האם ישראל יודעת להבטיח לעצמה חוסן אנרגטי אמיתי גם ביום שבו המציאות משתנה במהירות?
בהשאלה הזו דנו בכירי משק האנרגיה בפסגת האנרגיה 2026, הוועידה השנתית של המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה. הפסגה נערכה תחת הכותרת 'חוסן, עצמאות ועתיד אזורי', ועסקה באחד האתגרים המשמעותיים ביותר של ישראל בשנים הקרובות: הבטחת רציפות תפקודית וביטחון אנרגטי בשגרה ובחירום.
למי שפספסו או רוצים להיזכר, בעמוד הזה תמצאו את הסיקור התקשורתי הרחב וגם את הפסגה כולה מצולמת, כל ההרצאות והשיחות כאן לפי דוברים
יוסי רוזן, יו"ר המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה
רוזן הדגיש כי אנרגיה היא מרכיב יסוד בביטחון הלאומי, בכלכלה ובמעמדה האזורי של ישראל. על רקע הטלטלות הגיאופוליטיות והמהפכה הטכנולוגית, הוא קרא להאיץ הקמת תחנות כוח ומתקני אגירה, לשמור על יכולות הזיקוק המקומיות, לחזק את תשתיות האנרגיה ולגבש אסטרטגיה לאומית ארוכת טווח שתבטיח ביטחון אנרגטי בשגרה ובחירום.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות
כהן הדגיש כי המלחמה המחישה את חשיבותו האסטרטגית של משק האנרגיה ואת יכולתו להבטיח אספקה רציפה של חשמל, מים ודלק גם בתנאי חירום. לדבריו, ישראל נדרשת להיערך לגידול חד בביקושי החשמל הנובע מצמיחת האוכלוסייה, המעבר לרכב חשמלי והתרחבות תחום הדאטה סנטרים, באמצעות השקעות בתשתיות, הרחבת משק הגז, קידום אנרגיות מתחדשות, אגירה ותחרות בשוק החשמל, תוך שמירה על ביטחון אנרגטי ארוך טווח.
מייק האקאבי – שגריר ארה"ב בישראל
שגריר ארצות הברית בישראל, מייק האקבי, הדגיש בפסגת האנרגיה את חשיבותו האסטרטגית של משק האנרגיה הישראלי, ואמר כי פיתוח מאגרי הגז העניק לישראל לא רק עצמאות אנרגטית, אלא גם יכולת לספק גז למדינות האזור – יכולת שלה, לדבריו, יש משמעות כלכלית, ביטחונית וגיאו-פוליטית. הוא ציין כי שימור והרחבת יכולותיה של ישראל בתחום האנרגיה הם נכס שיש להגן עליו ולפתח גם עבור הדורות הבאים.
בהתייחסו לעתיד משק האנרגיה, אמר האקבי כי אין כיום תרחיש סביר שבו הביקוש העולמי לאנרגיה יפחת. לדבריו, הצמיחה הכלכלית, גידול האוכלוסייה ובעיקר התפתחות הבינה המלאכותית צפויים להגדיל משמעותית את צריכת האנרגיה בעולם. על רקע זה, ציין כי ישראל נמצאת בעמדה ייחודית להמשיך ולהוביל בתחומי האנרגיה, החדשנות והטכנולוגיה, והדגיש את מחויבותה של ארצות הברית להעמקת שיתוף הפעולה עם ישראל בתחומים אלה.
צפו בשגריר ארה"ב בישראל
ג'ק בייקר
בפורטפוליו של 'שברון' מגוון רחב של נכסים: מאגרי גז ימיים, שדות יבשתיים, נפט כבד, מאגרים קונבנציונליים ולא קונבנציונליים, וכן פעילות ענפה בתחומי החדשנות וההשקעות בטכנולוגיות אנרגיה.
בכל שנה משקיעה שברון בין 18 ל־21 מיליארד דולר בפרויקטים ברחבי העולם. מדובר בהשקעות משמעותיות, אך גם בפורטפוליו רחב מאוד של הזדמנויות. לכן אנו מקפידים על משמעת הונית ועל משמעת תקציבית, ומשקיעים רק בפרויקטים בעלי פוטנציאל התשואה הגבוה ביותר. המשמעות היא שקיימת תחרות פנימית אמיתית בין פרויקטים מכל רחבי העולם על קבלת השקעות.
אחד המסרים החשובים עבורנו הוא "לחבר את האזור". מבחינתנו, החיבור לא מתמצה רק בהזרמת גז ללקוחות או בחיבור בין היצע לביקוש ובין שווקי הגז האזוריים. אנחנו פועלים גם כדי לחבר בין בעלי העניין השונים, בין השותפים שלנו לבין הידע, הניסיון והיכולות של שברון, מתוך מטרה לפתח יחד פתרונות ולהוביל שיתופי פעולה. זה חלק מרכזי מתפקידנו באזור.
