מרוקו שועטת לעבר השמש

תחנת הכוח הסולארית היא נדבך מרכזי של אסטרטגיה שמטרתה להבטיח שאנרגיות מתחדשות ייצרו יותר ממחצית כמות החשמל שלה עד 2030

Petroleum Economist / אוגוסט 2019

המעמד של מרוקו כמייצגת העולמית של האנרגיה המתחדשת קיבל חותם במאי כאשר היא חתמה חוזה ב-780 מיליון דולר להקמת ‘נור מידלט’, הפותר את הבעיה הגדולה ביותר של האנרגיה הסולארית: מה קורה כשהשמש שוקעת.

את המתקן בונה קונסורציום בהובלה צרפתית והוא מחבר שתי טכנולוגיות סולאריות המספקות חשמל בשעות היום ואחרי החשיכה. הוא יהיה היהלום שבכתר שבאסטרטגיה המרשימה הזאת.

אסטרטגיית האנרגיות המתחדשות של מרוקו, הנפרשת על פני עשר שנים פועלת כמו תכנית להגשמת חלומות. ראשיתה ב-2009 כשהממשלה התמודדה עם מחסור חמור באנרגיה. חיבור מאסיבי לרשת החשמל במהלך שנות התשעים הביא חשמל כמעט לכל בית, אך גם עלייה בביקוש בשיעור של 4-6 אחוז לשנה. בגלל הגידול באוכלוסייה, המונה כעת 34 מיליון, וההישענות של מרוקו על דלקים פחמימנים מיובאים עבור תשעים אחוז  מייצור החשמל שלה, היא ניצבת בפני כאב ראש פיננסי שהולך וגדל.

חשמל סולארי במרוקו

מלך מרוקו, מוחמד השישי מנופף בדגל מרוקו בהשקת ‘נור 1’, תחנת הכוח הסולארי. המתקן מחבר שתי טכנולוגיות סולאריות המספקות חשמל בשעות היום ואחרי החשיכה. מקור: פאדל סנה / גטי אימג’ז

בהיעדר נכסי נפט וגז, מרוקו פנתה לשלושה משאבים טבעיים. אור שמש בשפע, נהרות בעלי זרימה חזקה ומתאימים לייצור חשמל הידרו-אלקטרי. ובזכות נקודת החיבור של אפריקה עם האוקיאנוס האטלנטי והים התיכון, היא התברכה בהרבה רוחות

בהיעדר נכסי נפט וגז, מרוקו פנתה לשלושה משאבים טבעיים. לצד אור שמש בשפע, למדינה יש נהרות בעלי זרימה חזקה היורדים מהרי האטלס ומתאימים לייצור חשמל הידרו-אלקטרי. ובגלל שהיא נמצאת בנקודת החיבור של אפריקה עם האוקיאנוס האטלנטי והים התיכון, היא התברכה בהרבה רוחות.

המדינה הוציאה לאור את תכנית האנרגיה הלאומית והפקידה את התיאום של פיתוח האנרגיות המתחדשות בידי שתי סוכנויות: הסוכנות הסולארית של מרוקו, שיותר מאוחר שונה שמה לסוכנות המרוקאית לאנרגיה בת קיימא; והסוכנות הלאומית לפיתוח אנרגיה מתחדשת. שוק האנרגיה עוצב על בסיס מסחרי, עם ביטול הדרגתי של הסובסידיות על דלקי פחמימנים.

עשר שנים קדימה, השקעות בהידרו, סולארי ורוח מניבות כיום 35 אחוז מייצור החשמל. תחנות כוח המונעות בפחם וגז תורמות 64 אחוז מייצור החשמל וההרחבה של תחנת הכוח הפחמית ג’רדה משמעותה שהתפוקה גדלה. בסך הכול, מרוקו מפיקה 9.085 גיגה וואט חשמל.

הממשלה התחייבה שכבר ב-2030 אנרגיות מתחדשות ייצרו 52 אחוז מהחשמל ואף השקיעה מיליארד דולר להקמת 16 מיזמי רוח. למרוקו יש כבר שמונה מיזמים הידרו-אלקטריים, המוקדם ביותר קיים מ-1953 והוא כולל סכרים שנבנו במקור למאגרי מים שהומרו לייצור הידרו-אלקטרי. אך האנרגיה הסולארית היא שתפסה את הכותרות.

אחרי השקיעה

מגדל לבן, המתנשא לגובה של 243 מטר במדבר, הוא מרכזו של המתקן הסולארי הגדול ביותר במרוקו, אוארזאזאט. הפאנלים והמראות שלו משתרעים על פני 18.6 קמ”ר, שווה ערך לשני שלישים משטחה של מנהטן. זהו חשמל סולארי, אבל בהבדל אחד.

כתשעים אחוז ממתקני האנרגיה הסולארית של העולם פועלים באמצעות פאנלים סולאריים הממירים את אור השמש לחשמל פוטו-וולטאי (PV). הבעיה עם חשמל פוטו-וולטאי היא שעם שקיעת השמש אי אפשר לייצר חשמל, מה שלא מותיר דבר לביקוש בערב. מדינות רבות פתרו את הבעיה באמצעות שימוש בסוללות או התמודדו עם העליות בביקוש באמצעות תחנות כוח תרמיות מסורתיות.

