שווקים רעבים לאנרגיה באסיה, בעלי ברית צבאיים וקו צינור קריטי כל אלה מעניקים לדוחא את הכוח לעמוד מול יריביה בעיצומו של המשבר הנוכחי. להסגר על קטאר, בהובלת ערב הסעודית ואיחוד האמירויות, כבר יש השלכות כלכליות.
קטאר, יצרנית ההליום השנייה בגודלה בעולם, הפסיקה את הייצור בשני מתקניה מכיוון שאינה יכולה לייצא גז דרך היבשה. 'קטאר איירווייס' כבר לא יכולה לטוס ל-18 יעדים. הבנק הלאומי של (QNB), הגדול ביותר באזור מבחינת היקף נכסיו, ו'בנק דוחא', לשניהם רשת סניפים ענפה ברחבי המדינות החברות במועצה לשיתוף פעולה של מדינות המפרץ (GCC). ב-8 ביוני הורידו הסוכנויות סטנדרד אנד פורס (S&P) ומודי'ז את דירוג האשראי של קטאר מ-AA ל-A.
האם דוחא תרד על הברכיים בקרוב? ספק גדול. העוצמה הפיננסית שלה עצומה, במיוחד קרן ההשקעות הממשלתית שלה וההון הראשוני לקרן זאת בא מיצוא נפט וגז של קטאר. ההכנסות מאנרגיה מהוות כמחצית מהתמ"ג של קטאר: 85 אחוז מהכנסות היצוא ו-70 אחוז מההכנסה הממשלתית. המשבר עלול לפגוע בחוזים בענף האנרגיה לטווח הבינוני והארוך, מכיוון שקונים יגוונו את משלוחי היבוא שלהם כך שתפחת התלות שלהם בקטאר.
רודי בארודי הוא מנכ"ל אנרג'י אנד אנווירונמנט הולדינג (EEH), סוכנות ייעוץ עצמאית. לשיטתו, בכל הקשור בנפט, היתרון הוא עם הקבוצה שמובילה ריאד: ערב הסעודית עקפה לאחרונה את רוסיה כיצרנית הגדולה בעולם; איחוד האמירויות נמצאת גם היא בין עשר הגדולות. "אבל בענייני גז, קטאר מחזיקה בקלפים רבים וטובים יותר" מוסיף בארודי.
דוחא יכולה להשתמש באנרגיה בתור מכשיר דיפלומטי לתועלתה. האופן שבו היא תעשה זאת יהיה קריטי בנוגע לניסיונותיה לצאת בשלום מהסערה הנוכחית.
איך תשנע קטאר את משלוחי הייצוא שלה?
קטאר היא יצואנית הגט"ן הגדולה בעולם ואחראית על כמעט שליש מהיקף הסחר העולמי, הנאמד ב-77.8 מיליון טון. עד כה אין הפרעות להפקה או ליצוא הקטארי המשונע באמצעות יותר מ-60 מיכליות LNG השייכות ל'חברה הקטארית להובלת גז'. אבל כתוצאה מהמשבר ירד הדירוג של החברה הממלכתית 'נקילת', קטאר פטרוליום וקטאר תעשיות.
רוב הגט"ן של קטאר משונע במכליות. בעוד שלא ידוע על שיבוש משלוחי נפט, יש חשש לגבי נתיבים קטאריים לאסיה, הקונה העיקרית של רוב הנפט שלה כמו גם של רוב היצוא מהמפרץ.
לרוב, הלקוחות באסיה דורשים תמהיל של נפט גולמי מהמפרץ: הם יוצאים מהאמירות עם נפט קטארי, עוצרים לתדלוק בנמלים של איחוד האמירויות ומוסיפים נפט מסעודיה, מאיחוד האמירויות ומעומאן. "אם אכן יאסרו עצירה ותדלוק, כפי שנאמר בחלק מהדיווחים, זה יפגע בקונים שמצפים למגוון סוגים של נפט גולמי".
לפי 'הדיילי טלגרף', שתי מכליות LNG לבריטניה נותבו למסלול אחר בגלל המשבר, אך לפי בארודי, לא זו הבעיה. "אם הדיווחים נכונים, זה רק תוצר לוואי של האופן שבו חברות בינלאומיות מתמודדות עם האמברגו שבהובלת סעודיה מבלי לקחת סיכונים. נניח שחברה A תכננה להעביר LNG מקטאר לאיחוד האמירויות, שאוסרת כעת על אוניות קטאריות לעגון ברציף ולפרוק. אותה חברה פשוט תשלח מכלית LNG המוצבת במדינה שלישית לבצע את המסירה במקום האנייה המקורית".
