קטאר נערכת לעוד שנה

בקרב מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ המתיחות עדיין מורגשת היטב תחת העננה של העוינות בין איראן לערב הסעודית

Petroleum Economist / ינואר 2019

 

מבחינתן של חמש מדינות מאלו המרכיבות את המועצה לשיתוף פעולה של מדינות המפרץ, גם בשנת 2019 ישלטו בדינמיקה המפרצית התככים בין טהראן לריאד, שתי המתחרות הענקיות על שליטה באזור.

אמנם לא סביר שמלחמה תפרוץ בין ערב הסעודית לאיראן, אולם האפשרות לא יוצאת מכלל חשבון. כל סכסוך יניב, לכל הפחות, עלייה משמעותית במחירי הנפט. כ-18 מיליון חביות של נפט גולמי וכארבעה מיליון חביות של תזקיקי נפט עוברים מדי יום במצר הורמוז. כווית, קטאר ובחריין תלויות לחלוטין במצר בכל הקשור בייצוא שלהן. השאלה היא כמה זמן תארך עלייה כזאת. 

בעוד ערב הסעודית ואיראן ממשיכות להשחיז מילים, לבחריין, כווית, עומאן, קטאר ואיחוד האמירויות אין הרבה מה לעשות חוץ מלשבת בשקט ולהקשיב ליריבות מחרחרות ריב. כמות האוכלוסייה של החמש הללו מתגמדת נוכח מספר התושבים בערב הסעודית ואיראן. רק לאיחוד האמירויות יש יכולת צבאית משמעותית באמצעות כוח אוויר.

בשנת 2019 ערב הסעודית תמשיך לקבל עוד תמיכה פוליטית מאיחוד האמירויות ומבחריין בכל הקשור באסטרטגיה נגד איראן. אבל הגישה של שאר המדינות במועצת המפרץ עדיין לא ברורה, נכון לפברואר 2019. עומאן, למשל, תשתדל כהרגלה להישאר רחוקה מהסכסוך בין איראן לסעודיה. עומאן אף פעם לא במרכז העניינים. לסולטאן יש היסטוריה ארוכה של מס שפתיים בלבד למועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ, שבה הוא רואה בעיקר כלי שרת למדיניות הסעודית. יותר מזה, הסולטנות שוכנת מחוץ למצר הורמוז. באוקטובר 2018 ראש ממשלת ישראל ביקר במוסקט במפתיע. הדבר נראה כמו ניסיון של הסולטאן קאבוס לחמוק מביקורת וסנקציות מצד ארה”ב או סעודיה ואיחוד האמירויות, על כך שהוא מתחזק מערכת יחסים טובה עם איראן, בלי קשר למה שעשוי להתפתח בחודשים הקרובים.

הסולטאן קאבוס עצמו חולה, אבל מחזיק מעמד יותר מהצפוי. העברת השלטון אל היורש תהיה אירוע רב חשיבות, ללא ספק, קאבוס שולט במדינה כבר מ-1970, אולם ככל שהוא מחזיק מעמד מתקשים העומאנים לדמיין את העתיד שאחריו. נראה שחברות הנפט הגדולות לא מוטרדות כלל. חברת BP  פתחה בשלב השני של פרויקט חזאן, שדה של גז הדוק, שבסולטנות. בקיצור, בשנת 2019 עומאן תישאר יציבה.

עומאן מרחיקה עצמה גם מהסכסוך בין סעודיה, בחריין ואיחוד האמירויות לבין קטאר. המצור, שהוטל ביוני 2017, לא יגיע לקצו בשנת 2019. קטאר, המדינה העשירה בעולם (לפי תוצר לנפש) יכולה להכריז על ניצחון. סביר להניח שהברית הפוליטית והצבאית שלה עם טורקיה וקשריה עם האחים המוסלמים יתחזקו. מבחינה כלכלית, קטאר מוגנת בזכות עתודות הגז העצומות שלה, שאותן היא מתכוונת לתרגם לכסף. בשנת 2017 חידשה המדינה הקטנה את העבודות לפיתוח וחיפוש בשדה הצפוני, שדה הגז העצום שהיא חולקת עם איראן, ובקרוב הוא יחל להניב דיבידנדים.

