רוסיה מחפשת הזדמנות לחזק את מעמדה באמצעות איראן

עתודות הגז הטבעי הגדולות של איראן מעניקות לרוסיה הזדמנות אסטרטגית משמעותית לחזק את מעמדה בזירה הבינלאומית

הסנקציות נגד מגזר הנפט של איראן אמנם חודשו בחמישה בנובמבר, אבל יש להניח שרוסיה תתנגד להן ואף תמשיך להשקיע בסקטור הגז הטבעי האיראני. רוסיה רוצה גם להשפיע על זרימת הגז הטבעי של איראן לשוק האירופי, מה שעשוי לפגוע באינטרסים הפוליטיים-כלכליים של רוסיה אם לא יהיה תיאום עמדות בין שתי המדינות.

לאיראן יש פוטנציאל להופיע בשוק כיצואנית חשובה של גז טבעי ולשנות את יחסי הסחר בתוך השוק העולמי, אך לשם כך נדרשות השקעות זרות. במסגרת תכנית פעולה מקיפה משותפת (JCPOA), הידועה יותר כהסכם המעצמות על תכנית הגרעין האיראנית, המטיל הגבלות על תכנית הגרעין בתמורה להקלת הסנקציות, ההקלה בסנקציות פתחה מחדש את הדלת בפני השקעות חדשות ואפשרה לאיראן לתכנן ולבצע גידול בסקטור הגז הטבעי שלה כדי להתמודד עם הצמיחה בביקוש המקומי ולשחרר נפט ליצוא בטווח הקצר. בטווח הארוך, איראן יכולה להבטיח את הישרדותה בעידן שאחרי הנפט כשתבטיח לעצמה נתח משוק הגז הטבעי העולמי.

היסטורית, איראן לא הייתה מסוגלת לייצא כמות גדולה של גז טבעי בגלל הביקוש המקומי הגואה והעימותים הממושכים עם ארה”ב. למרות זאת, גידול מתון בתפוקה ימשיך אפילו בסביבה של סנקציות בגלל השוק המקומי הענקי, סחר הגז עם עיראק המתנהל ללא הפרעה, ויוזמות אזוריות אחרות. בזכות המעמד הגיאוגרפי ועתודות האנרגיה של איראן היא אטרקטיבית מבחינת אירופה והמזרח הרחוק, המחפשים פתרון לטווח ארוך להגדלת הביטחון האנרגטי.

מאז שאיראן חזרה לשוק העולמי ב-2015, בעקבות הסכם הגרעין, רוסיה השקיעה בארבעת השדות הדרומיים של איראן במפרץ הפרסי ובשני מיזמי הנזלה בשדה דרום פארס (השדה הגדול בעולם), שיאפשרו לאיראן לייצא גט”ן אל מחוץ למזה”ת.

כבר שנים רבות שאיראן מבקשת לפתח יכולת הנזלה של גז טבעי, אך מיזמים אלה נעצרו בגלל סבב הסנקציות האחרון ב-2012 ועלולים להתעכב שוב, אם לא תצליח להשיג את הטכנולוגיה הדרושה בגלל הסנקציות. ולמרות כל זאת, רוסיה לא חוששת להשקיע 50 מיליארד דולר בתעשיות הנפט והגז של איראן.

משאבי הטבע של רוסיה מהווים כמעט 80 אחוז מהיצוא הכולל שלה ו-51.7 אחוז מהכנסותיה ממיסים. עתודות הגז המוכחות שלה הן הגדולות בעולם, 35 טריליון ממ”ק, 18.1 אחוז מהעתודות המוכחות של העולם. ‘גזפרום’ מוכרת מעל לשני שליש מהגז הטבעי שלה לשוק המקומי, אך מעל לשני שליש מהכנסותיה נובעים מיצוא. ללא הכנסות מסקטור האנרגיה, הפדרציה הרוסית לא תשרוד.

יעדי האנרגיה של רוסיה בשוק האירופי מקיפים ארבעה תחומים: (1) הבטחת ביקושים לטווח ארוך מהשווקים הגדולים; (2) טיפוח קשרים אסטרטגיים עם מדינות בעלות השפעה כמו גרמניה; (3) הגנה מפני מתחרים פוטנציאליים; (4) ומקסום הרווח תוך הרחבת הגישה לצרכנים. הרחבת המאמצים של רוסיה באמצעות צינורות הגז נורד -סטרים 2 וטורק- סטרים אפשרה לה לסכל, או לעכב, את גיוון מקורות אספקת האנרגיה של אירופה. טורקיה היא החוליה הגיאוגרפית המרכזית של מסדרון הגז הדרומי. המסדרון נועד לגוון את אספקות הגז הטבעי של אירופה הרחק מרוסיה, אך טורק-סטרים מבטיח שהאספקות של רוסיה יישארו חשובות כמו ספקים אחרים הנפגשים בטורקיה.

