ייתכן שבשנת 2017 תרגיש טורקיה את תופעות הלוואי של כישלונה לעדכן את אסטרטגיית האנרגיה שלה. בעוד שצמיחה כלכלית והביקוש לאנרגיה הולכים וגדלים, נדמה שהאסטרטגיה של המדינה למילוי הצרכים כיום כמו הועתקה מהמאה הקודמת.
יציבות מדינית, בשליטת מפלגה בודדת של הנשיא ארדואן, הצליחה לבסס פלטפורמה לרפורמות בשוק האנרגיה. אבל מאז 2012, הרצון לעדכן באופן מודרני את אסטרטגיית האנרגיה של המדינה התפוגג לו. כעת, הדחיפה למדיניות סדורה מגדילה את נתח הפחם המקומי בתמהיל האנרגיה ובריסון התלות המוגזמת בגז טבעי.
15 אחוזים מהחשמל של טורקיה בשנת 2015 (40 טרה-ואט שעה) מיוצר מפחם – קצת יותר מכמות הפחם המיוצרת במדינה עצמה, עם נתח של 14 אחוז (36 טרה-ואט שעה). לפי תחזיות של סקרי אמצע הקדנציה של משרד האנרגיה הטורקי, נתח הפחם המקומי יעלה ל-60 טרה-ואט שעה עד 2019 ותחנת כוח המסוגלת לשרוף את הפחם הזה ולייצר כ-4.5 ג'יגה-ואט של אנרגיה נמצאת כעת בשיפוצים.
הצמיחה מול הצריכה
עוד פחם פירושו צמצום נתח הגז במשק האנרגיה. הצמיחה הכלכלית המהירה בטורקיה דחפה את השימוש בגז לרמות שאינן בנות קיימא, בהתחשב בכך שכמעט כל הגז שלה מיובא, בעיקר מרוסיה. בין 2002-2010, עמד קצב הצמיחה הכלכלית על חמישה אחוז לשנה בממוצע והביקוש לאנרגיה עלה עלייה חדה, ב- 75 אחוזים בין 2002-2015. השימוש בפחם גדל ב-80 אחוזים בתקופה זו, אבל צריכת הגז נסקה ב-170 אחוזים והגיעה עד 48 מיליארד מטר מעוקב, מה שהגדיל עוד יותר את התלות של טורקיה ביבוא (לכל סוגי האנרגיה) ל-75 אחוזים. כך הפכה טורקיה ללקוחה הגדולה ביותר של גזפרום, אחרי גרמניה.
יבוא אנרגיה נעשה לנטל על הכלכלה הטורקית, השפעה שהלכה והחריפה עם פיחות הלירה המקומית. בשנת 2017 תהיה הקלה מעטה, בשל האטה בביקוש, אבל היא תהיה זמנית והממשלה מוכרחה למצוא בדחיפות חלופות שיחזיקו מעמד לנטרול בעיות מבניות שנגרמות בשל יבוא אנרגיה.
אחד הפתרונות האפשריים הוא ניצול משאבי הטבע המצוינים לייצר עוד אנרגיה ממקורות מתחדשים. אבל חוץ מכוח הידרואלקטרי, עם 26 ג'יגה-ואט של הספק מותקן, האנרגיות המתחדשות בקושי הזיזו משהו בתמהיל האספקה, חרף הזמינות של תעריפי הזנה נדיבים. לטורקיה יש כושר יצור של 5 ג'יגה ואט של רוח (6.6 אחוז מיכולת יצור ההספק המותקן) ופחות מ-1 ג'יגה ואט אנרגיה פוטו-וולטאית (0.7 אחוז מהסך הכול). טורקיה היא אמנם אחד המקומות הכי שטופי שמש אירופה (כך, לפי הפטרוליום אקונומיסט, טורקיה שייכת לאירופה), היא עדיין משתרכת מאחורי חברותיה, לרבות יוון (2.6 ג"ו) וספרד (5.4 ג"ו).
חלומות גדולים מול בעיות מבניות
בינתיים, מלבד פחם זול, הממשלה בוחרת באנרגיה גרעינית, עם תכניות לשלוש תחנות כוח גדולות עד 2023, באמצעות כסף שיכול היה לשמש לשיפוץ רשת החשמל הטורקית המיושנת, כך שתהיה מצוידת לקבל יותר אנרגיה ממקורות מתחדשים.
