לעשות את זה יעיל

הצורך בהתייעלות אנרגטית שתסייע במאבק בהתחממות הגלובלית, הולך וגובר בעקבות השריפות שהשחיתו הקיץ את יערות קנדה, יוון והוואי, ובגלל גלי החום המעמיסים על רשתות חשמל בכל העולם. לפי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה, ההשקעה העולמית בהתייעלות אנרגטית צפויה להגיע השנה לשיא של 600 מיליארד דולר. "הסביבה הרגולטורית והפוליטית היא כוח מניע גדול יותר משהייתה לפני שלוש עד חמש שנים", אומר ג'ונתן מקסוול, מייסד ומנכ"ל Sustainable Development Capital. "בזמן האחרון, ממשלות מקומיות ולאומיות באירופה מחילות רגולציות המגבילות את כמות האנרגיה שאנשים רשאים לבזבז", הוא מסביר.

בארה"ב, רגולציות מקומיות כמו 'חוק 97' בניו יורק – שייאלץ את רוב הבניינים הגדולים מ־25,000 רגל מרובע (כ־2,300 מ"ר), להפחית את פליטות הפחמן שלהם עד 2024 – התחילו להשפיע על המציאות בשטח.

אבל המחקר מלמד שיש עוד הרבה מה לעשות. הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה צופה שאם יוכפל שיעור ההתייעלות האנרגטית לרמה של 4 אחוז בשנה, לעומת 2.2 אחוז שהושגו ב־2022, אפשר יהיה לקצץ שליש מצריכת האנרגיה העולמית ומפליטות האנרגיה עד סוף העשור.

כדי שזה יקרה, ההשקעה השנתית בהתייעלות אנרגטית צריכה לגדול פי שלושה: מ־600 מיליארד דולר ל־1.8 טריליון דולר. בחלק הארי של תשתית האנרגיה הקיימת יש מקום רב לשיפור. "מה שמזעזע כאן הוא שאנחנו מבזבזים יותר מ־70 אחוז מהאנרגיה", אומר מקסוול. הוא מצביע על מחקר של המעבדה הלאומית לורנס ליברמור, שלפיו 65 אחוז מהאנרגיה בארה"ב מתבזבזים בדרך מהיצרן לצרכן. נוסף לכך, 30 אחוז מחשמל הנותר הולך לאיבוד במערכות הלא יעילות של הצרכנים. הגורמים המרכזיים לאובדן האנרגיה הזה הם ייצור החשמל, הובלתו ותהליכים תעשייתיים.

אז לאן כל האנרגיה המבוזבזת הולכת? "התשובה קשורה בעיקר לאובדן חום", אומר מקסוול. רוב ייצור החשמל בעולם מתרחש בתחנות כוח שמשתמשות בטורבינות קיטור. כדי לייצר קיטור צריך לקחת דלקים פוסיליים, כמו גז טבעי ופחם, או אנרגיה גרעינית, ולהמיר אותם לחום – וחצי או יותר מהחום הזה מתבזבז בדרך כלל כי החשמל מיוצר רחוק מדי מנקודת השימוש, והאנרגיה אובדת בהולכה.

ארה"ב הקצתה יותר מ־250 מיליארד דולר להתייעלות בבניינים ובתעשייה. בריטניה יצרה השנה כוח משימה בנושא התייעלות אנרגטית שמטרתו לקצץ בצריכת האנרגיה במגזר הביתי, במגזר המסחרי ובבנייני תעשייה ב־15 אחוזים

במבנים אנרגיה מתבזבזת בגלל תאורה לא יעילה, בידוד, אוורור, הסקה וקירור. "קחו לדוגמה את התאורה", אומר מקסוול. "נורת לד של 6 ואט יכולה לעשות אותה עבודה כמו מנורה רגילה או נורת להט ולהחזיק פי עשרים יותר. אבל בפועל, פחות מחצי מהתאורה בשירות הבריאות הלאומי של בריטניה הוחלפה לנורות לד".

מגזר התחבורה גם הוא אחד האשמים המרכזיים בבזבוז אנרגיה. מנועים מאבדים חום בהמרת דלק לאנרגיה מכאנית. כלי רכב רגילים ממירים רק כ־12-30 אחוז מהאנרגיה שבדלק לאנרגיה שמישה, כך לפי מחלקת האנרגיה האמריקאית. כלי רכב חשמליים, לעומת זאת, ממירים יותר מ־77 אחוז מהאנרגיה החשמלית שנלקחת מהרשת. ככל שהאנרגיה נעשית יקרה יותר והעומס על מערכות החשמל גדל – מה שמגדיל את הסיכוי לנפילות, הפסקות והגבלות חשמל – חברות מחפשות דרכים חדשות לצמצם את הסתמכותן על הרשת ולקצץ את חשבונות החשמל, שמרקיעים שחקים.

