בסוף השנה שעברה בבייג'ינג, גורמים מכמה מסוכנויות הטכנולוגיה, המסחר וההגנה של סין זומנו לסדרת פגישות סודיות במטרה אחת: להגיב למגבלות המקיפות של ארצות הברית על מכירת שבבי מחשב לחברות סיניות.
ביולי הכריזה סין על תגובתה: מגבלות על ייצוא גליום וגרמניום, מתכות הדרושות בייצור כמה מוצרים בעלי חשיבות אסטרטגית, ביניהם כלי רכב חשמליים, שבבים ומערכות נשק צבאיות.
"היו לנו אפשרויות רבות", אמר אחד הגורמים המעורבים ישירות בשיחות. "זה לא היה הצעד הכי קיצוני שלנו. זו הייתה הרתעה".
מבחינתו של שאר העולם, זו הייתה מכה כפולה מבייג'ינג. ראשית, היא המחישה שסין שולטת בשרשרת האספקה של עשרות מינרלים המוגדרים בארצות הברית כחיוניים לביטחון הכלכלי והלאומי ואף הוכיחה שסין מוכנה לנצל זאת כיתרון גיאופוליטי.
מתיו פוניולה, מומחה לסין בצוות חשיבה האמריקאי בשם 'המרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים' (CSIS), אמר כי הצעד נחשב 'יריית אזהרה' שהפתיעה גורמים מסוימים בוושינגטון. "מחוץ לחוגים הטכניים ותעשיית ההגנה, גאליום אינו מינרל קריטי שיש מודעות אליו", הוא אמר.
התקרית חיזקה במערב אמת לא נעימה: סין היא הספקית הזולה והגדולה ביותר של אבני הבניין העיקריות של טכנולוגיות נקיות, ובפער גדול ממתחרותיה. שתי המתכות נמנות עם שורת מוצרים שסין שולטת בהם והם הכרחיים למעבר לטכנולוגיות אנרגיה חדשות.
ההשתלטות של סין על שרשרת האספקה של האנרגיה הנקייה כבר הושוותה לרמת ההשפעה הגבוהה של סעודיה בשוק הנפט. כפי שהפקת הנפט מעניקה לסעודיה מרווח אסטרטגי יציב, השליטה של סין בענפי האנרגיה הנקייה מוסיפה לתחרות הגיאופוליטית הגוברת ויש לה פוטנציאל להקשות על המאבק העולמי בהתחממות הגלובלית.
סין אחראית על הפקת כ-90% מהיסודות הנדירים בעולם, לפחות 80% מכל שלבי הייצור של פאנלים סולריים ו-60% מטורבינות הרוח והסוללות לכלי רכב חשמליים. בחלק מהמוצרים הדרושים לסוללות ומוצרי נישה נוספים, נתח השוק שלה קרוב ל-100 אחוז
הרבה מוטל על הכף
עלייתן של חברות האנרגיה הנקייה בסין היא איום תחרותי עצום לתעשיות הייצור במערב, כולל יצרניות רכב ותיקות וענקיות בתחום אנרגיה. אולם בהקשר ההחמרה במלחמה הקרה הטכנולוגית עם המערב, היכולות האלה עשויות להוות יתרון מבחינתה של סין.
"מתחילים להבין שהשליטה בשרשרת האספקה חשובה, אחרת יש סיכון מערכתי כי קל לסין לעצור את האספקה", אמר רוס גרגורי, שותף בחברת הייעוץ 'ניו אלקטריק פרטנרס' בסיאול.
הממשלות במערב עושות כעת ככל שביכולתן כדי להדביק את עלייתה של סין לפסגת שרשרות האספקה של המינרלים החשובים בעולם ושל תעשיית האנרגיה המתחדשת. נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן ועמיתיו באירופה החלו להציע סובסידיות בשווי מאות מיליארדי דולרים מכספי משלם המסים.
