זה זמן רב שהנחת היסוד היא שצמיחה כלכלית וביקוש לאנרגיה כרוכים זה בזה. כשהכלכלה צומחת עולה הביקוש לאנרגיה וכאשר אספקת האנרגיה מוגבלת, התוצר המקומי הגולמי מגיב בנסיגה. זה המצב משחר המהפכה התעשייתית.
אבל העבר לא תמיד מנבא פני עתיד. לפי הפרספקטיבה שגיבשנו לאחרונה על אנרגיה ברחבי העולם – כחלק ממחקר רב שנים בניסיון לבחון את האספקה והביקוש של 55 סוגים של אנרגיה על פני שלושים סקטורים בכ-146 מדינות – אנחנו טוענים שיש ניצנים של פיצול בין השיעור של הצמיחה הכלכלית לבין הביקוש לאנרגיה, התנתקות שבעשורים שלפנינו תהיה עמוקה אף יותר.
זה לא יקרה משום שהעולם יהיה פחות רעב לאנרגיה. אנשים ימשיכו להשתמש באנרגיה בחיי היום יום שלהם ולמרבה השמחה, בעשורים הקרובים, ליותר ויותר אנשים תהיה גישה למכשירים מודרניים יותר ולדיור מחובר לרשת. עסקים ימשיכו להזדקק לאנרגיה על מנת לפעול וכלכלות יצרכו אותה על מנת לצמוח. עם זאת, טכנולוגיות חדשות ומגמות רחבות יותר אמורות להשטיח את עקומת הצריכה של האנרגיה.
אכן, האופק של מגזר האנרגיה כפי שאנחנו מכירים עומד בפני שינוי מהותי שיתרחש עד 2050. מה פירוש הדבר לחברות ולעומדים והעומדות בראשן? בתור התחלה, המודל העסקי יעמוד למבחן והזדמנויות חדשות, כמו גם אתגרים, יצמחו ללא צל של ספק. יותר מזה, קביעת המסלול הנכון תדרוש מחברות להסתגל בדחיפות. נדרש חוסן רב על מנת להוביל את הפיצול הגדול. למנהיגים בעלי חזון כדאי להתחיל במשימה כעת.
יש לצפות שאם עלות החשמל תרד משמעותית, ירד איתה גם התמריץ לשנות את הרגלי הצריכה ולהשקיע בנצילות. עד כה, המגמות לכיוון נצילות לא משתנות למרות שהביקוש לחשמל עולה
אנרגיה ותיעוש: שריפה איטית
זה שנים שהביקוש לאנרגיה עוקב אחרי הצמיחה הכלכלית. עד כדי כך שבמאתיים השנה האחרונות, כמות האנרגיה שהכלכלות נזקקו לה טיפסה בצמוד לעושר שייצרו הכלכלות הללו. וכן, באופן ראוי לציון, יצירת ההון הייתה תלויה במיומנות של החברה בשריפת חומרים.
בשנת 1800, הדלק הנבחר היה ביומסה מעצים שנפלו. גם במחצית השנייה של המאה ה-19, אחרי שארה"ב וחלקים מאירופה החלו לעבור תיעוש, כלכלות רבות פעלו בעיקר על ביומסה. הביומסה הייתה מאוד לא יעילה בתור דלק, כי כמעט כל האנרגיה האצורה בה אבדה במהלך שריפתה. עם זאת, לפני שתהליך התיעוש התפשט, הפסדי ההתמרה היו נסבלים; בדרך כלל היה די עץ כדי שכלכלות יצמחו. ההון שנוצר כתוצאה מזה אמנם לא היה עצום, אבל המגמה הייתה ללא ספק בעלייה. הביקוש לאנרגיה ראשונית (הביקוש לאנרגיה בצורתה הגולמית, לפני שהומרה לאנרגיה משנית כגון חשמל או חימום) היה במגמת עלייה גם הוא ובין 1850-1900 צמח באחוז אחד לשנה.
