ניגריה מפנה את משאביה אל הדלק הביולוגי

בעוד ייצור הנפט הגולמי במדינה מתמעט, ניגריה פונה אל הדלקים האלטרנטיביים

ניגריה, תעודת זהות:

177 מיליון בני אדם

שפות נפוצות: האוסה, אנגלית

משטר: רפובליקה פדרלית

עצמאות: מהממלכה המאוחדת ב-1960

תמ”ג 1,105,000 מיליון דולר. מקום 22 בעולם.

 

ניגריה מציבה את ייצור הדלק הביולוגי כמשימה בעלת עדיפות לאומית כדי לנסות לאזן את הירידה בהכנסות מתפוקת הנפט המצטמצמת שלה. כך סיפר אבובכר סאני סמבו, יועץ מיוחד  לנשיא ניגריה, לצירי קונגרס האנרגיה העולמי שנערך ב-18 באוקטובר 2016.

“בשנים האחרונות הצלחנו לשכנע את הממשלה בהכרח לייצר דלק ביולוגי. הנפט שלנו לא יספיק ליותר מארבעים שנה, והגז שלנו לא יספיק ליותר משישים שנה”, הוא אמר. “הממשלה בכללותה מתעדכנת באופן שוטף בהתפתחויות העולמיות במשק ובפוטנציאל של אפריקה להפיק תועלת מדלקים ביולוגיים. מעתה ואילך אנו פועלים להטמעה אגרסיבית יותר של דלקים ביולוגיים”.

לדברי סמבו, הממשלה הקודמת סיכלה מאמצים לקידום השימוש בדלק ביולוגי בניגריה. היא אמנם הוחלפה באפריל 2015, אך כעת העמיד הנשיא מוחמדו בוחארי את הסוגיה כמשימה לאומית. “מרבית הניגרים מאחוריו”, אמר סמבו. “ואני מאמין שהוא יצליח”.

מתאגיד הנפט הניגרי הלאומי (NNPC) שמנהלת המדינה נמסר באוקטובר שייצור דלק ביולוגי יכול להוסיף לכלכלת המדינה 150 מיליון דולר בשנה. המדינה תתמקד בשימוש בקסאווה וקני סוכר להפקת אתנול, שיוכל לשמש דלק חלופי לבנזין.

לפי תאגיד הנפט הניגרי הלאומי, מתנהל כעת פיתוח של דלק לכלי הרכב הנוסעים בכבישים מאתנול ודיזל משמן דקלים. החברה הודיעה כי היא תממן מחקר להגברת תפוקת הקסאווה ושמן הדקלים בתוך ניגריה, והוסיפה כי תבנה גם מספר מפעלים להפקת אתנול, בעלות של 60 מיליון דולר כל אחד.

כמו כן הוסבר כי המיקוד בייצור אתנול יוריד את הפליטה ממכוניות המונעות בדיזל ודלק קונבנציונאליים, יקטין את הצריכה הביתית של בנזין וישאיר יותר נפט גולמי זמין ליצוא.

בשל האלימות במדינה הניגרית דלתא, הפסידה ניגריה את מקומה בצמרת יצרניות הנפט באפריקה לטובת אנגולה. דלתת ניז’ר בדרום ניגריה עשירה בנפט וסיפקה לממשלה כ-75 מהכנסותיה. מאז הבחירות ב-2015 שבהן ניצח בוחארי מצפון המדינה, מתקפות חמושים על קווי צנרת הנפט מונעות את הפקתן של כחצי מיליון חביות נפט ביום וכך נדחקה ניגריה ממעמדה.

הנשיא הקודם חתם על חוזים ממשלתיים שבזכותם נעשו מורדים לשעבר למולטי־מיליונרים, אולם לא דאג לרווחתם של תושבי האזור הפשוטים המתגוררים בכפרים רבים שבהם אין חשמל או שירותי חינוך, הבתים דלים והם מכוסים גגות פח. הנפט אולי זורם, אך הרווחים ממנו זורמים לכיסי הבכירים בלבד. לפי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה (IEA), בספטמבר עמדה תפוקת הנפט בניגריה על 1.45 מיליון חביות ליום בלבד. למרות שנרשמה התאוששות כלשהי מנקודות שפל מוקדמות יותר במהלך השנה (התוצרת ביולי הייתה רק 1.39 מיליון חביות ליום) היא נותרה רחוקה משני מיליון חביות הנפט שהופקו במדינה באוקטובר 2015. באנגולה, מדווחת הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה, הופקו באוקטובר 1.74 מיליון חביות ליום.

