נקודת מפנה פיננסית

בימינו, קשה לפספס הכרזות של חברות הנפט והגז הגדולות כשהן מגיבות לשינוי האקלים. קחו לדוגמה את התכניות של חברת 'של' להיות חברת אנרגיה הגדולה בעולם כבר ב-15 השנים הקרובות או את ההתחייבות של 'אני' להגיע לאפס פליטות של פחמן דו חמצני לפני 2030.

אבל למרות המטרות השאפתניות, החלטות הקשורות באקלים מבעלי מניות אקטיביסטים הוכפלו בין 2014-2018. ואכן, במפגש השנתי של BP נשמעו בעיקר שאלות של משקיעים בסוגיה זו.

מה קורה ולמה? הרי לחץ מכיוון בעלי מניות בכל הקשור באקלים אינו עניין חדש. חברות נפט וגז רבות הגיבו בהשקעות באנרגיות מתחדשות והפחתה של פליטות פחמן, בעיקר ביוזמה מלפני עשרים שנה של BP עצמה, המכונה 'מעל ומעבר לפחמן'. אבל השאלה המרכזית שבבסיס ההחלטות האלה השתנתה מהיסוד. לפני שני עשורים, השאלה המרכזית הייתה – איך חברות מנהלות את ההשפעה שלהן על הסביבה. כיום השאלה היא איך האג'נדה הסביבתית תשפיע על החברות, הן מבחינת ביצועים פיננסיים והאם הן איתנות דיין?

המשקיעים דוחפים לשקיפות גדולה יותר מצדן של חברות הענק בענף הנפט והגז, דורשים לדעת איך סוגיות הקשורות באקלים יכולות להשפיע בסופו של דבר על הכנסות ועלויות.

ראשית, קידום טכנולוגיות כגון מכוניות חשמליות יפגע בביקוש לנפט. בנוסף, הסיכון מצד מדיניות הממשלות הולך וגדל עם התרחבות והסתעפות של החקיקה הסביבתית ברחבי העולם. ובנוסף, שינויים מוחשיים באקלים מציבים בסיכון נכסים, מתקני פעילות ואנשי צוות. ברור שהגענו לנקודת מפנה – שינוי אקלים הוא כעת עניין של יציבות פיננסית.

ניהול של סיכונים

בשנת 2015, מארק קארני, יו"ר מועצת היציבות הפיננסית Financial Stability Board התריע ששינוי האקלים הוא הסיכון המערכתי המשמעותי ביותר ליציבותה של הכלכלה העולמית. הוא הכריז שמה שגורם את הסיכון הוא מעבר מהיר יותר לאנרגיות דלות פחמן שפירושו כי לסקטור הפיננסי "יש אינטרס מובהק להבטיח שהמערכת הפיננסית תהיה חסינה לכל תמורה שההחלטות הללו יגרמו מתוך חיפזון".

כתוצאה מכך, הולך וגובר הלחץ המופעל על משקיעים, גופים המעניקים הלוואות וביטוח, שיבטיחו כי הם מסוגלים לנהל ביעילות את החשיפה הפיננסית שלהם לסיכוני אקלים. בשנת 2017, מועצת היציבות הפיננסית השיקה את "כוח המשימה לדיווחים פיננסיים הקשורים בשינוי אקלים" – תוך התמקדות ווידוא שלחברות יש אסטרטגיה איתנה שתקטין את הסיכונים הפיננסיים הקשורים בשינוי האקלים, אסטרטגיה שתוכל לזהות ולתפוס הזדמנויות באמצעות מעבר לכלכלה דלת פחמן בכל רחבי העולם.

הצעד הראשון הוא להבטיח כי בתוך הארגון עצמו מקצים משאבים כבר בדרגות הבכירות של ההנהלה. נקודה שנייה היא אומדן של מהות הסיכונים שיש להביא בחשבון, תוך התייחסות לארבעת הגורמים של סיכון אקלימי – תנודות בשווקים ובטכנולוגיות, המוניטין של החברה שעלול להיפגע, סיכונים פיזיים כגון מקרים רבים יותר של הצפות וכן משוכות בתחום החקיקה ותפעול החברות.

