רק לא לעמוד במקום

בחצי השני של שנת 2020, הכלכלה העולמית ושווקי ההון התאוששו במהירות ובמרץ הרבה יותר מהתחזיות של החצי השני של 2020. אבל נראה שהאופטימיות השאירה מאחור את תעשיית הנפט והדלק.

הביקוש לנפט, שהתאושש מאז שבחודש אפריל צנח ב-25 אחוזים, עדיין נמוך בשמונה אחוזים מרמת הביקוש לפני משבר הקורונה. למעשה, ההתאוששות של הצמיחה בביקוש לדלק מכוניות ודלק מטוסים התמתנה לקראת סוף שנת 2020, בזמן שאירופה וארה"ב נאבקו בגל השני והשלישי (בהתאמה) של מגפת הקורונה. במבט לעתיד, הביקוש לנפט בשנת 2021 צפוי להישאר נמוך יותר מאשר בתקופה שלפני משבר הקורונה, כארבעה אחוזים פחות מהביקוש טרום המגיפה וכשבעה אחוזים פחות, לפי התחזית של רייסטד אנרג'י Rystad Energy שצופה גלים נוספים של תחלואה במדינות מפתח לביקוש לנפט.

הדחיסה הגדולה

תעשיית הנפט והדלק מורגלת בעליות ומורדות של מחזורי הכלכלה והמחיר, אבל מגמת הירידה הנוכחית נראית שונה מקודמותיה. למעשה, זוהי 'הדחיסה הגדולה' של התעשייה. נכון לעכשיו, המשך קיומן של חברות רבות נמצא בסיכון – לפחות 43 חברות קידוח בארה"ב הגישו בקשות לפשיטת רגל – ולאור התחזיות לעלייה אטית יותר בביקוש לשנת 2021, חברות נפט וגז לא ממהרות להשקיע חזרה בעסק ואף חסר להן הון לשם כך, כך לפי מחקר של דלויט Deloitte והיינס ובון Haynes and Boone. חברת המחקר פיץ' סולושנס חוזה כי הוצאות ההון ירדו ב-23 אחוזים בהשוואה שנתית של 2020 ותישאר נמוכה ב-14 אחוזים מאשר ב-2019, גם בשנת 2021.

תחזיות לא ודאיות של צמיחה ושל שולי הרווח שוחקות את אמון המשקיעים ומאתגרות את המוניטין של התעשיה בתור מקור אמין לתעסוקה. הצניחה במחירי הנפט בעקבות משבר הקורונה הביאה לפיטורים של יותר מ-100,000 עובדים בענף הנפט והגז בארה"ב בשנת 2020. בתרחיש מקובל של עסקים כרגיל, כאשר מחיר הנפט עומד על 45 דולר לחבית, נראה שיחזרו רק כשלושים אחוזים מהמשרות. פירוש הדבר הוא ששבעים אחוז מהמשרות שבוטלו אולי לא יוחזרו כלל עד לסוף 2021. בדומה לכך, חלה ירידה בתיאבון של המשקיעים להפקת שמן פצלים, ירידה שגרמה למגזר האנרגיה לרדת למקום השני הנמוך ביותר במדד S&P 500.

תעשיית הנפט והדלק התמודדה עם רוח נגדית מכיוון השוק עוד לפני משבר הקורונה. אך לצד זאת, המגיפה האיצה את התהליך, שבמקום להזדחל במשך שנים, התרחש תוך מספר חודשים

הזדמנות

המצוקה במצבן הכלכלי של חברות נפט וגז והמודל העסקי המסורתי שלהן, המבוסס על פחמימנים, מגבילים את יכולתן למשוך הון חדש בעלות סבירה. לדוגמה, מספר הלוואות מבנקים על בסיס עתודות ירד בכחמישים אחוז בשנת 2020, על פי ניתוח של דלויט. בנוסף, העלות של גיוס ההון עלתה גם היא באופן משמעותי. כרגע, הממוצע המשוקלל של עלות ההון של 8-10 אחוזים עבור חברת נפט וגז טיפוסית הוא כפול מזה של חברות מובילות לאנרגיה מתחדשת, כך לפי ה"אקונומיק טיימס" ההודי.

