באיחוד האירופי מקדמים את מה שמכונה בו ה'פלטפורמה' וגוש האירו למעשה מתאחד ברכישה משותפת על מנת לקנות במשותף מימן וחומרי גלם חיוניים, לאור העובדה שהניסיון הראשון לבצע רכישות גז משותפות עורר התעניינות נלהבת.

כמה גורמים מובילים בתחום האנרגיה השתתפו בסבב הראשון של רכישות הגז המשותפות, ו-10.9 מיליארד מ"ק מהביקוש נרכשו במסגרתו. מדובר ביותר מ-80% מהיעד של אירופה עד סוף השנה, 13.5 מיליארד מ"ק, שנרכשו מקנייני גז עם ספקים פוטנציאליים. ב-26 ביוני פורסם כי יוצא לדרך הסיבוב השני של הרכישה באמצעות המנגנון AggregateEU.

בין החברות המשתתפות, 'אנג'י' הצרפתית, 'אקווינור', חברה בבעלות ממשלת נורווגיה ו'אקספו', ששוכנת בשוויץ, כפי שדיווחו החברות ל'פייננשל טיימס'. גם 'טוטאל אנרג'יז' השתתפה ברכישה, לפי גורם שמצוי בעניינים. קבוצות מסוימות שימשו לסירוגין בתור הקונות והמוכרות באזורים שונים באירופה.

העיסוק של בריסל ברכישות גז משותפות משקף את הצורך של האיחוד האירופי לשריין אספקה למוצרים חיוניים ולייצב את המחירים. מחירי הגז נסקו לאחר שבמוסקבה קטעו את יצוא הגז בצינורות עם הפלישה המלאה לאוקראינה בתחילת השנה שעברה, מה שמפעיל לחצים עצומים על חברות, על ספקיות שירותים ועל הצרכנים.

אוקראינה היא חלק מקהילת האנרגיה של מדינות שאינן חברות באיחוד אבל מורשות להשתתף בתכנית ו'נאפטוגז', חברת האנרגיה בבעלות ממשלת אוקראינה, הצטרפה לסיבוב בתור קונה, לדבריה. גורמים אחרים כמו 'אני' מאיטליה, ישתתפו בשאר סבבי המכרזים.

מארוש ספקוביץ', הנציב האירופי שאחראי לפלטפורמת הגז, תיאר את התוצאה כ"הצלחה גדולה", אף שכמות הגז במכרזים שהוגשו עד כה היא חלקיק בלבד מסך השימוש של האיחוד האירופי. בשנת 2022 עמד השימוש בגז על 360 מיליארד מ"ק, לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית ולפני הפלישה הרוסית לאוקראינה, רק 40% מהביקוש הזה, או כ-155 מיליארד מ"ק, הגיע מרוסיה.

 “אנחנו מתרשמים מאוד מהדרישה המצטברת כבר בסבב הראשון, בעיקר לאור העובדה שבסופו של דבר ההצעות להיצע הגז עולות על הביקוש", אמר ספקוביץ'. הספקים הציעו 18.7 מיליארד מ"ק בסך הכול, אבל לא לכל הכמות נמצאו קונים, הן בשל התנאים של החוזה המוצע או בשל ענייני תמחור. הוא אמר ש-110 קנייני אנרגיה נרשמו לתוכנית.

בפלטפורמת הגז חותרים לתאם את הביקוש, בשאיפה שנפח גבוה יותר בחוזים יוביל להורדת המחירים, כמו שעשה הגוש בענף החיסונים במגפת הקורונה. המגמה הזאת נולדה במסגרת המאמצים של האיחוד האירופי לגוון ולהתרחק מהיבוא מרוסיה, כולל צעדים נוספים, כמו פיתוח תשתיות לקבלת גז טבעי נוזלי ועסקאות עם יצואניות מובילות, כמו ארה"ב ואזרבייג'ן.

החוזים טרם נחתמו ולנציבות לא יהיה חלק במחירים שייקבעו, אף שהיא דרשה שהצעות לגז בצינורות יעקבו אחר המחירים של TTF מוקדי סחר וירטואליים לגז טבעי בהולנד-TTF עבור מכירה, רכישה והחלפה של גז טבעי וכן נקודת תמחור ומסירה עבור חוזים עתידיים של גז טבעי,  אמת המידה העיקרית של מסחר הגז באירופה. המחירים של TTF צנחו מהשיאים שהגיעו אליהם באוגוסט שעבר: כ-340 אירו למגה-ואט שעה לעומת כ-30 אירו למגה-ואט שעה בחוזים של חודש מראש, מחיר שמתקרב למחירים שלפני המלחמה.

מבחינת סוחרי הגז, ייתכן שהפלטפורמה "תגביר את היעילות בכל הקשור למציאת לקוחות ולמכירות בנפחים גבוהים יותר", אמר פיטר תומפסון, אחראי תחום שוק הגז העולמי בסוכנות הייעוץ 'בארינגה'.

