משק האנרגיה נושא עיניים לבלוקצ’יין, בתקווה לרווחים מנצילות

טכנולוגיית יומן מבוזר היא מרכיב מרכזי בשלב הבא של ניהול אנרגיה

Petroleum Economist

בהשוואה לתעשיות אחרות, השחקנים במגזר האנרגיה נחשבים מיושנים בכל הקשור בניצול של התפתחויות טכנולוגיות. גם בימינו, עסקאות ממשיות נסגרות באמצעות מכשירי פקס ומשלוחי ענק שחצו את העולם מלווים בשובל ארוך מאוד של ניירת. אמנם מיזמי חיפוש והפקה הצטמצמו בשל הירידה החדה במחירי הנפט בשנים האחרונות, אבל הידוק החגורה ברוב חברות האנרגיה הגיע גם ליוזמות של מחקר ופיתוח במערכות של טכנולוגיות מידע.

כעת הולך וגובר העניין בטכנולוגיית יומן מבוזר (DLTdistributed ledger technology) כשחברות האנרגיה לכל אורך שרשרת האספקה, שמצויות במרדף מתמיד אחרי תהליכי התייעלות שיגדילו את רווחיהן, מבינות את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיית הבלוקצ’יין (Blockchain ). היא עשויה לשנות את כללי המשחק, כך לפי שחקניות בשוק וחוקרים באקדמיה. הטכנולוגיה תאפשר את הסחר באנרגיה בלי גורמים מתווכים, אומרת אסטריד שובר, בכירה במחלקת ניהול טכנולוגיית מידע של חברת “ויין אנרג’י” האוסטרית. “לא נצטרך יותר לעבוד עם צד שלישי”.

בלוקצ’יין, סוג מסוים של טכנולוגיית יומן מבוזר, נראה כתהליך פשוט אבל האפשרויות שטמונות בו במונחים של שיבוש במשקי אנרגיה הן אסטרונומיות. זו טכנולוגיה שמשתמשת בפלטפורמות של עסקאות פתוחות בין עמית לעמית (PTP) ואחסון מבוזר על מנת לתעד מידע על עסקאות. היא מנטרלת את הצורך בעסקאות שיאוחסנו במסד נתונים מרכזי, כשכל משתתף בוחן את ההתפתחויות במספר רב של שלבים בתהליך.

כל פיסת מידע בעסקה עוברת דרך מערכת כללים והגדרות קבועה מראש לפני שמוסיפים אותה לבלוק, מה שמאפשר לכל חוזה פרטני לעבור בדיקה ועיבוד באופן אוטומטי. המידע מאוחסן באופן כזה שאת החוזים החכמים לכאורה, ניתן יהיה לבחון בכל עת ועל ידי כל בעל עניין ולראות התקדמות ושינויים, אבל אם מערכת הכללים שנקבעה מראש פועלת כהלכה, מעט מאוד דברים יכולים להשתבש בדרך. “אנחנו מאמינים שרוב תהליכי הבק-אופיס יהפכו אוטומטיים לחלוטין, בלי התערבות של בני אדם. זה יאפשר לנו להפחית משמעותית את עלויות העסקאות”.

 

מסד נתונים בעל גישה פתוחה

הטכנולוגיה המדוברת, אשר במקור פותחה לטובת הביטקוין, המטבע המבוזר הראשון, היא מסד נתונים בעל גישה פתוחה שמאפשר לכל אחד שיש לו מחשב להגיע למידע המאוחסן בו. משלב זה, מגוון תעשיות – לרבות בנקים והסקטור הפיננסי הרחב יותר שהיו המעודדים המרכזיים בפיתוח השימוש בה – התחילו להכיר בפוטנציאל הטמון בה.