ואז, בתחילת המאה העשרים, גם שיעור הביקוש לאנרגיה וגם הצמיחה הכלכלית זינקו משמעותית. בין 1900-1950 פינו הסוסים את מקומם למכוניות, עששיות נפט לנורות חשמל וארגזי קרח למקררים. הביקוש לאנרגיה ראשונית כמעט הוכפל. גם שיעורי הצמיחה הכלכלית הרקיעו שחקים: בארה"ב (הכלכלה הגדולה בעולם בהפרש עצום מהאחרות) התמ"ג לראש ב-1950 היה כפול מזה של 1900. אבל הרי שריפת עץ וצורות אחרות של ביומסה אינן מספיקות בשביל להגיע לרמה כזו של עושר.
אולם שריפה של דלקים פוסיליים תספיק בהחלט, והמאה העשרים אימצה בחום את הנפט (שילווה את הפחם) וההפקה כמו גם הצריכה שלהם נכנסו להילוך גבוה. כאשר ממירים דלקים פוסיליים לחשמל או לאנרגיה מכאנית, הם מאבדים בין ארבעים לשבעים אחוזים מהאנרגיה האצורה בהם – שזה הרבה, אבל לא בהשוואה לאובדן הכמעט מוחלט שבשריפת העץ.
במחצית השנייה של המאה העשרים, כשאיכות החיים במערב ובכלכלות אחרות הלכה ועלתה, הצמיחה בביקוש לאנרגיה האיצה אף יותר. הדינאמיקה הזאת המשיכה למאה הנוכחית, כאשר סין סייעה בהנעת התמ"ג העולמי של 3.7 אחוזים בשנה מאז שנת 2000, והביקוש העולמי לאנרגיה עולה יחד איתו. במאה ה-21 הכלכלות ימשיכו במגמת עלייה. אוכלוסיית העולם תמשיך לגדול והיא עשויה להגיע לעשרה מיליארד עד אמצע המאה. בשנים אלה יצמחו האוכלוסיות בהודו ובארצות נוספות באסיה ובאפריקה, מה שינטרל את העצירה בגידול בסין ובמדינות ה-OECD. באפריקה צפויה צמיחה של האוכלוסייה ביותר מחמישים אחוז עד 2050.
למרות זאת, הניתוח שלנו מציע כי עולם מאוכלס יותר אכן ייצר עושר יותר מאי פעם, אבל שיעורי הביקוש לאנרגיה יישארו כמות שהם והביקוש לדלקים פוסיליים יתחיל לרדת ברחבי העולם. איך זה ייתכן?
הניתוק בין שיעורי הצמיחה הכלכלית (שמטפסת בקצב קבוע) לבין הצמיחה בביקוש לאנרגיה (שעולה, אבל במתינות רבה יותר), יהיה במידה רבה פונקציה של ארבעת הכוחות שלהלן. המנועים האלה ישכתבו את הסיפור של "צמיחה ואנרגיה" ולכן יהיו להם השלכות משמעותיות למגוון תעשיות. שווה לבחון אותם מקרוב.
כלכלות שירותים וירידה באחוז הנדרש לצמיחה
פעמים רבות כלכלות מפותחות נוטות להיעשות לכלכלות שירותים והצריכה הסגולית של מגזרי השירותים נמוכה משמעותית ממגזרי התעשייה. במקרים מסוימים, הצריכה צוללת לחמישה אחוזים בלבד. כלכלת השירותים שולטת כבר ברוב המדינות המפותחות ומגזר השירותים בארה"ב, למשל, תורם כשמונים אחוזים לתמ"ג. בסין ובהודו, שלאחרונה מתבררות כשני מנועי הביקוש הגדולים ביותר של אנרגיה, הנתח של מגזר השירותים יעלה בכמעט עשר נקודות האחוז בשני עשורים.
אפקט הנצילות
אמנם בכלכלות המתפתחות מעמד הביניים מתרחב, מה שיוביל לעלייה בביקוש למוצרים כגון מקררים, מכונות כביסה ומזגנים, אבל ההתפתחויות בכל הקשור בתאורת לד מתקדמת, מכשירי חשמל חכמים ועוד יישומים יפחיתו משמעותית את הצריכה הסגולית של האנרגיה במשקי בית ברחבי העולם. במדינות מפותחות יותר ובמובן מסוים ברחבי העולם, השינויים בדפוסי החשיבה יגבירו גם את היעילות. לא רק שאנשים יתחילו להיות מודעים יותר להתנהגות שלהם (כיבוי אורות ומזגנים שאינם בשימוש), הם גם יפיקו תועלת מהמצאות כגון חיישנים אוטומטיים ומכשירים נשלטים, אשר מפחיתים את הצורך לדאוג לדברים האלה בכלל.