אירופה לא תוכל לעמוד ביעדי האקלים השאפתניים מבלי ליצור מערכת יחסים עמוקה מאוד עם בייג'ינג. אפילו ארה"ב, המתגאה בכיסים עמוקים יותר ובתמיכה פוליטית חזקה יותר בהתנתקות מסין, תצטרך ליצור שרשרת אספקה חדשה
עם זאת, האנליסטים חלוקים בדעותיהם בנוגע למשך הזמן שיידרש למערב כדי להיחלץ משליטתה של סין בחלקים גדולים של שרשרת האספקה של האנרגיה הנקייה – אם זה בכלל אפשרי. הרוב סבורים שאירופה לא תוכל לעמוד ביעדי האקלים השאפתניים שלה מבלי ליצור מערכת יחסים עמוקה מאוד עם בייג'ינג. אפילו ארה"ב, המתגאה בכיסים עמוקים יותר ובתמיכה פוליטית חזקה יותר בהתנתקות מסין, תצטרך להתמודד עם משימת הענק שהיא יצירת שרשרת אספקה חדשה שאינה כוללת את סין עבור ענף האנרגיה הנקייה.
"ארצות הברית צריכה להיערך ולחזק את הענפים האלה כדי שתוכל להיות תחרותית", אמר ניל בברידג', אנליסט מהונג קונג העומד בראש מחקר האנרגיה ב"ברנשטיין". "המציאות היא שסין היא עדיין הסדנה של העולם".
הלפיתה של שרשרת האספקה
בלב המתחם התעשייתי הרחב של מכרה, שעליו פרסמנו כתבה בגיליון הקודם, 'אויו טולגוי' של 'ריו טינטו במדבר גובי שבדרום מונגוליה, המוני משאיות מחכות לטעינה בשקים שכל אחד מהם מכיל שני טון נחושת גולמית, לפני שיצאו למסע של 80 ק"מ דרומה אל הגבול הסיני.
בשנים הקרובות הוא צפוי להיות המכרה הרביעי בגודלו בעולם לנחושת, מתכת בעלת תפקיד מרכזי במעבר האנרגיה. כמו במיזמי כרייה רבים אחרים ברחבי העולם, כל מה שייצא מהאדמה יישלח לעיבוד בסין.
אמנם ממשלות רבות במערב פועלות להפחתת התלות שלהן בסין, אך מנכ"ל 'ריו טינטו' יאקוב סטאוסהולם ציין כי חלק מהצלחתה של הקבוצה האנגלו-אוסטרלית בעשורים האחרונים היה בזכות הביקוש מסין. "אנחנו עובדים יפה עם הלקוחות הסינים שלנו כי כמונו, הם חושבים לטווח הארוך".
ניקהיל בהאנדרי, מנהל-שותף של צוות המחקר של משאבי טבע וטכנולוגיה נקייה ב'גולדמן', אמר שהאחיזה של סין בחומרי הגלם "חזקה מכפי שנראה". סין הגיעה לעמדה זו הודות להשקעות הון בפעילות כרייה של חברות סיניות בחו"ל, כגון קבוצת המתכות "חוואיו קובלט", יצרנית הרכב BYD וענקית הסוללות CATL. לדוגמה, נתח כריית הליתיום של סין קטן יחסית, אך בשנה הבאה סין צפויה לשלוט במתכת יותר מכפי שדרוש לה בשוק המקומי.
אין סימנים שסין ממצה את העניין שלה בהשתלטות על משאבים: ההשקעות שלה במתכות ובכרייה בחו"ל צפויות להגיע לשיא השנה, לפי נתונים שפרסמה אוניברסיטת פודאן בשנגחאי. ההוצאה במחצית הראשונה של 2023 הגיעה ל-10 מיליארד דולר, יותר מההוצאה בשנת 2022 בכללותה, וההשקעה השנה צפויה לשבור את השיא השנתי שנרשם ב-2018 ועמד על 17 מיליארד דולר.
