ללא ניהול נכון, המעבר לאנרגיה מתחדשת יוביל לסכסוכים ואלימות

אם המעבר לאנרגיה מתחדשת לא ינוהל באופן אחראי, הוא טומן בחובו פוטנציאל של מחסור בדלק, סכסוכים ואלימות ג’ושוע אס. היל מעיף מבט בדוח האחרון של צוות החשיבה “המכון הבינלאומי לפיתוח בר קיימא”

energytransition.org / ספטמבר 2018

סיפור פשוט

המכון הבינלאומי לפיתוח בר קיימא, צוות חשיבה מקנדה, פרסם לפני כחודש את “מינרלים של סכסוך ירוק: הדלק שמלבה את הקונפליקט במעבר לכלכלה דלת פחמן”. הדוח חוקר את הפוטנציאל לניהול כושל של רכישת מינרלים, ההכרחיים לטכנולוגיה דלת פחמן כגון טורבינות רוח, פאנלים סולאריים, אחסון אנרגיה משופר ומכוניות חשמליות. כמו במקרה של כל משאב מהטבע לאורך ההיסטוריה, כאשר לא מנהלים אותו באחריות, עלול להתעורר מאבק מקומי ואזורי. ככה זה במקרה של מים, דלקים פוסיליים, אבני חן או משאבי מינרלים חיוניים שמשמשים אותנו בכל תחומי החיים.

סיפורים על קבוצות חמושות שפועלות במכרות הקובלט ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו ומהומות שמתפרצות סביב כריית הבוקסיט בגינאה הן רק שתי דוגמאות שמזכירות לנו את הסוגיה, אבל מן הראוי שאותם הקולות שקוראים למעבר לכלכלה ירוקה, ידברו גם על הסוגיות הללו”, מסבירה אחת השותפות לכתיבת הדוח. “חוץ מהרגולציה על הבדיל, המתכות הללו לא זכו לחקיקה ייעודית”.

הדוח פותח בהסבר פשוט “הטכנולוגיות הנדרשות בכדי לאפשר את המעבר, לרבות טורבינות רוח, פאנלים סולאריים ואחסון אנרגיה משופר, דורשות כמות גדולה של מינרלים ומתכות. ללא התפתחויות טכנולוגיות משמעותיות או לפחות שימוש בחומרים ממוחזרים, הכמויות האלו יגיעו ממגזר הכרייה” לפיכך, השאלה היא איך מחלצים את החומרים האלה מהאדמה, מבלי לעורר או להגביר מתחים מקומיים ואזוריים, כפי שכבר קרה באופן קבוע לאורך ההיסטוריה, לאחרונה במקרים של יהלומים, קובלט ובוקסיט.

ילד בן 11 נושא שק קובלט בקונגו

70 אחוז מהאספקה העולמית של קובלט מגיע מקונגו ואחריה – רוסיה, קובה, אוסטרליה וקנדה – שמייצרות יחד 13 אחוזים מהאספקה בעולם. דניאל בן ה-11 נושא שק קובלט על גבו בקונגו. מקור: גטי אימג’ז

כל משאב והמדינה השברירית שמנהלת אותו

הממצאים העיקריים של הדוח מראים שיש לפחות 23 מינרלים עיקריים שהם קריטיים לפיתוח ופריסה של פאנלים סולאריים, טורבינות רוח, מכוניות חשמליות וטכנולוגיות של אחסון אנרגיה. למרבה הצער, רוב המרבצים של המינרלים הללו מצויים במדינות “שהן לרוב גם שבריריות וגם מושחתות” כך לפי אינדקס השחיתות העולמי ואינדקס הקרן למען מדינות שהשלום בהן רעוע.

“המכון הבינלאומי לפיתוח בר קיימא” יצר מפה אינטקראקטיבית של העולם (כדאי לחפש אותה באתר), אשר מדגימה באופן ויזואלי את השכבות של מגוון המשאבים של מינרלים והעתודות שלהם, היכן הם נמצאים ומה הפוטנציאל של השבריריות והאלימות של המיקום שלהם. ברוב המקרים, כריית המינרלים הייתה כרוכה במתיחות ואיבה מקומית, שאליהן התלוותה אלימות קשה”.

מחברי הדוח מסכמים “המינרלים הדרושים למעבר לאנרגיה ירוקה מציבים סכנה גדולה להיווצרות או התמשכות סכסוכים אלימים סביב הכרייה שלהם. על מנת להגשים את המטרות העולמיות בכל הקשור בצמצום התחממות של כדור הארץ ובמקביל, לשמור על שלום בר קיימא, יש לנהל את שרשרת האספקה של המינרלים האלה בצורה אחראית ושקופה לכול. לשם כך נדרשת פעולה משותפת של החברה האזרחית, הסקטור הפרטי והממשל”.

