שוק החשמל באירופה מתחדש

שינויים רגולטוריים משנים את הנוף

ייצור חשמל מאנרגיות סירוגיות הוא רק אחד מסוכני השינוי במשק החשמל באירופה. כללי המשחק משתנים בהתאם

Petroleum Economist

"כשהתחילו לעבוד עם שיטת המחיר האחיד, היינו במקום הנכון בזמן הנכון". כך אומר פיל יואיט, מנכ"ל חברת התוכנה EnAppSys, על גורם שמשנה את כללי המשחק בשווקי האנרגיה האירופיים.

מה שמעניין הוא שאת השינוי הזה בדינמיקה של השוק לא מניעה הנסיקה בייצור חשמל מהרוח ומהשמש, אף שזה גורם מסייע שמועיל לצמיחה בהיבטי הנזילות ושיעור ההשתתפות. אולם היה זה שינוי במבנה השוק שבזכותו, מה שהיה תחום נידח וישנוני של השוק הסחיר נעשה המקום הכי לוהט בעיר.

כבלי נחושת לכתבה שינויים רגולטוריים בענף החשמל באירופה

למסחר בשוקי האנרגיה של בריטניה ואירופה חדרה באופן מוגבר האנרגיה המתחדשת. איך זה שינה את התמונה?

יואיט: כשרק יצאנו לדרך, כולם בשוק סחרו בניגוד לתחזית שלהם ומסחר על בסיס יומי נעשה רק לצרכי איזון. שחקניות השוק היו בדרך כלל גופים גדולים כמו 'שש הגדולות' של חברות התשתיות בבריטניה, או יצרניות אנרגיה עצמאיות כמו דראקס (Drax). הם למעשה גידרו הרבה מהאנרגיה לעוד הרבה זמן בעתיד מתוך כוונה לתת לכסף לעבור את כל השלבים במנגנון האיזון (BM).

החברות האלה הקצו סוחרים למסחר יומי (סחרני יום), שתפקידם לאפס את המיצוב הלא-מאוזן שלהם כמעט בכל מחיר – אבל זה לא באמת שינה משהו. זה היה רק עניין של סיכון. מסחר על בסיס יומי היה בהחלט החלק הפחות מושך.

אולם שווקי החשמל נעשו קשים יותר ויותר לחיזוי. תמיד הייתה מידה של קושי אפילו כשהטמפרטורה הייתה הגורם המכריע. אולם כעת גם ייצור חשמל מה שמכונה 'אנרגיות סירוגיות' אנרגיות שהזמינות שלהן תלויה בתנאי מזג האוויר.

פירוש הדבר שקשה יותר לגדר לטווח רחוק. זה אומר גם שהסוחר על בסיס יומי, משרת ג'וניור לשעבר, נמצא כעת בצד המבוקש יותר של העסק! בדסק של סחורות עתידיות (עסקאות פורוורד) נהגו סחרני היום לגרוף שולי רווח נמוכים מאוד, אבל בהיקפים עצומים. כיום, במסחר עסקאות יומיות, אפשר להרוויח די הרבה גם מהיקף קטן יחסית.

תוצאה נוספת של המגמה הזאת היא נסיקה במספר פירמות המסחר הקטנות. מתברר שארבעה אנשים בחדר זה המספר האופטימלי לחברות האלה ומבחינתן, טווח ארוך פירושו אולי שבוע קדימה.

שינוי במבנה השוק שבזכותו, מה שהיה תחום נידח וישנוני של השוק הסחיר נעשה המקום הכי לוהט בעיר

וכל זה נובע רק מעלייתה של האנרגיה המתחדשת?

יואיט: לא. יש גם זווית של שינוי רגולטורי. שוק המסחר היומי באמת המריא כשעברנו לשיטת מחיר אחיד. לפני זה, אם סיימת את פרק הזמן של רבע או חצי שעה בעודף, שילמו לך מחיר נמוך יותר על העודף הזה, וזה עבד גם להפך – אם היה חסר לך, שילמת מחיר גבוה יותר כדי לחזור לאיזון.

אבל עכשיו המחיר אחיד ופירוש הדבר שאפשר לעשות ספקולציות כנגד חוסר איזון. ההסדר הזה החל בגרמניה ובשווקים הסמוכים לה, ואז זה התפשט לבריטניה. אבל הבעיה עם גרמניה והשווקים הסמוכים לה היא שמסחר לא-פיזי הוא משהו שצריך להיעשות באמצעות נתיב-לשוק (תיאור שרשרת האספקה והפעולות שעובר מוצר כדי להגיע לצרכן הסופי) כך שאתה כיצרן מתחבא בפורטפוליו של מישהו אחר, ולכן מאבד מעט ערך כתוצאה מכך. אולם בבריטניה, סחר לא-פיזי תמיד היה אפשרות נגישה. תמיד אפשר היה לקחת פוזיציה ולהריץ אותה. לפני 2015, לא כדאי היה לעשות את זה, כי אם היית בעודף או בחוסר היית פחות אטרקטיבי. אבל עכשיו, עם המחיר האחיד, אפשר לעשות כסף גם בלונג וגם בשורט.

