המלחמה באוקראינה הביאה לעלייה במחירי המזון, מה שמגביר את הסכנה לרעב בעולם ואת הלחץ על יצרני הדלקים דלי הפחמן, שמיוצרים מגידולים חקלאיים ומצית את הוויכוח של "מזון נגד דלקים ביולוגיים".
לפני הרחבת פלישה הרוסית לאוקראינה, תפוקת הדלקים הביולוגיים בעולם הייתה בשיאה. בארה"ב, שהיא המובילה מבין מפיקות הדלקים הביולוגיים, 36 אחוזים מסך תפוקת התירס נותבו לדלקים ביולוגיים וארבעים אחוזים מתפוקת השמן מפולי סויה שימשו להפקת ביו-דיזל.
אבל יש חברות לייצור מזון וגם פוליטיקאים שקוראים להקלה בחובה שמטילות מדינות על מהילה של דלקים ביולוגיים בבנזין ובדיזל וזאת בשביל להגדיל את היצע השמנים המיוצרים מגרעינים ומירקות.
"זה לא הזמן המתאים לעודד ניתוב של יבולים לאנרגיה באמצעות תמריצים מלאכותיים מטעם המדינה או עמידה ביעדים של מהילה", מספר דובר המכון למחקר ולמדיניות המזון היושב בוושינגטון.
רוסיה ואוקראינה יחד מייצרות כחמישית מתפוקת שמן התירס בעולם ויותר מחצי משמן החמניות ובשל המלחמה הזהיר בתחילת יוני מזכ"ל האו"ם ש"מאות מיליוני אנשים מצויים בסכנה של רעב ועוני בשל המחסור העולמי שגרמה המלחמה".
לפי חברת ניתוח הנתונים, Gro Intelligence, סך כול התבואה שבשנה אחת משמשת לדלקים ביולוגיים שווה לצריכת הקלוריות של 1.9 מיליארד איש, עובדה שמדגישה את היקף הסחורות החקלאיות שאפשר היה להסית משימושי אנרגיה במקרה שמשבר המזון יחריף.
האם דלקים ביולוגיים יוצרים בעיות בשוקי המזון?
כבר בתחילת שנות האלפיים החלו למהול דלקים ביולוגיים כגון אתנול שמופק מתירס ומקני סוכר וכן ביו-דיזל שמופק משמני ירקות כמו שמן פולי סויה וכן שמן דקלים, כדלקים למנועים בשביל מצד אחד להגדיל את אספקת האנרגיה ומצד שני, להפחית את ההשפעה הסביבתית של הדלקים הפוסיליים.
גם במשבר המזון של 2007-8 חלק מהאשמה הוטלה על הדלקים הביולוגיים. מחקרים, ובהם של הבנק העולמי ושל קרן המטבע העולמית, רמזו על כך שהצמיחה של הדלקים הביולוגיים תרמה בין 20-50 אחוז לעליית המחיר של התירס במהלך המשבר.
אבל החברות המפיקות דלקים ביולוגיים טוענות שחלקן במשבר היה מינימאלי. "דלקים ביולוגיים לא גרמו את המשבר הזה – לא במחיר ולא בצמצום ההיצע" כך לדברי ג'יימס קוגאן מחברת 'אתנול יורופ', חברת לובי של התעשייה. "למחירים גבוהים אין קשר לביקוש אלא הם משקפים "תנאי סחר לא יציבים ומחירי אנרגיה גבוהים. צמצום ההפקה של דלקים ביולוגיים לא יקל את משבר המחיר".
הטלת מכסות תצמצם את הרעב בעולם?
לפי מכון המשאבים העולמי, ששוכן בוושינגטון, צמצום של חמישים אחוז בשימוש בתבואה המשמשת להפקת דלקים ביולוגיים באירופה ובארה"ב תפצה על כל החיטה, השעורה והשיפון שנגרעו מהשוק בעקבות עצירת הייצוא מאוקראינה.
אמנם כמות התבואה עלתה יחד עם התפוקה של דלקים ביולוגיים, מה שאומר שהכמות הזמינה לייצור מזון לא פחתה, אבל שימוש בדלקים ביולוגיים לא יכול לעלות עלייה מעריכית מבלי לפגוע בסביבה, כך לדברי פעילי איכות הסביבה.
"בעולם שסובל מחוסר ביטחון תזונתי, עלינו לחשוב היטב על המשאבים המוגבלים בעודנו מנסים להאכיל את העולם ולפתור את משבר האקלים" כך לדברי אוליבר ג'יימס, חוקר באוניברסיטת פרינסטון, שסייע בעריכת הנתונים של ארגון המשאבים העולמי.