גם החברות בכל המגזרים יפיקו תועלת רבה. למעשה, כל החברות ירוויחו מכך שההוצאות שלהן על אנרגיה ירדו, וזאת במגוון של מודלים עסקיים. חסכון באנרגיה הוא חסכון שמורגש היטב בשורת הרווח. יש לצפות שאם עלות החשמל תרד משמעותית, ירד איתה גם התמריץ לשנות את הרגלי הצריכה ולהשקיע בנצילות, אולם נראה שעד כה, המגמות לכיוון נצילות לא משתנות על אף שהביקוש לחשמל עולה. גם רגולציה ממשלתית תסייע להאיץ ולאמץ את השינוי. סביר להניח שהשקעות בנצילות שמיתרגמות מהר יותר לכסף, כגון תאורה וחימום משופר, אוורור ומערכות מיזוג, יקבלו קדימות בכל הקשור ביישום ושילוב. עם זאת, גם פרויקטים יקרים שהתשואה שלהם רחוקה יותר, כגון יוזמות דה-קרבוניזציה משמעותיות, יהיו סחירות ויורידו את הביקוש לאנרגיה בטווח הארוך יותר, וכן יתבררו כחיוביים ליצירת ערך.
הנצילות באנרגיה תורגש עוד יותר במפעלים ובבתי חרושת, עם הטמעתן של טכנולוגיות חדשות ובעלות נצילות גבוהה יותר בענף הבנייה. זו הסיבה שצורכי האנרגיה לראש ברמה העולמית יהיו עשרה אחוז פחות ב-2050 מאשר ב-2016, וזאת חרף העובדה שעוד יעלה הביקוש במשקי הבית הרבים שייכנסו למעמד הביניים בכלכלות מתפתחות.
פרויקטים יקרים שהתשואה שלהם רחוקה יותר, כגון יוזמות דה-קרבוניזציה משמעותיות, יהיו סחירות ויורידו את הביקוש לאנרגיה בטווח הארוך יותר, וכן יתבררו כחיוביים ליצירת ערך
חישמול הולך וגובר
בהתחשב בירידה בעלויות הסוללות, המכוניות החשמליות יוכלו להשתוות במחירן למנועי הבערה הפנימית לפני 2025, כשסוגי רכב גדולים יותר יגיעו לשם עוד הרבה קודם לכן. העלייה בשימוש במכוניות חשמליות לא רק תשנה את הביקוש לנפט, אלא גם תמתן את כמות האנרגיה הנדרשת לתחבורת כביש.
צורכי האנרגיה לראש ברמה העולמית יהיו עשרה אחוז פחות ב-2050 מאשר ב-2016, וזאת חרף העובדה שעוד יעלה הביקוש במשקי הבית הרבים שייכנסו למעמד הביניים בכלכלות מתפתחות
יש מדינות שבהן עד 2025 המתחדשות אמורות להיות תחרותיות גם עם העלות השולית של ייצור בתחנות כוח קונבנציונאליות קיימות
עלייה באנרגיות מתחדשות
כשצריך לחשב כמה דלק צורכות מכוניות, כמה חשמל יוצא מהשקע להפעלת כל מכשיר, כמה פחם, גז טבעי או דלק גרעיני מוזנים לתחנת כוח בשביל לחולל את הקיטור שמסובב את הטורבינות, כמובן שנתחיל קודם כול עם כמות תשומת הדלק הנדרשת. אבל במקרה של אנרגיות מתחדשות, לחישובים האלה כמעט שאין משמעות. איננו מודדים מה מפעיל את הפאנלים הסולאריים או מה דוחף את טורבינות הרוח, אלא את האנרגיה שיוצאת מהם.