גם הניסיונות של טורקיה להפוך את התלות שלה בגז ליתרון עצמי, בכך שתיהפך למרכז הפצה לאירופה, נמצאים בסכנה, משום שטרם הצליחה לייצב יכולת אחסון הולמת – שכיום עומדת על 2.8 מיליארד בלבד. היא חסרה גם את שוק הגז הסיטונאי התחרותי, מנגנון לקביעת מחירים ואביזרים סטנדרטיים אחרים למסגרת עבודה רגולטורית.
עם זאת, יש התקדמות בחלק מהתשתיות: צינור הגז הטרנס-אנאטוליאני שיעביר 6 מיליארד מטר מעוקב בשנה, פרויקט הזרם הטורקי ייתכן גם הוא אחרי הסכמים שנחתמו לאחרונה בין מוסקבה לאנקרה. יש גם תכניות לצינור גז טבעי שיקביל לצינור הנפט שבין כירכוך לשיהאן.
מבחינת נפט, מספר בעלי המכוניות בטורקיה עולה על גדותיו ויש העדפה לדיזל וכן זינוק פתאומי בענף התעופה. גורמים אלה הביאו למחסור מבני בבתי הזיקוק הבינוניים. בין 2005 ל-2015, יבוא הדיזל של טורקיה גדל פי שלושה, מ-90,000 חביות ליום ל-270,000 חביות ליום. ההאטה הכלכלית תפיג קצת את הלחץ, אבל שוב, הסיכונים שנובעים מבעיות מבניות נותרים ללא פתרון.
אין זה מפתיע שהתרומה של טורקיה להסכם פאריז התאפיינה בעיקר בחוסר שאפתנות. טורקיה הכריזה כי תקצץ את הגידול השנתי של פליטת גזי חממה ל-4.2 אחוז מתחזית שגרתית של 5.6 אחוז. אבל העלייה הממוצעת בפליטת גזי חממה ב-25 השנים האחרונות הייתה רק 3.4 אחוז לשנה, זאת אומרת שטורקיה למעשה התחייבה להגדיל את פליטת גזי החממה שלה בלפחות 75 אחוז במהלך 15 השנים הקרובות. זה לא נשמע מבטיח, אבל מתאים לנתיב שבו החליטו ללכת אדריכלי משק האנרגיה הטורקי. ב-2017, כדאי להם לשקול מחדש.
לפי כלי תקשורת ממלכתיים בטורקיה, יש תשעה אירועים שעיצבו את מגזר האנרגיה הטורקי ב-2016 והוא בכלל בנסיקה
- מחירי הגז במרכז המחלוקת עם איראן שהוכרעה בבית הדין הבינלאומי לבוררות. בסוגיית המחיר נפסק לטובת טורקיה ובסוגיית ההפצה לטובת איראן.
- 49 אחוזים מתחנת הכוח הגרעינית הראשונה בטורקיה הוצאו למכירה לאחזקות.
- טורקיה וישראל יישרו את ההדורים והחלו בדיונים על הנחת צינור גז מישראל לאירופה דרך טורקיה.
- יוצא לפועל הסכם בין סין לטורקיה (שנחתם ב-2012) על שיתוף פעולה באנרגיה גרעינית.
- הקונגרס עולמי לאנרגיה ה-23 במספר נערך באיסטנבול לפני פגישת אופ"ק באלג'יר.
- באוקטובר נחתמה העסקה הסופית בין רוסיה לטורקיה על הנחת הצינור TurkStream שיזרים גז רוסי לדרום ודרום מזרח אירופה דרך הים השחור וטורקיה.
- קפריסין הטורקית וטורקיה חותמות על זיכרון דברים להנחת כבל חשמל תת ימי שיחבר בין המדינות, פרויקט שיאפשר הולכת אנרגיה לאזורים הדרומיים של המזרח התיכון.
- בנובמבר נחתם הסכם שיתוף פעולה בין ונצואלה לטורקיה לעידוד תעשיות הנפט, גז ופטרוכימיקלים.
- טורקיה הכריזה כי בעתיד תשתמש בלירה טורקית למסחר בגז.