לאור הנתונים המראים כי מפעלים ותחנות כוח ברחבי סין שורפים חצי מכמות הפחם העולמית, הממשלה הציבה יעדים להגדלת השימוש בגז טבעי על מנת להפחית את זיהום האוויר המחמיר ונראה שהיעדים האלה שאפתניים מדי.
הגז אמנם נותר מרכיב קטן ויקר בתמהיל הדלקים של סין, אבל הביקוש לאספקה מקומית וליבוא גובר מהר מהצפוי. באפריל הייתה הצריכה גבוהה ב-22 אחוז לעומת אפריל 2016, והסך הכולל של ארבעת החודשים הראשונים של השנה עלה ביותר מ-12 אחוז, כך עולה מנתוני הוועדה הלאומית לפיתוח ורפורמה.
התוצאות מעודדות אנליסטים לשדרג את תחזיות הביקוש שלהם ועשויות להצביע על כך שהממשלה עלתה על המסלול הנכון להגשמת היעד של הפקת עשרה אחוז מהאנרגיה של סין באמצעות גז בתוך שלוש שנים. הן גם מחזקות את התחזית החיובית שחברות רוסיות, אוסטרליות ואמריקאיות ישקיעו מאות מיליארדי דולרים בבניית צינורות גז ותשתיות ייצוא, כדי לספק את צרכי השוק הסיני.
"היעדים של סין נראים אפשריים יותר ויותר", אומר לבן יו (Laban Yu), ראש מחלקת מחקר נפט וגז באסיה בחברת Jefferies Group LLC מהונג קונג. "אין לזה שום קשר לכלכלה של סין, או למחירי הגז הטבעי והפחם. המדיניות מניעה את הסוגיה הזאת והשאלה היא אם הממשלה רצינית בעניין הוצאתה לפועל".
בניגוד לארה"ב, שבה אספקת הגז הזולה והשופעת הביאה לעלייה בשימוש, ההפקה המקומית בסין יקרה יותר, והמדינה מסתמכת על יבוא ממרחקים ארוכים, כולל גט"ן. המחירים שהממשלה למעשה קובעת אותם, הם מהגבוהים בעולם, ולא מהווים תמריץ למעבר לגז אלא על ידי אילוץ רגולטורי.
ממשלתו של הנשיא שי ג'ין-פינג מסתמכת על גז ככלי להקלת זיהום האוויר שחונק את ערי סין מבייג'ינג ועד שנחאי. שריפת פחם היא האשמה העיקרית בערפיח, האופף את סביבת הערים תדיר ומסכן את בריאות האוכלוסייה הגדולה בעולם. סין גם פועלת במלוא המרץ כדי לעמוד בהתחייבויותיה להפחית את פליטות הפחמן הקשורות לשינוי האקלים.
הוד פחמיותו
ב-2015 הפחם סיפק כמעט שני שלישים מצריכת האנרגיה בסין, בעוד שהגז סיפק פחות משישה אחוזים. בארה"ב, הגז היה 29 אחוז מתמהיל הדלקים בשנה שעברה, לעומת פחם שעמד על 15 אחוז. מחיר הגז הסיטונאי בסין בשנה שעברה עמד בממוצע על 7.28 דולר למיליון יחידות BTU, בהשוואה ל- 2.66 דולר בארה"ב, על פי סקר שנתי של ארגון הגז הבינלאומי.
בינואר האחרון, הכריזה תכנית החומש של סין על שימוש בגז במקום בפחם בדודי תעשייה בארבעה אזורים עירוניים עיקריים: בייג'ינג רבתי, צפון מזרח סין, אזור הדלתא של נהר יאנגצה סביב שנחאי והדלתא של נהר הפנינה במחוז גואנגדונג. לפי 'מורגן סטנלי', רשויות השלטון המקומי תומכות במאמצים אלו על ידי סבסוד החיבור לאספקת גז והחלפת דוודים.
