מחר כבר יקר – הכלכלות שתלויות בדלקים פוסיליים

כלכלות רבות שתלויות בדלקים פוסיליים יתקשו לגוון את מקורות ההכנסה שלהן למרות השאיפה למזער פליטות

Financial Times  / מאי 2021

בשנה שעברה, כשנגיף הקורונה התפשט והביקוש לנפט צנח ואיתו המחיר, מצא עצמו עלי עלאווי, שר האוצר של עיראק בדילמה. המשרד שבראשו הוא עומד מקבל יותר מ-90 אחוז מהכנסותיו ממכירת נפט ומוציא 45 אחוז מכלל תקציבו על משכורות ופנסיות, מצא עצמו לפתע חסר מזומנים לשלם למיליוני עובדי ציבור וגמלאים.

יצרנית הנפט השנייה בגודלה בקרטל אופ"ק לוותה מיליארדי דולרים, בעיקר מבנקים מקומיים, כדי לגשר על הגירעון, אולם הזעם הציבורי לא שכך. השפעת הווירוס המשיכה להלום בבעלי העסקים בעת שלקוחותיהם העיקריים – בני המזל המחזיקים במשרות ציבוריות – צמצמו את הוצאותיהם.

השבריריות של הכלכלה בעיראק נחשפה: על פי נתוני קרן המטבע הבינלאומית המכה שספגו המגזרים הציבורי והפרטי כאחד גרמו לתמ"ג של המדינה להתכווץ ב-11 אחוזים ושיעורי העוני זינקו נוכח אבטלה מחריפה.

אולם תרחיש זה – צניחה אדירה בהכנסות עם התמעטות הביקוש לנפט העיראקי – אינו תופעה המוגבלת לעתות מגפה בלבד. זהו העתיד של המדינות המפיקות נפט.

שוק הנפט קרס בשנה שעברה במקביל לכך שממשלים ברחבי העולם, תאגידים והציבור הרחב התמקדו באופן חסר תקדים בנטרול פליטות עד 2050. מבחינתן של מדינות המפיקות נפט, המעבר לדלקים נקיים יותר יחמיר את האתגרים מהשנה החולפת ויעלה שאלות, מי מהמדינות שהתברכו בזהב השחור תצא הכי טוב מהשינויים?

הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה הזהירה מפני התוצאות הדרסטיות האפשריות של מהלך כזה. הנתח של אופ"ק יעלה ליותר מחצי מסך התפוקה העולמית והאספקה של נפט וגז תהיה מרוכזת בפחות ופחות מדינות, אולם ההכנסה השנתית מהסחורות הללו עשויה לצנוח בשיעור של עד 75 אחוזים עד שנת 2030.

"אנחנו עומדים בפני אפשרות שהשוק יתכווץ בגודלו. ירידה אפשרית במחיר ודרישות מצד שותפי הסחר שלנו ובעלות בריתנו, בעיקר בעולם המתועש, שעלינו לעמוד בתנאי הסכם האקלים של פריז", כך לדברי עלאווי.

אם עיראק – שלה יתרות מוכחות של 145 מיליארד חביות נפט גולמי – תישאר תלויה בנפט, אומר עלאווי, "זו תהיה קטסטרופה". רפורמות גורפות במדינה ובכלכלה יכולות למנוע את התרחיש הזה, אולם השר מתקשה להוציא לפועל את השינוי הדרוש.

מבחינת המדינות המפיקות, המעבר לדלקים נקיים יותר יחמיר את האתגרים מהשנה החולפת וגם, מי מהמדינות שהתברכו בזהב השחור תצא הכי טוב מהשינויים

עשרות שנים של נסיקות וצניחות במחירי הנפט גרמו זעזועים במדינות המפיקות, שהדגישו את הפגיעות הכלכלית שלהן ואת הצורך הדוחק לפתח מגזרים עסקיים חדשים בכדי להפחית את התלות בדלקים פוסיליים. המדינות במצב הגרוע ביותר שהן אלו שהחשיפה שלהן גדולה יותר: מדינות שיצוא פחמימנים מרכיב חלק גדול מן התמ"ג שלהן. אלו אותן מדינות שהגמישות והחוסן שלהן מוגבלים אחרי ששנים ההכנסות מגז טבעי, נפט ופחם נוהלו בצורה גרועה. הכוונה לכך שבמדינות האלה לא השתמשו בהכנסות ממשאבי הטבע בשביל לטפח תעשיות אחרות בתוך המדינה ואף לא להקים קרן עושר ריבונית (כדוגמת נורווגיה) שמשקיעה מחוץ למדינה באופן שמבטיח הכנסות לטווח ארוך.