נאסר תמימי, מומחה אנרגיה קטארי עצמאי, אומר שאותו תרחיש מתייחס לאפשרות שמצרים תעצור מכליות קטאריות המשתמשות בתעלת סואץ; או תעלה את התעריפים עבור אוניות קטאריות. "הקטארים יכולים לעקוף את המכשול שמייצרת תעלת סואץ באמצעות מכליות הרשומות במקומות אחרים, כמו איי מרשל, או הפניית חלק מהמטען לאירופה דרך דרום אפריקה". צעדים אלה עלולים להוסיף כחצי דולר לעלות של כל מיליון BTU (יחידת חום בריטית) אבל זאת בעיה שהקטארים יכולים להתמודד איתה, גם אם יאלצו לספוג את התוספת.
כ-70 אחוז מיצוא הגט"ן של קטאר מובטח בחוזים ארוכי טווח, כך שהתפוקה והתשלומים מובטחים. יתרת היצוא היא בחוזים לטווח קצר או במחירי ספוט, שאותם מכתיב השוק הבינלאומי.
אבל אנליסטים טוענים שהגט"ן הקטארי לא נפגע מהעיצומים, משום שמדינות המפרץ זקוקות ליחסים טובים עם השותפים ממזרח אסיה. אם ערב הסעודית ואיחוד האמירויות ישבשו את משלוחי הגט"ן לאסיה, אותם לקוחות לא ישקיעו בתכניות המיועדות לשנות את הכלכלה של איחוד האמירויות או ערב הסעודית, כמו חזון 2030, תכניות שאמורות לצמצם את התלות של סעודיה בהכנסות מנפט. בנוסף, אין תחליף לגט"ן הקטארי. זה האוסטרלי ישפיע על השווקים רק בסוף העשור, ופירושו עליית מדרגה בתחרותיות של השוק, לא החלפה של הכוחות השולטים בו".
אך תמימי סבור שהמשבר יכול להניע קונים אסייתיים לגוון את תיקי האנרגיה שלהם ולהפחיתו את התלות שלהם בגז הקטארי. "יש לחץ, ובהקשר גלובלי עם עודף היצע של LNG", הוא אומר. כל הלקוחות של קטאר מבקשים עסקאות משופרות ובהשוואה ל-2013, נתח השוק שלה יורד בגלל התחרות עם אוסטרליה, אינדונזיה ואף מלזיה. המשבר הוא תזכורת לכולם באסיה שהמזרח התיכון אינו יציב, ושכל דבר יכול להשתנות תוך ימים".
האם קטאר תסגור את הצינור העיקרי?
תרחיש אחד שיעמיק את המשבר עוד יותר הוא סגירת צינור הגז דולפין, הפועל בין קטאר לבין חלק מהמבקרות הבולטות שלה (איחוד האמירויות נשענת במידה רבה על יבוא גז באמצעות מערכת דולפין מקטאר). בעוד ששני שלישים מה-LNG הקטארי מיועדים לאסיה ולאירופה, כעשרה אחוזים מיועדים למזרח התיכון. שני שוקי הייצוא של קטאר, כווית וטורקיה, מובטחים בגלל יחסים מדיניים טובים יותר.
אבל אם ריאד ואיחוד האמירויות יגדילו את ההימור שלהן, יעלו שאלות ביחס לעתיד הצינור. מצרים מקבלת שני שלישים מצורכי הגז שלה, 4.4 מיליון טון ב-2016 מקטאר, במחירי ספוט ובחוזים לטווח קצר. מחד קהיר מגלה תקיפות בקרב המחנה הסעודי, אך מאידך לא עצרה את משלוחי הגז.
בארודי אומר: "מאז שפרץ המשבר, מצרים המשיכה לקבל משלוחים של גז קטארי באמצעות ספינות המפליגות עם דגלים אחרים. 300,000 המצרים שחיים ועובדים בקטאר ממשיכים בחייהם כמו קודם. אף מדינה לא רוצה לשרוף את קשריה בשביל סיבה לא מספיק טובה, במיוחד מצרים, שרק לאחרונה ניצלה מפשיטת רגל בעקבות סיוע פיננסי נדיב של קטאר".
