עושים גלים

מוקד חדש של סחר בגט”ן מתגבש באזור הודו והמזרח התיכון ומאפשר רשת מסופים ואספקה גמישה

קנת’ פו, סריג’אן קאנוי ודקס וואנג / S&P Global Platts  / פברואר 2021

בספטמבר 2014 השיקה ממשלת הודו את יוזמת Make in India שנועדה להפוך את המדינה למוקד ייצור עולמי.

לא בטוח שהתוכנית הצליחה במלואה, אבל במקביל ובלי יותר מדי תשומת לב נהייתה הודו ללב הפועם של סחר הגט”ן במרחב הודו – המזרח התיכון. בשש השנים האחרונות, ייבוא הנפט להודו כמעט הכפיל את עצמו, עם היקף ייבוא של 26.6 מיליון טון מעוקב ב-2020, לאחר עלייה מ-13.9 מיליון טון מעוקב ב-2014.

באזור הזה, מטעני גט”ן מזדמנים מחליפים ידיים בקלות בין קונים ומוכרים בתוך רשת של מסופים, עם הבדלים קטנים יחסית בין מיקומים שונים. קונים נהנים ממגוון אפשרויות באזור הודו – המזרח התיכון: היכולת להסיט מטענים למסופים בהודו, דובאי וכווית לפי בחירתם.

מוקד סחר זה דומה באופיו לאזורי אספקת סחורות בצובר, כגון אמסטרדם-רוטרדם-אנטוורפן ARA, או חוף המפרץ של ארצות הברית עבור תוצרי זיקוק נפט, וכן אזור יפן-סין-דרום קוריאה-טייוואן JKTC עבור משלוחי גט”ן לצפון אסיה.

ב-2020, היקף ייבוא הגט”ן במסופים של הודו והמזה”ת עמד על כמעט 32.6 מליון טון מעוקב, שהם שווי ערך ל-16.6 אחוז מהייבוא של אזור הסחר – יפן, קוריאה הדרומית, טאיוואן וסין. מומחים ב-S&P Global  סבורים שעד 2030 שיעור זה יגיע ל-22.5 אחוזים מנפח הסחר באזור.

אפשר להעריך את החשיבות של שוק ספוט לגט”ן באזור כשמביאים בחשבון את פוטנציאל הביקוש של שתי כלכלות אחרות בצמיחה מהירה באזור דרום אסיה – פקיסטן ובנגלדש

שלושה גורמים עומדים מאחורי המגמה הזאת. ראשית, הודו נמצאת במרחק של שלושה ימי שיט בלבד ממדינות המפתח של ייצור הגט”ן – קטאר, עומאן, אבו דאבי ומצרים. הודו גם מגשרת בין האגן האסיאתי או הפסיפי לאגן האטלנטי, וכאן סוחרים מצליחים לעתים קרובות לשדך יפה בין מטעני גט”ן שמגיעים משני האגנים. בזכות המיקום הגיאוגרפי מתאפשרת גמישות גדולה בתנאי הסחר – בחירת האונייה, נמל הפריקה ונמל הטעינה.

מרכז הסחר הודו – המזרח התיכון משמש כך מסוף אספקה חיוני לסוחרים שמחפשים הזדמנויות לארביטראז’ ואופטימיזציה של תיק ההשקעות שלהם משני צדיה של תעלת סואץ. הצלחתם תהיה תלויה במגוון של גורמים, לרבות גובה תעריפי המשלוח ומחירי הגט”ן המזדמנים בצפון אסיה ובאירופה.

הגורם השני למגמה הזאת נעוץ בתיאבון של הודו לגט”ן, שאינו תלוי בחוזים ארוכי-טווח ולפיכך הוא הצית ביקוש לגט”ן מזדמן. גט”ן כנראה יישאר רכיב מרכזי בצריכת הגז של הודו והממשלה פועלת להגדלת נתח הגז הטבעי בתמהיל האנרגיה מהרמה הנוכחית של 6.2 אחוז ל-15 אחוז עד שנת 2030, וזאת בתקופה של צמצום בייצור הגז המקומי. כיום, הודו היא יבואנית הגט”ן הרביעית בגודלה בעולם, אחרי יפן, סין ודרום קוריאה.