הדרך שבה כלכלות התלויות בפחמימנים תבצענה את ההתאמות הנדרשות על ידי המעבר למקורות אנרגיה נקיים תהיה קריטית. במדינות אלה מתגורר קרוב לשליש מאוכלוסיית העולם ובתחומן חמישית מפליטות גזי החממה. להצלחה או לכישלון שלהן השלכות נרחבות על הגיאופוליטיקה, אי שוויון, ביטחון אנרגטי ודפוסי הגירה.

על פי נתוני הבנק העולמי, המדינות שהכי פחות מוכנות עיראק, לוב, ונצואלה, גינאה המשוונית, ניגריה, איראן, גיאנה, אלג'יריה, אזרבייג'ן וקזחסטן. המדינות האלה לא גיוונו את היצוא שלהן או קידמו את הכלכלות שלהן לכיוון תעשיות לא-מזהמות. רובן שקועות במלחמות, מוכות עוני נרחב או שאינן מצליחות להשיג השקעות בינלאומיות, שמעדיפות להתרחק מפחמימנים. רוב המדינות האלה הן גם בין הפגיעות ביותר להשפעות הממשיות של שינוי האקלים.

עיראק לא רק מנסה לשקם את עצמה אחרי עשרות שנות סכסוך וחוסר יציבות, היא כבר נמצאת בחזית ההתחממות הגלובלית – מידבור, מצוקת מים וטמפרטורות קיצוניות משפיעות על חיי היומיום שכבר נפגעים כתוצאה מהפסקות חשמל חוזרות ונשנות. לפי הבנק העולמי, המגפה מציעה למדינות אלה "הזדמנות של פעם בדור" לגוון את כלכלתן מעבר לפחמימנים.

גם עלאווי קיווה שהזעזוע של אשתקד יסלול את הדרך לרפורמות גורפות, אבל תחושת הדחיפות לא החזיקה הרבה זמן. בחודש אוקטובר המחירים חזרו למגמת עלייה, מ-38 דולר לחבית עד קרוב ל-70 דולר כיום והחששות נשכחו. במקום לקצץ במשכורות הממשלתיות ולקדם את הרפורמות בהשקעות ובכלכלה שדרושות לדבריו, המדינה הגיבה לאבטלה בהוספת עוד ועוד בוגרי מכללות ואוניברסיטאות לרשימת מקבלי הקצבאות.

"השנה שעברה היוותה צלצול השכמה", אומר עלאווי, "אולם ככל שמחיר הנפט טיפס חזרה למעלה, מגזרים שונים העלו שוב את דרישותיהם לראש סדר העדיפויות וכך שוב נוצר לחץ על סיר הבשר של ההוצאה הציבורית".

מי יהיה השורד האחרון

המעבר לדלקים נקיים יותר יחולל שמות בשרשראות אספקה ובעסקים המשרתים את תעשיית משאבי הטבע. לדברי כלכלנים ואנליסטים של שוק האנרגיה, בגלל הפגיעה הצפויה בהכנסות ובשווקי עבודה, מבחינת המדינות שמפיקות נפט התמריץ להצטרף ליוזמות בינלאומיות קטן ולא משמעותי.

אשים פאון, אסטרטג שינוי אקלים בבנק HSBC, מסביר שקשה לעכל תהליך כזה, "כשיש לך כל-כך הרבה גז טבעי ונפט זולים, אתה נשאר מכור להם".

דלקי פחמימנים הביאו עושר בל יתואר והובילו למודרניזציה ולשגשוג במדינות מסוימות, ובכללן מדינות המפרץ. אולם במקרים רבים העושר בוזבז או רוכז בידיהם של מעטים. עדיין, כוח המשיכה של הרווח המזומן הזה כה גדול עד שמדינות כמו גיאנה – שהפיקה את חבית הנפט הראשונה שלה באיכות מסחרית ב-2019 – מנסות אפילו כעת להפוך למדינות נפט.