ייתכן שזה "יפתח בפני הקונים פוטנציאל לקבל הנחות והמוכרים יפיקו תועלת רבה יותר ממכירות בנפח גדול בבת אחת", אבל מאחר שקצב הביקוש משיג את האספקה בכל העולם, "למה שמוכרים ימכרו במחירי הנחה כאן, ולא במקום אחר?" הוסיף תומפסון. ספקוביץ' ציין שאם המחירים לא יהיו תחרותיים, ייתכן שהקונים "יסתלקו" ויחפשו עסקאות רווחיות יותר.

המאמצים לרכוש גז במשותף שכיחים יותר באסיה. 'ג'רה' ביפן ו'קוגאז' בקוריאה חתמו על תזכיר הבנות באפריל, שמתייחס לרכישה משותפת פוטנציאלית של גז טבעי נוזלי. תזכיר ההבנות נוצר לפי הסכם דומה שהגיעו אליו החברות עם סין ב-2017.

האפשרות לבצע רכישות משותפות כדי לקדם את מצבורי המינרלים החיוניים לגוש האירו עבור טכנולוגיות ירוקות כמו רוח ואנרגיה סולארית וייצור סוללות הוצעה על ידי גורמים מבריסל במרץ, "כדי להגיע לתנאים טובים יותר עם הספקים או למנוע מחסור".

ספקוביץ' אמר שתוכנית הגז תהיה מעין "מתווה" ל"שוק חדש" של חומרים חיוניים ושל מימן, שיעזור להפחית את פליטות הפחמן בתעשיות עתירות אנרגיה. כמה חברות מהמזרח התיכון הביעו נכונות לספק מימן, הוסיף ספקוביץ'.

כאמור, ב-26 ביוני נפתח הסבב השני וסבבים נוספים של רכישות גז משותפות עתידים לצאת מבריסל השנה.

אתגרים של הגבלים עסקיים

ד"ר ארנסטו בונפה, חוקר מ'המרכז לחקר חוק ומדיניות אנרגיה, נפט ומינרלים'  וסימינה סוסיו, עורכת דין מומחית לרגולציה אירופית בתחום האנרגיה ודיני תחרות כותבים יחד ב'יורואקטיב' על הסוגייה מזווית משפטית. התכנית REPowerEU מתחילה להניב פירות. לפי התקנון של המנגנון החדש, החברות צריכות לקבץ ביקוש שיהווה לפחות 15 אחוז מההתחייבויות שלהן לאחסון, כלומר 13.5 BCM של גז בשנה.

הקריאה לחברות להשתתף ברכישה המשותפת היא עוד צעד בנכונות של האיחוד להשתמש במשקל הכלכלי שלו בשוק העולמי. אמנם הפלטפורמה הושקה כצורך מיידי של גז בצנרת וגט"ן וכן מימן בטווח הארוך יותר. אבל היחס אליה הוא כאל מנגנון, כוח משימה, שירות.

שימוש מלא במשקל הכולל של האיחוד באמצעות הפלטפורמה אין פירושו שתהיה גמישות או הקלות בכל הקשור בחוקי התחרות של האיחוד והנציבות האירופית, אשר הבהירו היטב שכל חוזה גז יטופל אך ורק בידי החברות המעורבות בו, מחוץ למנגנון קיבוץ הביקוש וכי חוזי אספקה לא ייחתמו על ידי האיחוד האירופי או בידי 'פריזמה', פלטפורמת ההזמנה של שירותי התמסורת לגז באיחוד.

המודלים המוצעים כיום לשיטת העבודה של הפלטפורמה מעלים קצת חששות באשר להגבלים עסקיים, עם זאת, על החברות לטפל בחשיפה שלהן להגבלים עסקיים לפני שהן משתמשות בפלטפורמה.

הירידה החדה בייבוא גז מרוסיה הביאה את האיחוד לחפש גז ממקורות אחרים, בעיקר גט"ן וגז בצנרת. הצינורות מנורווגיה, אלג'קריה ואזרבייג'אן כבר מזרימים במלוא כושרם בעוד שרוב היבוא של הגט"ן מגיע מקטר, ניגריה וארה"ב. העסקה בין ארה"ב לאיחוד על אספקה של עוד 15 BCM בשנה ב-2022 ועוד חמישים עד 2030 צוינה כדוגמה לעבודה של הפלטפורמה. עם זאת, המעורבות של המנגנון הזה בפנייה לקונים מחו"ל עדיין לא ברורה משום שהמדינות הקונות פנו בעצמן לצד שלישי, המוכר. לכך גם יש להוסיף סוגיות בכל הקשור לשימוש בצנרת ההולכה, לניצול מקסימלי של כושר הספיגה של הצנרת, פעולות מתואמות של אחסון וזיהוי צורכי התשתיות ועוד.

האיחוד משתדל שלא להתפשר על צורכי נטרול הפליטות בשטחו תוך שמירה על ביטחון אנרגטי, אתגר שטומן בחובו גם לא מעט שאלות של הגבלים עסקיים ושאלות מהותיות בקשרים שבין חברות למדינות.

euractiv.com