העימות באוקראינה מעמיק את הקרע בין רוסיה למערב, אבל כרגע מחוללת המלחמה שינוי מתחת לפני השטח של המזרח התיכון. לצד ההתקרבות המחודשת והמהוססת אל מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ, איראן מעמיקה את הקשרים הפוליטיים והכלכליים שלה עם רוסיה, על בסיס בעיות משותפות.
טהרן ומוסקבה לא סתם מרחיבות את שיתוף הפעולה הצבאי, הן גם חתמו על הסכמים כלכליים במגזרי האנרגיה והתובלה. איראן מצדה חשבה שהנה עוד מעט תגשים את שאיפתה רבת-השנים להיכנס לברית אסטרטגית עם רוסיה וסין. המציאות טיפה יותר מורכבת. עומק המשבר הכלכלי של איראן והיחסים המתוחים שלה עם שאר האזור הם מעבר לכוחן של היכולות הכלכליות של רוסיה, ובמוסקבה ממשיכים לשאוף לשקם את הקשרים עם אירופה ברגע שייגמר העימות באוקראינה.
מהשילוב של כל הגורמים הללו מצטיירת תמונה מבלבלת, שמושפעת מאוד מאירועים, ולא מתכנון אסטרטגי.
יתר על כן, רוסיה רוצה את איראן לצדה כרגע, אבל היא לא מעוניינת להיות הנציגה שלה בעימות האזורי. למען האמת, רוסיה רואה באיראן יריבה פוטנציאלית במגזר האנרגיה, בעיקר בסין, ובתחרות הגאו-פוליטית בים הכספי ובמזרח התיכון. מהשילוב של כל הגורמים הללו מצטיירת תמונה מבלבלת, שמושפעת מאוד מאירועים, ולא מתכנון אסטרטגי. האירועים האלה יעצבו את עתיד היחסים בין מוסקבה לטהרן.
הסכמים מהתקופה האחרונה
לאחרונה חלה התפתחות חשובה: חברה הנפט הלאומית בבעלות ממשלת איראן וחברת 'גזפרום' הרוסית חתמו על מסמך הבנות לגיבוש שיתוף הפעולה שלהן בפיתוח שדות גז שנמצאים באי כיש ובצפון פארס, לצד שישה שדות נפט בעלי חשיבות אסטרטגית, שחלקם נמצאים בבעלות משותפת עם עיראק.
רוסיה רואה באיראן יריבה פוטנציאלית במגזר האנרגיה, ובעיקר בסין
אחת המטרות המרכזיות של מסמך ההבנות היא שריון אספקת גז עקבית ומיטבית משדה דרום פארס, השדה הגדול בעולם, שמהווה 75 אחוזים מתפוקת הגז של איראן. מומחים במשרד הנפט של איראן מעריכים שהערך המצטבר של המיזמים השאפתניים גבוה מ-40 מיליארד דולר. חשוב מאוד להזכיר, ההסכם כולל גם תנאים להחלפות הדדיות של מוצרי גז ונפט, לבניית צינורות ליצוא גז ולהשקעה משמעותית בפרויקט הגט"ן של איראן, שנתקל במכשולים גדולים בעקבות הסנקציות הבין-לאומיות.
ראש ממשלת רוסיה, אלכסנדר נובק, הודיע שבאוקטובר 2022 החלו הדיונים בין מוסקבה לטהרן בנוגע להחלפות גז ונפט פוטנציאליות. הוספת ההסכם הזה תוסדר עד סוף השנה. בשלבים הראשונים, רוסיה ואיראן מתכננות להחליף כחמישה מיליון טונות בשנה של נפט ועד 10 מיליארד טונות של גז.
בנובמבר הכריזה איראן שהיא מתכוונת לפתוח מחדש את מסוף הנפט אמיראבאד, בים הכספי, וזאת כדי שישמש להחלפות נפט ומוצרים מזוקקים מרוסיה. ייתכן שחידוש המסוף, בקיבולת של 100,000 חביות ליום, מסמל תפנית חשובה, כעבור פסק זמן של שבע שנים, בהשפעות הסנקציות מצד ארה"ב.