המתקן הסולארי אוארזאזאט, שהוקם ב-2016, שונה. בשעות היום, מאגרים של מאות מראות מחזירים את אור השמש אל המגדל המכיל עמודה של מלח נוזלי. המלח מחומם לטמפרטורה של 400 מעלות צלזיוס, הופך את המים לקיטור ומסובב את הטורבינות. הפעולה המכונה ‘אנרגיה סולארית מרוכזת’ או ‘מערכת סולארית מרוכזת’ (CSP) מספקת חשמל עד חמש שעות לאחר השקיעה. (היתרון של CSP על פני המרה פוטו-וולטאית הוא שכטכנולוגיה תרמית היא יכולה לשלב בתוכה אחסון אנרגיה תרמית).

‘נור מידלט’, שאמורה להתחיל בייצור ב-2022, תשלב PV ו-CSP. במהלך שעות היום, שני מתקנים פוטו-ואלטאיים יפיקו 420 מגה-וואט. אחרי השקיעה, שני מתקני ה-CSP יכנסו לפעולה, וייצרו 380 מגה-וואט. משקיעים בפרויקט מתגאים שהמיזם מייצג את הגעתה של תקופת החשמל הסולארי. “יהיה העולם שלפני והעולם שאחרי מידלט”, אומר המנכ”ל, מוסטפה בקורי.

הממשלה מתכננת להשקיע 4.6 מיליארד דולר בבניית מתקן ליבוא גט”ן בנמל ששוכן לחוף האטלנטי, שיאפשר לה להשיג את המחיר הטוב ביותר

בסיס פוליטי יציב

כדאי לשים לב גם ליציבות הפוליטית שמאפשרת את ההיתכנות של מדיניות האנרגיה לטווח ארוך ואת המימון הנדרש. תחנות כוח סולאריות דורשות השקעה ניכרת. אוארזאזאט עולה 600 מיליון דולר ושני שליש מהעלות מגיעים מהבנק העולמי. מאגד המשקיעים המגוון של ‘נור מידלט’ מרמז על המימון המורכב הנדרש כדי להפוך את המיזמים למציאות: הבנק לפיתוח של אפריקה, הקרן לטכנולוגיה נקייה, הנציבות האירופית, בנק ההשקעות האירופי, הסוכנות הצרפתית לפיתוח והבנק העולמי.

תומכי החשמל הסולארי אוהבים לציין, שברגע שהמערכת מותקנת, היא פועלת ביעילות לתמיד; עלויות ההפעלה מוגבלות לשאיבת מים לצורך ניקוי מראות ופאנלים באופן קבוע. המציאות מורכבת יותר כאשר ההלוואות נפרעות מתוך תקבולי מכירות החשמל ואת תשלומי הריבית אי אפשר לפרוס לזמן בלתי מוגבל.

מרוקו, הכלכלה החמישית בגודלה באפריקה, נמנעה מהתסיסה והאנדרלמוסיה האחרונה אצל שכנותיה הצפון אפריקאיות אלג’יריה, מצרים, לוב ותוניסיה. ב-2011 נענה המלך מוחמד החמישי למוחים התומכים בדמוקרטיה כאשר הנהיג חוקה חדשה המעבירה חלק מהסמכויות שלו לפרלמנט, מהלך שהבטיח יציבות יחסית. באפריל, הבנק העולמי שיבח את המדיניות המוניטארית והפיסקלית השקולה של מרוקו.

מרוקו מייבאת גז טבעי מאלג’יריה (באמצעות צינור המחבר את אלג’יריה לספרד ופורטוגל), אך לעתים, היחסים עם השכנה ממזרח צוננים. הממשלה מתכננת להשקיע 4.6 מיליארד דולר בבניית מתקן ליבוא גט”ן בנמל ששוכן לחוף האטלנטי, שיאפשר לה להשיג את המחיר הטוב ביותר. מרוקו עשויה עדיין לגלות עתודות גז משמעותיות בשטחה, כאשר ‘אני’ האיטלקייה מחפשת בים מול חופי מרוקו ו’סאונד אנרג’י’ הבריטית מחפשת בשדה היבשתי טנדררה, סמוך לגבול האלג’ירי.

 

דפוס הפעולה הסולארי של המזה”ת וצפון אפריקה

סיפור ההצלחה של מרוקו בתחום האנרגיות המתחדשות הוא דפוס פעולה מעורר השראה עבור מדינות אחרות באזור המזה”ת וצפון אפריקה, במיוחד בקרב אלה שאת העושר שהן צוברות מנפט הן יכולות להפנות להשקעה במתקנים סולאריים. באיחוד האמירויות זה כבר קורה.

באסם פתוח, מנהל מכון אוקספורד למחקרי אנרגיה, טען באוקטובר שעבר שמדינות האזור צריכות להפסיק למכור בזול לתחנות הכוח המקומיות, כי זה הופך את ההשקעה באנרגיה סולארית ללא כלכלית. אם מחירי השוק יחולו גם על השווקים המקומיים של אותן מדינות, לא יהיה מנוס מפיתוח של עוד אנרגיה סולארית, מה שגם יפנה יותר נפט וגז ליצוא.