הסכסוך בתימן, שנמשך כבר ארבע שנים ודחף רבים באוכלוסייה אל סף רעב הותיר את המדינה גם במשבר דלקים חריף. כעת מזהירים גורמים רשמיים בתחום איכות הסביבה כי מיליוני עצים ייכרתו כנראה בשל איסוף עצים מופרז בקהילות שמתמודדות עם מחסור חמור בגז טבעי.
עבדאללה אבו-אלפתוח, מנהל אגף מגוון ביולוגי ושמורות טבע ברשות ההגנה על הסביבה: "הצורך של העם ושל הקהילות המקומיות בדלק גרם ביקוש שלא היה כדוגמתו לעצי הסקה ולפחם, בצל משבר הדלק העצום שנגרם במלחמה".
עלייה במחיר של תוצרי נפט וכן המחסור בגז הובילו משקי בית רבים לפנות לשימוש בעצי הסקה כדלק ביתי, מסביר אבו-אלפתוח. הוא אומר שגם מאפיות עברו להשתמש בעצי הסקה במקום בגז טבעי ובקרוסין, מה שהוסיף לחץ על הביקוש הגבוה לסחורה זו.
את אותה תחושת דוחק מרגישים גם הכיסוי הצמחי של האדמה והעצים באזורים עירוניים, כמו גם יערות המנגרוב שלחופי הים האדום וכן האי קמראן. התופעה פגעה אף באיי סוקוטרה, הידועים במיוחד בזכות מגוון העצים הייחודי שלהם וכן הגנים של אוניברסיטת צנעא בבירה, שהעצים בהם נמכרו בסכומי עתק.
מדי שנה נכרתים יותר מ-860 אלף עצים על מנת לספק את צורכיהן של 722 מאפיות בצנעא לבדה. מדובר ב-17,500 טונות של עץ להסקה בשנה, כך לדבריו של אבו-אלפתוח שמצטט מתוך סקר של הממשלה.
הוא מוסיף שכך נחרבו כ-7800 דונם של צמחייה ומזהיר שאם היו מבצעים סקרים דומים במחוזות אחרים שסובלים ממשבר דלק "היינו מוצאים שעוד מיליונים נכרתו ".
לפי רשות ההגנה על הסביבה, יערות תימן מכסים כ-150,000,000 דונם ושטחי מרעה כ-22,600,000 דונם. יחד הם מהווים מקור הכרחי להזנת הקהילות המקומיות ומקניהן.
עם זאת, ניהול כושל ושימוש לא מסודר הובילו לצמצום משמעותי של המקורות הללו. הצורך ההישרדותי בעצי הסקה הביא לנסיקה של המחירים ולכן המסחר בהם נעשה לעסק רווחי ביותר.
מוחמד אל-ג'אילי, מספר "אני מוכר בערך ארבעה טונות בשלושה או חמישה ימים בלבד, תמורת כ-780,000 ריאל תימני (כ-3,000 דולר), ואחר כך אני מביא עוד עצים ממחוזות אחרים, שם כל מטען עולה לי כ-250 אלף ריאל תימני (כאלף דולר אמריקאי)".
"איסוף עצי הסקה מופרז הולך ומחמיר בייחוד לאור העובדה שגורמים בכירים לא עושים מאמץ להניח את היסודות לניהול בר קיימא של משאבי טבע". עבדאללה אל-פתוח, מנהל אגף מגוון ביולוגי ושמורות טבע
גורמים רשמיים מהרשות להגנת הסביבה אומרים שהזמינות של כלים מודרניים כגון מסור חשמלי, הקלה את כריתת העצים ושיחי הבר וזאת מבלי להתחשב בהשלכות הסביבתיות, החברתיות והכלכליות של הכריתה המאסיבית.
במחקר שערכה הרשות נמצא שאיסוף מופרז של עצי הסקה הוביל להחמרה במצב היערות של המדינה ומשפיע באופן שלילי על הסביבה ועל קהילות מקומיות. הקרקע ואזורים שבהם נוצר בירוא יערות נעשו פגיעים יותר לשחיקתם של הרוח והמים ולכן גם פחתו מי התהום והסיכוי לשיטפונות מתגבר. הכריתה המפורזת של העצים משפיעה גם על חיי הבר ועל האיזון האקולוגי וזאת בשל הגירת הציפורים ובעלי החיים שבתי הגידול הטבעיים נלקחו מהם.
אבו-אלפתוח מספר שהרשויות לא מגלות עניין בסיכונים סביבתיים אלה והוסיף: "איסוף עצי הסקה מופרז הולך ומחמיר בייחוד לאור העובדה שגורמים בכירים לא עושים מאמץ להניח את היסודות לניהול בר קיימא של משאבי טבע".
לטענתו, יש למצוא בדחיפות מענה לצורכי האוכלוסייה בכל הקשור בגז טבעי ובמוצרי הנפט השונים, על מנת לשים סוף לביקוש ההרסני לעצי הסקה וזאת בכדי שניתן יהיה לשקם את הצמחייה ואת האיזון הסביבתי.