מהרן פרוזנפר – ראש אגף תקציבים
פרוזנפר הציג את משק האנרגיה כאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של ישראל בעשורים הקרובים, לצד האתגרים התקציביים, הביטחוניים והטכנולוגיים שניצבים בפני המשק. לדבריו, נדרשת חשיבה ארוכת טווח המשלבת גיוון מקורות אנרגיה, שיפור פריון, אימוץ טכנולוגיות חדשות ופיתוח שיתופי פעולה אזוריים, כדי לחזק את הכלכלה והביטחון הלאומי גם בעתיד.
יוסי דיין – מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות
דיין מתח ביקורת על תרבות קבלת ההחלטות בישראל, שלדבריו נוטה להגיב לאיומים רק לאחר שהם מתממשים, וטען כי המדינה הייתה צריכה להיערך למלחמה ולפגיעות אפשריות בתשתיות האנרגיה שנים מראש. לצד הצגת הישגי המשק במהלך המלחמה, הוא הזהיר מפני הסתמכות יתר על הגז הטבעי וקרא לחשיבה אסטרטגית ארוכת טווח המבוססת על גיוון מקורות האנרגיה. במסגרת זו הציג תמיכה חריגה יחסית בבחינה רצינית של אנרגיה גרעינית בישראל, שלדבריו היא כיום אחת מטכנולוגיות האנרגיה הבטוחות והיעילות בעולם, אף שקיימים חסמים מדיניים וביטחוניים משמעותיים בדרך ליישומה.
יוסי אבו מנכ"ל ניו מד
אבו טען כי השינויים הגיאופוליטיים באזור יוצרים לישראל הזדמנות אסטרטגית להפוך למוקד אנרגיה אזורי. לדבריו, יש להמשיך בפיתוח מאגרי הגז, לעודד חיפושי גז ונפט נוספים, לקדם תשתיות אנרגיה חדשות ולבחון גם אנרגיה גרעינית, במטרה לחזק את הביטחון האנרגטי ולתמוך בהתפתחות תחומים עתירי אנרגיה כמו דאטה סנטרים ובינה מלאכותית.
צפו ביוסי אבו
פאנל אתגרים בינלאומיים ומקומיים במשק האנרגיה
משתתפים:
רפאל ממן, מנכ"ל קבוצת בז"ן, עמית שקד, מנכ"ל קצא"א, קרן ברק, יו"ר פורום יצרני החשמל הפרטיים, יבגני צ'רקסקי, מנכ"ל דור אלון
המלחמה ומשבר הורמוז חידדו את ההבנה שביטחון אנרגטי אינו רק שאלה של ייצור אנרגיה, אלא של
גיוון מקורות אספקה, יכולות זיקוק, תשתיות הולכה, אחסון, תחרות ויכולת תפעול בזמן חירום.
כל המשתתפים, כל אחד מזווית אחרת, חזרו על אותה מסקנה: ישראל חייבת להשקיע יותר בתשתיות אנרגיה וביכולת להסתמך על עצמה בזמן משבר.
צפו בפאנל במלואו
שיחה עם דורון ארבלי: יציבות, צמיחה וביטחון אנרגטי
חברת החשמל חייבת להמשיך למלא תפקיד גם בתחום ייצור החשמל, לצד אחריותה על רשת ההולכה והחלוקה, משום שביטחון אנרגטי לאומי מחייב הסתכלות רחבה יותר משיקולי תחרות ורווחיות בלבד. לדבריו, בעוד שהתחרות במשק תורמת להתייעלות, תפקידה של חברת החשמל הוא בראש ובראשונה להבטיח את אמינות אספקת החשמל ואת ביטחון האנרגיה של ישראל. עוד ציין כי החברה מבצעת תוכנית השקעות בהיקף של כ־50 מיליארד שקל עד 2030, עומדת ביעדי הפיתוח של רשת ההולכה והחלוקה, וצפויה להשלים את הפערים שנוצרו בעקבות המלחמה. לדבריו, התחזיות למחסור או לכשלים משמעותיים ברשת החשמל אינן צפויות להתממש.
שיחה עם מנכ"ל מקורות דני סופר על אתגרי האנרגיה במשק המים
מקורות מקדמת הקמה של תחנות כוח מקומיות ומערכות אנרגיה ייעודיות באתרי החברה, שיאפשרו לה להמשיך לפעול גם במקרה של פגיעה ממושכת באספקת החשמל. חלק מהמתקנים הללו צפויים להיות היברידיים ולתרום גם לחוסן של משק החשמל בשעת חירום.
בהתייחסו למשק המים בישראל, ציין סופר כי רוב מי השתייה בישראל מגיעים כיום מהתפלה. לדבריו, היקף ההתפלה השנתי עומד כיום על כ־850 מיליון מ"ק, אך הביקוש למים ממשיך לגדול בקצב של עשרות מיליוני מטרים מעוקבים בכל שנה. כדי להתמודד עם הגידול באוכלוסייה ובצריכה, ישראל תידרש להמשיך ולהרחיב משמעותית את מתקני ההתפלה. סופר ציין את פרויקט ההתפלה המתוכנן בעמק חפר, שצפוי להוסיף מאות מיליוני מטרים מעוקבים של מים ולתמוך בצרכי המדינה בעשורים הבאים.