גם התחבורה היא יעד מרכזי, עם מספר הולך וגדל של משאיות כבדות שמונעות בגט"ן. בחודשיים הראשונים של 2017 מכרו יצרני רכב מובילים כ-1,900 משאיות שמונעות בגז טבעי, פי חמישה דאשתקד. התחבורה מהווה כעשרה אחוזים מצריכת הגז הסינית, כך על פי דוח חודש מרץ מאת האנליסט אנדי מנג מ'מורגן סטנלי'.
אבל לא כל המעבר הולך חלק, במיוחד אם מחיר הפחם יישאר נמוך. הגז קיבל דחיפה הגונה כאשר ירידה בתפוקת הפחם המקומית הובילה לזינוק במחירים לאורך שנה, עד למחיר כמעט כפול של 700 יואן (102 דולר) לטון בנובמבר. אבל מצב זה עלול להשתנות אם הפחם יחדש את הירידה שהחלה בסוף 2011.
חלופה זולה יותר
"מחירי הפחם צפויים לרדת ל-500 יואן לטון השנה, מה שיבלום את המעבר לגז טבעי, ואפילו חזרה לפחם בקרב צרכנים בתעשייה שרגישים למחיר", כך אומר טיאן מיאו מבייג'ינג.
על פי ההערכות של אנליסטים הביקוש לגז בסין צריך לגדול בקצב 13-15 אחוז בשנה עד סוף העשור, כדי לעמוד בגבול העליון של יעד הממשלה, נתון המהווה כ- 360 מיליארד מ"ק. ללא מדיניות אגרסיבית יותר או מחירים נמוכים יותר, הגז עשוי בסופו של דבר להיות חלק קטן יותר מהצפוי מתמהיל האנרגיה.
"המחירים הגבוהים של הגז הטבעי הם שורש הבעיה", אומר טיאן. "למעט אכיפת מדיניות קיצונית, הדרך היחידה להגדיל באופן עקבי את השימוש היא להוריד מחירים לרמה תחרותית עם מחירי דלקים חלופיים". אפילו הרגולטורים רמזו שאולי ירצו למתן את הציפיות. בחודש ינואר הם הוסיפו טווח נמוך יותר של 8.3 אחוז עבור יעד תכנית החומש לשימוש בגז עד 2020, בנוסף ליעד של עשרה אחוז שפורסם בחודש הקודם. בינתיים, נתח השימוש בפחם צפוי לרדת ל- 58 אחוז.
הממשלה מכירה בכך שעליה להפוך את הגז לחלופה בעלות אטרקטיבית יותר, כך נכתב בדוח פברואר של חברת UBS. בשנת 2015 המחיר הוזל משמעותית פעמיים במטרה להפוך את הגז לזול יותר מאשר פרופאן ודלק עבור סיטונאים. העלות הכוללת נותרה גבוהה יותר מן הדלקים המתחרים בגלל העמלה שגבו מפיצים עבור הובלת הגז. הממשלה מנסה לתקן מצב זה עם תוכניות להגבלת שיעור התשואה על נכסים עבור מפיצי גז עירוני וחברות הובלה בצינורות.
בחברת נומורה הולדינגז ביצעו סקר שלפיו במחצית השנייה של השנה צפויה הממשלה להגביל את רווחי המפיצים, להנהיג מסים על פחם וסובסידיות עבור גז, לאפשר יותר מיזמים משותפים בין המדינה לבין חברות פרטיות ולעודד גיוון במקורות אספקת הגז. הרגולטורים עדיין לא פרסמו פרטים ולו"ז של הרפורמות המתוכננות בתעשייה.
"אחת מסכמות המדיניות החשובות היא ליברליזציה של שוק הגז", כך על פי ניל בוורידג', אנליסט מחברת סנפורד סי ברנשטיין בהונג קונג. "זהו הכיוון האולטימטיבי והכדאי עבור מדיניות הממשלה".