עם זאת, אף ש-28 חברות גז ונפט רוסיה השתתפו בתערוכת הנפט בטהרן שהתקיימה לאחרונה, לא חלה התקדמות בשום פרויקט מהפרויקטים הפוטנציאליים עם חברות רוסיות, מיזמים שמצוינים במסמכי ההבנות שנחתמו ב-2022 ולא נעשה בהם דבר מעבר לשלב החוזה הרשמי, לפי המנהל בפועל של חברת הנפט הלאומית האיראנית, מוהסן חוג'אסטה-מר.
ובעוד איראן צריכה השקעות של יותר מ-250 מיליארד דולר בענף הנפט והגז שלה כדי לעמוד בביקוש המקומי ולשמור על התנאים הנוכחיים, סך ההשקעות שהתחייבה להם רוסיה נמוך בהרבה מהסכום הזה.
איראן כורעת תחת נטל הסנקציות מצד ארה"ב, לצד הערפל הפוליטי והכלכלי ששורר בה, ולכן מדובר באחד היעדים המסוכנים ביותר בעולם להשקעות ולמסחר. לאור הנסיבות המאתגרות האלה, חברות רוסיות, גדולות כקטנות, לא להוטות להתחייב. לישויות רוסיות רבות כבר יש השקעות עסקיות מחוץ לרוסיה והן חוששות לקבל על עצמן סיכונים נוספים, בסביבה מורכבת ממילא.
אינטרסים מנוגדים
בלי קשר לנקודות ההשקה האפשריות באינטרסים הגאו-פוליטיים של איראן ורוסיה, היריבות ביניהם בשווקי האנרגיה העולמיים היא מכשול משמעותי בהתקדמות של שיתוף הפעולה ביניהן בתחומי הנפט והגז. שתיהן כאחת התברכו במשאבים משמעותיים ומובילות בתחום ההפקה. בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה, טהרן ומוסקבה נהיו מתחרות רציניות על השווקים בסין. ובל נשכח את הדעה הרווחת באיראן, שלהתנגדות מצד רוסיה היה תפקיד מכריע בעיכוב המאמצים האיראניים לייצא גז לאירופה.
יריבות אזוריות
רוסיה מנסה זה מכבר לחזק את הקשרים שלה עם מדינות במזרח התיכון, בעיקר עם ערב הסעודית, וכן להרחיב את האחיזה שלה בהן מבחינה צבאית ומודיעינית. ההצטלבות הבולטת ביותר של רוסיה עם מדינות המפרץ היא ההשתתפות שלה באופ"ק+, אבל שיתוף הפעולה הזה חורג מסתם השתתפות וטומן בחוסו מעורבות במגוון רחב של תחומי אבטחה, כלכלה ופוליטיקה.
רוסיה אימצה גישה דומה כלפי טורקיה. פוטין הציג לנשיא ארדואן חבילה נרחבת, כולל אלמנטים שארה"ב לא להוטה לספק לה, כמו טכנולוגיות צבאיות מתקדמות, מתקני אנרגיה גרעינית ותפקיד מכריע בעיצוב המדיניות האזורית ולכן, אף שבמוסקבה מודעים לחשיבות של איראן ולהשפעתה במזרח התיכון, רוסיה לא תסכן את עתיד היחסים עם השותפות באזור על ידי הסתבכות בעימותים של איראן עם שכנותיה.
העסקאות של מוסקבה במגזר האנרגיה של איראן לא הניבו דבר מלבד מפגן מתוזמר היטב מצד רוסיה, לצד תגובה להוטה מצד איראן. טהרן עושה שימוש אסטרטגי בוועידות, בתערוכות ובמשלחות רמות הדרג כדי לקדם את האג'נדה שלה בתוך גבולותיה וברחבי המזרח התיכון, מתוך שאיפה להראות שהסנקציות מצד ארה"ב נכשלו. אבל מעבר למפגני התמיכה, לא נראה שרוסיה עומדת לחלץ את איראן מהקיפאון ולהגשים את האשליות שלה.