בתגובה להתרסה הקטארית, ריאד הזמינה חברות בינלאומיות להגיש הצעות לחפירת תעלה באורך שישים קילומטרים בגבול היבשתי שלה עם קטאר, על מנת להפוך את השנייה לאי. קטאר יכולה, כמדיניות של ביטוח, לבחור באפשרות של סגירת הצינור “דולפין” אשר מספק גז בתנאים מצוינים לאיחוד האמירויות. הקיפאון בעינו עומד.

כווית ניסתה לתווך בין קטאר לערב הסעודית, אבל נכשלה. ייתכן שהיא תנסה שוב ב-2019, בידיעה שהמדיניות שלה לשמור מרחק מהעוינות בין איראן לערב הסעודית וכן מהמלחמה בתימן לא תיחשב לה כנקיטת עמדה לצד סעודיה או איחוד האמירויות. בחודשים הקרובים ייתכן שנהיה עדים למאמצים נוספים בין כווית וערב הסעודית ליישב את המחלוקת ביניהן על ניהול האזור הניטרלי המשותף לשתיהן, כך שיוכלו לחלק את התפוקה באופן שווה בין שתי המדינות. כווית זקוקה לנתח שלה ממכסות התפוקה הרבה יותר מערב הסעודית. הסעודים יודעים זאת ולא ממהרים לפתוח שוב את הברזים.

האנכרוניזם שמשתקף ממדינות המפרץ מאז המהפכה האיראנית ב-1979 העלה חששות בקרב אנליסטים. אבל המדינות האלה שרדו גם אחרי שספגו מכות קשות בדמות מלחמת איראן-עיראק, הפלישה העיראקית לכווית, הפלישה האמריקאית לעיראק וגם האביב הערבי. הן ישרדו גם אחרי סבב ההתקוממויות האחרון באזור, אולם ייתכן שה-GCC- המועצה לשיתוף פעולה של מדינות המפרץ לא תחזיק מעמד.

 

תמונת לווין של המפרץ הפרסי שבאמצעו קטאר, מעין שן בתוך המפרץ. סעודיה מתכננת לחפור תעלה סביב קטאר וכך לבודד אותה מהיבשת. מקור: גטי אימג’ז

החרם והחיים עצמם

כיום כבר ברור שהחרם הכלכלי בהובלת סעודיה על קטאר הזעירה והעשירה בגז הביא את דוחה להשיב מלחמה ולסלול נתיב משלה. במרץ השנה הודיעו בקטאר על הכוונה לפתוח בנק להלוואות בענף האנרגיה, “אנרג’י בנק”, אשר בסופו של דבר יהיה שווה עשרה מיליארד דולר. מדובר בגוף הלוואות מוסלמי הגדול ביותר בעולם וכי היעד שלו יהיה הסקטור הפרטי ומיזמי אנרגיה ממשלתיים, הן בקטאר והן מחוצה לה. מוחמד אל-מארי, יו”ר ועדת המדיה של אנרג’י בנק אמר כי המיזמים יחלו לפעול בסוף 2019. הבנק יתרכז במימון פרויקטים כגון בתעשייה הפטרוכימית, נפט וגז וכן האנרגיות מתחדשות, אולם אל-מארי סירב לפרט כמה מהסכום יוקצה לפרויקטים שמחוץ למדינה.

כיום קטאר היא יצואנית הגז טבעי נוזלי הגדולה בעולם וכושר ההנזלה שלה עומד על 77 מיליון טונות בשנה וצפוי להתרחב למאה בשנה לאורך חמש השנים הקרובות. אוסטרליה וארה”ב יתחרו בה על משבצת היצואנית הגדולה בעולם, אבל לשם כך עליהן להתגבר על מכשולים כגון מימון פרויקטים, מלחמת הסחר בין ארה”ב  לסין והחלטות השקעה סופיות שטרם התקבלו.

ההכרזה על הבנק החדש יצאה במקביל לניסיונות נוספים של קטאר להתמודד עם החרם. שר המסחר והתעשייה הקטארי אמר בתחילת מרץ 2018 שחרף החרם, העודף המסחרי של המדינה הגיע ל-52 מיליארד דולר ב-2018.