כשהמומחים מציינים היכן טמונים האתגרים הגדולים ביותר הניצבים בפני המערב בתחרות עם סין, הם מצביעים על חלקים צפויים פחות של שרשרת האספקה, במיוחד עיבוד וזיקוק חומרים.
במשך עשרות שנים הכלכלות המפותחות נמנעו מפעילות תעשייתית שכזו והעדיפו להעביר את הנזק הסביבתי למדינות מתפתחות, שבהן העלויות גם היו נמוכות יותר.
סין היא המפיקה המובילה של חוליה אחת לפחות בשרשרת האספקה של 35 מתוך 54 המחצבים הנסחרים שנחשבים לחיוניים לארצות הברית, לפי ניתוח של משרד הפנים האמריקאי והסקר הגיאולוגי האמריקאי.
אין סימנים שסין ממצה את העניין שלה בהשתלטות על משאבים: ההשקעות שלה במתכות ובכרייה בחו"ל צפויות להגיע לשיא השנה
במקרים מסוימים נראה שאי אפשר לגבור על סין. סין מפיקה 98% מהיצע הגליום הגולמי בעולם, לפי CSIS, למרות היישומים הצבאיים של התוצר בארה"ב, כולל הדור הבא של טילי ההגנה ומערכות מכ"ם.
לפי 'גולדמן זאקס', לדוגמה, בסוללות של כלי רכב חשמליים, סין חולשת על פחות מ-20% מחומרי הגלם הדרושים, אך מחזיקה בנתח של 90% מהשוק לגרסאות מעובדות של אותם חומרים.
שוב ושוב העולם מופתע מהיכולת לרכז משאבים ולהתמקד בפרויקטים לאומיים חשובים. "שאר העולם לא היה מוכן לזה. כשעובדים על בסיס כלכלה חופשית, אי אפשר להתקדם כל כך מהר".
תהליך הפקת הגרפיט, המשמש לאנודות שבתוך סוללות ליתיום-יון, הוא דוגמה טובה. אמנם נתח השוק של סין בעתודות הגרפיט הוא מעט יותר מ-20%, אבל לפי נתונים של 'גולדמן' נתח השוק שלה בעיבוד גרפיט עומד על כמעט 70%. אולם הדרך הזולה ביותר להפיק גרפיט מצריכה שימוש בחומצה הידרופלואורית, חומר רעיל במיוחד שמסוכן לסביבה, מוצר נוסף שסין היא המפיקה הגדולה ביותר שלו.
בכמה מענפי אנרגיה נקייה חשובים נוספים שחלשו עליהן בעבר חברות מערביות, ביניהן טורבינות רוח, סין נהנית כעת מפוזיציה יציבה. במתכות הקריטיות, סין חולשת על הזיקוק, ואת הכרייה מובילות אינדונזיה, צ'ילה והרפובליקה הדמוקרטית של קונגו.
יותר ממחצית מכל טורבינות הרוח החדשות המותקנות השנה יהיו בסין, לפי חברת הלובינג 'גלובל ווינד אנרג'י קאונסיל' (GWEC). בתהליך הייצור של מעטפת התא, המכילה את ציוד הפקת החשמל של הטורבינה, לסין יש נתח שוק של 60%. היא מקימה כעת יותר מ-60 מתקני הרכבה של מעטפות תא, בנוסף ל-100 שכבר פעילים.
בהמשך שרשרת האספקה של הטורבינות, נתח השוק של סין עומד על יותר משבעים אחוז ברכיבים חיוניים רבים, לפי נתוני GWEC, ביניהם castings, forgings, slewing bearings, towers and flanges.
לאנס גואו, מומחה לכלכלה ולפוליטיקה של סין באוניברסיטה הלאומית בסינגפור, אמר שזה עשרות שנים שהעולם מופתע מהיכולת של המערכת הסינית לרכז משאבים כדי להתמקד בפרויקטים לאומיים חשובים. "שאר העולם לא היה מוכן לזה. כשעובדים על בסיס כלכלה חופשית, אי אפשר להתקדם כל כך מהר".
