מוטלים בספק

תכנית להחייאת מגזר האנרגיה של תימן מעלה ספקות בקרב אנליסטים

S&P Global Platts / מאי 2019

תימן הודיעה כי לפי התכנית, 32 אחוזים מהתקציב שלה השנה יגיעו מהכנסות על נפט וגז טבעי, וזאת בתקציב המפורט הראשון שלה מאז 2014. אבל האנליסטים מטילים ספק בסיכוי של המדינה למשוך משקיעים זרים ולהגדיל תזרים מזומנים שכה נחוץ למדינה שסועת הקרבות והענייה ביותר במזרח התיכון.

מאז 2015 שבה פרצה מלחמת האזרחים, ייצוא הנפט קוצץ משמעותית. התפוקה הכוללת נאמדת כעת בכ-50,000 ח/י- ירידה של שני שלישים בתקופה של פחות מארבע שנים. משלוחי יצוא של גז טבעי נעצרו לחלוטין והושבת גם מתקן יצוא הגט”ן בלחאף, בעל כושר יצוא של 6.7 מיליון טון לשנה. כל ניסיון של תימן לחזור ולייצא גז טבעי נוזלי עלול לשבש את שוק הספוט.

תימן לכודה במלחמה שהותירה את 28 מיליון תושביה במאבק הישרדות שהאו”ם מגדיר כ”האסון ההומניטארי מעשה ידי אדם החמור ביותר”. אבל זה לא עוצר בעד הממשלה לתכנן השקעה חדשה במגזר האנרגיה בשנה הנוכחית, ולסייע לנמלים ולשדות תעופה לפעול בצורה חלקה יותר ולהגדיל את קופת המדינה. או-אם-וי האוסטרית, חברת הנפט הבינלאומית הגדולה היחידה הפעילה במדינה, חידשה את ההפקה באפריל.

“אני בספק שחברות נפט גדולות יתעניינו בתימן”, אמר לפלאטס גראהם גריפיתס, אנליסט לנושא ביטחון ב’קונטרול ריסקס’ בדובאי. “לפני המלחמה היו בלוקים ספורים שפעלו באופן פרודוקטיבי בלי בעיות, ומספר חברות מכרו את הנכסים שלהן או גילו עניין מוגבל בחזרה למדינה”.

מושבת כבר ארבע שנים. מתקן יצוא הגט”ן בלחאף בימים יפים יותר. מקור: מרואן נעמני/ גטי אימג’ז

 

בתקציב הממשלה מוערכות הכנסות 2019 ב-2.159 טריליון ריאל (8.629 מיליארד דולר), ואת ההוצאות ב-3.11 טריליון ריאל. העיתונות המקומית דיווחה שממשלת תימן מקווה לחדש השנה את משלוחי היצוא ממתקן הגט”ן של תימן בבלחאף. חידוש היצוא ניצב מול קשיים ביטחוניים ופוליטיים מכיוון שהמתקן נתון לשליטה של מספר ממשלים שונים וכוחות ביטחון שיש להם יחסים מתוחים עם הממשלה המוכרת מבחינה בינלאומית.

“פרט לזה, חשוב שמשלוחי יצוא הנפט מתחדשים כדי לאפשר לגז להגיע לרמות מספיקות המאפשרות הנזלה,” אמר בריאיון, ליאם ייטס, אנליסט של המזרח התיכון ב’ווד מקנזי’. כרגע גז זורם באמצעות צינור מהמשאב העיקרי הידוע כבלוק 18 אך לא ברמות המאפשרות יצוא, הוא אמר.

אזורי הפקת הנפט נמצאים באגנים ‘מארב’ ו’שבווה’, ואילו המתקן שממנו מיוצא הנפט הוא ראס עיסא, שבשליטת הממשלה.

מספר אזורים בתימן ממשיכים לסבול מהמרידות האלימות, אך הארגון הבלתי תלוי, ‘פרויקט הדאטה תימן’ Yemen Data Project, דיווח בינואר על ירידה של 15 אחוז בהתקפות  האוויריות של הקואליציה שמובילות ערב הסעודית ואיחוד האמירויות, אחרי ירידה של 21 אחוז בדצמבר. גם מלחמת האזרחים הזאת מוגדרת כ”מלחמת שליח” – הממשלה נלחמת בתמיכה של ערב הסעודית ואיחוד האמירויות, ובצדו השני של המתרס תומכת איראן במורדים החות’ים.

הכוחות שבתמיכת איחוד האמירויות בשבווה וחַצְ’רַמַוְת נוחלים הצלחה מסוימת במאבק נגד המורדים של אל קעידה, אך עדיין יש סכנה שהאלימות תתחדש, אפילו בקרב שבטים וכוחות צבא נצים. חזרתה של או-אם-וי. למדינה היא צעד חיובי לתימן, אבל בהתחשב ברשימת ההישגים של המדינה בנושאי ביטחון, אפילו לפני שהמלחמה החלה, המדינה צריכה להציע הרבה יותר מאשר הבטחה לעתודות כדי למשוך חזרה משקיעים.

“חברות נפט וגז צריכות לדעת שהנכסים וכוח האדם שלהן יהיו בטוחים וחייבות לדעת מי בעלי העניין הפוליטי ועם מי עליהן לעבוד כדי לתפעל את נכסיהן”.