חשוב מכך, העובדה שאין כאן שום הפסדי התמרה היא שינוי קיצוני: שום דבר לא הולך לאיבוד בשריפה. אנרגיית שמש או רוח לא תיוצר בתחנות כוח ענקיות וריכוזיות, חברות וגם לקוחות פרטיים יוכלו במקרים רבים לרתום את האנרגיה הטבעית בו במקום. אמנם, רוב העסקים לא יוכלו להתנתק מהרשת לחלוטין, אולם רבים יוכלו לצמצם את עלויות החשמל שלהם במידה ניכרת וחלקם, בייחוד קמעונאים גדולים, יוכלו אפילו לייצר אנרגיה עודפת.
אין ספק שצריך לאגור את האנרגיה הנקייה, אבל השיפורים הטכנולוגיים שנועדו לפתור את האתגרים האלו ולצמצם עלויות משמעותית עדיין מצויים בשלבי פיתוח. עלות הייצור המשוקללת ירדה פלאים בעשרים השנה האחרונות (עלות זמן החיים לקוט"ש לפני הסבסוד. חישוב שמאפשר להשוות בין עלויות ייצור האנרגיה בטכנולוגיות השונות. הנוסחה כוללת את מחיר המערכת המותקנת ואת העלויות הנלוות כגון מימון, קרקע, ביטוח, הולכה, תפעול, תחזוקה ופחת. ניתן לצרף לנוסחה גם את עלויות פליטת הפחמן ויעילות לוח סולארי). אנחנו צופים שעד 2020, ייצור חשמל מאנרגיית רוח ושמש יהיה זול יותר מאשר חשמל בייצור קונבנציונאלי. יהיו מדינות שבהן עד 2025 המתחדשות אמורות להיות תחרותיות גם עם העלות השולית של ייצור בתחנות כוח קונבנציונאליות קיימות.
הזדמנויות נוספות ובחירות קשות יותר מתקרבות ואפילו במהירות. תגובות רגולטוריות לאתגרי הפליטות ישפיעו על עלויות האנרגיה ובייחוד על המאזנים בתעשיות עתירות הפחמן. כמו כן, איסורים והגבלות על שימוש במוצרים כגון פלסטיק חד פעמי או מכוניות המונעות בדיזל במרכזי הערים יקשו על כמות עצומה של עסקים ויפנו מקום לאפקט מתגלגל, שהשלכותיו לא צפויות.
לא כדאי להניח שיהיה מספיק זמן להתארגן. כצעד ראשון במסלול התמורות באנרגיה, אנחנו מעודדים מנהלים לחשוב על מקורות ערך פוטנציאליים ולשנות דינאמיקות תחרותיות ומדיניות רגולטורית שעשויות להשפיע הן על ההכנסות והן על ההוצאות. בכדי להגיע לחוסן אנרגטי, העסק שלכם צריך לשמור על גמישות מובנית ולנצל הזדמנויות מעבר לו.
גמישות בליבה
יש להניח שהרגולציה הסביבתית תתרחב גם היא בהתאם. העולם החדש מציע מגוון הזדמנויות למי שיגוון במקורותיו: בתי הזיקוק שיכולים לעבור מייצור דיזל לבנזין (ולהפך), יכולות אחסון אנרגיה טובות משופרות ואלו רק דוגמאות ספורות. עם זאת, שינוי מהיר מדי עלול לחשוף את העסק לסכנות של חלוצים. על מנת להגדיל את רמת החירות, כדאי לשאוף למודולריות ולמיזמים קטנים יותר. משאבות החום הראשונות יהיו יקרות וההתפתחויות המהירות בטכנולוגיות אנרגיה יהפכו את המשחק של "הכול או כלום" למסוכן יותר.
למשל, חברת אנרגיה בינלאומית אימצה תכנית של 15 שנה להשקעות בענפים שונים באנרגיה, מיזמי תשתיות ספציפיים ואזורי יעד. זו לא אסטרטגיה מופרכת כלל. מתוך מגוון היוזמות שהחברה בדקה וערכה מודלים, יותר מ-24 קיבלו אור ירוק, אוישו וזכו במימון. המטרה הייתה להכפיל את הרווחים תוך עשור גם כשצריך עוד לעבוד בסביבות מחיר משתנות. התכנית דחקה גם את החברה מחוץ לאזור הנוחות המסורתי שלה לטכנולוגיות אנרגיה נקיות יותר, לרבות השקעה משמעותית בדלקים ביולוגיים.
