נשיא ברזיל, לואיס אינסיו לולה דה סילבה, מנופף זה מכבר בתואר אביר הסביבה העולמי ומצביע על הצמצום הגדול שחל בבירוא היערות באמזונס מאז כניסתו לתפקיד. עם זאת, שבועות בלבד לפני מועד ההתכנסות של ועידת האקלים בבלם, עיר נמל באמזונס, אישרה הממשלה בראשות לולה את בקשתה של חברת הנפט הלאומית 'פטרובראס' לבצע חיפושי נפט גולמי בסמוך לשפך האמזונס, ופעילי סביבה ברחבי העולם התאכזבו קשות.
"כל עוד העולם צריך נפט", אמר לולה לעיתונאים בעקבות ההחלטה, "ברזיל לא תוותר ככה סתם על הון שיכול לשפר את איכות חייהם של אזרחים בברזיל".
העולם מקדם בימים אלה מעבר לאנרגיה דלת פחמן, בשווי של טריליוני דולרים, וההנחה שכולם ירוויחו מהמעבר המכונן הזה צברה אמינות במהירות. כמעט 75 אחוז מכל התוכניות לאנרגיה ירוקה שהוגשו השנה לקראת ועידת האו"ם לשינוי האקלים מדברות על "מעבר צודק למשק של אנרגיה דלת פחמן".
הביטוי הזה צובר פופולריות, אבל גם מייצר פרשנויות שונות. בהרבה מדינות מתפתחות לא ששים להוביל את המגמה הזאת, בעיקר בימים אלה, לאור העובדה שארה"ב, יצרנית הנפט הגדולה בעולם וארץ עם כלכלה עשירה, לא מתאמצת כלל וכלל לבצע צמצומים.
מדינות כמו ברזיל עומדות בפני דילמה, לדברי אלפונס בלאנקו, מנהל התוכנית למעבר צודק ב'אינטר-אמריקן דיאלוג', צוות חשיבה בוושינגטון. "אם אתחייב להפסיק להפיק גז ונפט מרצוני, אאבד את ההזדמנות להרוויח מהמאגרים שלי, בזמן שאחרים משתמשים במשאבים שלהם. אני מאבד הזדמנות להתפתח".
זאת גם עמדתו של לולה. מבחינתו, הדרך ל'מעבר צודק לאנרגיה דלת פחמן' עוברת בהפקת מרבית של נפט וגז ובחלוקת הרווחים עם העניים.
הרעיון הזה גורף תמיכה פוליטית בברזיל וברחבי העולם המתפתח, אבל לא מדובר בחזון היחידי.
בקולומביה השכנה, הנשיא גוסטבו פטרו חותר לגישה חדשה למדיניות הסביבתית, ומקווה שמדינות אחרות יעתיקו אותה. "אנחנו מוכנים לעבור לכלכלה בלי פחם או נפט", אמר פטרו בנאום ההשבעה שלו באוגוסט 2022, תשעה חודשים אחרי ועידת האו"ם לשינוי האקלים ה-26, שהתקיימה בגלזגו. "אגן על הקרקע והתת-קרקע שלנו, על הימים והנהרות שלנו, על האוויר ועל השמים… קולומביה תהיה מעצמה של חיים".
מאז הפסיק פטרו את כל הפעילויות לגילוי מקורות נפט וגז חדשים, העלה את המסים על חברות דלקים פוסיליים והתחיל לפתח כלכלה חלופית שמבוססת על תיירות ועל חקלאות ידידותית לסביבה.
חלפו שלוש שנים מאז כניסתו של פטרו לתפקיד, ונדמה שבמקומות מסוימים בעולם המתפתח הלהיטות לבצע מעבר אנרגיה מהיר הולכת ושוככת. כלכלות מתעוררות פיתחו התנגדות להפסקת השימוש בדלקים פוסיליים, מעבר לפחם.
"המודל הזה מגביר את התלות": ביקורת על המדיניות של לולה
סין היא המובילה העולמית בתחום פליטות הפחמן, ואילו פליטות הפחמן באירופה ובארה"ב יורדות. זה אומר שהפעולות של המדינות המתפתחות הן שיקבעו בעצם את קצב שינוי האקלים בעשורים הבאים.