מאיק מאראהרנס, שעובד בעמותה למען סביבה ותחבורה בבריסל, טוען שבאיחוד האירופי כ-10,000 טונות של חיטה, שמהוות 15 מיליון כיכרות לחם, נשרפים מדי יום כאתנול במכוניות.
בתעשיית האתנול אומרים שההשוואות האלה לא הוגנות. רוב התבואה שמשמשת להפקת דלק הייתה חיטה למספוא, מזון לבעלי חיים, ולא לטחינה, שממנה מייצרים לחם. בכירים במגזר הדלקים הביולוגיים, החברים באיגוד התעשייתי UFPO אומרים שכמות החיטה שמשמשת לדלקים ביולוגיים היא זניחה, כשני אחוזים מהתבואה בעולם. אריק סייברס שמנהל את ההשקעות של ClonBio , חברה שבבעלותה אחד מבתי הזיקוק הגדולים באירופה לדלקים ביולוגיים וכן השקעות אתנול באירופה, מספר ל'פייננשיאל טיימס': "בהקשר הזה, זה קצת סוריאליסטי להכניס אתנול שמופק מחיטה לשיח על המשבר הנוכחי סביב הלחם".
האם הנזק של הגבלת דלקים ביולוגיים יהיה גדול יותר?
בכירים בתעשייה גורסים שדלקים ביולוגיים מגדילים את הנצילות של המזון שמזין את בעלי החיים ולכן, באופן עקיף את בני האדם. התעשייה היא יצרנית משמעותית של מזון לבעלי חיים מאז שבתהליך ייצור האתנול נוצרים כתוצרי לוואי חלבונים ושומנים, שאותם נותנים למאכל לעופות, פרות וחזירים.
לפי קוגן, מכסות הפקת דלקים ביולוגיים "יגרמו הפסד באנרגיה מתחדשת, אובדן נדבך בעצמאות אנרגטית, ביטול מקומות עבודה, אובדן הביטחון הפיננסי של חוות חקלאיות והגדלה של ייבוא הדלקים הפוסיליים, הגדלת הפליטות של פחמן וכן הגדלה של ייבוא מזון סויה לבעלי חיים מיבשת אמריקה".
האם הרגולציה של דלקים ביולוגיים משתנה?
באיחוד האירופה, בלגיה וגרמניה שוקלות לרכך את החובה למהול דלקים ביולוגיים וזאת על מנת לענות על הצורך של ביטחון תזונתי.
הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה הורידה את התחזית שלה לדלקים ביולוגיים השנה בעשרים אחוזים והיא כעת צופה שהביקוש העולמי יעלה בחמישה אחוזים משנת 2021 ל-8.5 מיליארד ליטר.
בארה"ב, שבה הדלק הביולוגי העיקרי הוא אתנול זול יותר המופק מתירס, במשך הקיץ ניסה הממשל להוריד את מחירי הבנזין בכך שאיפשר להמשיך ולמהול את הדלקים באחוז גבוה יותר של דלקים ביולוגיים, אחוז שבדרך כלל בחודשי הקיץ מורידים אותו בשל זיהום אוויר.
אבל התמריצים של הממשלה לשימוש בביודיזל וכן צמצום הייצוא מאוקראינה, בתוספת לתחרות הצמודה עם פולי הסויה, הפחיתו את ההיצע לחברות המזון בארה"ב. "הספקים של פולי הסויה לא יכולים לתת לי הצעת מחיר, כי הם לא מסוגלים לקבל אותי כלקוח. אין מספיק שמן בשוק" אומר אד סינקו, מנהל רכש בחברת 'שוובל', מאפייה באוהיו.
בעוד שסין הזהירה את יצרני האתנול שהיא "תפקח באדיקות על הפקת אתנול מתירס", הודו מקדמת הגדלה של מכסות המהילה. המחירים של סוכר, חומר הזינה העיקרי לאתנול בהודו, עלו פחות מאשר גידולים אחרים.
מדינות שמשתמשות בדלקים ביולוגיים מוכרחות לאזן את הביטחון התזונתי שלהן ואת הדאגה לסביבה עם עלויות אנרגיה ועצמאות אנרגטית, כך לדברי ניקולאס דניס, שותף בחברת 'מקינזי'. ממשלות צריכות להחליט "איך נראה שימוש בר קיימא באדמה, בהתחשב בסדרי העדיפות השונים".