עיראק עשירה מאוד במשאבים ויעדי התפוקה שלה שאפתניים. הממשל האמריקאי מנסה לעודד את החברות האמריקאיות להשקיע ובכל זאת, התאגידים בארה"ב נרתעים מרמות גבוהות של סיכון ושחיתות. חוסר הנכונות הזה פוגע בניסיונה של וושינגטון לבלום את ההשפעה האיראנית בבגדד וכן את התרחבות ההשפעה הסינית.
בשנה שעברה ביקר מוחמד א־סודאני, ראש ממשלת עיראק פעמיים בארה"ב, בניסיון לגייס הון אמריקאי, אבל הנסיעות לא נחלו הצלחה משמעותית אלא הניבו רק כמה מזכרי הבנה לא מחייבים.
"החברות האמריקאיות שומרות על מרחק", אומר מאט זייס, סגן נשיא ענייני הממשל ב־HKN Energy, מהחברות האמריקאיות הבודדות שפועלות בעיראק. החברה שלו מפיקה נפט גולמי במחוז כורדיסטן האוטונומי למחצה, שנמצא בעימות על ריבונותו מול הממשל הפדרלי בבגדד בשל סוגיות של ייצוא נפט.
בהיעדר עניין מצד חברות אמריקאיות פנתה עיראק לחפש השקעות בסין. סין כבר הייתה לקוחה חשובה של הנפט העיראקי. היא מייבאת כ־1.18 מיליון חביות ביום מעיראק, כ־35% מתפוקת המדינה, ולפי האנליסטים אכן הייתה מעוניינת בהידוק הקשרים עם בגדד בגלל סוגיות של ביטחון אנרגיה.
החברות הסיניות מחזיקות ב־7.27% ממיזמי פיתוח הנפט והגז הנוכחיים והעתידיים בעיראק – הנתח הגדול ביותר בעוגה, כך לפני אנליסטים מ־S&P Commodity Insights Analysis. חברות אמריקאיות, לעומת זאת, מחזיקות רק ב־1.82% מהפרויקטים בעיראק.
בענף הזיקוק והשיווק, החברות הסיניות מחזיקות בחמישה בתי זיקוק ובשבעה מפעלי עיבוד גז, כולל מתחם חלפאיא שנבנה שמפעילה חברת הנפט הלאומית של סין, שבבעלות המדינה, כך לפי נתונים של Commodity Insights. נתון זה אינו כולל את סיבוב הקצאת הרישיונות האחרון במאי, שבו קיבלו חברות סיניות 10 מתוך 13 מיזמי נפט וגז.
"החל מסבבי המכירה הפומבית הראשונים לפני כ־16 שנה, החברות הסיניות הן שהיו הלהוטות ביותר, ונראה שהחברות המערביות היו מהוססות", אמר ג'ון קלבריזי, העוסק במדיניות חוץ במזה"ת ובמזרח אסיה.
באוקטובר האחרון הפיקה עיראק 4.14 מיליון חביות ביום, כך לפני סקר Platts OPEC+ האחרון, והיא מכוונת לתפוקה של שבעה מיליון חביות ליום עד 2027.
כדי לעמוד ביעד הזה, עיראק המרוששת, שעדיין משקמת את עצמה לאחר עשרות שנות מלחמה, זקוקה להשקעות זרות שיעזרו לה לפתח שדות חדשים, לשקם את מערך הייצוא המידרדר שלה ולבנות צינורות.
עיראק הוא המפיקה השנייה בגודלה באופ"ק, וגם אחת המבעירות המשמעותיות של גז מלווה, שאותו היא לוכדת כדי לטפל בהפסקות ומחסור בחשמל. עיראק הבעירה 18.2 ממ"ק גז ב־2022, אחד השיעורים הגבוהים בעולם, כך לפני ניתוח של 'קומודוטי אינסייטס'.
ארה"ב, שהטילה סנקציות על איראן בגלל תוכנית הגרעין שלה, העניקה לעיראק פטורים מהסנקציות האלה כדי שתוכל להמשיך לייבא סחורות איראניות, אבל בפועל שואפת כבר זמן רב לחסל את הסחר ביניהן – בין היתר באמצעות הגדלת ההשקעה האמריקאית באנרגיה במדינה.
החברות הסיניות מחזיקות 7.27% ממיזמי הפיתוח
סודאני, שותף לארה"ב
בכל הקשור להשפעה האיראנית על ענייניה של עיראק, ישנן האשמות כי מיליציה עיראקית המשויכת לטהראן מבריחה נפט מהמדינה. ממשלות עיראקיות רבות לא הצליחו או לא רצו להשתלט על המיליציה הזאת, אבל ג'פרי פייאט, סגן מזכיר המדינה למשאבי אנרגיה, אמר שממשל ביידן מגבה את סודאני – ראש ממשלת עיראק מאז אוקטובר 2022 – במאבקו במיליציות ומעודד אותו ליצור תנאים נוחים יותר להשקעה אמריקאית.
