המושג INOC ראשי התיבות של חברת נפט בינלאומית לאומית יצא מהאופנה בשנים האחרונות. גם סאעד אל-כעבי, מנכ"ל חברת QatarEnergy לא ניסה להחיות את המושג במסגרת נאומו בפני Energy Intelligence Forum באוקטובר האחרון, אלא טען שצריך להתייחס לחברה שתחת ניהולו כאל חברת נפט בינלאומית – IOC International Oil Company בלבד.
אבל מספיק מבט אחד באל-כעבי עצמו ומיד מתעוררות שאלות בנוגע לטענותיו ש'קטר אנרג'י' מנותקת מכל השפעה פוליטית. ראשית, בנוסף לכובעו כמנכ"ל החברה, הוא מכהן גם בתפקיד שר האנרגיה של קטר. לוח הנסיעות העדכני שלו – שפורסם על ידי חברת QatarEnergy ולא על יד משרד האנרגיה – גם הוא, כך נראה, עומד בסתירה לנרטיב הזה.
"הגדרת המושג NOC National Oil Company חברת נפט לאומית מעט מטעה" אומר אל-כעבי. "אנחנו כבר לא חברת נפט לאומית; אנחנו חברה בינלאומית. אני תופס את החברה שלנו כמקבילה לחברות בעולם כמו 'אקסון-מוביל', 'של' ו'טוטאל' ולא פחות מכך. כיום אנחנו הרבה יותר גדולים מחברת נפט לאומית NOC".
לדברי אל-כעבי, ההבחנה בין חברת נפט לאומית לבין האופן שבו 'קטר אנרג'י' מגדירה את עצמה נשענת על שני גורמים. "האחד הוא הפעילות העסקית הבינלאומית של החברה והשני הוא ניתוק הממשלה מהחברה".
"החברה, לפי הוראות הוד מעלתו האמיר, היא חברה עצמאית לחלוטין הפועלת בשליטת דירקטוריון בראשותו של סגן היו"ר. אני משמש כמנכ"ל והדירקטוריון והמנכ"ל מנהלים את החברה. החברה משוחררת לחלוטין משיקולים פוליטיים".
"החברה מנהלת את עסקיה על בסיס מסחרי ובתנאי שוק חופשי. אין לנו כל ממשק עם הממשלה באף אחד מעניינינו העסקיים, נקודה. אם תשאלו את שותפותינו העסקיות, הן יאשרו שכך הדבר. ערכי החברה כוללים יושרה, אתיקה ומלחמה בשחיתות, וכחברה עסקית, מבחינת בקרה, אנחנו בדיוק כמו חברות מונפקות המדווחות לרשות לניירות ערך", הוא מדגיש.
לוח זמנים צפוף
עם זאת, צוות התקשורת של 'קטר אנרג'י' פרסם מספר רב של פגישות בינלאומיות שבהן השתתף אל-כעבי בחודשים האחרונים. מתוך 13 הפגישות הללו, שמונה היו עם שרי אנרגיה במדינות אחרות, שתיים עם שרים אחרים והשלוש הנותרות עם ראשי מדינות.
כמובן אל- כעבי נפגש גם עם חברות נפט וגז לדון בעניינים מסחריים. ולכל הפחות, הצטרפו אליו מנכ"לים שונים בטקסי חתימות על שותפויות בהיקף קטן בפרויקטים של הרחבת היקף הנזלה של גז טבעי בשדות הגדולים של קטר. החברה מפרסמת הודעות "מטעם משרד הוד רוממותו, השר לענייני אנרגיה", שבמקרה משמש גם כמנכ"ל אותה חברה וטוען שהיא נקייה לחלוטין מכל השפעה פוליטית.
חשוב לציין שכמה מהפגישות המיניסטריאליות שניהל אל-כעבי נערכו במדינות שבהן חברת 'קטר אנרג'י' כבר השקיעה או שיש לה שאיפות להשקיע בהן – כולל דרום אפריקה, נמיביה, מצריים, סורינאם, גיאנה, ארצות הברית, בריטניה, ופקיסטן וכי החברה שואפת גבוה מבחינה בינלאומית.
"אנחנו פתוחים לשקול כל השקעה בתחום שלנו. יש לנו אסטרטגיה מוגדרת היטב לגבי מה נעשה ומה לא נעשה. ואם עולה דבר מה במסגרת האסטרטגיה, אז למה לא"?
למשל, השקעה ברה-גזיפיקציה של גז טבעי נוזלי בפקיסטן, פרויקט שהחברה "הייתה חלק ממנו בעבר. הממשלה לא סיכמה את הדברים מצידה אבל הם פנו אלינו כבר פעם שנייה בנושא", אל-כעבי אומר. ואמנם יחידות צפות לאחסון ורה-גזיפיקציה "קשה למצוא בימינו, אבל אנחנו חוזרים לפרויקט ונראה מה נצליח לעשות".
