גז טבעי

אחת ההגדרות האפשריות עבור תקופות היסטוריות של התפתחות בני האנוש, היא באמצעות מקור האנרגיה בו השתמשו: "תקופת העץ", "תקופת הפחם", "תקופת הנפט". בשנים האחרונות, אנו עדים כנראה לתחילתה של תקופת "הגז הטבעי" כמקור אנרגיה מוביל. הראשונים שהשתמשו בגז טבעי בקנה מידה משמעותי היו הסינים, כבר בשנת 400 לפני הספירה. הגז הטבעי הופק מבארות רדודות והובל בצינורות במבוק. בין היתר, הגז נשרף לשם הרתחת מים מלוחים וקבלת מלח בישול. קיימות התייחסויות היסטוריות רבות, בין היתר ציטוטים מהתנ"ך, על הבהקים שונים שנצפו במצרים, במזרח הקרוב ובמזרח התיכון. רבים ממקדשי הפולחן העתיקים, מלפני כ-3,000 שנה ויותר, נבנו בקרבתם של חלחולי גז טבעי (Seepage).

הבאר המסחרית הראשונה, שהייתה בעלת עומק של כ-9 מטר, נקדחה כבר ב-1825 בפרדוניה אשר במדינת ניו-יורק (Fredonia, New York, USA) ע"י סוחר נשק אמריקאי בשם ויליאם א. הארט ((William Aaron Hart. הגז מהבאר הוזרם בצינורות עץ, ושימש לתאורת בתים וחנויות. מאוחר יותר, ב-1857, פרסטון בארמור (Preston Barmore) יזם הפקתו של גז טבעי באותו מקום, והובלתו בצינורות עשויים עופרת. הגז שימש בעיקר לבישול מזון, כדלק לחימום ולתאורת רחובות.

בתחילת המאה העשרים החלו להיבנות קווי גז, אולם ההתפתחות המשמעותית התרחשה רק לאחר מלחמת העולם השנייה, כאשר הישגים הנדסיים אפשרו בניית קווים בטוחים ואמינים להובלת גז למרחקים ארוכים. בארה"ב, גז טבעי החל להיות מסופק לבתים החל מהשנים 1940-1950, ובאנגליה – מאוחר יותר, בשנים 1960-1970.

משברי האנרגיה ברבע האחרון של המאה העשרים, והעליות התלולות במחירי הנפט והדלקים השונים, דחפו את העולם לחיפושים נרחבים של מקורות אנרגיה אלטרנטיביים לנפט. גילוי מאגרים עצומים של גז טבעי ברחבי העולם – ביבשה ובים – גרמו לשינויים משמעותיים בתעשייה, בחייהם של אנשים, ובפילוסופיית הגישה לאיכות הסביבה. ניתן למצוא יתרונות רבים בשימוש בגז הטבעי בהשוואה למקורות אנרגיה אחרים, בין אם ממקורות מאובנים (fossil), גרעיניים, או אפילו מקורות מתחדשים, בתחומים כמו ערכים קלוריים, יתרונות תמחירים, בערה נקייה ושלמה עם הפחתה בזיהום הסביבתי וכדומה.

בישראל החלו חיפושי גז טבעי אינטנסיביים החל מסוף שנות התשעים של המאה שעברה, בעיקר במי הים התיכון, והתגלית המשמעותית הראשונה הייתה גילוי מאגר "ים תטיס" מול חופי אשקלון. מאגר זה, חרף היותו קטן ביותר, נתן את הדחיפה הראשונה הגדולה למה שאנו מכנים היום "מהפכת הגז הטבעי בישראל". מהפכה זו התבטאה קודם כל במעבר ייצור החשמל במדינה, החל משנת 2004, מפחם ודלקים כבדים לגז טבעי, ואחר כך למעבר של התעשייה הכבדה ועתירת האנרגיה לשימוש בגז טבעי כמקור לאנרגיה המפעלית. הדרישה למקורות גז טבעי הלכה וגדלה, והביאה להמשך חיפושי הגז בים, ובמקביל – להסכם רכישת הגז המצרי, אשר זרם במשך כמה שנים לישראל, עד להפסקתו בסוף 2011 בעקבות מה שמכונה "האביב הערבי" והתגברות הטרור. המהפכה הגדולה, וקפיצת המדרגה האמתית מבחינת מדינת ישראל, התרחשה עם גילוי המאגרים הגדולים-מאד "תמר" (ב-2009) ו"לוויתן" (ב-2011), בצד מאגרים קטנים הרבה יותר ("כריש", "תנין", ואחרים). תכולת הגז הטבעי במאגרים הגדולים האלה, מסוגלת לפתור את צרכיה האנרגטיים של ישראל לעשרות שנים רבות קדימה, ולהוות מנוף כלכלי לצמיחת הכלכלה הישראלית והתעשייה המקומית. מדובר במשאב כספי גדול מחד וגורם גיאופוליטי חשוב מאד מאידך, המסוגל לשפר את מצבה של המדינה באמצעות ייצוא הגז למדינות שכנות, ואולי אף למדינות רחוקות יותר. להכנסות הכספיות ממאגרי הגז הטבעי פוטנציאל לטפל במגוון מישורים כולל מישורים חברתיים וכלכליים לדורות הבאים. נכון ליום פרסום הספר, ייצור החשמל באמצעות גז טבעי בישראל חצה כבר את סף ה-55% וממשיך לצמוח, השיפור באיכות האוויר כתוצאה משימוש בגז טבעי כבר ניכר, חיבור המפעלים הגדולים למערכת הגז כבר מתבצע, והמשק כולו ממשיך לנוע קדימה. האפשרות לפתח הלאה את משק הגז, ולחבר גם מפעלים וצרכנים קטנים יותר, מתאפשרת עם פיתוחם של מאגרים נוספים, כגון מאגר "לוויתן" והגדלת ספיקת הגז אל החוף.