 

עם זאת, בשנים האחרונות הרגולטורים אוכפים יותר את הכללים הקשורים בניהול דאטה וחברות מגנות על מידע של עסקאות רגישות, לכן המפתחים החלו לנסות להבין כיצד לחלק את האינטראקציות ביניהם באמצעות טכנולוגיה. כשזה המניע, החילו את מדרג ההרשאות על הבלוקצ’יין, שבו טכניקות הרשאה מתוחכמות מספקות אותו לעסקאות הרלוונטיות. הדבר יוצר את הצורך בצד אחד או יותר שיספקו גישה כזאת ויהיו בתפקיד שומר הסף, אשר במקרים מסוימים יהיה אחראי על ישוב מחלוקות, במקרה שהפונקציה הזאת אכן נדרשת. היישום נראה אולי פשוט, אולם הוא עשוי לספק לחברות האנרגיה מהפכה טכנולוגית שהן כל כך זקוקות לה.

“הבלוקצ’יין יכול לשנות את חוקי המשחק ולהיות המושיע שהתעשייה חיכתה לו. תעשיית האנרגיה עדיין משתמשת בטכנולוגיות משנת 2005 – ויש חברות שמשתמשות בטכנולוגיה ישנה עוד יותר. בשנים האחרונות הן לא יכלו להשקיע ובאופן מסורתי היה מעין מחסום תרבותי ברצון להתפתח. למה להשקיע במשהו לא מוחשי כשאפשר לצאת ולחפש איפה לקדוח בארות? אבל הרבה מהשחקנים האלה זיהו שבלוקצ’יין עשוי לצמצמם את חוסר היעילות ולהוריד עלויות”.

חברת ‘ווין אנרג’י’ בחרה לעבוד עם שותפים קטנים יותר כדי לסייע בפיתוח פתרונות בלוקצ’יין, כולל חברת אנרגיה ותכנה גרמנית וספקית שירותי IT  ‘פונטון’. החלטה זו, אומרת שובר, התקבלה בשל היכולת של חברות קטנות יותר להתקדם במהירות עם השוק. זה עניין קריטי, בהתחשב במהירות של התקדמות הטכנולוגיה, היא מוסיפה. זה לא לגמרי נכון כי בשנה האחרונה, גם ענקית הטכנולוגיה IBM  הובילה מספר ניסויים שזכו לכותרות בסקטור האנרגיה.

האם יכשירו עורכי דין לכתיבת קוד?

התפתחות תוך שת”פ

היקף הניסויים שבוצעו בתעשייה בשנים האחרונות מעיד על כמה מגזר האנרגיה מתייחס ברצינות לבלוקצ’יין. ובעוד הקליטה של טכנולוגיות חדשות עשויה להיות תהליך ארוך, חברות גדולות וקטנות מבססות יוזמות מסוימות לפיתוח הטכנולוגיה במשותף. ביוני, חברת BP – שעובדת עם ‘ווין אנרג’י’ והסטארט אפ הקנדי BTL – הכריזו על ניסוי מוצלח במערכת מסחר בטכנולוגיית יומן מבוזר. בה בעת, BP וכן ‘אני מסחר וספנות’ הכריזו שהן בוחנות שיטות לניצול הטכנולוגיה הזאת בעסקי המחסר בגז שלהן. ‘סנטריקה’, ‘אנג’י’, ו’רויאל דאטש של’ שילבו כוחות להשיק רשת בלוקצ’יין בינלאומית שנקראת Energy Web Foundation.

חלק ניכר מהיישומים בא לידי שימוש גם באנרגיות חדשות יותר. RWE, חברת הבת של Innogy, הריצה ניסויים שמטרתם לגלות איך טכנולוגיית הבלוקצ’יין יכולה להוכיח ולנהל את תהליכי החיוב ברשת של תחנות טעינת מכוניות חשמליות בגרמניה ובקליפורניה. בחברה של תשלומי בלוקצ’יין המבוססת בגרמניה אומרים שהמערכות הישנות הולכות ומתייתרות.

“כולם לוקחים את זה ברצינות”, אומר ראש מחלקת מחקר של חברת מסחר בלונדון. “יש חשש שאם לא תהיה עם אצבע על הדופק, תמצא את עצמך מאחורי הנרטיב הכללי פה ובהתחשב בכמה קשה היה לחלץ רווחיות בשנים האחרונות, אין זו הפתעה שאנשים פוחדים להחמיץ משהו גדול כמו הבלוקצ’יין”.