האפשרות לספק גז לפקיסטן קשורה בשאיפות הגרנדיוזיות של החברה להיכנס לתחום המסחר בגז טבעי נוזלי בעולם. החברה הניחה עוד אבן דרך באסטרטגיה זו במהלך סוף חודש אוקטובר כאשר חתמה על הסכם עם שותפתה העסקית 'אקסון מוביל', שלפיו שתי החברות יקבלו וישווקו לפי החלק היחסי של כל אחת מהן מגולדן פאס בסאבין פאס, טקסס.
חזון המסחר
עם כושר ייצור המוערך ביותר מ-18 מיליון טונות בשנה, כאשר תתחיל הפקה מלאה בגולדן פאס – הפקה ראשונה צפויה להתחיל עד סוף שנת 2024 – 12.6 מיליון טון בשנה יתווספו לפורטפוליו האחזקות של חברת 'קטר אנרג'י' שבשדה הזה עומד על 70 אחוזים. הצמיחה במסחר מהווה בסיס מרכזי בחזון של אל-כעבי.
"מסחר הוא משהו שאנחנו מתכננים בארבע השנים האחרונות. התחלנו לפני כשנתיים. אנחנו עושים עבודה משובחת. אני יכול לומר שהרווחיות של המיזם הזה גבוהה כנראה פי 20 מהערכתי המקורית".
היקף המסחר (מבחינת הפצה עצמית) של 'קטר אנרג'י' עומד כיום על מיליון טון בשנה, אבל מנכ"ל החברה שואף גבוה יותר "שבמהלך חמש עד עשר השנים הקרובות נהפוך לחברת המסחר בגט"ן הגדולה בעולם, בפער משמעותי מאחרות" הוא צופה, ומסתמך בהערכה זו לא רק על תפוקות החברה שלו, אלא גם על תפוקות של חברות חיצוניות.
"תחום השיווק והמכירות בחברה שלנו יהיה עצום. התוכנית היא להתמקד בעיקר בזה" אל-כעבי ממשיך. אבל כשהוא מדבר על מכירות, לא כולם משוכנעים שהכוונה היא בהכרח ההגדרה הרחבה של המושג. בשיחה שקיים המגזין 'פטרוליום אקונומיסט' עם מקורות מענף המסחר עולה ש'קטר אנרג'י' תישאר ממוקדת באופטימיזציה של תנועת סחורה פיזית וגידור פעולות אלה ולא בכניסה עמוקה לשווקים אקזוטיים יותר כגון חוזי נגזרים בשוק JKM- Japan Korea Marker.
הבחירה בשותפות המשניות של החברה ב"שדה הצפון המזרחי” (NFE) וב”שדה הצפון הדרומי” (NFS) עם 9.37 אחוזים של 'טוטאל אנרג'יז' ו'של', ו-6.25 אחוזים של 'סופר-אינדי קונקו פיליפס' האמריקאית מתוך 16 מיליון טונות בשנה שמופקים בשדה הצפון הדרומי, שבאופן מעניין כולל שותפה אחת פחות מארבעת השותפות שכעבי דיבר עליהן רק בתחילת אוקטובר – היא מקום נוסף שבו הצהרותיו של אל-כעבי על כך שהחברה בראשותו פועלת מתוך אינטרסים מסחריים טהורים חשופות לביקורת. כעבי מדבר גלויות על כך שהחברה שלו הייתה יכולה להתרחב באופן עצמאי וללא שותפות.
" מגיע שלב שבו החברה בשלה ויכולה לעשות את זה לבדה" הוא אומר. "הוכחנו בהצלחה שאנחנו יכולים לעשות את זה לבד על ידי כך שלמעשה הענקנו את כל החוזים וההליכים הקשורים בהנדסה, רכישה והקמה (EPC)." לכן, נשאלת השאלה, למה באמת להכניס שותפים? האם יש ממד פוליטי בכך שמתאפשר לחברות רב-לאומיות שונות להיכנס למיזמים?
אל-כעבי טוען שלא, אבל הלוגיקה שלו מובנת באופן חלקי בלבד. נכון, כדאי לקבל הצעות משותפות כשהמיזם כבר איתן ונטול סיכונים וההצעות אטרקטיביות יותר, מאשר בתחילת הדרך כשהסיכונים מורידים מהקסם של הפרויקט. מצד שני, גם הטיעון על "הסדרי שיווק לאורך 27 שנים שהן צריכות להביא" עדיין לא מסביר איך יעבדו הסדרי קבלת ומסירת הגז (Offtake) ב"שדה הצפון המזרחי" וב"שדה הצפון הדרומי".
האם השותפות המשניות יוכלו לשווק את הנתח שלהן מהתפוקה? או שאולי התמיכה שהחברה זכתה לה מחברות בינלאומיות בעבר ולמעשה הביאה אותה מבחינת ידע ומיומנויות למקום הגבוה שבו היא נמצאת כיום, אולי כל אלו יאפשרו לה להרחיב את השאיפות שלה לשיווק ומסחר ואותן שותפות יהיו למעשה זרוע השיווק של החברה, שלמעשה תמשיך לשלוט ברוב המכריע של המטענים שיוצאים מראס לפאן. השאלה המהותית הזאת נותרה עומדת בעינה.