הדבר השלישי שכוח המשימה ממליץ עליו הוא הערכה של סיכון אקלימי לעומת הטווח של התרחישים האפשריים. על החברה להעריך את ההשלכות שיש לניתוח הנ"ל על העסק שלה ולזהות תגובות אפשריות שיצמצמו את הסיכון או ינצלו את ההזדמנות. שקיפות של מידע פיננסי הקשור בסוגיות אקלימיות היא הצעד האחרון בתהליך.

מאז שהוצג הדוח של כוח המשימה, הולך וגדל מספר קרנות הפנסיה, הבנקים הבינלאומיים, חברות ביטוח וחברות שמשקיעות בתשתיות אשר בוחנים את מידת הגמישות של חברות האנרגיה בעולם שיהיה בעתיד דל פחמן, וזאת מבחינת הביצועים הפיננסיים שלהן. ביוני 2019 דיווח כוח המשימה ש-340 משקיעים, שמאחוריהם נכסים בשווי 34 טריליון דולר שואלים את החברות שבהן הם משקיעים את אותן שאלות, והמספר הזה צפוי לגדול משמעותית בשנים הקרובות.

נוסף על כך, יוזמת האו"ם שניסחה עקרונות להשקעות אחראיות Principles on Responsible Investments תחייב את 2,300 הגופים החתומים בה כי משנת 2020 הם ידווחו על אודות הנכסים בשווי 83 טריליון דולר ותיקי ההשקעות שמאחוריהם וזאת נוכח התרחישים האפשריים, או תרחיש שתי המעלות או תרחיש כלכלה דלת פחמן.

צריך לוודא שלחברות יש אסטרטגיה איתנה שתקטין את הסיכונים הפיננסיים הקשורים בשינוי האקלים, אסטרטגיה שתוכל לזהות ולתפוס הזדמנויות באמצעות מעבר לכלכלה דלת פחמן בכל רחבי העולם

לפני שני עשורים, השאלה המרכזית הייתה - איך חברות מנהלות את ההשפעה שלהן על הסביבה. כיום השאלה היא איך האג'נדה הסביבתית תשפיע על החברות, הן מבחינת ביצועים פיננסיים והאם הן איתנות דיין

השלכות

המשקיעים החזקים בעולם בוחנים בשבע עיניים את ההשקעות שלהם בעיניים "אקלימיות", וחברות הנפט והגז יאלצו להתמודד עם שאלות חדשות. מעתה לא יסתפקו משקיעים בעלי אחריות חברתית רק בדיווח על טביעת הפחמן והאימפקט הסביבתי. משקיעים מוסדיים במיינסטרים לא מתעניינים בדיווחים האקלימיים לכשעצמם, אלא ביכולת הפיננסית של חברות הנפט והגז לעמוד בפני הסיכונים הרבים שלא מסתכמים רק בעלות הפחמן, אלא גם בהתפתחויות הטכנולוגיות, השינויים החקיקתיים והסיכון של פגיעה במוניטין וכן בהשלכות המוחשיות של שינוי האקלים, אשר יורגשו באופנים שונים ברחבי העולם, לפי מיקום גיאוגרפי, מצב השוק ומחזור החיים של נכסי נפט וגז.

ואם לא די בכך, משקיעים רוצים להיטיב את התשואות הפיננסיות שלהם תוך צמצום הסיכונים, ודורשים מחברות נפט וגז לנווט בזהירות בין אסטרטגיות הצמיחה העסקית שלהם לבין אסטרטגיות תגובה למצב אקלימי.

למרבה המזל, הגישה של כוח המשימה יכולה להציע לחברות הנפט והגז מסגרות עבודה רבות מאוד שכולן ממוקדות פיננסית, כך שיפגינו הן גמישות וצמיחה.

