שנת 2018 מציבה שאלות קשות בפני מגזר הנפט של עיראק. ראשית, האם תגדל התפוקה ואם כן, בכמה? יותר מזה, אחרי החלטת חברת 'של' לעזוב את שדה מג'נון, האם עוד חברות ענק יינטשו את המיזמים הדרומיים?
לבסוף, עולה גם השאלה הכורדית: מה יקרה למגזר האנרגיה הכורדי אחרי הניהול הכושל של משאל העם לעצמאות, שהוביל לכך שבגדאד השתלטה מחדש על "שטחי המחלוקת", רצועה של שטחים בתפר שבין שטחי האוטונומיה הכורדית לבין שטחי המדינה העיראקית שהריבונות עליהם טרם הוכרעה, ובהם עתודות הנפט הגדולות של כירכוך, וכן השתלטות על נקודת ייצוא מרכזית של כורדיסטאן העיראקית (KRI) בפיישקאבור שבגבול טורקיה.
הסכם בין בגדאד לארביל יהיה כנראה נאמן יותר לחוקה העיראקית מבעבר, אבל יתקשה לפתור את המצב ההולך ומסתבך בתוך כורדיסטאן העיראקית, הן מבחינה פיננסית והן מבחינה פוליטית, לאור המחלוקות הפנים-כורדיות.
עכשיו שכירכוך ופיישקאבור מצויות בידיים פדראליות, משקיפים חיצוניים יבחנו את מגזר הנפט של עיראק בכללותו. אמנם עיראק מחויבת להסכם עם אופ"ק לקיצוץ התפוקה, אבל היא יכולה גם לא לדבוק בה אחרי מרץ 2018, ברגע שיתחדש היצוא מכירכוך.
שר הנפט, ג'באר עלי אלואיבי אמר שעיראק תגיע לכושר ייצור של חמישה מיליון חביות ביום ברבע הראשון של 2018 (כולל הנפט של האזור הכורדי). זה אמנם קשה, אבל לא בלתי אפשרי, בידיעה שרוב התפוקה החדשה תגיע מהדרום, ו-70 אחוז מהנפט שבצפון עיראק מופק משדות כירכוך, שחזרו לשליטה פדרלית.
לפני השתלטות עיראק, התפוקה בצפון עמדה על כ-0.79 מיליון חביות ביום בספטמבר 2017. ה-KRI שלטה כמעט בכל היצוא, הצריכה וההכנסות מאז יוני 2014, כשכוחות הפשמרגה הכורדים כבשו את השטח במהלך הכאוס של מתקפת דאע"ש, לרבות שדות שניהלה חברה הנפט הלאומית של צפון עיראק. השדות האלה כללו 0.555 מיליון ח/י מקבוצת השדות של כירכוך. אשכול השדות של כירכוך כולל גם את כורמלה, הכיפה השלישית של שדה כירכוך (מבנה כיפתי, הנוצר כאשר פקק מלח מתרומם, משמש לרוב כמלכודת מתאימה לאגירת נפט או גז) וחלק מנפת מקהמור (שבמחוז נינווה), שנתפסו ע"י המפלגה הדמוקרטית הכורדית ב-2008 ומפיקים 115,000 ח/י של נפט ו-300 מיליון רגל מעוקבת גז ביום.
ייצור הנפט שאינו מכירכוך המשויך לכורדיסטן העיראקית עומד לכן על כ-235,000 ח/י. כלומר, 30 אחוז מהנפט מצפון עיראק מופק כיום בידי משקיעים הנמצאים בתוך ארבעת המחוזות שבשליטה כורדית. לפני ההשתלטות החוזרת של הממשלה הפדראלית על השטח, כ-0.59 מיליון ח/י יוצאו מה-KRI, כאשר 100,000 ח/י שונעו לבתי זיקוק מקומיים וכ-100,000 ח/י הוקצו לשטח השנוי במחלוקת (שכעת נמצא בשליטה פדראלית).
עיראק מעוניינת לשלוט בעצמה במשלוחי היצוא. משרד הנפט מנסה לשקם מחדש את קו הצינור עיראק – טורקיה (ITP), ששימש כנתיב היצוא העיקרי, עד שהכורדים בנו קו משלהם. יישוב המחלוקת בין בגדאד ו-KRI בנוגע לגישה לגבול עם טורקיה והחזרה לפעילות של ITP יהיה קשה ומאתגר משום שיש מי שסבור שהנזק שנגרם לצינור ולמדחסים הוא בלתי הפיך.
