מחירי הנפט המטפסים נראו עד לא מזמן כהימור בטוח עבור אוצר המדינה של מדינות רבות. ממשלות של אזורים עשירים במשאבים טבעיים הצליחו להוציא יותר כסף מאי פעם מחברות נפט דרך תשלומי מיסים, גביית תמלוגים או הסכמי שיתוף בייצור. החלק שגבתה הממשלה מכל חבית נפט עלה מ-9.9 דולר לחבית ב-2000 ל-30.4 דולר לחבית ב-2014, לפי קבוצת הייעוץ של בוסטון. זה היה שיעור הגיוני כאשר מחירי הנפט היו תלת ספרתיים אולם כעת, כשהנפט נמצא ברמה של 40 דולר לחבית, זהו שיעור מס גבוה מדי וממשלות נוקטות צעדים להוריד אותו. בהצעת התקציב שהגיש במרץ ג'ורג' אוסבורן, שר האוצר הבריטי, ביטל מס על ייצור נפט והוריד מס אחר במחצית. כמה משדות הנפט בים הצפוני ירוויחו הורדות מס מ-67.5% ל-40% כתוצאה מכך.
כמה משיטות המיסוי הנהוגות בעולם מגיבות טוב יותר לירידות המחירים מאשר אחרות. מדינות כמו אוסטרליה ונורבגיה מחשבות את המס כאחוז מרווחי שדה הנפט. כאשר המחירים צונחים (ואיתם גם הרווחים), מערכות כזו מתאימה עצמה אוטומטית. מדינות אחרות, כמו ברזיל וקזחסטן, נוטלות תמלוגים בסכום קבוע לחבית. כשמחירי הנפט יורדים, התמלוגים נשארים קבועים ולכן הנתח הממשלתי מהרווחים עולה. שיטות שבהן העלויות והרווחים מתחלקים בין הממשלה לחברות הנפט הן מעין עירוב של שתי השיטות הקודמות. רבים ממשטרי המס המבוססים על תמלוגים נמצאים כעת במצב בו הם מענישים, כלומר גובים יותר מדי. נתונים מחברת החשבונאות EY רומזים כי עם מחירי נפט של 40 דולר לחבית, ברזיל ואנגולה גובות יותר מ-100% מהרווח של כמה מהשדות שלהן.
שיעורי מס גבוהים עלולים לגרום בעיות, אפילו כשהם אינם כה מופרזים. חברת הייעוץ לשוק האנרגיה ריסטד צופה שההשקעות במגזר הנפט והגז ירדו השנה ל-522 מיליארד דולר לעומת 900 מיליארד ב-2013. כשממשלות מנסות למשוך השקעות חדשות לשדות מסוימים, הן מתחרות כעת למעשה על נתח מעוגה קטנה יותר. יש עתודות נפט אטרקטיביות במידה כזאת שחבורת נפט נוהרות אליהן בכל מקרה. אולם עתודות מדולדלות עם עלות הפקה גבוהה כמו העתודות של בריטניה בים הצפוני אינן בנות מזל כל כך. במקרים כאלה, תמריצי מס יכולים להיות קריטיים. בשנה שעברה חברת הנפט מרסק (Maersk Oil) החליטה להמשיך לפתח את שדה קולזיאן לאחר שהממשלה נתנה הנחות מס לפרויקטים מורכבים.
הקלות מס מול התנגדות ציבורית
אזורים אחרים ניצבים בפני אתגרים דחופים אף יותר. אם עלויות התפעול של שדה נפט, כולל התמלוגים, גבוהות יותר ממחיר הנפט, הבעלים עשויים לסגור את השדה באופן זמני. כמה מתצורות הפצלים בארה"ב פגיעות לכך באופן מיוחד, כך לפי מנהל מחקר המיסוי של נפט וגז ב-EY, אלכסיי קונדרשוב.
בריטניה הזניקה סבב של הורדות מיסים בשנה שעברה כשהפחיתה את המיסוי על רווחי נפט והחלה ליישם הלוואות להשקעות. שיעור המס המירבי על שדות נפט חדשים ירד מ-60% ל-50% בשנה שעברה וכעת יופחת ל-40%. בעקבות הקיצוצים בבריטניה קזחסטן הפחיתה את המס על ייצוא נפט, ברזיל הקפיאה תמלוגים חדשים שהתכוונה להטיל על חברות נפט, וקולומביה, מקסיקו וקניה שינו מעט את חוקי המס שלהן. מחוז אלברטה בקנדה, שבחר בשנה שעברה בממשלה שמאלית שהבטיחה העלאות במס החברות, החליט בינואר לא להעלות את התמלוגים על נפט.