צריך לזכור, מי שלא מתכנן שינוי בפרופיל האנרגיה שלו, העולם יתכנן אותו במקומו. השינויים האלה מגיעים כך או אחרת ומהר ממה שנדמה לנו.
מפגינה אפגאנית מחזיקה עששית קרוסין בהפגנה בקאבול בדרישה שפרויקט רשת החשמל של טורקמניסטאן-אוזבקיסטאן-טג'יקיסטאן-אפגניסטאן-פקיסטאן יעבור גם בשטח של המיעוט ההזאראי. מקור: וואקיל קוהסאר / גטי אימג'ז[/caption]
כצעד ראשון במסלול התמורות באנרגיה, אנחנו מעודדים מנהלים לחשוב על מקורות ערך פוטנציאליים ולשנות דינאמיקות תחרותיות ומדיניות רגולטורית
יש להניח שהרגולציה הסביבתית תתרחב. העולם החדש מציע מגוון הזדמנויות למי שיגוון במקורותיו. עם זאת, שינוי מהיר מדי עלול לחשוף את העסק לסכנות של חלוצים
הזדמנות מחוץ לליבה
שינויים בסדר גודל כזה מביאים הזדמנויות חדשות ורדיקליות. למשל, חברה בעלת גג על הבניין תוכל להתקין פאנלים סולאריים. לקמעונאים גדולים עם שטח עצום מתחת לגגות רחבים זה לא עניין שולי. מדובר באפשרות להיות עצמאי מול הרשת, להתגונן מתנודות מחיר והזדמנויות חדשות לרווח באמצעות מסחר בשוק החשמל.
בתעשיות מסוימות, במיוחד אלו שכעת מושקעות בכבדות בצורות מסורתיות של אנרגיה, המעבר לאנרגיות מתחדשות ידרוש הוצאות משמעותיות, לפחות בתור התחלה. מבחינת חברות אחרות, חסמי כניסה שבעבר דרשו הוצאות הון משמעותיות, ייעלמו כעת. בדיוק משום שטכנולוגיות נצילות יכולות לפעול עם היתרון לגודל, יורד הערך של הוספת תחנות כוח גדולות יותר ובסופו של דבר הן ייעלמו לחלוטין.
כמו כן, בעקבות המעבר לייצור מבוזר של חשמל, לקוחות ועסקים יוכלו להיהפך ליצרנים, מה שיפתח בפניהם אפשרויות להתחבר לרשת. מיליארדי מכשירים יהיו מחוברים ו'האינטרנט של הדברים' ייכנס למיינסטרים יותר ויותר. מערכות אנרגיה יהיו בעלות אופי של כלכלות מקושרות והאפשרויות ליצירת ערך בספקטרום האנרגיה יהיו משמעותיות.
מהניסיון שלנו, חברות רבות מוכנות לנצל הזדמנויות כמו נצילות אנרגיה, חישמול או דה-קרבוניזציה – ולפעמים שלושתם יחד – אבל אין להן המודעות או מנדט ארגוני לצאת לדרך. כשעסק מתכונן לשינוי, יש לזכור שהתנאים של המתחרים, הספקים, השותפים ובעלי המניות ישתנו גם הם. ההעדפות של הצרכנים ישתנו והם יעדיפו גישה למוצרים ותעשיות ירוקים יותר והרגולטורים מזדרזים לעמוד בקצב. חברות שנוקטות אמצעי זהירות ישקלו לעבוד עם שווקים סמוכים, חלקים שונים של שרשרת הערך ואפילו תעשיות חדשות שבסופו של דבר יתגלו הכרחיות (לדוגמה, יצרנים של מוצרים לחנויות נוחות יצטרכו למצוא לעצמם מדפים חדשים כי תחנות הדלק ייעלמו מהנוף).
הקשר שבין צמיחה כלכלית לביקוש לאנרגיה ראשונית מתחיל להיפרם. גם כשהאוכלוסייה גדלה והכלכלות ממשיכות להתפתח, שיעור הביקוש לאנרגיה ברחבי העולם יעלה בקצב אחיד ולא משתנה.
צריך לזכור, מי שלא מתכנן שינוי בפרופיל האנרגיה שלו, העולם יתכנן אותו במקומו. השינויים האלה מגיעים כך או אחרת ומהר ממה שנדמה לנו