נישואי התועלת הנוכחיים בין רוסיה לאיראן נובעים משאיפתן להגדיל את היכולת הצבאית של כל מדינה ולהגביר את ההשפעה במזה”ת להתנגד למערב. ספק אם אי פעם תהיה ברית הוליסטית אמיתית בין רוסיה ואיראן ובכל זאת, רוסיה רואה באיראן כלי זמני לצאת נגד ארה”ב ולשמור על האינטרסים הכלכליים שלה. היא שואפת להיות חברה שוות ערך במישור העולמי, ולהבטיח ייצוג מספק של האינטרסים האנרגטיים שלה בקרב בעלי עניין ומתחרים.

שר הנפט של איראן

פורום הנפט והגז העולמי במוסקבה, אפריל 2018, שר הנפט האיראני בהרוז באיקליזדה. מקור: מיכאיל טרשצ’נקו, גטי אימג’ז

חיבוק דוב למתחרה

הפוטנציאל להפקת רווח מעתודות מוכחות של איראן בהיקף של 33.2 טריליון ממ”ק, השניים בגודלם בעולם אחרי רוסיה, הוא מאוד רלוונטי לחשבון ההיצע והביקוש של רוסיה. הכנסת הגז הטבעי האיראני לתוך השוק האירופי, ללא תמיכה ישירה של רוסיה במהלך, תקטין את התלות האירופית בגז הטבעי הרוסי.

שיתוף פעולה בנושא עתודות הגז של איראן יספק הזדמנות אסטרטגית הן לרוסיה והן לאיראן. ההשקעה הרוסית מבקשת להקל את הסבל הנגרם מהסנקציות של מדינות המערב, בהובלת ארה”ב, בשתי המדינות. שת”פ גם יעניק לאיראן אמצעים להמשיך בניסיונות לתרגם את המשאב שלה לכסף בתוך משק הקופא על שמריו ויקדם את התוכנית הגדולה שלה להגמוניה אזורית, בזמן שרוסיה תשיג דריסת רגל ומעמד בערוצי יצוא הגז הטבעי של איראן ותקבל רווח כספי וגיאופוליטי על ההשקעה שלה.

בתהליך שיתוף הפעולה עם איראן, פוטין עשוי לנצל את ההזדמנות ולהשיג ניצחונות דיפלומטיים באמצעות שכנוע של איראן לנטוש את תוכנית הגרעין שלה, תוצאה שתוריד את המתחים הבינלאומיים ותציג לראווה את תפקידה של רוסיה כשחקנית ראשית במזה”ת ומעבר לו.

מארס טורקי

נישואי התועלת בין רוסיה לאיראן רק התהדקו בשנים האחרונות ומערערים את הסדר העולמי המצדד במערב. אבל בטורקיה, האינטרסים שלהם בנושא הגז הטבעי מתנגשים זה בזה. מבחינה גיאוגרפית, טורקיה משמשת כשער של איראן לאירופה ובמקביל, היא גם ערוץ לאספקת הגז הרוסי לשוק האירופי. ארה”ב הייתה צריכה לתמוך בספקי גז טבעי אזוריים אחרים לטורקיה ולהמשיך להתמודד מול הטורק- סטרים, בעוד שהיא מרחיבה את היקף סחר הגט”ן שלה בשוק האירופי. מבחינה אסטרטגית, ארה”ב יכולה לרסן את רוסיה ואיראן באמצעות תמיכה במתחרות אזוריות ולספק למדינות אירופיות אופציות נוספות, זולת כניעה לחוזי אנרגיה ארוכי טווח עם רוסיה.

באופן תיאורטי, הגט”ן האמריקאי עשוי להפחית את התלות האירופית בגז הטבעי הרוסי, אך לאור כושר הייצור הנוכחי, המחיר, והגירעון המסחרי היחסי, זה לא מעשי כרגע. רוסיה ייצאה 189.3 מיליארד ממ”ק לארצות אירופה ב-2017. מתחילת 2018, כושר יצוא הגט”ן של ארה”ב היה 32 מיליארד ממ”ק בשנה, עם תוכניות להגדילו ל-94 מיליארד ממ”ק עד 2020 ול- 100 מיליארד ממ”ק עד 2022. אם מאה אחוז מיצוא הגט”ן האמריקאי ילך לאירופה, ארצות הברית תוכל להקטין את פלח שוק הגז הטבעי של רוסיה בכ-50 אחוז ב-2020. זוהי הערכה מאוד אופטימית מכיוון שארה”ב מבקשת גם לקזז את הגירעונות המסחריים עם סין.

למרות זאת, ב-25 ביולי, נשיא הנציבות האירופית ז’אן קלוד יונקר ודונלד טראמפ הסכימו להגדיל את משלוחי יצוא הגט”ן לאירופה, הסכם שאושר לאחר מכן. אולם, לאור העובדה שמחיר יצוא הגט”ן האמריקאי לאירופה נע בין 6 ל-7.5 דולר למיליון יחידות חום בריטיות (Btu), בהשוואה ל-3.50 עד ארבעה דולר עבור גז טבעי רוסי, ארה”ב תצטרך לשכנע את מדינות אירופה לשלם יותר עבור ביטחון אנרגטי או לסבסד בעצמה את מחירי הגט”ן האמריקאי, בכדי לצמצם את פלח השוק של רוסיה.