גם בענף הבינה המלאכותית מתרחשת צמיחה משמעותית במרדף אחר התייעלות אנרגטית, וטכנולוגיות חדשות מנסות לייצר התאמה בין התנודתיות שבהיצע לבין הביקוש במבנים וזאת על מנת למזער את בזבוז האנרגיה. לפי מחקר שערכו הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה וחוקרים מאוניברסיטאות קיושו ודיוק, פתרונות כמו תוכנות ניהול אנרגיה המבוססות על בינה מלאכותית, כלים אוטומטיים של זיהוי ואבחון תקלות, וכל מה שביניהם, עשויים להניב לתאגידים חיסכון שיעלה על ההשקעה הראשונית.

וישנו גם פתרון הקו־גנרציה, או ייצור משולב של חשמל וחום – שיטה הממירה דלק לאנרגיה למנועים או גנרטורים, ואז משתמשת בכלים שלוכדים את החום וממירה אותו שוב לאנרגיה תרמית.

"אנחנו מבזבזים יותר מ־70 אחוז מהאנרגיה. 65 אחוז מהאנרגיה בארה"ב מתבזבזים בדרך מהיצרן לצרכן. נוסף לכך, 30 אחוז מחשמל הנותר הולך לאיבוד במערכות הלא יעילות של הצרכנים"

כיום מדינות מקצות הרבה יותר משאבים לחלק גדול מהטכנולוגיות האלה, וההוצאות על התייעלות אנרגטית הגיעו לשיא היסטורי. בין 2020 ל־2022, הממשל האמריקאי הקצה יותר מ־250 מיליארד דולר להתייעלות בבניינים ובתעשייה, ו־180 מיליארד דולר נוספים לכלי רכב דלי פחמן. ממשלת בריטניה יצרה השנה כוח משימה בנושא התייעלות אנרגטית שמטרתו לקצץ בצריכת האנרגיה במגזר הביתי, במגזר המסחרי ובבנייני תעשייה ב־15 אחוזים עד 2030. עד כה היא הקצתה לעניין זה 12.6 מיליארד פאונד, שהולכים ליוזמות של בידוד מבנים, שדרוג דוּדים ושיפורים נוספים. עם זאת, סונאק הודיע בתחילת ספטמבר שהוא חוזר בו בנוגע לכמה מההתחייבויות שלו. בין היתר, הוא נוטש את כללי ההתייעלות האנרגטית הקשוחים ביותר שהוטלו על בעלי בתים, דוחה את האיסור על דודי נפט חדשים מ־2026 ל־2035, וגם נוקט עמדה מקלה יותר בנוגע להתקנת דודי גז חדשים עד ל־2035.

נכון, יש אמנם טכנולוגיות מתאימות, אבל למרות העלייה בתמריצים הכספיים הממשלתיים, ועל אף הפוטנציאל לחיסכון כספי, הנתונים מראים שצריך לעשות יותר.

עצימות אנרגיה, המוגדרת כסך כול צריכת האנרגיה ליחידת תמ"ג, מהווה אינדיקציה יעילה למדידת התייעלות אנרגטית, כי באופן כללי, לפי מדדי האו"ם, היא יורדת ככל שההתייעלות האנרגטית עולה. כדי לעמוד ב"יעדי הפיתוח בר הקיימא" של האו"ם, שיעור עצימות האנרגיה העולמית צריך לרדת לפחות ב־3.4 אחוז מ־2020 עד 2030, וכדי לעמוד בתרחיש נטרול הפליטות עד 2050 של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה, הוא צריך לרדת ב־4.2 אחוז.

הבינה המלאכותית הופכת במהירות לתחום שמתרחשת בו צמיחה משמעותית במרדף אחר התייעלות אנרגטית, וטכנולוגיות חדשות מנסות לייצר התאמה בין התנודתיות שבהיצע לבין הביקוש במבנים

אבל 2020 הייתה השנה הגרועה ביותר להתייעלות אנרגטית מאז המשבר הכלכלי של 2008, משום שעצימות האנרגיה ירדה ל־0.6 אחוז בלבד בגלל הביקוש הנמוך לאנרגיה והמחירים הנמוכים כתוצאה ממגפת הקורונה. ההערכות הראשוניות מלמדות שב-2022 הנתון עלה בחזרה לסביבות 2 אחוזים, אבל זה עדיין הרבה מתחת לתנאים שמציבים יעדי התרחיש המכונה 'פיתוח בר־קיימא'.

הפער הזה מלמד שבשביל להשיג מטרה מהותית, מדינות צריכות להרחיב משמעותית את צעדיהן. "הטכנולוגיה קיימת", ציין דו"ח התקדמות האנרגיה 2023 של יעדי הפיתוח הבר־קיימא, והוסיף שהשיעורים הנמוכים של ההתייעלות מעידים על "הזדמנות גדולה שהוחמצה" בקנה מידה עולמי.