מדינת ישראל לא צפתה ולא העריכה מראש את העתיד להתרחש עם תגליות הגז הגדולות, וכתוצאה מכך נדרש פסק זמן בן שנים אחדות על מנת לעצב את הרגולציה המתאימה. כך באשר לחלוקת ההכנסות, המיסוי, והדיבידנדים בין היזמים לבין המדינה (באמצעות מסקנות ועדת ששינסקי), כך בסוגיית ייצוא הגז (באמצעות מסקנות ועדת צמח), וכך גם באמצעות הסדרת תחרות בענף, מתן רישיונות להמשך החיפושים, פיתוח המאגרים, הסכמי מכירה למדינות נוספות, וכל שאר הנושאים הקשורים (באמצעות "מתווה הגז"). רק עם פתרונן של כל הסוגיות הללו, ניתן היה להמשיך בחיפושים ובפיתוח משק הגז. עם כניסת מתווה הגז לתוקפו, החל העיסוק גם בשאלות נוספות ומתקדמות יותר, כגון: תחבורה מבוססת על גז טבעי דחוס, מתנול, ודי-מתיל אתר, והקמת תעשייה כימית הנשענת על מוצרי המשך של גז טבעי, וכן בפתרון סוגיות מכבידות כגון מיכל האמוניה במפרץ חיפה ואחרות.

עם מהפכת הגז הטבעי, מצאה עצמה מדינת ישראל עם מעט מאד מומחים מקומיים בתחומים כמו חיפוש, קידוח, הפקה, עיבוד, טיפול, הובלה, אחסון, וחלוקה, כמו גם בשימושי הגז הטבעי כמקור אנרגיה בתחנות כוח, רכבים, ותנורים, וכחומר גלם בתעשייה הכימית. מומחים אלו נמצאו בחברות זרות שפעלו ופועלות בישראל, ובראש ובראשונה – חברת "נובל אנרג'י" האמריקאית. ישראלים שעבדו לצידם לומדים אט אט את הנושאים הללו, אך מומחים מקומיים רבים נוספים עדיין דרושים. גילויים של מאגרי הגז הגדולים לחופי ישראל הביא רבים ללמוד את הנושאים הללו באקדמיה הישראלית, שפיתחה ומפתחת תכניות חדשות להכשרת בעלי מקצוע בתחום. "הצפת" נושאי האנרגיה לראשי הכותרות הביאה גם את יזמי "מדינת הסטארט-אפ" להתחיל ליזום, ואנו צופים בגידול ברעיונות ובהצעות המחקר המוגשים לגורמים המממנים, כמו למשל תכניות המדען הראשי של משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, וכן למשרד הכלכלה והמשרד להגנת הסביבה. משרד החינוך, מצידו, באמצעות היחידה ללימודי הכימיה, התגייס גם הוא לנושא ההכשרה, והכוונה היא ללמד את נושא הגז הטבעי במסגרת תכנית הלימודים של 5 יחידות כימיה לבגרות. במהלך שנת 2016, עשרות רבות של מורים לכימיה עברו השתלמויות לקראת התחלת הוראת הנושא בבתי הספר התיכוניים.

כגורם מרכזי, המקשר ומתאם בין כלל אנשי המקצוע בישראל, המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה קיבל על עצמו את הוצאת הספר המונח לפניכם, ורתם לפרויקט את טובי אנשי המקצוע, אשר התנדבו וכתבו את הפרקים השונים, איש-איש בתחומו. צוות המחברים, אשר כולל דמויות בולטות מהתעשייה, מהאקדמיה וממשרדי הממשלה, השתדל לאסוף ולנתח מידע על סמך הניסיון שהצטבר בעולם בנושא הגז הטבעי.

הנושאים המובאים בספר מוגשים לפי סדר החל מתחום הגיאולוגיה, הנדסת המאגרים, אסדות וקידוח, דרך טיפול, הולכה וחלוקה; תכונות הגז הטבעי, הפקת אנרגיה וחשמל, פרק נפרד לנושא CNG ו-LNG, שימוש בגז כחומר גלם לתעשייה הכימית. כמו כן, ניתנה התייחסות לנושאים כמו הסבת מפעלים לגז טבעי, קורוזיה בקווים ומתקנים וכן הגנה קתודית, הרגולציה הכוללת הכרוכה בשימוש בגז טבעי מוגשת בשלושה פרקים נפרדים: עקרונות, בטיחות והגנת הסביבה.

עורכי הספר וצוות הכותבים מקווים שספר זה ישמש מהנדסים, מדענים, חוקרים, מורים, סטודנטים, ותלמידים, ויתרום חלק רב בהקניית המודעות לנושא הן לעוסקים בו והן לשאר המתעניינים מקרב אוכלוסיית המדינה.