מכות מצרים

ב-2016, קרן המטבע הבינלאומית (IMF) הסכימה לסייע לכלכלה המצרית להתאושש משנות המשבר ונתנה הלוואה בסך 12 מיליארד דולר, שיוענקו לאורך שלוש שנים. התכנית הותנתה ביישום רפורמות הכוללות בין היתר הפחתה בסובסידיות הממשלתיות על מוצרים ושירותים בסיסיים, לרבות אנרגיה.

על פי הקרן, סובסידיות על דלק היוו בעבר חלק חשוב מההוצאות התקציביות, הגדילו גירעונות וחוב ודחקו הוצאות על חינוך ובריאות אל מחוץ לתקציב. בסקירתה העדכנית על הכלכלה המצרית, קרן המטבע שיבחה את ביצועי הממשלה מאז החלה תכנית ההלוואה, והדגישה שתוכנית הייצוב הפיסקאלי מתקדמת על פי המתוכנן.

עם זאת, הסקירה מציינת שמצרים עדיין עומדת בפני מסע מפרך שמטרתו יציבות כלכלית והיא חייבת לדבוק במשימה: "ההתקדמות ברפורמה בסובסידיות על האנרגיה היא קריטית לתמיכה בייצוב הפיסקאלי ולעידוד שימוש יעיל יותר באנרגיה". מצרים אמורה לסלק את כל סובסידיות האנרגיה עד סוף 2019, עם סיום התכנית של הקרן.

אבל במצרים נשמעים קולות שטוענים כי הסרת הסובסידיות פוגעת בעיקר בשכבות החלשות, עניין שהשלטונות מטפלים בו כעת. תקציב שנה הבאה, אומרת הקרן, "ימשיך להחליף סובסידיות אנרגיה גרועות בתכניות שיתמכו ישירות במשקי הבית העניים ביותר באמצעות העברות מזומנים ותכניות מזון מסובסד". מנגנון ההצמדה האוטומטי של מחיר הדלק, שאושר לאחרונה ויושם בעבר, יסייע להגן על התקציב משינויים בלתי צפויים בשער החליפין ובמחירי הדלק העולמיים".

בסעיף מודרניזציה בכלכלה מצוין כי "הסובסידיות היו הגורם העיקרי בבעיות התמחור. מחירי הדלק היו פחותים בהרבה ממחירי השוק, מה שעודד שימוש בלתי יעיל באנרגיה והשקעות יתר בתעשיות עתירות הון, בכדי לנצל את עלויות הדלק הנמוכות. סובסידיות של אנרגיה הן לרוב יקרות ולא שוויוניות, ולרוב מיטיבות עם העשירים שהם צרכני אנרגיה גדולים בהרבה משאר האוכלוסייה.

"תמחור נכון של אנרגיה יסייע לשיפור היעילות הכלכלית, כך שההשקעה לא תנותב לסקטורים עתירי הון וצרכני אנרגיה גדולים. תחת זאת, יש להשקיע ביצירת עבודות שיטיבו עם עסקים קטנים ובינוניים, תוך ניצול החוזק של מצרים ושילובה בשרשרת האספקה העולמית. צמצום הסובסידיות בתחום האנרגיה יפנה משאבים לחינוך ובריאות".

עליית הגז

כידוע, ענף הגז הטבעי במצרים נוסק בשנה האחרונה. מאז האביב הערבי נעצר יצוא הגז ממצרים והגז הפנוי נותב לספק את הביקושים המקומיים. אך אפילו זה לא הספיק ומצרים, כפי שמפרטת בהרחבה הכתבה הקודמת, נאלצה לייבא גט"ן כדי למלא את המחסור.

על פי הערכת קרן המטבע ועל סמך הודעות על הסכמי יצוא גז שנחתמו מצרים מתחילה, ברמת המקרו, לחלץ את עצמה מהימים העגומים כלכלית של השנים האחרונות. אך עלינו לזכור שהיו הערכות אופטימיות דומות ערב ההתקוממות העממית ב-2011, שבדיעבד התבדו. האתגר שעדיין ניצב בפני השלטונות הוא להטמיע את השיפורים המקרו-כלכליים בכל הרבדים של החברה ולשפר את רמת החיים של רוב המצרים.