אילאריה מזוקו, מומחית למדיניות התעשייתית של סין ב-CSIS, אמרה שאמנם הצמיחה ברבים מענפי האנרגיה הנקייה חלה לפני כהונתו של נשיא סין שי ג'ינפינג, שנכנס לתפקידו בשנת 2012, אך ההתמקדות במדיניות תעשייתית, תעשיות אסטרטגיות ושינויי אקלים "התחזקה" בזמן כהונתו.
היא גם ציינה הבדל משמעותי בין התפתחותן של תעשיות אלה בהשוואה למערב: "סין הייתה זהירה הרבה יותר בקידום פיתוח 'שרשרת האספקה המלאה'".
תחרות קשה
כשחורחה גואחרדו הגיע לבייג'ינג ב-2007 כשגריר מקסיקו החדש, אחד מתפקידיו העיקריים היה לשכנע חברות סיניות להקים מפעלים בארצו. במקסיקו כבר היו מפעלים לייצור רכב בעלות נמוכה, כך שקבוצות הרכב הסיניות, שהיו אז בתחילת דרכן, היו נקודת ההתחלה הטבעית.
אבל גם אם הוא חשב שהמשימה תהיה קלה, פגישה עם BYD, יצרנית סוללות בלתי ידועה שסיפקה סוללות לטלפונים של נוקיה ומוטורולה, הוכיחה שזה לא יהיה פשוט. המייסד וואנג צ'ואנפו, שבדיוק רכש חברת רכב ממשלתית כושלת, קטע דיון בחוקי הסחר האמריקאים. "הסוללה היא כ-50% מעלות המכונית ,ואני אף פעם לא אייצר את הסוללה מחוץ לסין", גואחרדו נזכר בדבריו של וואנג. "השנה הייתה 2007, לא היה בזה שום היגיון". במבט לאחור, גואחרדו, המוצב כעת בוושינגטון, אומר שהדחייה מצדו של וואנג "הגיונית לחלוטין. היה חזון. הוא פשוט חשב 'חשמלית'".
כיום BYD, שחברת 'ברקשייר האתאווי' של וורן באפט מחזיקה בנתח ממנה, נחשבת על ידי מומחים בתעשייה למי שמייצגת את האתגר הקיומי הניצב בפני תעשיות רכב ותיקות בגרמניה, צרפת, ארצות הברית ויפן. במחצית הראשונה של השנה החברה מכרה 1.15 מיליון כלי רכב בסין, או יותר משליש מסך המכירות של כלי רכב היברידיים נטענים וחשמליים מונעי מצבר, לפני נתוני חברת הייעוץ 'אוטומוביליטי' משנגחאי. BYD היא גם יצרנית הסוללות השנייה בגודלה בעולם, כחלק ממודל עסקי ש'טסלה' ו'פולקסווגן' רק יכולות לקנא בו.
יחד עם CATL, המלכה העולמית של הסוללות לכלי רכב חשמליים, BYD היא אחת מהדוגמאות המובהקות לאופן שבו היצירתיות של המגזר הפרטי חוברת למדיניות התעשייתית בסין ליצירת פוזיציה דומיננטית בענפי האנרגיה המתחדשת וכלי הרכב החשמליים.
CSIS מעריכה כי ההוצאה הממשלתית המצטברת של סין על ענף כלי הרכב החשמליים הייתה מעל 125 מיליארד דולר בשנים 2009-2021.
בייג'ינג הייתה חסרת רחמים. הדרישות המקומיות המחמירות העניקו עדיפות לתעשייה המקומית, והחל משנת 2016 נחסמה הגישה של יצרניות הסוללות המובילות בדרום קוריאה, LG, SK וסמסונג לסובסידיות נדיבות, מה שהוביל לזינוק בייצור הסוללות של CATL ו-BYD.