כל אחד משני הצדדים יפסיד הרבה אם תיבלם אספקת הגז, במיוחד בקיץ, כשייצור החשמל בשיאו בגלל הפעלת מערכות קירור. הפסקת האספקה מדולפין למפרץ תהיה שוות ערך לעצירת הזרמת הגז של רוסיה לאוקראינה ב-2009. "בלי האספקה הזאת, איחוד האמירויות תעמוד מיד בפני האפלה", אומר בארודי. "הם יירו לעצמם ברגל אם יפריעו למשלוחי הגז. אין לאף צד אינטרס בשינוי הסטאטוס-קוו ואף אחד לא ישקול צעד כזה". אנליסטים אומרים שלשני הצדדים יש תכניות מגירה למקרה ש'דולפין' ייסגר, אך תמימי סבור שאיחוד האמירויות תגלה שקשה לפצות על אובדן הגז הקטארי.
"אם איחוד האמירויות רוצה להפסיק את היבוא הקטארי, היא תצטרך לשלם סכום הגדול פי שלושה מהסכום שהיא משלמת היום, כי בהיעדר צינור, יהיה עליה לייבא גט"ן צמוד למחיר הנפט. אין מחיר רשמי, אבל המחיר שקטאר גובה נאמד בין 1.6 ל-1.7 דולר למיליון BTU, כך שזה מסתכם ב-1.1 מיליארד דולר". אם איחוד האמירויות תפר את ההסכם, הקטארים יוכלו לתבוע אותה ולהפך. אם הקטארים יעשו זאת, הם גם ישלחו מסר גרוע ללקוחות שלהם, מסר המצדיק שימוש בגז לצרכים פוליטיים. מהלך כזה של קטאר יערער את האסטרטגיה שלפיה היא מדינות המפרץ מאיימות עליה שלא בצדק והיא עומדת בהתחייבויות מסחריות, שלא כמו איחוד האמירויות וסעודיה.
האם תהיה השתלטות סעודית על נכסי אנרגיה?
אנליסטים לא שוללים אפשרות של עיצומים נוספים של איחוד האמירויות וסעודיה במשבר הנוכחי. כל צעד לחסימת משלוחי יצוא של אנרגיה, כולל צינור דולפין ייראה כהסלמה חמורה בעיני דוחא, היות שזה יהווה פגיעה בכלכלתה.
תרחיש היפותטי העולה לדיון ברמה הפוליטית, על פי אנליסטים, הוא סגר מלא ומקיף על קטאר כחלק מהתכניות של ריאד ואיחוד האמירויות לארגן מחדש את המועצה לשיתוף פעולה במפרץ, ואם לא, אז להחליף את השלטון בדוחא, ולגרש את קטאר.
הרחבת תרחיש זה כוללת תפיסת נכסי האנרגיה של קטאר על ידי ערב הסעודית. נכסים אלה יממנו אחר כך את חזון 2030 של יורש העצר הסעודי, מוחמד בין סלמאן.
קרסיק אומר ש'תכנית הטרנספורמציה הלאומית' ו'חזון 2030' עלולים להשתבש. נוסף לכך ההנפקה הראשונה לציבור של ארמקו אולי לא תשיג את הערך הנקוב המלא שלה. אם זה המקרה, סעודיה תזדקק להזרמת הון ותיאלץ לעשות זאת במהירות. במילים אחרות, ריאד עשויה לחפש נכסים שניתן להשתלט עליהם ודרכם לממן את תכניותיה הגרנדיוזיות". "אין יותר ברבורים שחורים בעולמנו", אומר קרסיק. הרעיון הזה (של תפיסת נכסים) הוא משהו שאנשים מתחילים לדבר עליו".
אבל בארודי סבור שהמשבר דווקא ייפתר. אחרים מצביעים על עסקת מכירת מטוסי הקרב האמריקאים לקטאר בהיקף של 12 מיליארד דולר, ומציינים שריאד ואיחוד האמירויות לא ישלימו עם מצב זה. קטאר מארחת בשטחה את בסיס חיל האוויר האמריקאי אל-חודייד, הגדול במזה"ת, המשמש כמפקדת פיקוד מרכז של הצבא האמריקאי, שחולש על עשרים מדינות באזור. אולי יחידות טורקיות שהגיעו השבוע לקטאר לצורך אימונים יוכלו גם הן לסייע בהנמכת הלהבות, כיוון ששתי המדינות חתמו על ברית הגנה. צבא הקבע של אנקרה הוא הגדול באזור ונוכחותו בסמוך לגבול הסעודי נחשבת לגורם מרתיע.