משרד הנפט בוחן שותפות עם חברות טורקיות לבנייה מחדש של הצינור. עד אז, למשרד אין אפשרות אחרת זולת הגעה להסדר עם KRI לייצא את הנפט של כירכוך באמצעות צינור העובר בטריטוריה כורדית. המשמעות היא שלעת עתה רוב התפוקה של 440,000 ח/י שחזרו לשליטה פדראלית תוקצה לבתי זיקוק הממוקמים במחוזות המרכזיים והצפוניים, ומשלוחי יצוא הנפט הגולמי הפוטנציאליים יוזרמו בצינור המופעל ע"י KRI. הסטת משלוחי הנפט הגולמי תפצה על הירידה ביצוא מהצפון, בעוד שהיצוא מדרום עיראק יגדל ב-200,000 ח/י.
עיראק (כולל כורדיסטן העיראקית) שמרה על תפוקה של 4.6 מיליון ח/י ב-2017. אך היא מתכננת להגדיל זאת ל-5 מיליון ח/י עד הרבעון השני של 2018. איך? בדרום, בסביבות 240,000 ח/י מופקים מחמישה שדות, כאשר המפעילה העיקרית הינה 'חברת הנפט בצרה' (BOC). מהלכים אלה, שימומנו במלואם ע"י התקציב הפדראלי, אמורים להוסיף 190,000 ח/י לתפוקה. אם מהלכים אלה יצלחו, תפוקת חברות הנפט המקומיות מהשדות בדרום תעלה ל-430,000 ח/י.
באשר לפיתוח שדות בדרום המופעלים ע"י חברות נפט בין לאומיות, הן הפיקו 3.334 מיליון ח/י משמונה שדות בספטמבר 2017. על פי מקורות במשרד הנפט, חברות זרות יגבירו את התפוקה ב-10 אחוז (או 333,400 ח/י) ב-2018, וימומנו על ידי המדינה בהיקף של 11.76 מיליארד דולר.
כרגע, עם תשלומים מאושרים לחברות זרות ואחרי הבחינה מחדש של רמות הייצור, אף חברת נפט בינלאומית נוספת לא תצא בעקבות 'של' מדרום עיראק ב-2018- הסיכויים לצמיחה מפתים ביותר. תפוקת הנפט הכוללת של עיראק עומדת על 4.66 מיליון ח/י. כך שהתכניות להוספה של עוד 0.523 מיליון ח/י יעלו את כושר הייצור ל-5.18 מיליון ח/י. זהו יעד אופטימי, מעל התחזית השמרנית של 5 מיליון ח/י ברבעון השני של 2018 של שר הנפט. השגת גידול זה תלויה בהתחייבות של עיראק לאופ"ק- בשנה שעברה, היא הסכימה לקיצוץ של כ-210,000 ח/י- והאם היא תסכים להאריך את תוקף הקיצוצים שלה אל מעבר לתאריך פקיעת ההסכם בסוף הרבעון הראשון של 2018.
זה עדיין לא שווה כלום כש'אקסון מובייל' מעורבת במידה רבה במו"מ עם משרד הנפט על השקעה בשדות 'בין עאמר' ו'רטאווי'. אם יהיה הסדר פיסקאלי חדש, ההכנסות משני השדות יסייעו בסופו של דבר לממן את מיזם הזרקת המים הנחוץ ביותר להפקת נפט בשיטות מתקדמות (שיוב נפט מוגבר) כדי להמשיך את פיתוח השדות הדרומיים. באמצע כל המאמץ הזה, מתקן עגינה יחיד חדש הוקם בבצרה על מנת להגדיל את כושר יצוא הנפט הגולמי ל-4.5 מיליון ח/י.
תפוקת הגז הטבעי הנוכחית (לא כולל את KRI) נאמדת ב-2.796 מיליארד ר"מ ליום. המשרד מתכנן להפחית את שריפת הגז ולהגדיל לכידה ועיבוד בכעשרים אחוז. אך עם הכניסה של תפוקת נפט חדשה לשלב הייצור, אותה כמות של גז עלולה להישרף ב-2018 כמו ב-2017. בכירכוך, מצב הגז יישאר ללא שינוי בטווח הקרוב, עם 276 מיליון ר"מ ליום מעובדים ו-191 מיליון ר"מ ליום מובערים, המביאים את כמות הגז הנשרף הכוללת עד ל-1.504 מיליארד ר"מ ליום.