עם זאת, לדבריו, אסור להסתמך רק על מתקני ההתפלה. אחת המסקנות המרכזיות מהמלחמה היא הצורך לחזק את מאגרי המים הטבעיים של ישראל ואת האקוויפרים, המשמשים כעתודת החירום האסטרטגית של המדינה.
לדבריו, בעוד שפגיעה במתקן התפלה עלולה להשבית בבת אחת מאות מיליוני מטרים מעוקבים של מים, מערכת המבוססת גם על אלפי קידוחים ומקורות מים מבוזרים היא עמידה וגמישה הרבה יותר.
יו"ר רשות החשמל, אמיר שביט
שביט הדגיש כי העתיד של משק החשמל יהיה תחרותי יותר, גמיש יותר ומבוסס יותר על אגירה, אנרגיות מתחדשות ושילוב טכנולוגיות חדשות. עם זאת, לצד התחרות, המדינה תמשיך לספק רשתות ביטחון במקומות שבהם הן נדרשות כדי להבטיח את המשך ההשקעות ואת ביטחון האספקה.
בסיכום דבריו אמר כי האתגר המרכזי של השנים הקרובות הוא להמשיך להאיץ את הפיתוח, לקצר תהליכים ולהבטיח שהשקעות הענק המתבצעות כיום יתורגמו בסופו של דבר לאספקת חשמל אמינה, יציבה ותחרותית יותר עבור הצרכן הישראלי.
צפו באמיר שביט
גיורא אלמוגי מנכ"ל OPC
מנכ"ל OPC, גיורא אלמוגי, הציג את פרויקט רמת בקע כדוגמה לאתגרי המעבר לאנרגיות מתחדשות בישראל. לדבריו, כדי לעמוד ביעד של כ־35% ייצור חשמל ממקורות מתחדשים ובביקוש לחשמל שצומח מדי שנה, נדרש שילוב של ייצור סולארי, אגירת אנרגיה, גז טבעי ותשתיות הולכה מתקדמות. אלמוגי ציין כי צוואר הבקבוק המרכזי כיום אינו בטכנולוגיה או ביכולת הייצור, אלא ברשת ההולכה, והדגיש כי ככל שחלקה של האנרגיה הסולארית גדל, כך גדל גם הצורך במתקני אגירה ארוכי טווח. לדבריו, ללא השקעות משמעותיות נוספות בתשתיות, באגירה ובפרויקטים רחבי היקף, יהיה קשה לעמוד ביעדי האנרגיה שהציבה ישראל.
אסף וסרצוג – מנכ"ל BLEnergy
מנכ"ל BLEnergy, אסף וסרצוג, אמר כי אגירת אנרגיה הפכה מתשתית משלימה לרכיב מרכזי במשק החשמל, וכי בלעדיה לא ניתן יהיה לעמוד בגידול בביקוש לחשמל או ביעדי האנרגיות המתחדשות. לדבריו, האגירה מעניקה גמישות למערכת החשמל באמצעות איזון בין ייצור לצריכה וניצול יעיל יותר של התשתיות הקיימות, ובכך מפחיתה את הצורך בהקמת תחנות כוח חדשות. וסרצוג הדגיש כי הצלחתם של פרויקטי אגירה תלויה לא רק בטכנולוגיית הסוללות, אלא גם במערכות הבקרה, התוכנה והניהול, וציין כי לצד אתגרי שרשראות האספקה נדרשים גם צמצום אי-הוודאות הרגולטורית, האצת הליכי הרישוי ופיתוח מנגנוני שוק שיאפשרו את המשך צמיחתו של תחום האגירה בישראל.
מאיר שפיגלר – מנכ"ל חברת החשמל
שפיגלר נשא דברים נחרצים במיוחד, שהתמקדו בשלושה נושאים מרכזיים: חסמי הרגולציה והתכנון שמעכבים את פיתוח משק החשמל, תרומתה של חברת החשמל לביטחון האנרגטי של ישראל, והוויכוח המתמשך סביב מקומה של החברה בייצור החשמל ובשוק התחרותי.
מושב 5 מנחה: ד"ר אילן סולימאן – העתיד כבר כאן, אגירה ואנרגיות מתחדשות בישראל
משתתפים: ד"ר אילן סולימאן (מנחה), טל ישקביץ, סגן ראש המטה לבינה מלאכותית במשרד ראש הממשלה, עוזי זרחיה, סמנכ"ל פיתוח מערכת בנגה, עדי לויתן, מנכ"לית אנלייט, אבנר ארד, מנכ"ל משק אנרגיה, עופר סתוי, מנכ"ל דוראל ישראל.
זה היה אחד הפאנלים המעניינים בפסגה, משום שהוא עסק לא רק בחשמל אלא בשאלה אסטרטגית רחבה יותר: האם ישראל תצליח לספק את צרכי האנרגיה של מהפכת הבינה המלאכותית וחוות השרתים, והאם ניתן להפוך את האתגר הזה למנוע צמיחה לפריפריה.
צפו בפאנל המרתק
פסגת האנרגיה בתקשורת
