מצרים נושאת הכתר

התפוקה הולכת וגואה ומדינות נוספות במזרח הים התיכון מחפשות שווקים לייצוא. מצרים מקווה שמפעלי ההנזלה שלה יעמדו בקצב

מלכת הגז הטבעי הנוזלי במזרח הים התיכון  אמורה להיות מצרים. מתבקש, לא? השכנות קפריסין, יוון, ישראל ולבנון מעבירות את זמנן במחשבות, טיעונים בעד ונגד הקמת מתקני הנזלה של גז טבעי מתישהו, בעתיד. אבל מצרים היא מעצמה אזורית וייחודית בתחום, עד כדי כך שיש לה שני מפעלים במצב מוכן להפעלה. יש למצרים גישה נוחה לעתודות עצומות של גז טבעי משלה, הן בים והן ביבשה, ובקרוב תתחיל לקלוט כמויות נוספות משכנותיה.

מפעלי ההנזלה של מצרים באידקו, ממזרח לאלכסנדריה ודמיאט, ממערב לפורט סעיד הם נכסים בעלי ערך רב. אבל בארבע השנים האחרונות, הם נפלו קורבן למשבר הגז במצרים וראו יותר ויותר גז טבעי מנותב לצריכה בתוך המדינה ולאו דווקא אל מפעלי ההנזלה. אכן, ענקית הגז של מזרח הים התיכון, עם תפוקה שעומדת כיום על כשישה מיליארד רגל מעוקבת ליום ושצפויה לגדול לשבעה מיליארד עד 2020, מצאה עצמה במצב מביך שבו היא מייבאת גז טבעי נוזלי על מנת למלא את הצרכים של השוק המקומי.

ההתפתחויות האלה הותירו את שני מתקני ההנזלה של מצרים מובטלים. כפי שניסחו זאת בחברת ‘של’, שמפעילה את המפעלים העצומים, “בינואר 2014 הוציאה החברה התרעת ‘כוח עליון’, מה ששיקף את השינויים התכופים בהיקף הצריכה של הגז הטבעי במצרים עצמה”. ‘אני’, אשר באמצעות ‘יוניון פנוסה’ מפעילה את דמיאט, מצהירה באתר שלה ש”המתקן מושבת כעת בשל היעדר חומר זינה, גז טבעי”.

נמל דמיאט 1249

זוהר בנסיקה

במצרים מקווים שהעלייה בתפוקת הגז הטבעי תאפשר למדינה לעצור את יבוא הגט”ן עד סוף שנה זו ואת חידוש הייצוא בשלב מסוים אחרי כן.

באופק יש ללא ספק הרבה גז. ‘של’ והשותפה הגדולה שלה ‘פטרונאס’ קיבלו לאחרונה החלטת השקעה סופית לפיתוח שלב ב’ של מיזם ‘ווסט דלתא דיפ מארין’, שממנו יופק גז שישמש כחומר זינה למפעל שבאידקו. פרויקט ההתרחבות הזה יעלה את התפוקה מ-340 ל-680 מיליון רגל מעוקבת ליום.

באשר לדמיאט, הוא עומד קרוב למתקנים יבשתיים שמטפלים בגז שמגיע מזוהר, השדה הימי של ‘אני’. התגלית היוצאת דופן הזאת, עם עתודות של לפחות שלושים טריליון רגל מעוקבת בשדה עצמו, מעניקה לסקטור הגז של מצרים דחיפה עצומה. התפוקה מזוהר היא בערך 400 מיליון רגל מעוקבת ליום. בסוף שנת 2019 המספר הזה יעלה ל-2.7 מיליארד.

לכל אלו מתווספות התגליות האחרונות של גז טבעי במזרח הים התיכון. יותר ויותר, גם בישראל וגם בקפריסין, לוטשים עיניים לעבר מתקני ההנזלה המצריים מתוך שיקול כספי – כיצד לתרגם לכסף את הגז שנח לו כרגע בעתודות. ואכן, ישראל עשתה את הצעד הראשון, כש’דלק’ ו’נובל אנרג’י’ מצאו קונים פרטיים במצרים ל-226 מיליון רגל מעוקבת גז לאורך יותר מעשר שנים משתי התגליות הגדולות שלהן ‘לוויתן’ (21 טריליון רגל מעוקבת) ו’תמר’ (7 טריליון). עליהם יש להוסיף את ‘אפרודיטה’ שהתגלה בקפריסין ובו 5 טריליון, יחד עם התגליות העתידיות שהאי בונה עליהן בים, כל אלו יכולים להעסיק מאוד את המתקנים המצריים.

אם כך, ימי ההשבתה של המתקנים עוברים ובקרוב, גם מצרים כנראה תגשים את המשאלה שלה, להיהפך למסוף סחר לגז טבעי ואנרגיה. כפי שלוקה ברטלי, יו”ר חטיבת החיפוש של ‘אני’ אמר בוועידה בקפריסין, “ניצול שני מתקני ההנזלה של מצרים הם הדרך הקלה, המהירה וההגיונית ביותר לפרוט למטבעות את הגז במזרח הים התיכון”.