אפשרויות תגובה מעשיות

אומדן ההצלחה העיקרי לאתגר הפיננסי הזה הוא אינטגרציה – המשקיעים רוצים להיות בטוחים שהסיכון הסביבתי משולב בתוך תהליך קבלת ההחלטות הפיננסיות של החברות עצמן. הדבר דורש הגדרה של מסגרת העבודה ההולמת והתפורה ביותר למידות כל חברה, כזו שתמנף את המשאבים הפנימיים שלה, היכולות והתהליכים. בעוד שכוח המשימה קבע המלצות לדרגים הגבוהים בכל הקשור בהערכה ואסטרטגיות, את הגישה המעשית ניתן להתאים לצרכים של כל חברת נפט וגז לכשעצמה.

החברות יכולות לנקוט מספר צעדים מעשיים על מנת להתחיל ולשלב קבלת החלטות הקשורות באקלים במסגרות העבודה שלהן:

סינון

התחלה מעשית היא קודם כול סינון של חשיפה פיננסית לסיכונים אקלימיים מתיק ההשקעות של חברות הנפט והגז. כמה מהגופים הפיננסיים הגדולים בעולם (לדוגמה קרנות פנסיה, בנקים בינלאומיים וחברות ביטוח) נמצאים בעצמם בתחילת המסע הזה – עם נכסים השקעתיים שיש להיפטר מהם בשל סיכון אקלימי. חברות נפט וגז יהיו בעמדת יתרון אם יכינו מראש תשובה טובה לסעיפים החשובים שיעלו המשקיעים:

• יש לזהות כיצד החברה עלולה להיות חשופה לבעיות הקשורות באקלים.
• בניית מגוון רחב של תחזיות סבירות.
• כיצד ניתן לשלב בכל שדרות העסק ובכל התכנון האסטרטגי של החברה את שיקולי האקלים.

הערכת נכסים

לחברות נפט וגז שכבר עברו את שלב סינון תיק ההשקעות שלהן בכל הקשור בחשיפה לסיכונים אקלימיים, יש אתגר נוסף מצד משקיעים – איך להדגים בצורה טובה יותר את האיתנות של הנכסים האלה? ומאחר שמשקיעים, מעניקי הלוואות וביטוח מתמקדים בנדל"ן, השאלה הזאת חשובה במיוחד. כשעונים עליה, ניתן להתחיל ולהגדיר את אפשרויות התגובה שיפיקו את המרב מבחינת תשואה פיננסית (וכן יגבילו את הסיכון של חדלות פירעון). כמו כן, באמצעות אומדן של ההשפעות האקלימיות באופן מפורט, על כל נכס ונכס, ניתן לספק ראיה חזקה אף יותר לחוסן מפני סיכון אקלימי.

תגובה אסטרטגית

אחרונה חביבה, שאלת המפתח מצד המשקיעים היא איך חברת הנפט והגז יכולה להבטיח שהאסטרטגיה שלה תישאר יציבה בתגובתה לסיכונים ולהזדמנויות שבשינוי האקלים. ובכן, יש כמה טקטיקות מעשיות שניתן לנקוט:

• ניטור השוק בחיפוש אחר אינדיקטורים ותמרורי אזהרה (לדוגמה, פריצת דרך בעלות הסוללה של רכב חשמלי) והאופן שבו החברה תגיב להם (לדוגמה, השקעות נוספות במגזר החשמל והוכחה כי השקעה בשוקי נפט עלולה להיפגע).
• שילוב הסיכונים וההזדמנויות לתוך מודלים פיננסיים ביחידות העסקיות, בנכסים ואף ברמה התאגידית ויצירת תחקירי השקעות לנכסים ולחוסן תאגידי.
• מינוף התובנות שהופקו משקלול הסיכונים הפיננסיים בשל שינויי האקלים ושילובן בתוך מודלים פיננסיים, קבלת החלטות פיננסית וכן תכנון אסטרטגי.

*את כוח המשימה המדובר הקימה בשנת 2015 התכנית לסביבה של האו"ם במסגרת יוזמת הפיננסים