הרבה מדינות שהכלכלה שלהן מבוססת על נפט מבינות שלא יוכלו להישאר כבולות לייצוא שלו וגם מבינות ששחיתות, ניהול לקוי של כספי המדינה וסובסידיות מובילים כולם למדינה ביורוקרטית שתלויה בממשלה במקום על יזמות דינאמית.

הדרך שבה כלכלות התלויות בפחמימנים תבצענה את ההתאמות הנדרשות על ידי המעבר למקורות אנרגיה נקיים תהיה קריטית. במדינות אלה מתגורר קרוב לשליש מאוכלוסיית העולם ובתחומן חמישית מפליטות גזי החממה. להצלחה או לכישלון שלהן השלכות נרחבות על הגיאופוליטיקה, אי שוויון, ביטחון אנרגטי ודפוסי הגירה

מי למעלה מי למטה

עדיין לא ברור לגמרי אילו מדינות ימצאו עצמן בצד המפסיד. ערב הסעודית ורוסיה – מפיקות הנפט השנייה והשלישית בגודלן בעולם – פגיעות יחסית, אבל הכלכלות שלהן סבוכות יותר וההגנות הפיננסיות הגדולות שיפרו את עמידותן למרות חשיפתן הגבוהה ליצוא פחמימנים.

"זו אינה קבוצה אחידה והעמידות של המדינות והתחרותיות של כל אחת מהן שונה", אומר בסאם פתוח, מנהל המכון למחקרי אנרגיה באוניברסיטת אוקספורד, שמוסיף "יש מדינות שיוכלו אף להרוויח מהשינויים הקשורים לתמורות בענף".

קנדה, נורווגיה, אוסטרליה ואיחוד האמירויות הן בין המדינות התלויות בדלקים פוסיליים, שהצליחו לפתח מגזרים אחרים בכלכלות שלהן. חלקן מנסות להוסיף כושר ייצור מאנרגיה נקייה.

קצב השינוי הוא מה שיכתיב את ההצלחה או הכישלון. המעבר יכול להיות חלק וללא מהמורות משמעותיות אבל באותה מידה, חד ואלים. מהירות השינוי תיקבע לפי התקדמויות טכנולוגיות, מומנטום פוליטי, רגולציה והאופן שבו יבחרו צרכני האנרגיה הגדולים לענות על צרכיהם. שרשראות אספקה חדשות הקשורות למערכות האנרגיה של העתיד יציבו גם הן אתגרים – מאספקת מתכות כמו ליתיום ועד ייצור סוללות, טורבינות רוח ופאנלים סולריים.

רוב משרדי האנרגיה במדינות מפיקות בונים על כך שדלקים פוסיליים יישארו חלק גדול מתמהיל האנרגיה למשך עשרות שנים. עד שנת 2030 צפויות חברות אנרגיה בבעלות ממשלתית להוציא 1.9 טריליון דולר על פרויקטים חדשים בתחום הנפט והגז הטבעי, כך על פי המכון לניהול משאבים טבעיים בניו יורק. למרות שאיפות לנטרל את הפליטות, המציאות של הצריכה כיום שונה למדי. כלכלות מתפתחות באזור אסיה והאגן הפסיפי לבדן יהוו קרוב לשני שלישים מן הצמיחה בביקוש לאנרגיה בעולם עד 2040.

מבחינתן של המדינות המפיקות, אפילו אם הביקוש לנפט ולגז יפחת, הן יוכלו למכור את מרכולתן היקרה למשך שנים רבות ולשרוד ככה לאורך שנים.

האם מדינות שתלויות בנפט יסתגלו?

"יש צורך אדיר לספק אנרגיה למיליארדי אנשים שממשיכים לחיות בלעדיה", אומר מוחמד ברקינדו, מזכ"ל אופ"ק. "אופ"ק תומך בצורך בהפחתת הפליטות והדברת היעילות, אבל מוכרחים להיות מודעים להשלכות של השקעה נמוכה מדי. לא מדובר רק בנפט גולמי, אלא במגוון רחב של מוצרים המופקים ממנו. מחסור בהשקעות עלול להשפיע על יציבות השווקים, להביא לעליית מחירים שתוביל למחסור בנפט, וכל אלה עלולים להשפיע על הכלכלה העולמית".

