לבריטניה ואירלנד יש היסטוריית סחר ארוכה טרם ההצטרפות לאיחוד האירופי. אבל לפני התוצאה הלא ידועה של הברקזיט, אילו אופציות יש לאירלנד להמשיך להרוויח מהיתרונות של שווקי הגז של האיחוד האירופי כשבריטניה חוסמת אותה גיאוגרפית? נוסף על כך, במסגרת התקנות של האיחוד האירופי לאבטחת האספקה, בריטניה מחויבת להעניק רשת ביטחון לאירלנד ואם לא תידרש לעשות זאת, אירלנד עלולה למצוא עצמה בבעיה.
דיוני המשא ומתן על פרישת בריטניה מייצרים השפעה על היקף הסחר של NBP-TTF (מוקדי סחר וירטואליים לגז טבעי בבריטניה-NBP ובהולנד-TTF עבור מכירה, רכישה והחלפה של גז טבעי וכן נקודת תמחור ומסירה עבור חוזים עתידיים של גז טבעי).
שתי סוגיות מדאיגות את האירים: אבטחת האספקה והאפשרות למחירים גבוהים יותר (מחירי הגז האיריים צמודים ל-NBP בתוספת דמי כניסה למערכת האירית). 'נקודת האיזון האירית' ( (IBPעשויה לעבור מה-NBP לעבר ה-TTF בהולנד, שהוא מוקד סחר נזיל יותר, פחות תנודתי ופוטנציאלית זול יותר. למדינה המשתייכת לגוש האירו הגיוני הרבה יותר לסחור בגז שלה באירו ולא בפאונדים (האירו הוא המטבע הרשמי באירלנד). כדי שאירלנד תפיק תועלת ממהלך זה היא צריכה להימנע מלסיים את התהליך בפרמיה למחיר של המוקד שבהולנד. את הפרמיה מחשבים כעלות נוספת הנחוצה להוביל גז מהולנד לאירלנד דרך ה'אינטרקונקטור', קו צינור מאירופה לבריטניה, פלוס תשלום דמי כניסה ויציאה ל'נשיונל גריד' הבריטית ודמי כניסה לאירלנד.
בנוסף, במקום לנסות להקים מוקד סחר מקומי חדש כדי להתמודד עם 'מודל יעד לשוק הגז הטבעי' ((GTM של האיחוד האירופי, הרגולטור האירי יצטרך לקבוע שה-TTF יהיה מחיר ההתייחסות החדש שישתמשו בו בכל מקום באירלנד. הגז שיופק משדה קוריב שבאירלנד יימכר אם כן במעט מתחת למחיר TTF, הצריך להיות מקובל על היצרן. האיחוד האירופי צריך לצדד באופציה זאת שתייצר תוצאה מעניינת של כיתור שוק הגז הבריטי במחיר זהה הן ממזרח והן ממערב.
כדי להיות רווחיים (ולגדר סיכונים), אנשי מגזר איסוף ועיבוד הגז והולכתו צריכים לקנות גז מחוץ לבריטניה במחיר ההתייחסות TTF ולהשתמש בהובלה הבריטית כערוץ מעבר. מאחר שבריטניה חברה באמנת האנרגיה, עליה לציית לאמנה האירופית לענייני אנרגיה (ECT) המטפלת בבעיות פוליטיות, כלכליות וחוקיות סבוכות הקשורות להולכת אנרגיה. (האמנה מקדמת עקרונות של חופש מעבר של אנרגיה ואי אפליה ואוסרת הפרעה ושיבוש זרימה של אנרגיה וכן אוסרת הצבת מכשולים להקמת תשתית חדשה להולכת אנרגיה). לכן הקונים האירים יכולים לחתום על חוזה עם יצרנים נורווגים לאספקת גז שיעבור דרך בריטניה (במיוחד סקוטלנד) ממסוף הגז 'סט פרגוס' שבסקוטלנד ל-Moffat (צינור בבעלות החברה האירית TSO) ויתומחר על פי TTF. זה עדיף לנורווגים, שיקבלו חוזי TTF לאיחוד האירופי, וחוזי NBP לבריטניה, יבטיחו שתמיד יספקו את התנודתיות בביקוש ובמקביל ירוויחו מההכנסות האפשריות הגבוהות ביותר. בקיצור, פילוח חדש וטוב של שווקים עבור נורווגיה.
בטווח הארוך, כדי להגביר את גיוון האספקה, אירלנד תצטרך לחסות תחת כנפי הנציבות האירופית. על מנת לעודד שוק אנרגיה אירופי משולב ערכה הנציבות רשימה של 195 מיזמי תשתית אנרגיה חשובים המוכרים כמיזמים בעלי עניין משותף (PCI). אלה נראים כמיזמים חיוניים להשלמת שוק אנרגיה פנימי אירופי ולהשגת המטרות המדיניות של האיחוד, השואפות לביטחון אנרגטי כלכלי ובר קיימה.
