אחת הבעיות המוכרות ברכב החשמלי היא כמובן פריסת עמדות הטעינה הציבוריות וקצב ההטמעה של כלי הרכב החשמליים תלוי בין היתר בהוספת עמדות, כי הצרכנים חוששים בנוגע לזמינות שלהן בנסיעות ארוכות. אבל בסופו של דבר, בשטח, רוב בעלי תחנות הדלק לא יכולים להרשות לעצמם את ההימור הזה על העתיד.
אמנם ענקיות האנרגיה המחזיקות רשתות גדולות של תחנות דלק, כמו BP, משקיעות עכשיו בטעינת כלי רכב חשמליים בכל רחבי ארה"ב, אבל הבעלים של תחנות דלק מהשורה ניצבים בפני כמה וכמה אתגרים להוספת עמדות טעינה או למעבר לאספקה של שירותי טעינה באופן בלעדי.
האתגרים האלה כוללים השקעה ראשונית שעשויה להגיע למיליון דולר פר תחנת דלק; זמינות השטח להוספת עמדות טעינה לכלי רכב חשמליים; והשקעה אפשרית בשירותים שיעסיקו או יבדרו את הלקוחות בזמן שכלי הרכב שלהם בטעינה.
"אני בחיים לא אחזיר את ההשקעה", אמר ל־CNBC בלייק סמית, המייסד של מפעילת תחנות הדלק וחנויות הנוחות SQRL Holdings, שפועלת בפלורידה ובארקנסו. "עדיין לא הגענו לנקודה שבה מכוניות על דלק יורדות מהכבישים, ומעכשיו יש רק רכבים חשמליים", אמר סמית, והוסיף כי עתיד שבו יש רק תחנות טעינה חשמליות רחוק עוד עשרות שנים.
לארה"ב יש יעדים שאפתניים לאימוץ כלי רכב חשמליים, במסגרת תוכניות האנרגיה הנקייה של ממשל ביידן. הממשל מממן בניית רשת לאומית של חצי מיליון עמדות טעינה לכלי רכב חשמליים לאורך הכבישים המהירים של אמריקה ובתוך הערים, ומטרתו היא להביא לכך שעד 2030, לפחות חצי מהמכוניות החדשות שיימכרו בארה"ב יהיו כלי רכב חשמליים.
הבית הלבן פרסם מסמך נתונים שמפרט כי לפי חוק התשתיות שגובש באופן דו־מפלגתי, 7.5 מיליארד דולר יושקעו בטעינת כלי רכב חשמליים, עשרה מיליארד דולר בתחבורה נקייה, ויותר משבעה מיליארד דולר ברכיבים, מינרלים חיוניים וחומרים לסוללות של כלי הרכב החשמליים.
אבל זה לא מספיק.
יש כ־104 משאבות דלק לכל 1,000 מיילים (כ־1,600 קילומטר) של כביש בממוצע בארה"ב, לעומת 22 נקודות טעינה לכלי רכב חשמליים, כפי שהראה החודש מחקר של Coast, פלטפורמה לניהול כרטיסי תדלוק חכמים.
לאור העלייה במכירות כלי הרכב החשמליים, אומר המחקר, אין מספיק נקודות טעינה כיום, וצפיפות תחנות הטעינה במדינות מסוימות הרבה יותר נמוכה מאשר באחרות. הצוות מ־Coast לקח נתונים ממשרד האנרגיה וממשרד התחבורה האמריקאיים והשתמש בהם כדי לבחון את תשתית הטעינה של כלי הרכב החשמליים בארה"ב.
מסצ'וסטס, רוד איילנד, קליפורניה, הוואי, מרילנד, קולורדו, אורגון, יוטה וושינגטון הן המדינות שבהן יש יותר תחנות לטעינת כלי רכב חשמליים מתחנות דלק, כך לפי המחקר.
מסצ'וסטס נמצאת בראש הרשימה. יש בה 31.4 תחנות לטעינת כלי רכב חשמליים, בממוצע, לכל 100 מייל רבוע (כ־260 קמ"ר), ורק 18.4 תחנות דלק בממוצע לאותו שטח. רוד איילנד וקליפורניה לא רחוקות ממנה, ובשתיהן יש לתושבים רשתות טעינה נרחבות שמחזקות את מחויבותם לחלופות תחבורתיות למנוע הבערה.
אבל פרט למדינות אלה, בארה"ב באופן כללי אין מספיק נקודות טעינה, למרות שלפחות לפי הדוברות של סוכנויות הרכב וגם של סוכנויות חדשות של יצרניות רכב גדולות, הן מובילות את ההשקעה בתשתית לכלי רכב חשמליים. האיגוד הלאומי של סוחרי הרכב (NADA) מעריך, על בסיס נתונים ממגוון מותגים, שהסוכנויות האלה צפויות להשקיע 5.5 מיליארד דולר בהתקנת תשתיות לכלי רכב חשמליים.
עם זאת, יש הבדלים גדולים בין דרישות ההשקעה של היצרניות, והן נעות בין מאה אלף דולר למיליון דולר פר תחנה, סכום שאינו כולל בהכרח את ההוצאה על רכישת הציוד המיוחד הנדרש כדי לתת שירות לכלי הרכב החשמליים, או את עלויות התשתית המקומיות, כמו הארכת קווי חשמל או הוספת שנאים. הסוללות מוסיפות משקל רב לכלי הרכב, שדורשים מתקנים כבדים להרמת כלי הרכב, מערכות בטיחות ואחסון סוללות – העלויות האלה יכולות להוסיף יותר מארבעים אלף דולר לחשבון, לדברי NADA.
לפי דו"ח על עתיד תחנות הדלק שפרסמה השנה חברת Matthews Real Estate Investment Services, "תחנות דלק המתכננות לתת שירות לדור החדש של כלי הרכב החשמליים, יצטרכו להתמודד עם אתגרים שונים ובהם עלויות ציוד ובנייה גבוהות, ושיבושים אפשריים במהלך השיפוצים".