צרכניות גדולות של דלקים מאובנים – כמו יפן – מודאגות אף הן מן המומנטום הגובר לסגור את הברז להשקעות חדשות בפיתוח נפט, גז טבעי ופחם. הן חוששות לביטחון האנרגטי שלהן במקרה שהאנרגיות המתחדשות לא יצליחו להחליף את מרב הביקוש לדלקים פוסיליים.

מבחינתם של משקיעים, ממשלים והציבור הרחב, עתידה של מדינה תלוי ביכולתה למשוך השקעות זרות, לצמצם את האי-שוויון, לרסן את האינפלציה וגורמים נוספים.

אולם בקרב המפיקות אפילו ערב הסעודית, יצואנית הנפט הגדולה בעולם שחביותיה הן הזולות ביותר, מפגינה עצבנות. למרות כלכלה חזקה יותר מהאחרות ותוכניות מפליגות להקמת תעשיות חדשות – מהייטק ועד לתיירות – הממלכה מודאגת מאפשרות של מחסור במזומנים לפני שתצליח לפתח מקורות הכנסה חלופיים. יורש העצר מוחמד בן סלמן אמר לאחרונה בראיון: "אנחנו מדינת נפט. לא מדינה עשירה. בשנות ה-70 וה-80 המדינה נחשבה עשירה, כשהאוכלוסייה הייתה קטנה יותר ושאבנו הרבה מאוד נפט. אבל עכשיו אנחנו צומחים במהירות. אם לא נשמור על החסכונות שלנו ונדע לבזר נכון את מה שיש לנו, נהפוך למדינה ענייה יותר".

מוכרחים להיות מודעים להשלכות של השקעה נמוכה מדי. לא מדובר רק בנפט גולמי, אלא במגוון רחב של מוצרים המופקים ממנו. מחסור בהשקעות עלול להשפיע על יציבות השווקים, להביא לעליית מחירים שתוביל למחסור בנפט, וכל אלה עלולים להשפיע על הכלכלה העולמית

יורש העצר של ערב הסעודית הנסיך מוחמד בין סלמאן הזהיר שבשינויים העוברים על ענף האנרגיה "אם לא נשמור יום יום על החסכונות שלנו ונבזר את הכלים שברשותנו, נהפוך מהר מאוד למדינה ענייה". (GIUSEPPE CACACE/AFP via Getty Images)

מוכנים לשינוי

סמוך למשאבת דלק ברחוב אקין אדסולה בלאגוס, בתחנה של חברת הנפט הלאומית של ניגריה, כשני תריסר מכוניות עומדות בתור סבוך ומצחין, נהגיהן ממתינים לדלק הזול ביותר באפריקה שמדרום לסהרה.

הסובסידיה, שמוזילה את מחירי הדלק עבור 200 מיליון תושבי המדינה, מיטיבה בעיקר עם העשירים ועולה למדינה כ-300 מיליון דולר בחודש. הסיטואציה הזאת מסמלת את הניהול הכושל שבלבו של מגזר האנרגיה של ניגריה – מנפט וגז ועד לחשמל – המערער את הכלכלה כולה.

קלארקסון פוואבילי, נהג בן 38 שממלא דלק ברכב של הבוס שלו אומר, שאפילו מחיר של 162 נאירה (0.38 דולר) לליטר הוא יקר מדי, "הכלכלה ממשיכה לצלול, אז אפילו המחיר הזה הוא נטל על הציבור מפני שהוא מייקר את התחבורה". תעריפי הנסיעה במיניבוס שהוא לוקח לעבודה וממנה הוכפלו בשנה האחרונה, לרמה של 1,400 נאירה ביום, "מחיר גבוה מאוד  מבחינתי".

ניגריה היא מפיקת הנפט הגדולה באפריקה, המייצרת כ-1.7 מיליון חביות ביום מאסדות הרחק במפרץ גינאה (מדרום מערב לאפריקה) או עמוק בביצות הדלתא של הניג'ר. אולם הדלק המסובסד מיובא. כמחצית מהכנסות הממשלה מגיעות מנפט, אולם היעדר כושר זיקוק בניגריה ומחירם היקר של תוצרי דלק מיובאים מוחקים כמעט את כל הרווח שיכולה המדינה להפיק ממחירי הנפט הגבוהים. על פי ההערכה כשלושים אחוז מאספקת הנפט של המדינה מוברחים לבנין ולקמרון השכנות, שם המחירים גבוהים יותר.