עם זאת, יש אומרים שהמודל שאימצה ברזיל לא כולל תמריצים ליישם הצעות להפחתת פליטות פחמן. "הטענה שחיפושי הנפט יממנו את מעבר האנרגיה לא מביאה בחשבון מנגנונים ליישום", אומר ז'וליאנו בואנו דה אראוז'ו, מנהל טכני במכון הבין-לאומי 'אראיארה' Arayara בברזיל. "לברזיל אין קרן אקלים לאומית שמקושרת לרווחי נפט… במקום לחזק את המעבר, המודל הזה מגביר את התלות בדלקים פוסיליים".
כרגע, ברזיל מקדמת במרץ תוכניות לשאוב עוד נפט. הממשל בראשות לולה רוצה שברזיל תהיה יצרנית הנפט הגולמי הרביעית בעולם עד 2030, לפני עירק ואיחוד האמירויות הערביות.
פעילי איכות הסביבה ופעילים להגנת זכויות ילידים מזדעזעים מהמגמה הזאת. "לולה לקח את השאיפות שלו להיות מנהיג בתחום האקלים וקבר אותן בקרקעית האוקיינוס", אומרת סואלי אראוז'ו, מתאמת מדיניות ציבורית בקבוצת החברה האזרחית Climate Observatory, בנוגע להחלטה להתיר קידוחים ימיים בשפך האמזונס.
"גרינפיס" ושבעה מלכ"רים אחרים מגישים תביעה בניסיון לבטל את הרישיון לקידוח באר חיפוש. "מדובר בפרויקט חמסני, שמתעלם מקולות של ילידים, השומרים האמיתיים של היער, והוא חושף את הסתירות במדיניות הממשלה. הממשלה משקיעה בדלקים פוסיליים, האשם העיקרי במשבר האקלים", אומר קלבר קאריפונה, אחד הרכזים בברית העמים הילידיים של ברזיל.
אבל בממשלה בראשות לולה טוענים שניצול של מרבצי הנפט הגולמי השופעים מול חופי ברזיל, בעיקר למטרות ייצוא, יסייע לממן השקעות באנרגיות דלות פחמן ותוכניות חברתיות ולטפל באי-שווין החברתי העמוק בארצם.
שר המכרות והאנרגיה אלכסנדרה סילוויירה אומר שבזכות ייצור החשמל בעיקר מאנרגיית מים, ומיקומה בחוד החנית של תחום הדלקים הביולוגיים, ברזיל מסתמנת כ"מנהיגה במעבר האנרגיה העולמי".
"אני מציע שמדינות שכבר עברו תיעוש, מדיניות שההכנסה לנפש בהן גבוהה בצורה משמעותית מהממוצע בדרום העולמי ובברזיל, יפתחו קצת מודעות לעובדה שאנחנו חיים במערכת אקולוגית אחת", אמר השר לפייננשל טיימס. "כדי להציל את המערכת האקולגית, אנחנו צריכים מעבר הוגן לאנרגיה דלת פחמן, שיתבצע בהסכמה. וכדי שהוא יהיה הוגן, צריך לשים כסף על השולחן".
ברחבי העולם המתפתח, רבים תומכים בנקודת המבט של סילוויירה.
ניגריה, יצרנית הנפט הגדולה באפריקה, מתעדפת הפקת רווחים מנפט וגז, וערב הסעודית מתכננת לבצע דה-קרבוניזציה בצריכת האנרגיה המקומית, אבל משקיעה במטרה להישאר יצרנית הנפט השנייה בגודלה.
ואילו באמריקה הלטינית, ארגנטינה מזדרזת להגביר את ייצור הנפט משדות הפצלים ב-ואקה מוארטה, פטגוניה. חברת הנפט הארצית של מקסיקו, 'פמקס', מתכננת לפתוח מחדש בארות ישנות ולמצות מהן עוד קצת תפוקה.
צ'ילה ואורוגואי, לעומת זאת, מובילות בתחום האנרגיה המתחדשת, אבל מדובר בשתי מדינות עם כלכלות קטנות יחסית.
בוונצואלה, שמתהדרת במאגרי הנפט הגדולים ביותר ברשומות, הרחבת ייצור הנפט היא אחד מקומץ היעדים שמשותפים לנשיא הסוציאליסט המהפכן ניקולס מדורו וליריבתו המושבעת, מנהיגת האופוזיציה השמרנית מריה קורינה מצ'אדו.
סורינאם, מדינת חוף זעירה לחופי הים הקריבי, נהגה להתהדר בפליטות הפחמן השליליות שלה, אבל מתכננת בימים אלה להתחיל בשנת 2028 להפיק נפט בקידוחים ימיים. המפעילה TotalEnergies, מצרפת, אומרת שהפרויקט "ממחיש בבירור את אסטרטגיית המעבר שלנו". גיאנה השכנה, שיערות מכסים 85% משטחה, מרחיבה את הפקת הנפט בתנופה חדה אף יותר, ולכן המשק שלה הכפיל את עצמו פי חמישה כמעט בין 2019 ל-2024.
