גל של פרויקטים דלי פחמן צובר תאוצה במזרח התיכון, על רקע מאמציהן של חברות כימיקלים ואנרגיה להגשים יעדים של נטרול פליטות עד שנת 2050, יעדים שקבעו ממשלות האזור.
את רוב ההתפתחויות של מיזמים דלי פחמן במזה"ת, בהיקף של מיליארדי דולרים – כולל פרויקטים של מימן כחול וירוק ואמוניה – יחד עם תוכניות משמעותיות במגזר הפטרוכימיה, יממנו רווחים מפעילויות נפט וגז קונבנציונליות, כך שהרווחים מהדלקים הפוסיליים ינותבו לטובת מעבר לאנרגיות ירוקות.
אמין נאסר, נשיא ומנכ"ל 'ארמקו' סעודיה, הדגיש את הצורך בתוכנית של אנרגיה מתחדשת "אמינה הרבה יותר": את התכנית יש לבנות על שלושה יסודות אסטרטגיים: הכרה מצד מגבשי מדיניות ובעלי עניין אחרים בכך שעדיין נדרשת אספקה של אנרגיה קונבנציונלית בשפע ובמחיר סביר בטווח הארוך; שעל מקורות אנרגיה חדשים, בעלי פליטות פחמן נמוכות יותר, להתווסף בהדרגה למקורות הקונבנציונליים; וכי יש לצמצם עוד את טביעת הרגל הפחמנית של אנרגיה קונבנציונלית באמצעות טכנולוגיה.
"כשמשקיעים בנפט ובגז סופגים שיימינג ותחנות כוח המופעלות בנפט ופחם יוצאות משימוש אבל במקביל לא מצליחים ליצור גיוון באספקת האנרגיה – במיוחד בגז – כשגם מתנגדים למסופים לקליטת גז טבעי נוזלי וגם דוחים שימוש בכוח גרעיני, כדאי מאוד שתוכנית המעבר לאנרגיה דלת פחמן תהיה מושלמת. חלומות לחוד ומציאות לחוד, כפי שראינו במשבר הנוכחי, התוכנית הייתה רק ארמונות בחול שנשטפו על ידי גלי המציאות", אמר נאסר.
כשגם מתנגדים למסופים לקליטת גז טבעי נוזלי וגם דוחים שימוש בכוח גרעיני, כדאי מאוד שתוכנית המעבר לאנרגיה דלת פחמן תהיה מושלמת – חלומות לחוד ומציאות לחוד
התכניות של 'ארמקו' כוללות הפחתה של פליטת גזי חממה
החברה קיבלה על עצמה להפחית פליטות גזי חממה משני מכלולים – פליטות ישירות ופליטות עקיפות מצריכת אנרגיה לפני 2050, השקעה והרחבה של כושר הפקת הנפט והגז לטווח ארוך, וכן המשך השקעה במגזרי ההולכה והשיווק.
'ארמקו' תמשיך למנף את "הפוטנציאל המשמעותי של המוצרים שלנו כדי לענות על הביקוש הגלובלי הגובר לפטרוכימיקלים שיהיו הכרחיים במעבר לחומרים שבבסיס המעבר לאנרגיה דלת פחמן. בנוסף, נמשיך לפתח פתרונות אנרגיה חדשים, דלי פחמן וכוללניים".
איחוד האמירויות, יצרנית הנפט השלישית בגודלה ב-אופ"ק, הפכה באוקטובר 2021 למדינה המזרח-תיכונית הראשונה שהתחייבה להגיע לנטרול פליטות לפני שנת 2050.
עם זאת, כמו 'ארמקו', חברת הנפט הלאומית של אבו דאבי ממשיכה להגביר את ייצור הנפט הגולמי שלה ממיליון חביות ביום לחמישה מיליון עוד לפני 2030 – כדי לעמוד בביקוש הגדל לנפט, תוך השקעה של מיליארדים בהרחבה של מגזר הפטרוכימיה והאנרגיה המתחדשת.
החברה, יחד עם חברת האנרגיה הלאומית של אבו דאבי וכן מספר הולך וגדל של שותפים בינלאומיים, נמצאת בעיצומו של אחד מהפיתוחים הפטרוכימיים ודלי הפחמן הגדולים באזור. השלב הראשוני של פיתוח פארק תעשיית הכימיקלים של חברת נגזרות הכימיקלים של אבו דאבי 'תעזיז' בראוואייס כרוך בהשקעה מינימלית של חמישה מיליארד דולר, והשקעות נוספות בעתיד.
לדברי חאליפה יוסף אל-מחירי, ממלא מקום המנכ"ל של המיזם המשותף תעזיז, הפרויקט עומד בקנה אחד עם יוזמת נטרול הפליטות של איחוד האמירויות. המתחם יחובר למקורות חשמל דלי פחמן כגון מערכת משולבת מקומית, ואנרגיה גרעינית וסולרית מרשת החשמל הכללית, וכן ייעשה שימוש בטכנולוגיה הטובה ביותר הקיימת כדי להגביר את הייצור עם פחות פליטת פחמן.