מסוף ה-LNG שאנון ו- 26 ק"מ של צינור המחבר את אירלנד נכללים ברשימת PCI. רשימה זו תשתנה ברגע שבריטניה תעזוב ואירלנד תוכל להעביר במסלול המהיר והקצר ביותר את הגט"ן ממסוף שאנון. היא תוכל גם לזכות בתמיכה כספית מ- Connecting Europe Facility ((CEF, מכשיר מימון של האיחוד האירופי התומך ברשתות טרנס-אירופיות. השקעות של CEF מחברות את החוליות החסרות באנרגיה, תחבורה ועמוד השדרה הדיגיטלי של אירופה.
ברגע שתתקבל ההחלטה להשקיע בהקמת מסוף לרה-גזיפיקציה של הגז הנוזלי, חברות האנרגיה האיריות יצטרכו אפוא לקבל גישה לגט"ן לפי המחיר של TTF. את זה יוכלו לעשות באמצעות רכישתו מיצרן או מאגרגטור של גט"ן (תאגיד עצמאי הרוכש גז טבעי ממספר רב של מפיקים ומוכר אותו לקונים) שלא יראו הבדל גדול בין הבאת המטען למקום עגינה בשאנון או .למסוף היבוא Gate ברוטרדם הולנד (עבור חלק מיצרני LNG, שאנון יכולה אפילו להיות ערוץ הולכה קצר יותר מאשר (Gate.
פתרון אחר יהיה לבחון מחדש את שוק הגז האירי ולקחת בחשבון את ההנחיה שדנה בפריסת תשתית הדלקים האלטרנטיביים. תחנות התדלוק ב-LNG אמורות לקום בכל 139 הנמלים הימיים ואלו שבפנים הארץ (על נתיבי מים) שיהיו על רשת התחבורה הטרנס-אירופית (TEN-T), עד 2025 ועד 2030 בהתאמה. ה- TEN-T היא תשתית תחבורתית שתחבר את היבשת בין מזרח ומערב, צפון ודרום ומכוונת לסגור את החלל בין רשתות התחבורה של המדינות החברות, לסגור צווארי בקבוק המפריעים לתפקוד חלק של השוק הפנימי ולקדם ולחזק שרשרת תחבורה רציפה עבור נוסעים ומטענים. עבור אירלנד, הנמלים הרלוונטיים הם קורק, דבלין וליימריק. כדי להתמודד עם שני הנושאים (ברקזיט והנחיה EU/2014/94), אירלנד יכולה ללכת על יחידה צפה לאחסון וגיזוז ((FSRU זולה יותר במקום מסופי גיזוז ה-LNG היבשתיים הרגילים. בנוסף, חברת החשמל האירית יכולה לחתום הסכם עם חברה אירופית המספקת LNG למסופים צרפתיים או ספרדים ולטעון שם מחדש LNG ולנצל את הסובסידיות המצויות תחת הרשת הטרנס-אירופית של Motorway of the Sea של האיחוד האירופי.
מסקנות
בנוסף לפתרון "עסקים כרגיל"/"אין שינוי", לאירלנד יש אופציות שונות להגדיל את אבטחת האספקה העתידית שלה ובמקביל להימנע ממחירים גבוהים מדי. אופציה מעניינת יכולה להיות עבור הרגולטור האירי ההכרה ש-TTF הוא המדד האירופי ולהשתמש במחיר התייחסות זה עבור אירלנד. שוק הגז הבריטי יוקף אם כן באותו מחיר התייחסות הן במזרח והן במערב. במקום להשיג את הגז ממוקד סחר בגז בריטי, חברות שירותי האנרגיה האיריות יצטרכו לחתום חוזים עם יצרנים נורווגים עבור גז שיימסר באירלנד במחיר TTF (כאשר בריטניה יכולה לשמש כמדינת מעבר). בריסל, דבלין ואוסלו יוכלו לצבור כוח ולתכנן מחדש את שווקי הגז שבצפון-מערב אירופה שבהם בריטניה, שתשמש כמדינת מעבר מנורווגיה לאירלנד, תקבל מחירי סחורות שונים לעומת המדינות מסביב (מחירים גבוהים יותר אם נורווגיה תחליט להפריד בין בריטניה והשווקים האירופיים). מעבר לפוליטיקה של דיוני היציאה, אירלנד צריכה לפנות לנציבות האירופית כדי שתעביר במסלול המקוצר את גיזוז ה-LNG כדי לטפח שוק אנרגיה אירופי משולב אם בריטניה לא תידרש לספק רשת של אבטחת אספקה.