יום הבחירות בגיאנה, ספטמבר 2025. נפט התגלה במדינה הזעירה והבחירות שנערכו בה נסובו על אופן ניהול התגלית. צילום: חואקים סרמנייטו / גטי אימג'ז
הפקת הגז בקולומביה הולכת ומצטמצמת והמדינה תלויה בייבוא. מאוריסיו קרדנס, עמית מחקר בכיר באוניברסיטת קולומביה ומועמד שמרני בבחירות אומר שאין בזה שום היגיון, כי הגז המיובא יקר יותר ומייצר יותר פליטות פחמן.
"מעצמה של חיים" החלום הקולומביאני
אף אחת מיצרניות הנפט באמריקה הלטינית לא חותרת לעתיד ללא פליטות פחמן כמו קולומביה.
כשישה שבועות אחרי השבעתו לנשיא, פטרו אמר בעצרת האו"ם בניו יורק שפחם ונפט "עלולים למחוק את האנושות כליל" ותלה את האשם בקפיטליזם.
"האסון האקלימי שיהרוג מאות מיליוני אנשים לא מתחולל בגלל כדור הארץ, אלא בגלל ההון", הוא אמר. "בגלל הלוגיקה שמעודדת צריכה". פטרו הוא מעריץ של הכלכלן האקולוגי ניקולס ג'ורג'סקו-רוגן, מקור השפעה משמעותי על אסכולת 'הצמיחה השלילית', שמקדמת צמצום של השווקים כדי להפחית את הלחץ על משאבי הטבע.
פטרו העלה מסים על חברות נפט, גז וכרייה, הטיל מורטוריום על רישיונות חדשים לחיפוש נפט וגז וקידם איסור על סדיקה הידראולית. בשיחות האקלים בדובאי בדצמבר 2023 הכריז פטרו שקולומביה תצטרף לקבוצה קטנה, רובה מדינות אי קטנות, שמבקשות לנהל משא ומתן על "האמנה למניעת הפצה של דלקים פוסיליים".
המהלך של פטרו היה כרוך בסיכון כלכלי. קולומביה מפיקה כ-750 אלף חביות ביום. נפט ומינרלים, כולל פחם, סיפקו 44 אחוז מתשואות הייצוא של קולומביה ב-2022, לפי ה-OECD. במחקר שערכו בשנה לאחר מכן משרד האוצר של קולומביה וסוכנות הפיתוח הצרפתית נמצא שהדלקים הפוסיליים היוו 15-10 אחוזים מסך ההכנסות של הממשלה.
כל ההשקעות הגדולות בנפט וגז נעצרו. 'שברון', 'אקסון-מוביל', 'קונוקופיליפס' ו'רפסול' יצאו בשנים האחרונות מפרויקטים בקולומביה או צמצמו אותם. באפריל הכריזה 'של' שהיא פורשת משלושה פרויקטים של קידוחי גז ימיים עם 'אקו-פטרול', חברת הנפט הארצית של קולומביה, אף שהמדינה ניצבת בפני מחסור באספקת הנפט.
הפקת הגז בקולומביה הולכת ומצטמצמת והמדינה תלויה בייבוא. מאוריסיו קרדנס, עמית מחקר בכיר באוניברסיטת קולומביה ומועמד שמרני בבחירות, אומר שאין בזה שום היגיון, כי הגז המיובא יקר יותר ומייצר יותר פליטות פחמן. "הדבר היחידי שיוצא לקולומביאנים מזה הוא תשלום וזיהום גבוהים יותר, כי מדובר במדיניות אנרגיה גרועה".
מדיניות פטרו, לצד עוינות כלפי המגזר הפרטי, פוגעות בצמיחה הכלכלית של קולומביה
ב-2023 נכנסה הכלכלה של קולומביה לקיפאון, השנה הראשונה של פטרו בשלטון, והתוצר הלאומי הגולמי עלה ב-0.7 אחוז בלבד ולאחר מכן ב-1.6 אחוז ב-2024, לפי קרן המטבע העולמית. השנה צופים בקרן המטבע העולמית שתחול צמיחה של 2.5 אחוזים, בעקבות חינגת ההוצאות של הממשלה. שיעור הצמיחה בברזיל בזמן כהונתו של לולה גבוה משיעור הצמיחה של קולומביה תחת פטרו.
