כשהתברר לתושביה של עיר הנמל השוקקת ליאניונגהאנג במזרח סין שעירם נקבעה כאתר מתאים למתקן למחזור דלק גרעיני משומש, הם יצאו בחודש שעבר לרחובות באלפיהם. המשטרה, שהתראותיה כנגד קיום ההפגנות זכו להתעלמות, פרסה כוחות גדולים עם ציוד לפיזור הפגנות, אך בסופו של דבר התעמתה רק עם מוחים שהתאספו, השמיעו קריאות, והניפו כרזות במרכז העיר למספר ימים. "אף אחד לא ייעץ לנו" אומרת אחת הנשים שנטלה חלק במחאות. "אנחנו אוהבים את העיר שלנו. יש פה מעט מאוד זיהום ואנחנו לא רוצים מתקן דלק גרעיני לידינו. הממשלה אומרת שזה לגמרי בטוח, אבל איך הם יכולים להיות בטוחים? ואיך נוכל להאמין להם?" היא שואלת.
ספקנות זאת משותפת לרבים מתושביה של ליאניונגהאנג, שכבר מארחים בשטחם תחנת כוח גרעינית, כמו במקומות אחרים בסין, שבהם הממשלה מתכננת להרחיב את ייצור החשמל הגרעיני באופן מאסיבי. כיום פועלים בסין 36 כורים, ועוד 20 בשלבי הקמה. כמו כן, אושרה הקמתם של עוד ארבעה, ועוד רבים נמצאים בשלבי תכנון. בארצות הברית, לעומת זאת, הוקם רק מתקן חדש אחד הוקם מאז 1994, ועוד ארבעה בדרך. עד 2030 סין תייצר תשעה אחוזים מהחשמל שלה ממקורות גרעיניים, שבעה אחוזים יותר מאשר ב-2012. כושר הייצור הגרעיני שלה יגדל פי שמונה ל-750 מיליארד קילוואט שעה לשנה, שבאומדן גס זוהי הרמה הנוכחית בארה"ב.
אחרי האסון שפקד את תחנת הכוח הגרעינית בפוקושימה שביפן ב-2011, השלטונות הסיניים עצרו לרגע את המרוץ המבולגן לעבר העתיד הגרעיני, והודיעו על דחיית ההקמה של מתקנים חדשים, על בדיקות בטיחות דחופות במתקנים הקיימים וכן חקירה של המדיניות כדי להחליט אם חשמל גרעיני יישאר חלק מתוכנית האנרגיה הסינית. אבל כעבור שנה החליטה הממשלה להמשיך בתוכנית האנרגיה הגרעינית.
הצורך ברור. למרות הצמיחה הכלכלית האיטית, צריכת האנרגיה לאדם צפויה לגדול באורח דרמטי, ללא שום התייצבות בטווח שלפני 2030. זיהום מתחנות כוח פחמיות, מקור החשמל העיקרי של סין, גורם למחלות נשימה נפוצות ומקרי מוות רבים בטרם עת מדי שנה, והוא מקור לזעם ציבורי בלתי פוסק. סין פיזרה הבטחות שאפתניות להפחתת פליטות גזי חממה ואם אכן תנסה לעמוד ביעדים אלה, יהיה עליה לאמץ את הגרעין כמקור אנרגיה, משום שמקור ייצור החשמל האמין היחיד הנוסף הפועל 24 שעות ביממה הוא הפחם", אומר זהדאוג'יונג מאוניברסיטת פקינג.
תאגידי החשמל של סין להוטים גם הם לבצע את המהלך. החברות הממלכתיות שמפעילות את כל תחנות הכוח הגרעיניות של המדינה מאמינות שההשקעה שלהן תניב תשואה נאה, בחלקו בזכות סובסידיות שיאפשרו מימון לכורים חדשים, וגם משום שהרגולטורים קבעו תעריפי חשמל קבועים נוחים. על פי אחת ההערכות, התשואה על נכסים גרעיניים בין השנים 2002 ו-2012 הייתה שבעה אחוז לשנה, לעומת שלושה אחוז על מתקנים המונעים בפחם וגז.