יתרון עצום לגודל: היא יכולה להקים מפעל כלי רכב חשמליים במחצית מהזמן הדרוש במדינות אחרות, ומפעל סוללות בארצות הברית יעלה כמעט 80% יותר ממפעל דומה בסין
היתרונות שסין מתגאה בהם בכל הקשור לייצור מוצרי טכנולוגיה נקייה נתמכים ביתרון עצום לגודל.
לפי הנתונים של 'גולדמן', סין יכולה להקים מפעל כלי רכב חשמליים בכמחצית מהזמן הדרוש במדינות אחרות, ומפעל סוללות בארצות הברית יעלה כמעט 80% יותר ממפעל דומה בסין. העלות של חלק מהייצור בארצות הברית עשויה להיות גבוהה פי שלושה מהעלות בסין, לפי 'ברנשטיין'. כלומר, יריבותיה של סין לא מתמודדות רק עם גישה מוגבלת למשאבים ולהוצאות טכנולוגיה מראש, אלא גם עם מחסור בעובדים, אינפלציה בשכר ותקנים סביבתיים מחמירים יותר.
בתחומי האנרגיה הסולארית ואנרגיית הרוח דומה. בזכות הביקוש המקומי החזק, ייצור הפוליסיליקון והעיבוד שלו הוביל לעלויות נמוכות בשליש ממחירו של מוצר אירופי, לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית. מחירן של טורבינות רוח סיניות נמוך במחצית ממחירי היריבות המערביות, לפי נתוני S&P.
בתעשיות אלה חשוב להתייחס לתפקיד של התחרות העזה במגזר הפרטי, אמרה מזוקו. "זה משהו שאנחנו מפספסים מבחוץ: אנחנו חושבים שזה רק הסובסידיות. אבל במציאות זה גם כי [החברות] יכולות לגבור על המתחרות שלהן בתוך סין בסביבה תחרותית קיצונית", היא אמרה. "הן הטובות ביותר בניצול כל סנט בפעילות שלהן".
נשק או שריפות יער
עם התרחבות תעשיית הטכנולוגיה הנקייה של סין, האנליסטים מבחינים בהדים של השיבושים הגיאופוליטיים והכלכליים שנוצרו בעקבות שנים של הצפת השווקים הבינלאומיים בפלדה, מלט ואלומיניום זולים מסין. תלונות על הייצור בסין הובילו לתקופות של מתיחות בילטרלית והתכתשויות בארגון הסחר העולמי.
לדוגמה, פאנלים סולאריים בשווי כ-7 מיליארד דולר מתוצרת סין יושבים כעת במחסנים באירופה עם התחזקות ההיצע ביחס לביקוש, לפי חברת הייעוץ 'רייסטאד אנרג'י'. הפאנלים המאוחסנים מספיקים לאספקת חשמל כמעט לכל הבתים בלונדון ובפריז ביחד למשך שנה.
עם זאת, קיים פחד עמוק יותר: הסתמכות יתר על סין שנראית מוכנה יותר ויותר להפוך את השליטה שלה לנשק, כפי שעשתה עם הגליום. פוניולה מ-CSIS אמר כי אף שהשליטה של סין בחלק מהמגזרים "נראית כמו בעיה בלתי אפשרית", עם הזמן ארה"ב תוכל לצמצם את החשיפה שלה.
גור מ-NUS מזהיר כי גם בייג'ינג צריכה להיזהר מהפיכת השליטה שלה בתחום האנרגיה הנקייה לנשק, כיוון שהיא עדיין תלויה במערב במוצרי היי-טק רבים. "זה יכול לחזור ולהתנקם בסין", הוא הזהיר.
מומחים אחרים סבורים שבסופו של דבר קובעי המדיניות במערב ייאלצו לבחור בין ניתוק מסין להשגת יעדי הביטחון הלאומיים שלהן לבין שיתוף פעולה להשגת היעדים הכלכליים ויעדי האקלים שלהן.