מציאות מפלסטיק

המיחזור משנה יותר ויותר את אבני היסוד של האספקה ונראה שגם החקיקה בתחום תשפיע מהותית

Petroleum Economist

בתעשיית הנפט ממשיכים לצפות שעלייה בשימוש במוצרים פטרוכימיים תהיה הנדבך המרכזי של הצמיחה בביקוש בשני העשורים הבאים. אבל קמפיינים נגד מוצרי פלסטיק לשימוש חד פעמי, המהווים כשליש מהביקוש לפלסטיק, אמורים לרסן את העלייה הזאת ובמקביל, התעשייה תעמוד מול שלל אתגרים טכנולוגיים ומבניים חדשים.

מחזור פלסטיק

פועלים במפעל OMV מציגים חלק מהתהליך בטכנולוגיה ReOil שפיתחה החברה. מקור:
© OMV Aktiengesellschaft

האינטגרציה בין תעשיות זיקוק, כימיקלים ופסולת מפגרת אחרי אג’נדות תחיקתיות

לפי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה, תעשיית הפטרוכימיה מהווה כ-13 אחוז מהביקוש העולמי לנפט. בתחזית האנרגיה שלה לשנת 2019 חברת BP צפתה שבתרחיש של איסור על שימוש במוצרי פלסטיק חד פעמיים, ירד הביקוש לנפט בשישה מיליון ח/י ב-2040. מוצרי פלסטיק לשימוש חד פעמי כוללים שקיות לקניות, אריזות מזון ובקבוקי פלסטיק, שמצויים כיום תחת עיניהם הבוחנות של מחוקקים ורגולטורים ברחבי העולם.

טכנולוגיות חדשות שנמצאות כעת בשלבים של פיתוח ופריסה בתעשיות של זיקוק נפט וכימיקלים, כאלו שמבטיחות להגדיל את השימוש בחומרי זינה חדשים, או למחזר מוצרי פלסטיק חד פעמיים ומוצרים נוספים עוברות כעת לשלב ייצור מסחרי. ‘נסטה’ הפינית הודיעה ביולי שהיא משתפת פעולה עם חברת הכימיקלים ‘ליונדל-באזל כימיקלים’ לייצור מוצרי ביו-פוליפרופילן ומוצרי פוליאתילן בעלי צפיפות נמוכה. או.אם.וי. האוסטרית מגדילה את כושר הייצור של טכנולוגיית ReOil שלה, ההופכת פלסטיק חד פעמי לנפט גולמי סינתטי, ומקווה לשלב אותן בפעילויות של חברת הבת שלה ‘בוראליס’. ‘נסטה’ ו’בוראליס’ הודיעו באוקטובר שהן משתפות פעולה בהפקה של פוליפרופילן מתחדש.

העלייה במיחזור תצריך התאמות מבניות רחבות בפעילות השוטפת של התעשייה. בחברת הייעוץ ‘ווד מקנזי’ מציינים שמיחזור ידרוש “התקדמות בנהלי סילוק הפסולת, חינוך הצרכנים, ותשתית וטכנולוגיות למיחזור”, בעוד שהחקיקה המגבילה את השימוש בפלסטיק חד פעמי התרחבה במהירות בשנה החולפת, עושה רושם שהשילוב בין תעשיות זיקוק הנפט, הכימיקלים והטיפול בפסולת מפגר אחרי החקיקה שעל סדר היום.

מומנטום אסיאתי

מאז שסין החלה לאסור יבוא של פסולת ממדינות אחרות ב-2018, היא למעשה הטילה את האחריות למיחזור על ארצות המוצא, מדינות דרום מזרח אסיה, שבהן צריך לחשב את מסלול הפסולת מחדש. הודו דחתה את האיסור הלאומי על שימוש במוצרי פלסטיק חד פעמיים, שתוכנן להיכנס לתוקף באוקטובר, אבל בפועל בלמה את השימוש בהם. ‘אסטרטגיית הכלכלה המעגלית של האיחוד האירופי בנושא פסולת הפלסטיק’, שעליה הוסכם ב-2018, מאלצת חברות הפועלות בתוך גבולותיה להכשיר מחצית מכל אריזות הפלסטיק או לשימוש חוזר או למיחזור רווחי עד 2025, ואת כל אריזות הפלסטיק עד 2030.

כמו במקרים של יוזמות סביבתיות רבות, ארה”ב נשרכת מאחור גם בקשר לאיסור בשימוש במוצרי פלסטיק חד פעמיים או לחילופין, החיוב למחזר אותם. ארבע מדינות – קליפורניה וניו יורק הנחשבות כקובעות מגמה וכן מיין וורמונט הקטנות יותר – ועוד כמה ערים, העבירו חקיקה שאוסרת שימוש בפלסטיק חד פעמי, וחברות בחטיבת הפלסטיק של מועצת הכימיה האמריקאית הסכימו מרצון על יעד של מיחזור או החזרה לשימוש של מאה אחוז מאריזות הפלסטיק עד 2030. עם זאת, אין שום סימן לפעילויות של הממשל הפדראלי בנושא ומיחזור בקבוקים העשויים מפוליאתילן טרפתאלט (הפולימר התרמופלסטי הנפוץ ביותר שרוב הבקבוקים הנפוצים של שתייה קלה עשויים ממנו) עומד בארה”ב על שלושים אחוז בלבד, בהשוואה לממוצע עולמי של כ-56 אחוז.