עם כמות קטנה יותר של התחייבויות אספקה ארוכות טווח ביחס לשווקים גדולים אחרים, הודו קולטת לפחות שליש מסך ייבוא הגט”ן שלה בחוזי ספוט – אחוז גדול יותר מכל מדינה אחרת בעולם. לצורך השוואה, יפן צורכת קרוב ל-10 אחוז בחוזי ספוט וסין כ-5-20 אחוז, לפי הערכות ‘פלאטס’.

הגורם השלישי הוא הגיוון שהולך וגדל בקרב המשתתפים בשוק, וכן בסוגי מקורות האנרגיה שנשלחים לאזור הודו – המזרח התיכון, וזהו מרכיב מרכזי בהתגבשות מוקד מסחר נזיל. לפחות 30 משתמשי קצה הודיים, חברות אנרגיה ממשלתיות, בתי מסחר בינלאומיים וענקי השקעות סוחרים באופן אקטיבי במשלוחים שמקורם במזרח התיכון, אסיה שבאוקיינוס השקט, אפריקה וארצות הברית. הגיוון של השוק יצר זירה של מסחר ספוט דינמי, עם גמישות ותחלופת מטענים משמעותית.

הודו נמצאת במרחק של שלושה ימי שיט בלבד ממדינות המפתח של ייצור הגט”ן והיא גם מגשרת בין האגן הפסיפי לאגן האטלנטי, וכאן סוחרים מצליחים לשדך יפה בין מטעני גט”ן שמגיעים משני האגנים. תמונה: גטי אימג’ז

ב-2020, היקף ייבוא הגט”ן במסופים של הודו והמזה”ת עמד על כמעט 32.6 מליון טון מעוקב, שהם שווי ערך ל-16.6 אחוז מהייבוא של אזור הסחר – יפן, קוריאה הדרומית, טאיוואן וסין

ב’פלאטס’ מדווחים על 6.37 מיליון טון מעוקב של מכרזים למטענים שהוצאו עבור הודו, דובאי וכווית, לאספקה בין החודשים ינואר-דצמבר 2020. בפרק הזמן הזה בשנה שקדמה לה, אספקת הגט”ן לאזור יפן- קוריאה הדרומית -טאיוואן וסין עמדה על 12.32 מיליון טון מעוקב.

מאז יוני 2018 פרסמו ב’פלאטס’ יותר מ-320 שערי קנייה, מכירה ועסקאות, המהווים כ-11.5 אחוז מכלל נתוני השוק בעת נעילה, לאספקה באזור הסחר של הודו – המזרח התיכון. מבין אלה, כ-57.5 אחוז מהם היו עבור אספקה להודו בלבד, ואילו 39.6 אחוז היו עבור אספקה להודו, דובאי וכווית.

עם זאת, עדיין יש מכשולים. ההשפעות המתמשכות של מגפת הקורונה על הביקוש לגט”ן, כמו גם קיומם של הסכמים שלא מתחשבים במחירי גט”ן, עשויים להגביל את צמיחתו של שוק ספוט פעיל.

מצד שני, העובדה שהמחירים במערב הודו -Platts West India Marker (WIM) לאט-לאט כבר לא מתואמים למחירי ה-Dated Brent ו-Henry Hub עשויה להמשיך ולעודד אימוץ נרחב יותר של מחירי גט”ן.

כיום נעשה שימוש הולך וגדל ב-Platts WIM כבסיס התמחור למכרזי גט”ן ולהסכמי אספקת גז מקומית בהודו. בנוסף, נוכל להעריך את מלוא החשיבות בעלייתו של שוק ספוט נזיל לגט”ן באזור הודו – המזרח התיכון רק אם נביא בחשבון את פוטנציאל הביקוש של שתי כלכלות אחרות שצומחות במהירות באזור דרום אסיה – פקיסטן ובנגלדש – הזוכה עד כה לעידוד מצד מדיניות הממשלות.

פקיסטן פתחה את מסופי הקליטה שלה לצדדים שלישיים על מנת לעודד ייבוא גט”ן, בעוד שבנגלדש ייבאה את המטען המזדמן הראשון שלה בספטמבר 2020, בתקופה של צניחה בייצור הגז המקומי ופתיחתן של תחנות כוח מוסקות-גט”ן חדשות. גם הודו נמצאת עכשיו בשלב מעבר בתהליך ההתפתחות של שווקי הגז שלה, בעודה משיקה רפורמות בתעריפי מערכות ההולכה שלה, בקווים המנחים לחלוקת גז בערים ובתקנות נוספות, הכול במטרה להגדיל את הצריכה.