אם ההתאוששות האחרונה במחירי הנפט תדעך, ממשלות רבות ישקלו מחדש את מדיניות המיסוי שלהן, למרות בעיות תקציביות וההתנגדות הציבורית להטבות מס לחברות הנפט הענקיות. עם זאת, אין פתרונות קלים. שיטת התמלוגים קלה לחישוב וקשה להימנע ממנה, אך זוהי שיטה לא גמישה. מיסים המבוססים על שיעורי הרווח והסכמי שיתוף בייצור הם סבוכים יותר ופגיעים לתמרונים מצד חברות הנפט. לכל שיטה הפגמים שלה, מה שעוזר להסביר מדוע ממשלות רואות את שאלת מיסוי תעשיית הנפט באופן שונה כל כך.
אף שמספר מדינות מפחיתות את נטל המס, אין עדיין מרוץ לתחתית. למעשה כמה ממשלות נעו בכיוון ההפוך. חברות הנפט הרוסיות, שקיבלו רוח גבית כשהוצאות התפעול שלהן צנחו יחד עם צניחת הרובל, מכינות עצמן להעלאת מיסים. בפברואר, ברק אובמה הציע תמלוגים פדרליים חדשים של 10.25 דולר לכל חבית נפט המיוצרת בארה"ב, בנוסף לתמלוגים שכבר קיימים במדינות השונות. למזלם של תעשייני הנפט, השליטה הרפובליקנית הקונגרס עשויה לחסום את היוזמה הזאת כבר בתחילתה.
הקלות מס מול התנגדות ציבורית
אזורים אחרים ניצבים בפני אתגרים דחופים אף יותר. אם עלויות התפעול של שדה נפט, כולל התמלוגים, גבוהות יותר ממחיר הנפט, הבעלים עשויים לסגור את השדה באופן זמני. כמה מתצורות הפצלים בארה"ב פגיעות לכך באופן מיוחד, כך לפי מנהל מחקר המיסוי של נפט וגז ב-EY, אלכסיי קונדרשוב.
בריטניה הזניקה סבב של הורדות מיסים בשנה שעברה כשהפחיתה את המיסוי על רווחי נפט והחלה ליישם הלוואות להשקעות. שיעור המס המירבי על שדות נפט חדשים ירד מ-60% ל-50% בשנה שעברה וכעת יופחת ל-40%. בעקבות הקיצוצים בבריטניה קזחסטן הפחיתה את המס על ייצוא נפט, ברזיל הקפיאה תמלוגים חדשים שהתכוונה להטיל על חברות נפט, וקולומביה, מקסיקו וקניה שינו מעט את חוקי המס שלהן. מחוז אלברטה בקנדה, שבחר בשנה שעברה בממשלה שמאלית שהבטיחה העלאות במס החברות, החליט בינואר לא להעלות את התמלוגים על נפט.
אם ההתאוששות האחרונה במחירי הנפט תדעך, ממשלות רבות ישקלו מחדש את מדיניות המיסוי שלהן, למרות בעיות תקציביות וההתנגדות הציבורית להטבות מס לחברות הנפט הענקיות. עם זאת, אין פתרונות קלים. שיטת התמלוגים קלה לחישוב וקשה להימנע ממנה, אך זוהי שיטה לא גמישה. מיסים המבוססים על שיעורי הרווח והסכמי שיתוף בייצור הם סבוכים יותר ופגיעים לתמרונים מצד חברות הנפט. לכל שיטה הפגמים שלה, מה שעוזר להסביר מדוע ממשלות רואות את שאלת מיסוי תעשיית הנפט באופן שונה כל כך.
אף שמספר מדינות מפחיתות את נטל המס, אין עדיין מרוץ לתחתית. למעשה כמה ממשלות נעו בכיוון ההפוך. חברות הנפט הרוסיות, שקיבלו רוח גבית כשהוצאות התפעול שלהן צנחו יחד עם צניחת הרובל, מכינות עצמן להעלאת מיסים. בפברואר, ברק אובמה הציע תמלוגים פדרליים חדשים של 10.25 דולר לכל חבית נפט המיוצרת בארה"ב, בנוסף לתמלוגים שכבר קיימים במדינות השונות. למזלם של תעשייני הנפט, השליטה הרפובליקנית הקונגרס עשויה לחסום את היוזמה הזאת כבר בתחילתה.