בינתיים, התוכניות השאפתניות של קולומביה לגייס 40 מיליארד דולר להשקעות חדשות, במטרה לממן "מעבר חברתי-סביבתי" מנפט וגז לתיירות בטבע, תעשיות של פליטות פחמן נמוכות וחקלאות ידידותית לסביבה, מתקדמות לאיטן.
לא משנה כיוון
לואיס פרננדו מחייה, שמוביל את 'פדסארויו' (Fedesarrollo), צוות חשיבה כלכלי, אומר שהמדיניות של פטרו פוגעת במצבה הפיננסי של קולומביה. "האסטרטגיה של הממשלה מוותרת על מקורות חיוניים של הכנסות מס, הכנסות שיוכלו לממן מעבר אנרגיה חלק ובר-קיימא".
בממשלה בראשות פטרו אין תוכניות לשנות כיוון. "חייבים להפסיק להגן על כלכלת קצבה Rentier Economy, שמבוססת על סחורות ולהתקדם לכלכלה יצרנית, שמתמקדת בחקלאות ובתיירות", אמר ל'פייננשל טיימס' אדווין פאלמה, שר האנרגיה והמחצבים.
השר אומר שהממשלה מנסה לגוון את רשת החשמל של קולומביה, ש-68% מאספקת האנרגיה שלה תלויים בכוח הידרואלקטרי, לצד תמיכה מתחנת כוח שמונעות בגז ופחם ושילוב קטן אבל הולך וגדל של אנרגיה סולארית, רוח ודלק ביומסה.
אבל הדרך לקדם את הדלקים המתחדשים רצופה בבעיות. במאי 2024, חברת התשתיות האיטלקית 'אנל' פרשה מפרויקט להקמת חוות רוח בהיקף של 205 ג'יגה-ואט בלה גואחירה, מחוז חוף בצפון-מערב המדינה. הפרויקט דשדש במשך שנתיים, וביולי קנתה אותו 'אקופטרול', חברת הנפט של ממשלת קולומביה.
ריקרדו רואה, מנהל הקמפיין לשעבר של פטרו, עומד היום בראשה של 'אקופטרול' וטוען שהחברה רוצה לזרז השקעות במקורות אנרגיה מתחדשים: "אנחנו מתמקדים בניצול הפוטנציאל האדיר של לה גואחירה".
אלכסנדרה הרננדס, נשיאת SER, קבוצת לובי לאנרגיה מתחדשת, סבורה שההשקעות מתחילות סוף סוף לצבור תאוצה. היא אומרת שעד סוף השנה הנוכחית קולומביה תייצר 14% מהחשמל שלה באמצעות פרויקטים של אנרגיה סולרית ואנרגיית רוח, כלומר עלייה של 2.5% בשנתיים.
אבל השאיפות הרדיקליות של פטרו הקשו על ההתקדמות. "הוא רצה לחולל שינוי בתחום הנפט והגז, בתחום הבריאות, בחינוך, במודל ההשקעות, בכלכלה, במיסוי", אומרת הרננדס. הוא רצה לשנות הכול, כולל הכול. אבל יש פער גדול מבחינת היישום בפועל".
פרנסיסקו מונלדי, ראש תוכנית האנרגיה של אמריקה הלטינית באוניברסיטת רייס ביוסטון, אומר שכדי להוביל בתחום הדה-קרבוניזציה, היה על פטרו להתמקד בצמצום נוסף של הסובסידיות ולהשקיע את החסכונות באנרגיות מתחדשות. "אני חושב שהמדיניות שלו היא טעות באופן כללי, טעות לטווח הארוך".
כל ההשקעות הגדולות בנפט וגז נעצרו. 'שברון', 'אקסון-מוביל', 'קונוקופיליפס' ו'רפסול' יצאו בשנים האחרונות מפרויקטים בקולומביה או צמצמו אותם. באפריל הכריזה 'של' שהיא פורשת משלושה פרויקטים של קידוחי גז ימיים עם 'אקו-פטרול'.
למרות הכול, ברזיל מובילה
ברזיל, בינתיים, מתהדרת בתארים שלה בתחומים אחרים. רשת החשמל בברזיל היא מהנקיות בעולם: כ-90 אחוזים מהחשמל מקורם במקורות מתחדשים.