"לתעזיז תפקיד קריטי בשאיפות הפיתוח של התעשייה. בהתאם לאסטרטגיית הצמיחה של מגזר הכימיקלים, הפרויקט המשמעותי הזה ירתום את משאבי הטבע העצומים של ארצנו, ויספק מענה לביקוש הגלובלי הגובר לכימיקלים", אמר מחירי.
על ידי מינוף חשמל נקי וחומרי גלם מבוססי גז, ייווצרו שרשראות ערך תעשייתיות דלות פחמן "שיצמיחו, יגוונו ויבטיחו עוד יותר את הכלכלה שלנו בעתיד", אמר מחירי.
פרויקט הדגל של תשלובת 'תעזיז' שנמצא כעת בשלב ההנדסה, הרכש והבנייה (EPC) הוא מפעל אמוניה כחולה בקנה מידה בינלאומי, המפותח בשיתוף עם Fertiglobe 'פרטיגלוב', 'מיטסוי' ו- 'ג’י. אס. אנרג’י'. החלטה סופית בדבר השקעה במפעל שכושר התפוקה שלו יהיה מיליון טון בשנה צפויה במהלך המחצית הראשונה של 2023, ותחילת פעילות ב- 2025. 'מיטסוי' ו'ג’י. אס. אנרג’י' מתכננים לתעל כמויות משמעותיות של אמוניה דלת פחמן כדי לענות על הביקוש הגובר ביפן ובקוריאה הדרומית.
'ארמקו' תמשיך למנף את הפוטנציאל המשמעותי של המוצרים כדי לענות על הביקוש הגלובלי הגובר לפטרוכימיקלים, שיהיו הכרחיים במעבר לחומרים שבבסיס המעבר לאנרגיה דלת פחמן
"ככל שאנו מקדמים יוזמות מוחשיות לקראת ועידת COP28 באיחוד האמירויות, המיזמים האלה מאפשרים לנו להפגין מחויבות למעשים קונקרטיים כדי לענות על הביקוש הגובר למימן ואמוניה דלי פחמן בקנה מידה גדול, ולהפחית את טביעת הרגל הפחמנית של מגזרים מאתגרים מבחינת פליטות בשרשרת הערך", נמסר מהחברה במועד חתימת החוזה. בנובמבר הקרוב תארח דובאי את ועידת שינוי האקלים C0P28.
'תעזיז' גם מקדם תוכניות עם חברת 'פרומן' להקמת מפעל לייצור מתנול על בסיס גז בהיקף של 1.8 מיליון טון בשנה בראוואייס, אבל לוח הזמנים של הפרויקט טרם נחשף. בשנת 2022 חתמו החברות על הסכם לבניית מתקן ייצור המתנול הראשון באיחוד האמירויות, שמטרתו לענות על הביקוש המקומי והבינלאומי הגובר למוצר כדלק בעל פליטה נמוכה יותר ולייצר נגזרות כימיות. מתקן המתנול יהיה אחד המפעלים היעילים ביותר באנרגיה ובעל הפליטות הנמוכות בעולם, לדברי מנכ"ל פרומן, דיוויד קאסידי.
שלב חדש בצמיחה של חברת הנפט הלאומית של אבו דאבי וכן חברת האנרגיה הלאומית כולל תוכניות למתקן פיצוח בקיטור דל פחמן בפארק הכימיקלים. בעלי השליטה במיזם תעזיז, ציינו כי השלב הבא בצמיחה "יכפיל את מספר הכימיקלים המיוצרים במרכז התעשייה ואף יותר". פרויקט מתקן הפיצוח נמצא בשלב של בדיקת היתכנות.
בנוסף נחתם הסכם מיזם משותף לקידום מתקן ייצור אתילן דיכלוריד, כלור אלקלי ופוליוויניל כלוריד (PVC). חברת הנפט הלאומית מסרה ששותפי הפרויקט – 'רלאיינס תעשיות' ו'שהין כם החזקות והשקעות' מאיחוד האמירויות – חתמו על הסכם התאגדות משותף באוקטובר, כאשר ההשקעה הכוללת תעלה על שני מיליארד דולר. המתקן מתוכנן להפיק 940,000 טון בשנה של מוצרי כלור-אלקלי, 1.1 מיליון טון של אתילן דיכלוריד ו- 360,000 טון של פוליוויניל כלוריד.
יצרני התעשייה הפטרוכימית במזה"ת, במיוחד במדינות המפרץ העשירות באנרגיה, נהנים ממחירי גז מוסדרים, והרווחים של חברות האנרגיה באזור, הנובעים ממחירי הנפט הגבוהים במהלך 2022, מושקעים בפרויקטים חדשים או בהרחבת פרויקטים דלי פחמן ופטרוכימיקלים כמו 'תעזיז'.