שלא כבעבר, העולם התאגידי שבו אנחנו חיים מתיימר שלא להעלים עין מעוולות, מכרייה שנעשית באופן לא מוסרי ומהשלכות אזוריות לא רצויות. כפי שהסבירה קלייר צ’רץ’, מנהלת מחקר במכון, “נוסף על המודעות המוסרית, יש היום גם מודעות לסיכונים הכרוכים בסכסוכים האלה סביב משאבים ולאלימות שמתלווה לשרשרת האספקה של המינרלים. המודעות הולכת וגוברת בזכות הממשלות והצרכנים גם יחד והסקטור הפרטי מגיב לכך. על מנת להפחית או לנטרל את הסיכון שבהשקעות של הסקטור הפרטי, הוא שואף ששרשרת האספקה תהיה בטוחה כמה שיותר – משלב הכרייה ועד המוצר הסופי שלו. במקרים רבים, תכניות של התעשייה הן אלו שמניעות את התהליך”.

כדאי לעשות גם השוואה מובנת מאליה בין המהלך להפחתת השימוש בדלק פוסילי המרכזת את מרב תשומת הלב של הבנקים הגדולים ובין העניין הגדל והולך בנוגע לכרייה ואיתור מינרלים באופן אתי. ההשקעה והתלות המתמשכת בדלקים פוסיליים ימשיכו להגביר את הסיכון של נכסים תקועים, השקעות ותשואות שירדו לטמיון, וימשיכו את התמיכה והתלות בכרייה לא מוסרית, שבטווח הארוך תעורר בעיות לחברות המעורבות.

יותר מזה, יש עניינים המתנגשים זה עם זה במסגרת המטרות לפיתוח בר קיימא של האומות המאוחדות שיש הכרח לאזנם כראוי. “קושיה זו חשובה מאוד, במיוחד בהתחשב במטרות. מאחר שאנחנו פועלים להשיג את המטרות שעניינן  מים נקיים ופעילות האקלים, חיוני שנעשה זאת מבלי לסכן את יעד 16- העוסק בשלום, צדק ומוסדות שלטון חזקים”.

רגולציה של ניתוק והתרחקות

צ’רץ’ מדגישה, “כמו המהלכים הנוכחיים התומכים בשלילה של דלקים פוסיליים, יש בהחלט מקום למהלך של ניתוק והתרחקות מעסקים וארגונים התומכים באי יציבות, עימותים ואלימות אזורית. יש גם הוכחה לכך בדמות הדרישה שמציבים הצרכנים ומהממשלות, וכן גם התעשייה, לעבור לשרשראות אספקה אחראיות יותר, עם מספר גדל והולך של חברות שמשתדלות מאוד לצייר את המוצרים שלהן ככאלה שהגיעו מאזורים נטולי סכסוכים ולא עלו בדם”.

בקרוב, עסקים רבים יהיו חייבים בכל מקרה להתחיל לפעול בכיוון הזה. התקנה הקרבה ובאה של “מינרלים מאזורי קונפליקט” של האיחוד האירופי, תתייחס ישירות לכאלף יבואנים ו-500 מצרפים ומזקקים של ארבעה מינרלים קונבנציונאליים המופקים בקונגו (בדיל, טונגסטן, טנטאלום וזהב), המכונים 3TG– בין אם הם יושבים באיחוד האירופי ובין אם לא. הרגולציה אמנם לא מכסה את המינרלים “הירוקים” שמגיעים ממוקדי סכסוך, אבל זה בכל זאת צעד גדול לכיוון שרשראות אספקת המינרלים אחראיות יותר ברמה הבינלאומית.

חברות כמו אפל וגוגל כבר עושות צעדים ענקיים כדי להתרחק מתלות בשרשרת אספקה מיושנת שמנוהלת בצורה גרועה ומסתמכת פחות על אחריות חברתית ויותר על מקסום רווח. הוכחה לכך ראינו ביולי כאשר ‘אפל’ השיקה את קרן האנרגיה הנקייה של סין בהיקף של 300 מיליון דולר, שתשמש כשותפה עם הספקים שלה ותאפשר להם להגביר את השימוש שלהם באנרגיה מתחדשת. לא יפתיע לראות את ‘אפל’ ודומותיה נעות במהירות לטיהור וניקוי היבטים אחרים של שרשרת האספקה שלהן.

“אחד הדברים שאנו מנסים להדגיש בדו”ח הוא הצורך שלנו להתרחק מנוהלי ניהול גרועים של שרשרת אספקה המטפחים ומעודדים שבירות וחולשה, בניגוד לאזורים או מדינות הנמנעות מצעד שכזה. הימנעות, בסופו של דבר, היא לא הפתרון האידיאלי”, אמרה צ’רץ. “אנחנו צריכים את הנהלים הטובים ביותר של שרשרת אספקה שיעודדו שלום וקיימות במדינות המתפתחות העשירות במינרלים. ואז הסביבה ותושבי המדינה באמת יפיקו תועלת מעושר המינרלים. דרישות אלו –מהממשלות, הצרכנים והתעשייה- הן כולן חלק ממהלך רחב יותר להיפטר מנהלים ומנהגים המטפחים שבריריות אזורית. היסודות מוכנים, אך עדיין לפנינו עבודה רבה” .