בתוך אופ”ק וההסכם שהתגבש בה, לצד לוב ואיראן, ניגריה תקבל פטור מקיצוץ התפוקה המתוכנן, אף על פי שאינו סופי. שר הנפט הניגרי, עמנואל איבה קצ’יקו, אמר בפגישת אופ”ק ביוני האחרון במדריד כי התפוקה תגיע ל-2.2 מיליון חביות. אך נכון לעכשיו תחזית זו לא נראית סבירה.

לפי נתוני תאגיד האנרגיה BP, תפוקת הדלקים הביולוגיים העולמית בשנה שעברה גדלה ב-0.9% בלבד ל-74.86 מיליון טון שווה ערך תחליפי נפט. נתון זה נמוך משמעותית מהממוצע בעשר השנים האחרונות, שעומד על 14.3%, וזהו קצב הצמיחה הנמוך ביותר מאז הירידה בתפוקה בשנת 2000. העלייה הגדולה ביותר בתפוקה ב-2015 הייתה בברזיל (+6.8%) ובארצות הברית (+2.9%) עליות אלה התקזזו חלקית עם הירידות הגדולות באינדונזיה (46.9%-) וארגנטינה (23.9%-).

לפי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה (IEA), בטווח הרחוק עומק החדירה של דלקים ביולוגיים לתחבורה יהיה תלוי בעלות של דלקים קונבנציונאליים ובאפשרות שיהיו חלופה זולה יותר. כניסתם של כלי רכב חשמליים והמידה שבה גז טבעי משמש לצמצום טביעת הרגל הפחמנית, יכתיבו גם הם את הביקוש לדלקים ביולוגיים.

 

הירוק ירוק הזה

התגברות פליטות גזי חממה וכן הידלדלות משאבי הדלק הפוסילי הם הכוחות המניעים העיקריים שדוחפים את החיפוש אחר דלק ביולוגי מתחדש ובר-קיימא. בהקשר זה, אינטגרציה תהליכית מאפשרת יצור בר קיימא בתהליך תעשייתי. הגישה הזאת התקבעה כסדרה של מתודולוגיות המשלבות מספר אלמנטים תהליכיים להפחתת צריכת אנרגיה וזיהום סביבתי.

בין רוב הדלקים הביולוגיים השכיחים, ביודיזל הוא אפשרות מעניינת בשל דחיסות האנרגיה הגבוהה שבו, הערכים הנמוכים של פליטות NOx וכן Sox אחרי הבעירה, וכן ההתאמה למנועים קיימים בכלי רכב. דלקים ביולוגיים שנגזרים ממיקרו-אצות, מבטיחים חלופות כגון דלקים ביולוגיים מדור שלישי, בזכות המאפיינים הייחודיים הטמונים באצות, כגון התרבות מהירה, אגירת שמן גבוהה, שיעורי צריכת מים נמוכים יותר והיתכנות לגידול באדמות שלא ניתנות לעיבוד.

נוסף על כך, מיקרו-אצות נחשבות כבעלות פוטנציאל לשימוש כביוקטליזה בתהליך משולב של יצור חומר ביולוגי לשימוש מסחרי. תכונות אלה מאפשרות שימוש בפסולת אגרו-תעשייתית כמקור פחמן, מה שהופך אותו לבעל היתכנות כלכלית תוך סיוע לניהול פסולת אגרו-תעשייתית.

ברזיל היא אחת מיצרניות הקסאווה הגדולות בעולם ובעיבוד הצמח ליצור קמח ועמילן, נוצרים 250-300 ליטר מי שפכים לטונה אחת של קסאווה מעובדת. פסולת זו מורכבת בעיקר מחומר אורגני וחומרי מזון וכן היא מדגימה רמות נמוכות של רכיבים רעילים או מונעי צמיחה של מיקרו-אצות. לכן תעשיית עיבוד הקסאווה יכולה לשמש פלטפורמה לתהליכים המבוססים על מיקרו-אצות.

פטרוליום אקונומיסט, אוקטובר 2016