אם כך, השוק שונה משמעותית מאשר לפני עשור?

יואיט: כן, ומסיבה כלשהי, רבים מהזן החדש של הסוחרים יוצאים מפס הייצור של החברות הדניות – 'דאנסקה קומודיטיס', 'אנרג'י דַנמרק' או 'ניאס'. הם קלטו שיש הזדמנות לעשות כסף בגרמניה על ידי העברת אנרגיה באינטרקונקטורים (קווי הולכה בין בריטניה לאירופה) לפני שהשוק האירופי החל לפעול בצורה אינטגרטיבית תוך צימוד השוק במסחר שנערך יום מראש.

עכשיו הם סוחרים במשמרות מסביב לשעון, עוקבים ללא הפסקה אחרי כמעט כל שוק באירופה. יש להם מודלים שרצים על כל שוק, וכשהמודל שולח התרעה ששוק כלשהו עומד להיות מעניין, הם מתמקדים בו. זה יכול יום אחד בריטניה, למחרת צרפת ומחרתיים גרמניה.

הם מריצים את האלגוריתמים שלהם, מרוויחים סכומים קטנים בביצוע הרבה פעולות סחר תוך-יומיות בשולי רווח קטנים. אבל הם ממקדים את תשומת הלב בכל שוק שיש בו ביקוש ללא היצע או עודף היצע ברגע נתון.

בלגיה היא דוגמא טובה – בקיץ היא יכולה למצא את עצמה עם עודפי אנרגיה ניכרים. יש הרבה אנרגיה סולארית ואנרגיית רוח וים, בעוד שמחצית מהייצור התרמי שלה הוא אנרגיה גרעינית, שאותה אי אפשר להדליק ולכבות סתם כך. כך שאם לפי המודל מחר יהיה בבלגיה יום מעניין, אפשר להתמקד בבלגיה ולהעביר ממנה חשמל באמצעות אינטרקונקטורים למדינות סמוכות.

עכשיו המחיר אחיד ופירוש הדבר שאפשר לעשות ספקולציות כנגד חוסר איזון. ההסדר הזה החל בגרמניה ובשווקים הסמוכים לה, ואז זה התפשט לבריטניה

האם סוגים שונים של שחקנים– חברות חשמל, סוחרים, בנקים, שחקנים חדשים בשוק האנרגיה המתחדשות – צריכים שירותי מסחר שונים?

יואיט: נדמה שכולם הולכים באותו כיוון. רוב הבנקים, לדוגמה, עזבו את השוק ואלו שנשארו סוחרים כנראה בנכסים בשם גופים אחרים. ואפילו אם אתה ספק בלי ייצור משלך, שזה די נדיר כיום, ייתכן שיש לך הרבה הסכמי רכישת חשמל מיצרנים קטנים.

ייתכן שהיוצאים מן הכלל הם ספקים נטו. ייתכן שהם בכלל לא טורחים להתעסק במסחר יומי. סטארט-אפים של אספקת אנרגיה נוקטים פוזיציה של יום מראש וחוסר איזון הוא פשוט עוד עלות עסקית. הם מתמקדים בכך שהמערכות שלהם יחייבו נכון את הלקוחות ולא רוצים להשקיע כסף בספקולציות שוק.

אבל כל תחנות הכוח וכל השחקנים שיכולים להתגמש, כולם פעילים מאוד. ואז הכול תלוי בכמה סיכון ה-Middle Office (כולל ניהול אוצר, בקרות פנימיות ואסטרטגיה תאגידית פנימית) שלהם מוכן לספוג. הם ינסו לחלץ 'ערך נדירות' כשההיצע נמוך. כשהם התחנה האחרונה שפועלת, הם ינסו לוודא שהם מקבלים אלפי פאונד לכל מגה-וואט\שעה. בשאר הזמן הם כל הזמן מדייקים את הפוזיציה שלהם בשוק הסיטונאי כנגד הנכסים שלהם רק כדי להרוויח סכומים קטנים.

עכשיו הם סוחרים במשמרות מסביב לשעון, עוקבים ללא הפסקה אחרי כמעט כל שוק באירופה. יש להם מודלים שרצים על כל שוק, וכשהמודל שולח התרעה ששוק כלשהו עומד להיות מעניין, הם מתמקדים בו