האומה הגדולה ביותר באמריקה הלטינית היא גם מובילה עולמית בדלקים ביולוגיים דלים בפחמן, בעיקר אתנול, שמופק מקני סוכר. קני הסוכר סופגים CO₂ תוך כדי צמיחה וככלל, האתנול פולט פחות פחמן דו-חמצני מנפט רגיל. רוב המכוניות בברזיל מצוידות במנועים גמישים, שמתאימים לתערובת של שני הדלקים הללו, ותערובת דלק רגילה כוללת 30 אחוז אתנול.
לדברי לואיסה פלאסיוס מאוניברסיטת קולומביה, ברזיל "חושבת שקיימות היא יתרון תחרותי". "מדובר במעבדה שמנסה לייצר דלקים או מוצרים דלי פחמן בתעשיות שמייצרות פליטות פחמן גבוהות. זה לא קל ולמותר לציין שזה כרוך בפשרות. אבל אני מאמינה שהעסקים והממשלה כאחד מנסים לפעול בצורה אחראית ככל האפשר".
לכן אומרים בבירה שברזיל כבר בעיצומו של תהליך המעבר לכלכלה דלת פחמן. כמעט חצי מפליטות גזי החממה בה מקורו בתהליכי בירוא יערות. 28% מהפליטות מקורן בחקלאות ובמשק חי, לפי הנתונים שאסף ארגון הגנת הסביבה Climate Observatory. שריפת דלקים פוסיליים אחראית לאחוז קטן בהרבה מהפליטות.
אבל ייתכן שהשינוי בפתח. בעשורים האחרונים מסתמנת ברזיל ככוח עולמית בתחום הנפט, בזכות העלייה בתפוקה ממאגרים במים עמוקים, שנקראים שדות ה-pre-salt (משקעי מלח קדומים), כי הם קבורים מתחת לשכבה עבה של נתרן כלוריד.
התפוקה משדות אלה, לפי התחזיות, תגיע לשיאה בסוף העשור הנוכחי, ובענף הנפט סבורים שהתגלית הבאה הגדולה של ברזיל מחכה ב'גבול המשווני', רצועה של 2,200 ק"מ באוקיינוס האטלנטי, מול קו החוף הצפוני. בממשלה מעריכים שהיא אוצרת בחובה עד 10 מיליארד חביות נפט להפקה.
החתירה למצוא מאגרים חדשים הביאה להחלטה השנויה במחלוקת שהתקבלה ב-20 באוקטובר על ידי מכון 'איבמה' (Ibama), האחראי לרגולציית הסביבה באקלים. המכון העניק ל'פטרובראס' רישיון לבצע קידוחי מחקר ברצועת בלוק 59, 540 ק"מ משפך האמזונס ו-175 ק"מ מחופיה של מדינת אמאפה.
ברזיל ומדינות אחרות צופות שייווצר פער באספקת הנפט בעשור הקרוב והן יהיה ערוכות לו, לדברי ג'ייסון בורדוף, מנהל מייסד במרכז מדיניות האנרגיה העולמית של אוניברסיטת קולומביה. לדבריו, "הפעולה החשובה והאפקטיבית ביותר שיש לבצע כדי להניא את ברזיל ומדינות אחרות משינוי הכיוון בתוכניות לתפוקת הנפט כרוכה בשינוי התמריצים הכלכליים, על ידי האצה משמעותית של פריסת הרכבים האלקטרוניים וטכנולוגיות אחרות שישנו את תשקיף הביקוש לנפט".
בינתיים בקולומביה, ייתכן שהמלחמה שהכריז פטרו על דלקים פוסיליים מאבדת תאוצה. מתמודדים משמאל ומימין בבחירות לנשיאות שיתקיימו במדינה בשנה הבאה מתחייבים לבטל את מדיניות האנרגיה של הנשיא. "אם אלוהים נתן לנו נפט, פחם וגז, אנחנו נשתמש בהם", כפי שכתבה בפוסט קלאודיה לופס, ראש עיר לשעבר של בוגוטה משמאל-מרכז של המפה הפוליטית ומועמדת לנשיאות.
"ראוי לציין שפטרו ייצר תגובת נגד בלתי-מבוטלת בקרב האליטה בקולומביה שרר בעבר קונצנזוס סביבתי הרבה יותר נרחב", אומר מונלדי מאוניברסיטת 'רייס'. "כרגע הדיבור הוא ש'אנחנו צריכים להגביר את ייצור הנפט כדי ליישם את המדיניות החברתית ואת הפיתוח החברתי'. נקודת המבט השתנתה מאוד".