שובר, שעובדת ב’ווין אנרג’י’, מסכימה שככל ששוק האנרגיה ישתנה, יישומים של בלוקצ’יין יהיו נפוצים יותר ויותר. “בשנתיים עד חמש השנים הקרובות נשתמש בטכנולוגיה כדי לכוון לעלויות של עסקאות באמצעות אוטומציה של רבים מהתהליכים שלנו” היא אומרת. “כשמשתמשים בחוזים חכמים, אפשר לעשות אוטומטיזציה להרבה דברים. השלב הבא יהיה יישום מודלים עסקיים חדשים שבהם נכוון תהליכי ואלידציה למקור חשמל נקי, למשל. זו תהיה התפתחות עצומה בשנים הקרובות. אנחנו כבר עובדים על התחום הזה וצוברים הרבה ניסיון וידע מעשי בחברה שלנו”.

בקרת צרכן גדולה יותר

שינוי התהליכים האלה הוא עניין קריטי, היא אומרת, כשמערכות מיושנות ויקרות נשענות בעיקר על שורת הרווח של החברות. גם הצרכנים יפיקו מזה תועלת משמעותית: דוח של חברת PwC, חברת רו”ח וייעוץ עולמית, לצרכני חשמל תהיה שליטה גדולה הרבה יותר בכל הקשור לשימוש בחשמל. בעזרת טכנולוגיית הבלוקצ’יין “כל החשמל שיגיע לרשתות אפשר יהיה לקשר באופן ברור ללקוח הפרטי ביחידות זמן קטנות (חלון זמן של כמה דקות בלבד)”. יצרניות וחברות חלוקה של חשמל יפיקו תועלת גם באמצעות מחירים משתנים, כך לפי הדוח.

“החשמל הפיזי ימשיך לזרום למשתמש הקצה ישירות מהמחולל הקרוב ביותר. מסד נתונים משופר משמעותית יאפשר תפעול הרשת באופן המדויק ביותר הן מבחינת חלוקה והן מבחינת הולכה. תהליך סליקה פשוט יותר יוביל להפחתת הצורך בשירותי איזון שיעלו כסף לכל הצדדים”.

תהליכים פשוטים והשימוש בחוזים חכמים ברשת מבוזרת יהיו חשובים במיוחד לבריאותה של התעשייה, משום שעלויות רבות יהפכו פשוט מיושנות. “חיוב מכירות-זעירות micro-transactions) ) התייקר יתר על המידה ואנחנו סבורים שהבלוקצ’יין יאפשר יישום של מכירות זעירות לטובת הולכת חשמל טובה יותר. לחוזים החכמים יהיה תפקיד משמעותי בזה”.

במקום אחר, ‘אס אנד פי גלובל פלאטס’ – S&P Global Platts, הכריזה באמצע פברואר שהיא משיקה רשת בלוקצ’יין משלה שתאפשר לשחקניות בשוק לעדכן מדי שבוע דאטה הקשור למלאים שלהן. הטכנולוגיה הזאת תקל את הצורך של הרגולטור לעשות באופן ידני תהליכי ואלידציה ואגריגציה לרוב מלאי הנפט אצל כל אחת ממפעילות 11 הטרמינלים באזור התעשייה של דובאי, שם זה קורה. היישום ינטרל לא רק את טעויות האנוש וישפר את התעבורה של אבטחת המידע, הוא גם יפחית משמעותית את הדרישות לניהול דאטה באתר אזור התעשייה המדובר.

“החדשנות של הבלוקצ’יין תעניק למפעילי המסוף סביבה בטוחה ויעילה יותר” אומר ממדוך מאלק עזיזה, מנהל מסחרי במסוף Dubai’s Fujairah Oil Industry Zone FOIZ. “אנחנו נרגשים להשתתף בתהליך הזה, שמאפשר למסוף שלנו להגדיל את היעילות התפעולית ואת אבטחת וניהול המידע. הטכנולוגיה תאפשר לנו להראות תוצאות בסביבה נטולת סיכונים, סוגיה מרכזית בתעשיית האנרגיה”.