סין מטפחת שאיפות לייצא את הידע המתרחב שלה בנושא חשמל מכורים גרעיניים. אחרי שהסתמכה בהתחלה על תכניות רוסיות, ויותר מאוחר ייבאה תכניות אמריקאיות וצרפתיות, סין פיתחה גם כורים גרעיניים מקומיים. לאחרונה אושר הסכם עם בריטניה, ששוויו 23 מיליארד דולר, שבו סין תסייע לממן תחנת כוח גרעינית בתכנון צרפתי.
אבל יש שמבקרים בחריפות את הניסיונות לקדם את ענף הגרעין, בעיקר אלה המתגוררים בסמוך למתקנים הגרעיניים המוצעים. התושבים בליאניונגהאנג ישמחו לקבל את החשמל שלו הם זקוקים כדי להפעיל את מיזוג האוויר, אבל במקביל רוצים להרחיק ממפתן הבית את יצור האנרגיה הדרוש לכך. הממשלה נכנעה שוב ושוב ללחץ הציבורי והסכימה פעמיים להעביר מתקן להעשרת אורניום.
אבל הגישה הסינית לחשמל גרעיני עוינת הרבה פחות מזו שבמדינות המערב. מחקר מ-2013 חשף פיצול בין תומכים למתנגדים להרחבת תעשיית הגרעין של סין. בהשוואה למקביליהם בעולם המפותח, האזרחים הסינים גילו "אמון וביטחון גבוהים בממשלה" כמנהלת מדיניות הגרעין ויישומה, וכגוף שאמור בשעת חירום להגיב במקרה של תאונות, וכספק של מידע אמין על התעשייה. החוקרת המובילה של מחקר זה, הי גאיזהאן מהאקדמיה הסינית למדעים, אומרת שאפילו מוחים בדומה למפגינים בליאניונגהאנג לא מתנגדים באופן נחרץ וניתן לנהל משא ומתן. "המסר שלהם לא באמת אומר שאי אפשר להקים מתקנים כאלה בשום אופן, אלא שהם מודאגים מנושא הבטיחות, במיוחד אחרי פוקושימה, והם מבקשים שהשלטונות יתייחסו לזה ברצינות", היא אומרת.
נראה שהמסר עבר. בתחילת השנה הודתה הממשלה בדוח ממשלתי רשמי שמערכת התגובה לתאונה גרעינית סובלת מליקויים. באפריל חשפו גורמים רשמיים תכניות להכנת טיוטת חוק בנושא ביטחון לאומי בתחום הגרעין. במאי הודיעו פקידים בכירים על תכנית למימון שש יחידות חדשות לשעת חירום גרעינית בהיקף של 91 מיליון דולר, שיהיו מוכנות להפעלה כבר ב-2018. באוגוסט, באותו היום שבו צעדו ברחובות ליאניונגהאנג, ערכה סין לראשונה תרגיל כולל לשעת חירום בנושא ביטחון גרעיני וכן נשמעו קולות מתוך הממשלה שקוראים להתייעצות עם תושבים בטרם קביעת מיקומם של מתקני גרעין חדשים.
ביולי דיווח העיתון 'חדשות האנרגיה של סין' שבעקבות "בעיות איכות" של שסתומי שאיבה המיוצרים במקום נסגרו מספר מתקנים לאלתר. מאז, ברוב המתקנים הוחלפו השסתומים המקומיים במיובאים. מדאיג מכך, רגולטורים גילו שמערכת העוקבת אחרי קרינה בתחנת הכוח דאיה ביי, הנמצאת בתוך טווח ה-50 ק"מ מהערים הגדולות של שנג'ן והונג קונג כובתה בשגגה לשלושה חודשים לפני שמישהו הבחין בכך. מכיוון ששום קרינה לא דלפה, הממשלה העריכה את חוסר שימת הלב כמקרה חסר משמעות מבחינה בטיחותית- מעידה אחת מני רבות שהתרחשו . יש להניח, שהתושבים של שנג'ן והונג קונג לא ממש רואים זאת באותו אופן.