטור הפרטי ולהפחתת עלויות ייצור. עם זאת, נוצר עיוות משמעותי: מקטעי הרשת והשירותים המפוקחים הפכו רווחיים מאוד, בעוד שמקטעי הייצור והאספקה התחרותיים הפסדיים – הן ליצרנים פרטיים והן לחברת החשמל. מצב זה מחליש את התחרות ומייצר סבסוד צולב.
מחירים ותעריפים
למרות ירידה בתעריפי הייצור, הצרכן הביתי כמעט ואינו נהנה מהוזלה ריאלית, בשל עלייה ברכיבי הרשת והשירותים המערכתיים. הרפורמה תרמה בעיקר ליכולת הבחירה ולתחרות באספקה, אך לא יצרה הפחתת תעריפים כוללת. נדרש עדכון מבני של מודל התעריפים כך שישקף עלויות כלכליות אמיתיות.
סוגיות אסטרטגיות לעתיד
גידול בביקוש לחשמל צפוי להימשך (תחבורה חשמלית, דאטה, חשמול המשק), אך תרחישי קיצון אינם ודאיים.
ישראל צפויה להוביל ב־AI במו"פ ופיתוח, אך לא בהכרח כאבן שואבת לחוות שרתים עתירות אנרגיה.
כניסת אגירת אנרגיה משנה מהותית את מבנה התחרות ודורשת עדכון תפיסתי ברגולציה.
מסקנות מרכזיות
נדרשת רפורמה משלימה במשק החשמל, הכוללת:
ביטול או צמצום משמעותי של שיטת המכסות
רפורמה תעריפית מעמיקה ומניעת סבסוד צולב
הפרדה ברורה בין תפקידי חברת החשמל
חיזוק התחרות בצד הייצור והאספקה
התאמת הרגולציה לעידן של אגירה ואנרגיות מתחדשות
מבלי טיפול בכשלים אלו, קיים סיכון ממשי לפגיעה בתחרות, ביעילות הכלכלית ובאמינות משק החשמל בטווח הבינוני והארוך.