בית זיקוק בלוקצ'יין

בלוק מנטלי

זה לא אומר שכולם בתעשייה משוכנעים. אמנם יש סיכויים לשינוי, היערכות מחודשת וניתוב ה’מידל אופיס’ לעבודה עם בלוקצ’יין, אבל שינוי משמעותי בהלך המחשבה הוא עניין קריטי. יותר מזה, בלוקצ’יין עדיין מתקשר למטבעות מבוזרים, שרבים עדיין מתייחסים אליהם בספקנות. עם כל ההבטחה הגלומה בו, רב הנסתר על הגלוי. חוסר היכולת להבין כיצד להחיל תהליכים מסוג זה, כמו גם התהליך שבו חברות יכולות לעזוב מערכות מסורתיות, הוא עדיין אבן נגף.

כרגע חסרים בעיקר מפתחים. בעולם יש 7,500 מפתחי בלוקצ’יין ובכנס שנערך לאחרונה בברלין אמרה חברת ‘איירבוס’ שהיא לבדה זקוקה ל-15,000 מפתחים לניהול שרשרת האספקה שלה. החילו נתון זה על רק הסקטור הפיננסי, למשל, ותקבלו צורך ב-250 אלף איש.

 

 

מי כתב את החוזה שלי?

חברות יצטרכו גם להחליט על הדרך הטובה ביותר לשלוט בחוזים חכמים ומי יהיה אחראי להם. הם ייכתבו בשפה שההנהלה תבין, מן הסתם, אבל צריך יהיה לתרגם אותם לשפת קוד. האם תיתן את העבודה לכותבי קודים? ומה יקרה אם משהו ישתנה בדרך? האם יש להכשיר עורכי דין לכתיבת קודים, או לבדוק את הקוד אחרי שעבר דיגיטציה? לא מדובר בשינוי תהליכים בלבד, אלא בשינוי האנשים עצמם, האופן שבו הם עושים דברים והאופן שבו הם פועלים בתעשייה.

והמכשולים החוקיים לא נגמרים פה. יש רגולטורים שנחשבים חדשניים ביותר כשזה נוגע לטכנולוגיות חדשות, אבל יש כאלה שלא. בארה”ב הרגולטור נלהב ביותר מהרעיון ומקצה לשם כך משאבים, אבל נניח שיש לך משלוח נפט לאזור שיפוט שבו הרגולטור לא עבד עם השוק על חוזים חכמים. האנייה שלך תגיע לנמל ותבקש מהעובדים בו לבדוק את החוזה החכם שלה. אם בנמל פשוט לא מכירים את הטכנולוגיה הזאת, צריך יהיה לשלוח את האנייה למקום אחר.

 

הרגולטורים מוכרחים לעמוד בקצב

בשווקים פיננסיים, שבהם חברות אנרגיה מוכרות ומגדרות מול מחירים עתידיים, הרגולטורים מנסים להסתגל לשינויים ולעמוד בקצב. בארה”ב השיקה ועדת המסחר לחוזים עתידיים בסחורות את יחידת המחקר שלה בנושא טכנולוגיה, שתעבוד יחד עם ההתפתחויות בשוק, כמו הבלוקצ’יין. בבריטניה הרשות לניירות ערך מעודדת זמן רב חברות להשתמש ב”ארגז החול” שלה – ממשק שמאפשר למשתתפים בשוק לתקשר עם הרגולטור תוך פיתוח פתרונות טכנולוגיים. הבלוקצ’יין מרכזי בנושא זה.

“בשוק גלובאלי כל כך כמו שוק האנרגיה, רשויות שלא מכירות בחוזים חכמים מעכבות ומקשות על ההתנהלות” אומרת שובר. “הרגולטורים שלא עומדים בקצב מוצאים עצמם מאחור במהירות שיא והשוק דווקא מגביר את קצב הפיתוח ומוציא לפועל ניסויים כל הזמן”.

השלב הבא הוא בינה מלאכותית וכיצד ישתמשו בה בבלוקצ’יין. כאן, מערכות יהיו מסוגלות ללמוד בעצמן כיצד להגדיל את היעילות באמצעות ניתוח דאטה של סחר. יש שאומרים שחברת  BP מגדילה את האגף הזה בחברת הטכנולוגיה שלה ואחריה, חברות קטנות ממנה גם הן לא נחות לרגע.