לאור המחסור באפיקי השקעה משתלמים והקשיים שבביטול השקעות בנכסים בשוק הקונים, חברות תפעול של קידוח פצלים שמגובות בהון פרטי, חוות קשיים בגיוס כספים ובהמשך פעולתן. זאת ועוד, משקיעים מוסדיים מקצים חלק קטן יותר ויותר מכספיהם במניות אנרגיה ומנהלי כספים מתעדפים השקעות בקרנות ירוקות או סביבתיות, חברתיות או הקשורות לממשל תאגידי. הנכסים באינדקס קרנות קיימות – sustainable index funds גדלו פי ארבעה בשנים האחרונות בארה"ב, וכעת הם משקפים שליש מכלל הנכסים בארה"ב שנתונים לניהול מקצועי, כך לפי חברת הדאטה 'מורנינגסטאר'.

העניין הולך ופוחת מצד המשקיעים, לחצים רגולטוריים והשינוי בדפוסי התחבורה רק חיזקו את הדרישה לתהליך דה-קרבוניזציה של הענף. לאור כל זאת, לא כדאי להשתמש במשבר הנוכחי כתירוץ לעכב או לעצור את המעבר לאנרגיה נקייה; למעשה, כדאי לחברות לנצל את תקופה זו כדי להאיץ את המעבר ולחזק את התפתחותן לכיוון אנרגיה נקייה. כדי להשתקם ולהרוויח מחדש את הזכות החברתית והכלכלית לעבוד בענף, על חברות הנפט והגז לסלול דרך לעבר אנרגיה נקייה, כולל קביעת מטרות ברורות לטווח הלא רחוק.

להוביל את השינוי

תעשיית הנפט והדלק התמודדה עם רוח נגדית מכיוון השוק עוד לפני משבר הקורונה. אך לצד זאת, המגיפה האיצה את התהליך, שבמקום להזדחל במשך שנים, התרחש תוך מספר חודשים. כדי להיות מוכנות לעולם האנרגיה העתידי, הנה כמה המלצות לחברות נפט וגז בארה"ב:

• למשוך את ההון ממעל 5,500 בארות שמן פצלים שנחפרו אך לא מוצו ולהתחייב לאבחון תפעולי קפדני על בסיס הלך רוח חדשני מבחינת תכנון והנדסה.
• לאזן בין עלויות קבועות של מנהלה, לשמור על גמישות בפעילותן ולהפיק את המיטב מהקצאות ההון לפרויקטים של מחר.
• למנף את הדיגיטליזציה כך שתאיץ את תהליך המעבר לאנרגיה נקייה, באמצעות קביעה של יעדי פליטה לטווח הקרוב, בעזרת דיווח קבוע ומעקב שקיפות בכל דרג בהיררכיית הארגון.
• לפתח משוואה חדשה של הון ותשואה תוך אימוץ טכנולוגיות מהדור הבא – לכידת פחמן ואגירתו, וכן של מימן – ובניית מנעד של אפשרויות בין מוצרי פחמימנים ומוצרים נקיים.
• לזקק את האסטרטגיות שלהן למסחר ואינטגרציה עם הזרם המרכזי על מנת לבנות חוסן טוב יותר ולתפוס הזדמנויות חדשות לרווח שולי.
• לפתח מיומנויות ולהרחיב את סקרי העבודות בכוח העבודה שלהן, ולאמץ תרבות עבודה דיגיטלית שתשמור על פתיחות לחידושים בעתיד.

השנים הבאות יהיו מכריעות בקביעת עתידה של תעשיית הנפט והגז בכללותה. המלעיזים יטענו ש'הנורמלי החדש' הוא לא יותר מחלק ממחזוריות התעשייה. כך או כך, ארגונים שרואים בעשור הקרוב הזדמנות לשינוי, לא רק ישרדו את הדחיסה הנוכחית, אלא יוכלו להנהיג את עתידו של ענף האנרגיה.

תחזיות לא ודאיות של צמיחה ושל שולי הרווח שוחקות את אמון המשקיעים ומאתגרות את המוניטין של התעשיה בתור מקור אמין לתעסוקה. הצניחה במחירי הנפט בעקבות משבר הקורונה הביאה לפיטורים של יותר מ-100,000 עובדים בענף

דוויין דיקסון הוא סגן יו"ר, ראש ענף נפט, דלק וכימיקלים בארה"ב בחברת הייעוץ דלויט (Deloitte).