 

בתחזית האנרגיה שלה לשנת 2019 חברת BP צפתה שבתרחיש של איסור על שימוש במוצרי פלסטיק חד פעמיים, ירד הביקוש לנפט בשישה מיליון ח/י ב-2040

מיחזור אלומיניום הוא לולאה סגורה אמיתית, שחוסכת יותר מתשעים אחוז מהאנרגיה הנדרשת לייצור מתכת חדשה

לולאת האלומיניום

מותגים רבי עוצמה בעיקר בתחומי המזון והמשקאות כמו ‘פפסי קולה’ ו’קוקה קולה’ נערכים לשינוי פעילותם במטרה לצמצם את אריזות הפלסטיק החד פעמיות. בדומה לתקנות החדשות של ארגון הספנות הבינלאומי המפחיתות את תכולת הגופרית בדלקים הימיים החל מינואר 2020, תאגידי ענק האחראיים לבעלי מניותיהם וקשובים לתדמיתם צפויים להיות הגורמים העיקריים לצמצום השימוש בפלסטיק חד פעמי. האנליסט הראשי בתחום מיחזור הפלסטיק והקיימות ב’ווד מקנזי’ אומר שמותגי שתייה מסוימים יעברו לפחיות אלומיניום. “מיחזור אלומיניום הוא לולאה סגורה אמיתית, שחוסכת יותר מתשעים אחוז מהאנרגיה הנדרשת לייצור מתכת חדשה”. במילים אחרות, לצורך מיחזור אלומיניום יש להשקיע פחות מעשרה אחוז מהאנרגיה הדרושה לייצור אלומיניום חדש. המיחזור חוסך ניצול משאבי טבע וכרייה שיוצרת מכלול נזקים היקפיים. תהליך המיחזור טומן בחובו פחות נזק סביבתי בלתי ישיר והוא חוסך כמובן כמויות גדולות של פסולת מתכת.

בזמן שבעיות הביקוש מטרידות רבים בתעשייה, גם אספקה של חומרי זינה משנה את נקודות המבט של העוסקים בדבר. ייצור אתאן בארה”ב מוגבל עקב מחסור בכושר הולכה אך אמור להשתחרר ממגבלה זאת במהלך השנתיים הקרובות, ולהוביל לגל חדש של מתקני אתילן המתבססים על גז האתאן. כושר ייצור זה יתחרה עם מתקנים חדשים באסיה ובמזרח התיכון.

תשומות טהורות

פול הודג’ס, היושב ראש של ‘אינטרנשיונל אקהאם’ סוכנות ייעוץ לתעשיית הכימיקלים, כותב שהאתילן האמריקאי הזול יציב את היצרנים האירופאים בעמדה נחותה יותר ולכן עליהם להאיץ את המעבר לשימוש בחומר זינה ממוחזר במערכות שלהם. ב’מקינזי’ צופים שבשנת 2030 תפוקה המבוססת על פלסטיק ממוחזר תספק עד שליש מהביקוש לפלסטיק בעולם ותחליף תפוקה המבוססת על תשומות טהורות מנפט וגז. תשומות טהורות פירושן חומר זינה שתוכנן מראש למוצרים ומרכיבים ואמורים לשמש לזמן רב, מה שעשוי להבטיח את טוהרם (הימנעות מערבוב עם חומרים אחרים) ואת אי-רעילותם. הדבר עשוי לייעל את האיסוף וההפצה החוזרים תוך שמירה על איכות החומר (שיקול מרכזי בשימוש חוזר בחומרים שאסור לערבב בחומרים אחרים).

‘ווד מקנזי’ ציינה בעדכון האחרון שלה שכמעט שמונים אחוז מההשקעות בכושר ייצור אתילן חדש, המסתכמות בלמעלה מ-14.2 מיליון טון בשנה, צפויים להיכנס לשוק בחמש השנים הבאות, כאשר מעל ל-80 אחוז מגידול זה מיועד להיכנס ב-2022-24. יצרנים המשתלבים לתוך שרשראות אספקת חומר הזינה יוכלו להגן ולשמור על הרווחים אם יצמצמו את מגזר ההפקה שלהם, אך מתקנים לא משולבים יחוו שחיקה חמורה ברווח, צופה הודג’ס.

הסיכונים של התעשייה לכודים בין הרס פוטנציאלי של הביקוש שגורם המיחזור, המהלכים להגבלת חלק משמעותי מהייצור עצמו, וכן בשל חומר זינה זול הממריץ את העלייה בכושר הייצור.