סודאני "הוכיח שהוא נחוש לחלץ את עיראק מהכפייה האיראנית הנובעת מהתלות הגבוהה שלה בייבוא אנרגיה מאיראן, הן גז והן חשמל", אמר פייאט בריאיון.
בכהונתו הראשונה נסוג הנשיא הנכנס דונלד טראמפ מעסקת הגרעין עם איראן ונקט עמדה קשוחה מול טהראן, ולכן הוא עלול לשנות את הדינמיקה בבגדד. הוא גם הבהיר שמבחינתו סין היא יריבתה הגיאופוליטית והמסחרית העיקרית של ארה"ב.
"התמיכה של ממשל ארה"ב בהשקעות תשתיתיות ובהשקעות הון ישירות היא כלי חשוב בתחרות האסטרטגית עם סין", אמרה קורטני פינגאר, עמיתה במכון והבה לחקר התחרות האסטרטגית במרכז וילסון. "ניוד השקעות פרטיות לתשתית בין לאומית עולה בקנה אחד עם האינטרסים האמריקאים, בייחוד בשווקים מתהווים ומדינות מתפתחות בעלי חשיבות אסטרטגית".
ראש ממשלת עיראק סודאני מעוניין למשוך השקעות אמריקאיות
הדומיננטיות הסינית
חרף המצב הביטחוני הרעוע והשחיתות הפושה בכול, סין נכנסת לעיראק בסערה ולפי אנליסטים היא עושה זאת כדי לתת מענה לצורכי האנרגיה שלה עצמה.
חברת 'פטרו צ'יינה' השתלטה על תפעול אחד משדות הנפט העיקריים של עיראק, 'מערב קורנה 1' – עם תפוקה של 540,000 חביות ליום – אחרי ש'אקסון מוביל' יצאה מהמדינה.
לחברת CNPA, המשקיעה הגדולה ביותר בעיראק, יש בעלות ברומליה, חלפאיא, אחדב ומערב קורנה 1, ואילו CNOOC, Union ZenHua ומספר שחקניות קטנות מחזיקות נכסים אחרים ברחבי המדינה.
בסבב הגיוס האחרון של עיראק למגזר ההפקה, בחודש מאי, החברות הסיניות זכו בכל הפרויקטים בתחומי הנפט והגז פרט לשלושה.
עיראק וסין חתמו ב־2019 על עסקה שנויה במחלוקת של נפט תמורת שיקום והשקעה. החוזה בן עשרים השנה קובע כי עיראק תספק לחברות סיניות 100,000 חביות נפט ליום תמורת השקעה בתשתיות, כשההכנסה מייצוא נפט תוקצה למיזמי פיתוח. המבקרים אמרו שתנאי העסקה עלולים ללבות את השחיתות והבזבוז ולהשאיר את עיראק עם חובות גדולים לסין.
לפי אלסנדרו באצ'י, אנליסט משפטי בכיר בצוות הכלכלה והמדיניות בתחום הנפט של 'קומודוטי אינסייטס', ממשלת סין רצתה להרחיב את נוכחותה בעיראק ובמדינות בולטות אחרות בתחום ייצור הנפט במזה"ת מסיבות של ביטחון אנרגטי, ושסיבות אלה עשויות להיות חשובות יותר לסין משיקולי הרווחיות שבגללם החברות האמריקאיות נסוגו מהמדינה.
"בשנים האחרונות, חברות האנרגיה המערביות, כולל האמריקאיות, איבדו עניין, לפחות במידת מה, בשדות הנפט והגז העיראקיים", אמר באצ'י.
חברות ענק סיניות שלחו בתחום בעבר, כולל CNPC ו־CNOOC, אבל עכשיו, גם חברות קטנות יותר כמו JeoGade ו־Jerah זוכות בחוזים. קלבריזי מאמריקן יוניברסיטי אמר שצורכי שיקום התשתיות והדיור בעיראק יוצרים הזדמנויות חדשות בבנייה, באנרגיה מתחדשת ובטלקומוניקציה, והחברות הסיניות הקטנות מנצלות אותן.
השחקניות הקטנות האלה עשויות גם ליצור מיזמים משותפים או שותפויות אחרות עם חברות עיראקיות כדי לנצל את הרשתות המקומיות. Jereh, חתמה במאי על חוזה עם משרד הנפט העיראקי לפיתוח שדה הגז מנסוריה.
