שלוש חברות הגז התעשייתי המובילות בעולם צפויות להיות המרוויחות הגדולות בשלבים המוקדמים של מרוץ למימן מאנרגיות מתחדשות, עם עלייה צפויה בהיקפי הביקוש – כך לפי דוח סוכנות הדירוג של S&P Global .
לפי הדוח, נראה שיצרניות הגז התעשייתי הגדולות, Linde, Air Liquide, ו-Air Products מתכוננות להגדיל את היצע המימן לאור העלייה בביקוש מצד משתמשים תעשייתיים, לנוכח המעבר לחומרי זינה מתחדשים או כאלה המבוססים על גז דל-פחמן.
עוד נאמר בדוח כי החברות "נמצאות במצב שבו הן צפויות להרוויח מהנוכחות המבוססת שלהן בשוק המימן המסורתי, מהמומחיות שפיתחו מבחינה טכנולוגית ומהשתתפותן בחלק מהפיילוטים הכי מתקדמים לאורך שרשראות הערך של המימן הכחול והירוק".
זה כבר מספר עשורים שהחברות מייצרות מימן קונבנציונלי לשימוש תעשייתי, אבל עד כה נושא האנרגיה האמור היווה פחות מעשרה אחוז מסך ההכנסות של Linde ו-Air Liquide, ורק כ-25 אחוז מסך הכנסותיה של Air Products.
עם זאת, ביקוש מוגבר מצד צרכנים מסורתיים, שאינם מסוגלים להשקיע בעת הנוכחית בחלופות נקיות יותר בעצמם, עשוי לסלול את הדרך לצמיחה. לאחר מכן, ניתן יהיה להעצים מגמה זו גם בעזרת הביקוש המתפתח בסקטורים חדשים.
ענף הספנות יצטרך לשפר את היעילות הפחמנית שלו בכ-90% כדי לעמוד ביעדי ה-IMO לשנת 2050 50% – יעד הקיצוץ בפליטת גזי חממה של ה-IMO עד 2050
גידול בהיצע
בהתאם להערכת סוכנות הדירוג שלS&P Global , ייצור המימן העולמי עומד כיום על סך של כ-73 מיליון טונות בשנה. הסוכנות צופה כי 20 מיליון טונות נוספים יתווספו לזרם הייצור עד 2030. כמו כן, הסוכנות מדווחת כי רק כאחוז אחד מהתפוקה כרגע מופק ממקורות מתחדשים והרוב המוחלט מופק מדלקים פוסיליים בלי שום התייחסות לפליטות, ולכן פחמן דו-חמצני נפלט מהתהליך בהיקף של 830 מיליון טון בשנה, כמות גדולה יותר מזו של ענף הספנות העולמי.
בסוכנות S&P Global צופים שבשנת 2025 הביקוש למימן טהור יגיע כמעט ל-79 מיליון טון בשנה בשנת 2025, "וזאת בהתחשב במגמה של עלייה בתפוקה של בתי הזיקוק, צריכה מוגברת של אמוניה והצמיחה בביקוש למימן בסקטורים אלטרנטיביים. מאגר הנתונים של Platts Analytics בנושא ייצור מימן זיהה הצהרות בדבר תפוקת אלקטרולייזרים חדשה של מימן בגובה של 1.85 מיליון טון בשנה, האמורה להתממש עד שנת 2025" – עלייה של 31 אחוז בהתחייבויות ברמה הלאומית.
ב'פלאטס' מעריכים שמתקני הפקה של מימן דל פחמן או מנוטרלים פחמנית שכבר מצויים בשלבי הקמה משקפים השקעות מצטברות בסך 29 מיליארד דולר.
צמיחה בביקוש העולמי ב-20 מיליון טון עד 2030 הביקוש למימן יגיע ל-79 מיליון טון עד 2025: פלאטס אנליטיקה
פרויקטים בתחום האנרגיה המתחדשת
כל שלוש החברות – Linde, Air Liquide, ו-Air Products – מפתחות פרויקטים בתחום המימן כמקור אנרגיה מתחדש.
בשנה שעברה השיקה Air Products יוזמה משותפת עם ACWA Power ועם הפרויקט החדשני ניאום לייצור מימן ירוק בערב הסעודית. מפעל ה-GW-4, הצפוי להתחיל לפעול ב-2025, ייצר 650 טון של מימן ביום באמצעות תהליכי אלקטרוליזה המבוססים על אנרגיה סולארית ואנרגיית רוח, וכן 1.2 מיליון טון של אמוניה ירוקה בשנה. Air Products תהיה הרוכשת הבלעדית של תוצרי הפרויקט, והיא מתכוונת לייצא גלובלית.
Linde אמרה בינואר כי היא מתכננת להקים ולתפעל אלקטרולייזר עם ממברנה להחלפת פרוטונים, עם הספק של 24 מגה וואט, במסגרת פרויקט משותף עם ITM Power. תיק ההשקעות העולמי של Linde כולל קיבולת אלקטרוליזה בהיקף של 40 מגה וואט, המפוזרים על פני 80 אתרים.
Linde מפעילה כמעט 200 תחנות תדלוק מימן, והיא מפתחת טכנולוגיה חדשה עם Daimler Trucks, עם צפי לאב טיפוס לסוג חדש של רכב עד 2023. בנוסף, החל מ-2022 החברה תספק מימן נוזלי ירוק לחברת המעבורות הנורווגית Norled מהאלקטרולייזר במפעל הכימי שלה בלאונה. Linde מפעילה גם מערה לאחסון מימן.
Air Liquide רכשה בינואר השנה 40 אחוז מההחזקות בפרויקט האלקטרולייזר הצרפתי של H2V Normandy, עם הספק של 200 מגה וואט. סך הספק האלקטרולייזרים המותקן של Air Liquide מתוכנן להגיע ל-3 גיגה וואט, עם פיזור כלל-עולמי, עד 2030.
כפי שמציינת סוכנות הדירוג שלS&P Global , תזרימי המזומנים היציבים של חברות הגז התעשייתי הגדולות הללו, שמקורם בחוזים ארוכי-טווח עם לקוחות, אפשרו להן לבצע את השקעות הקרן הדרושות לצורך מימון פרויקטים בתחום המימן הכחול והירוק.
עם זאת, סוכנות הדירוג מזהירה כי "לאור הכדאיות הצפויה של המעבר למימן ירוק וכחול, חברות גז תעשייתי עלולות לאבד את הדומיננטיות שלהן בשוק שהיה נישתי".
לפי ההערכה האחרונה של 'פלאטס', עלות ייצור מימן באמצעות אלקטרוליזה אלקלית בהולנד עומדת על 3.54 אירו לקילוגרם (כולל הוצאות הון).
עלות הייצור באמצעות אקלטרוליזה עם ממברנה להחלפת פרוטונים הוערכה ב-4.52 אירו לקילוגרם, בעוד שעלות ייצור מימן כחול בתהליך פירום קיטור-מתאן (לרבות עלויות פחמן, עלויות תפיסה ואגירה, והוצאות הון) עמדה על 1.95 אירו לקילוגרם.