"לתעשייה הפטרוכימית של מדינות המזה"ת וצפון אפריקה יש יתרון תחרותי בכל הנוגע לחומרי גלם מבוססי אתאן", אמר רמי אל-אשמאווי, מומחה אנרגיה בכיר בתאגיד הערבי להשקעות נפט. "עם חומרי גלם אחרים כמו נפטא ונפט גולמי, יש יתרון תחרותי יחסי בשל הקרבה לשפע מקורות של נפט וגז. קרבה זו חוסכת עלויות בשרשרת האספקה (שילוח, לוגיסטיקה וביטוח) בהשוואה לאזורים אחרים כמו אירופה, המסתמכים במידה רבה על חומרי גלם מיובאים". אמר אל-אשמאווי.
"כל עוד מחירי חומרי הגלם והאנרגיה במפרץ יישארו מוסדרים ונמוכים יחסית למחירים בעולם, יצרני פטרוכימיקלים אזוריים ימשיכו לשמור על תחרותיות טובה מאוד ביחס למתחרים בעולם", אמר רוברט סטיר, אנליסט פטרוכימיקלים בכיר ב S&P Global. "ליצרנים במזרח התיכון יהיה מתח רווחים חיובי ביחס לשווקים באסיה ובאירופה, שנמצאים כעת תחת לחץ".
יצרני התעשייה הפטרוכימית במזה"ת, במיוחד במפרציות העשירות באנרגיה, נהנים ממחירי גז מוסדרים, והרווחים של חברות האנרגיה באזור, הנובעים ממחירי הנפט הגבוהים במהלך 2022, מושקעים בפרויקטים חדשים או בהרחבת פרויקטים דלי פחמן ופטרוכימיקלים כמו תעזיז
'ארמקו' שואפת לייצר 11 מיליון טון בשנה של אמוניה כחולה, בעיקר כנשא של מימן כחול, עד 2030. ייצור זה יסייע בהפחתת הפליטות במגזרים כמו תובלה כבדה, הסקה ושימושים תעשייתיים.
'סאביק', חברת הכימיקלים של 'ארמקו', ממנפת את התשתית שלה "כדי לייצר אמוניה כחולה שיכולה לענות על הצרכים ההולכים וגדלים לפתרונות בני קיימא בעולם", אמר פאהד אל-שרי, סמנכ"ל יעילות אנרגטית וניהול פחמן ב'סאביק'.
המימן ישחק תפקיד חיוני בהפחתת פליטות הפחמן ומהווה חלק ממפת הדרכים של 'סאביק' לקראת נטרול הפליטות, עם יעד ביניים של קיצוץ עשרים אחוזים מפליטת הפחמן עד 2030, אמר אל-שרי.
בינתיים, ניאום, פרויקט הדגל של 'ארמקו' בשווי 8.5 מיליארד דולר לייצור מימן ירוק ואמוניה בערב הסעודית, נכנס ל"שלב הביצוע המלא", על פי 'אייר פרודקטס', אחת משותפות הפרויקט של 'ארמקו', ותחילת הפעילות מתוכננת ל- 2026.
'אייר פרודקטס' עובדת בשיתוף עם 'איי. סי. דאבל יו. איי. פאוור' ועם 'ניאום' על הפרויקט סמוך לים האדום לייצור 240,000 טון בשנה של מימן ממקור מתחדש, אשר מהם יופקו 1.2 מיליון טון בשנה של אמוניה ירוקה בעיקר לצורך ייצוא.
עם זאת, לדברי עבדולרחמן אל-סוואידי, מנכ"ל קטאר דשנים (Qafco), אמוניה כחולה תהיה האופציה הזולה יותר לעומת אמוניה ירוקה בעשר עד 15 השנים הקרובות.
בספטמבר 2022, העניקה קטאר דשנים לקונסורציום של 'טיסנקרופ יודה' וחברת קבלנות חוזה הנדסה, רכש ובנייה בשווי 1.06 מיליארד דולר וחוזה על הקמת מתקן אמוניה-7 של החברה, שיוקם במסאייד שבקטאר.
פרויקט האמוניה הכחולה בהיקף של 1.2 מיליון טון בשנה מתוכנן להתחיל לפעול ברבעון הראשון של 2026, אמר סוואידי בדיון בפאנל כחלק מן הפורום השנתי של איגוד מדינות המפרץ לפטרוכימיקלים וכימיקלים (GPCA) שהתקיים בדצמבר 2022 בסעודיה.
'קטאר דשנים' מפתחת את הפרויקט הזה בשיתוף עם חברת בת נוספת של 'קטאר אנרג’י'. הגישה של 'פרטיגלוב' לאמוניה ירוקה תהיה זהירה יותר, ציין חרון רחמאטוללה באותו דיון בפאנל של איגוד מדינות המפרץ. "עד שיתבהר מצב הכלכלה, ננקוט צעדים מדודים יותר כדי לראות אם נוכל להשיג פרמיה שתצדיק את העלות של ייצור [אמוניה] ירוקה".
