יצרני הפלסטיק מוצאים עצמם כעת תחת מכבש הלחצים של הלקוחות, המחוקקים ובעלי מותגים. המטרה: להציב שוב בראש סדר העדיפויות שלהם את עקרונות הקיימות.
רק לפני מספר חודשים, בווינה, בוועידת הפוליאולפינים העולמית הכריזה חברת 'בוראליס', השנייה בגודלה בייצור פוליאולפינים באירופה, כי החזון שלה הוא "לבסס את הפסולת של הפלסטיק כחומר זינה סטנדרטי בתעשייה, ממש ככל החומרים האחרים".
לשינוי הזה בגישה ובתפיסה תהיה השפעה קריטית על הביקוש העתידי לנפט ולגז. בטווח הקצר, הדבר יצמצם את הצמיחה בביקוש. בטווח הבינוני- ארוך, פסולת פלסטית עשויה להיות חומר זינה חשוב בזכות עצמה, ולפיכך להקטין את הביקוש לחומר זינה ראשוני.
חברות נפט וגז, כמו גם הקרטל אופ"ק והסוכנות הבינלאומית לאנרגיה יצטרכו אם כן לבחון מחדש את התחזיות שלהם לגבי ביקוש עתידי.
פוליאתילן הוא הפלסטיק המיוצר ביותר, 92 מיליון טונות ב-2017, והוא מדגיש כיצד סוגיית הקיימות עברה לראש סדר העדיפויות של התעשייה. 12 מותגים גדולים, וביניהם 'קוקה קולה' 'יוניליוור', 'נסטלה', 'וול-מארט' ו'פפסי', אחראים ליותר משישה מיליון טונות בשנה של אריזות פלסטיק – התחייבו לקדם אפשרות שלפיה ישתמשו באריזות שהן מאה אחוז מה שמוגדר שימוש חוזר, מיחזור או דשונת, כל זאת כבר ב-2025. סביר להניח שהמספרים עוד יעלו, כבר בשנים הקרובות.
הבעיה של הפוליאתילן היא שיותר מחמישים אחוז מהביקוש לו מופנה לאריזות של שימוש חד פעמי. בעקבות דוח של 'יוזמת הפורום הכלכלי העולמי' ב-2016, והסדרה של סר דיוויד אטינבורו ב-בי.בי.סי 'עולם מופלא 2', ברור לכול שהשימוש הזה מצוי בסכנת הכחדה.
היוזמה המכונה 'כלכלת הפלסטיק החדשה' משלבת משתתפים מובילים בשרשרת הערך של ייצור אריזות הפלסטיק ברחבי העולם. הדוח שלהם מזהיר שלפי המגמות העכשוויות, האוקיינוסים יכילו יותר פלסטיק מדגים (ביחידות משקל) – כמובן, תוצאה לא רצויה ולא מקובלת על העולם. היוזמה הצליחה כבר לסייע לאיחוד האירופי בגיבוש 'אסטרטגיה לטיפול בפלסטיק ולכלכלה מעגלית', ששמה לה למטרה "לשנות את האופן שבו מתכננים, מייצרים וממחזרים פלסטיק ומוצריו". המטרה של 'אסטרטגיית האיחוד האירופי' היא שכבר בשנת 2030 ניתן יהיה למחזר את כל אריזות הפלסטיק. האסטרטגיה מדגישה גם את הצורך באמצעים ספציפיים, כנראה מכשיר תחיקתי להפחתה של השפעת השימוש בפלסטיק חד פעמי, במיוחד בימים ובאוקיינוסים.
הבעיה נעוצה לאו דווקא בעובדה שלא ניתן למחזר פוליאתילן ומוצרי פלסטיק אחרים, כגון פוליפרופילן. העניין הוא שתעשיית המחזור פשוט לא הצליחה להבין את הערך האמיתי של פסולת פלסטיק כמשאב. לדוגמה, איגוד התעשייה הנקרא 'פלסטיק יורופ' מעריך שבשנת 2016 ייצרה אירופה שישים מיליון טונות של פלסטיק, אבל מחזרה רק 5.3 מיליון טונות של פסולת פלסטית שנצרכה באירופה. זה מדגיש את האתגר, וההזדמנות, שניצבים בפני יצרני הפלסטיק.
בעבר עמדה בפני היצרנים אפשרות הבחירה בין נפט לגז כחומרי זינה תחרותיים – במיוחד בין נפטא באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית ואתאן באמריקה הצפונית ובמזרח התיכון. אבל עכשיו, פלסטיק ממוחזר מסתמן כחומר הזינה שהולך ותופס תאוצה יותר מכולם. החברה 'דה ריסייקלינג טכנולוג'יז', לדוגמה, פיתחה מכונה מודולארית המבוססת על טכנולוגיית פירוליזה אשר ממחזרת באופן כימי פלסטיק לא ממוין ומשומש וממירה אותו לחומר זינה לפצחנים, כשהכוונה היא להעמיס לפחות עשרה מיליון טונות בשנה בתוך עשר שנים.
עיבוד של פסולת מפלסטיק לדלק בג'קרטה, 2017
Photo by Dasril Roszandi/NurPhoto via Getty Images
מנצחים ומפסידים
בדרך כלל, כשמחליפים דיסקט, יש מנצחים ויש מפסידים. במקרה הזה, המנצחים יהיו אותם יצרני הפלסטיק שיסתגלו להזדמנות החדשה שנוצרה בשל הצורך לייצר פלסטיק ממוחזר. אין ספק, נדרשת כעת השקעה במתקני מחזור, אבל הסכומים המדוברים קטנים יחסית, בהשוואה לעלות של בניית פצחן אוליפינים חדש או הגדלת כושר הזיקוק. ובמדינות רבות, יצרני הפלסטיק אף יקבלו תשלום תמורת פינוי פסולת לשימושם כחומר זינה, כשהחלופה היא שליחת הפסולת למזבלה.
המפסידים הם הספקים הנוכחיים של חומר הזינה. חברות נפט גדולות מניחות שהביקוש ההולך וגדל למוצרי פטרוכימיה יעזור לפצות על הירידה בביקוש לטובת חישמול במגזר התחבורה. באופן דומה, התחזית של אופ"ק לשנת 2040 מזהה את הפטרוכימיה כמספקת 'צמיחה משמעותית' לעתיד. הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה תבחן מחדש גם את ההנחות שלה לגבי הצמיחה העתידית בביקוש, כשההשפעה של הפרדיגמה החדשה ניכרת יותר ויותר.
בכל מקום בעולם יתקדמו במהירות שונה לחומרי זינה ממוחזרים. אבל כבר ברור שלצרכנים בכלכלות מתפתחות יש בדיוק את אותו סדר עדיפויות כמו במערב. אינדונזיה, לדוגמה, נאלצה לאחרונה להשתמש בצבא שלה על מנת לפתוח חסימות של נהרות בבנדונג. הנהרות נחסמו לחלוטין בגלל פסולת של פלסטיק. גם סין מנהלת 'מלחמה בזיהום' והנשיא שלה סבור ש'מדובר באחד המאבקים הקשים כדי להגיע ליעד שלפיו סין תהיה חברה משגשגת' עד 2020.
בנשיונל ג'יאוגרפיק דיווחו ביולי האחרון שהעולם ייצר בשישים השנה האחרונות כ-8.3 מיליארד טונות של פלסטיק ורק תשעה אחוזים מהם עברו מחזור. מדובר בבזבוז משווע של משאב בעל ערך רב. שינוי הפרדיגמה שמתחולל כעת מגיע באיחור ניכר.