כשמחיר הנפט קורס, כפי שקרה אשתקד, התוצאות מחרידות. הכישלון של ניגריה בניהול משאביה פירושו שרוב הניגרים הפשוטים לא ראו שום הטבה ממשית ממיליארדי הדולרים הזורמים למדינה. ארבעים אחוזים מן הניגרים חיים בעוני וכספי המדינה טרם הזניקו תעשיות חלופיות. אולם לאור הצפי של הכפלת האוכלוסייה עד שנת 2050, הצורך בפעולה דוחק עד מאוד.

את חוסר התפקוד של המגזר אפשר לראות בדמותו של תאגיד הנפט הממשלתי המנופח, הידוע לשמצה בניהול קלוקל ובשחיתות. התאגיד קונה, מוכר וסוחר בנפט ובמוצרי נפט מזוקקים בעודו משמש כרגולטור של עצמו. "אם המדינה הייתה מנהלת את זה כמו שצריך, לא היינו במצב הזה", אומר פוואבילי.

מגזרים אחרים מסונדלים בגלל אוזלת היד של ניגריה לייצר ולספק חשמל בכל רחבי הארץ. המדינה המאוכלסת ביותר באפריקה היא בין האחרונות בעולם מבחינת גישה לחשמל לנפש, ועסקים רבים נאלצים לייצר לעצמם חשמל באמצעות גנרטורים יקרים ומזהמים הפועלים על דיזל. המצב הזה מונע את המעבר ממודל הצמיחה המבוסס על פחמימנים ותעשייה עתירת השקעה למודל המבוסס על עבודה או ידע – החל בטכנולוגיה ועד חקלאות ותעשייה.

הממשלה של הנשיא מוחמדו בוהארי משתדלת לנצל את מאגרי הגז הטבעי של ניגריה, העומדים על כ-5.3 טריליון מטרים מעוקבים ונמנים עם הגדולים בעולם. התקווה היא שפתרון של משבר החשמל יסייע למגזרים אחרים לשגשג.

כשמנסים להבין איך נראה מעבר מוצלח, אנליסטים של ענף האנרגיה אומרים כי ניהול תקין של תשתיות קיימות של דלקים פוסיליים צריך לעמוד בראש סדר העדיפויות. רק אז יכולה מדינה לנסות לנווט לתעשיות חדשות.

מארק פינלי ופול קולב, ממכון בייקר באוניברסיטת רייס שבטקסס טוענים שלא צפוי שהמדינות העניות יותר יצטרפו בהתלהבות למודלים כלכליים ששואפים לנטרל את הפליטות, וזה בגלל אופציות מוגבלות מבחינה פוליטית וכלכלית כאחת:

"אם המעבר לאנרגיות מתחדשות לא ינוהל כהלכה, העובדה שבכל מדינה קצב השינוי שונה במקביל לכך שנדרש שינוי ברמה עולמית, התהליך כולו עומד על כרעי תרנגולת. למנצחים יש אינטרס בהצלחה הכללית של המעבר ולא רק בחלק שלהם. זה חסר תועלת וגם לא ראוי שמדינות עשירות יותר יכפו את עלות המעבר על מדינות עניות יותר".

מבחינתם של הניגרים, המוסר הכפול ברור כשמש. "מעבר מכלכלה מבוססת נפט יחרוץ את גורלה של ניגריה ואנשיה", אומרת אידאיאט חסן מן המרכז לדמוקרטיה ופיתוח שבעיר אבוג'ה. "המדינה תהפוך לענייה יותר, הנאירה יהפוך לחסר ערך ושלטון החוק עלול לקרוס. לא המדינה ולא העם הניגרי מוכנים לזה באמת", היא מוסיפה.

ניגריה מחאה מחיר הדלק נפט

נפט מהווה כחצי מההכנסות של המדינה, אבל בגלל מחסור בכושר זיקוק וחשבון מנופח של תזקיקי נפט מיובאים, הניגרים עצמם לעולם לא ייהנו מפירותיו של מחיר נפט גבוה (NurPhoto via Getty Images)