שיחת מסדרון – דברים שקרו לפני שבת השחורה

'הגשר הירוק' בין הודו לאירופה הוכתר כיוזמה היסטורית אף שלא סביר שיצא לפועל בקרוב. פסל חול של ביידן במדינת אודישה, הודו. קרדיט: AFP גטי אימג'ז
MEES / ספטמבר 2023
הסכם התשתית חוצה הגבולות והמתוקשר שנחתם בפסגת ה־G20 עמוס בסמליות פוליטית, אבל יהיה מאתגר להשיג התקדמות ממשית בתוכניות המתוארות בו

את הכתבה הזאת פרסם מגזין MEES בספטמבר 2023, לפני שמחבלי חמאס ביצעו טבח המוני בעוטף עזה ולמעשה הכניסו את המזרח התיכון כולו לסחרור שמעמיד את הטקטס הזה בסימן שאלה. האינטרסים האיראניים, הבחישה הרוסית, המעורבות הקטארית, כל אלו פעלו גם נגד הקמת המסדרון הזה. בחרנו להשאיר אותו כאן ולשוב לבקר בו ביום מן הימים.

במהלך פסגת ה־G20 שנערכה בהודו בתחילת ספטמבר הצטרפו ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הערביות למסדרון הכלכלי הודו – מזה"ת – אירופה החדש שיוזמת ארה"ב, זאת שבועיים בלבד לאחר שהן הוזמנו להצטרף לארגון BRICS. פרויקט 'הגשר הירוק' בין הודו לאירופה הוכתר כיוזמה היסטורית, ואף שלא סביר כי יצא לפועל בעתיד הנראה לעין, אין לזלזל בחשיבותו הפוליטית הסמלית.

פסגת G20 נערכה ב־8-9 בספטמבר, ימים ספורים בלבד אחרי שדרום אפריקה אירחה ב־22-24 באוגוסט פסגה מתוקשרת נוספת, זו של מדינות BRICS, שבסופה נשלחו הזמנות הצטרפות לערב הסעודית, איחוד האמירויות הערביות, איראן, מצרים, אתיופיה וארגנטינה. ההחלטה להזמינן נתפסה בעיני רבים כצעד בדרך לסדר עולמי רב־קוטבי יותר, שנועד בין היתר לשמש כאופוזיציה למוסדות העולמיים הוותיקים הזוכים לתמיכת ארה"ב והמערב. משקיפים רבים משערים שזה איתות נוסף לכך שמדינות שונות, ובמיוחד ערב הסעודית, משנות כיוון מארה"ב לסין.

אבל כדאי לרסן. אמנם ערב הסעודית ואיחוד האמירויות שמרו על קשרים חזקים עם רוסיה על אף הביקורת האמריקאית, חיזקו את קשריהן הפוליטיים והמסחריים עם סין ואף נקטו עמדות המנוגדות לרצונה של ארה"ב, בעיקר בכל הקשור לרמות ייצור הנפט באופ"ק+, אבל את המקרה הנוכחי יש לראות דווקא כחלק מאסטרטגיה התומכת בתוכניות הצמיחה הכלכלית השאפתניות שלהן, ולא בהתייצבות לצד חזית כזאת או נגד חזית אחרת.

וכעת, כשצמד מדינות המפרץ האלה הצטרפו לפרויקט בולט כל כך בחסות אמריקאית, גם אם הוא אינו עתיד לצאת לפועל בקרוב, הן איזנו למעשה את הזמנתן ל־BRICS. ראוי לציין כי מוחמד בן סלמאן אל סעוד, נסיך הכתר של ערב הסעודית, זכה לתמיכה פומבית וללחיצת יד חמה מנשיא ארה"ב ג'ו ביידן, מה שאמור להפיג את החששות שנשארו למשקיעים מערביים בנוגע להזרמת מזומנים לפרויקטים השאפתניים של הממלכה.

המסדרון הכלכלי הודו- מזרח תיכון – אירופה IMEC. קרדיט: אלמורוד אוסובליאב, גטי אימג'ז

"לא פחות מהיסטורי"

בדלהי, מנהיגים מערביים שיבחו את היתרונות הטמונים במסדרון הכלכלי ההודי – מזרח תיכוני – אירופי. אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית, אמרה שהוא "לא פחות מהיסטורי. זה יהיה הקשר הישיר ביותר עד היום בין הודו, המפרץ הערבי ואירופה: עם מסילות שיאפשרו מסחר בין הודו ואירופה במהירות גבוהה ב־40 אחוז; עם כבלי חשמל וצינורות מימן נקי שיעודדו סחר באנרגיה נקייה בין אסיה, המזה"ת ואירופה".

הנשיא ביידן, מצדו, ציין רק ש"זה דבר חשוב מאוד", ואז אמר ש"כחלק מרכזי מהפרויקט הזה נשקיע בספינות ובמסילות מהודו עד אירופה, שיעברו דרך איחוד האמירויות, ערב הסעודית, ירדן וישראל. הוא יקשר בין נמלים בשתי יבשות; יפתח אינספור אפשרויות ויקל במידה רבה את המסחר, ייצוא האנרגיה הנקייה, הרחבת הגישה לחשמל נקי ומהימן והנחת כבלים שיקשרו בין קהילות ויבטיחו חיבור יציב לאינטרנט; ויתרום ליצירת מזרח תיכון יציב יותר, משגשג יותר ואינטגרטיבי יותר".

נשיא ארה"ב עשה גם מחוות תמיכה פומבית במנהיגה בפועל של הממלכה כשאמר, "אני רוצה להודות במיוחד לראש הממשלה מודי ולנסיך הכתר של ערב הסעודית מוחמד בן סלמאן ולנשיאה פון דר ליין". ואז הוא הודה לנשיא איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד אאל נהיאן ואמר, "אני לא חושב שהיינו מגיעים לכאן בלעדיך".

הצדדים בהסכם – הודו, ערב הסעודית, איחוד האמירויות הערביות, צרפת, גרמניה, איטליה, ארה"ב והאיחוד האירופי – חתמו על מזכר הבנות לפרויקט, שלפיו הן "ייפגשו במהלך שישים הימים הבאים כדי לנסח תוכנית עם לוחות זמנים רלוונטיים ולהתחייב אליה".

"ברגע שנתחבר לירדן ולמצרים, הכול יהיה קל מאוד, כי הן כבר מחוברות לישראל". אפשר לטעון שכל חיבורי החשמל האזוריים יהיו כרוכים כעת ביוזמה החדשה הזאת

אתגרים טכניים אדירים

כשמתמקדים ברכיבים של מגזר האנרגיה במזכר ההבנות, מוצאים קווי דמיון משמעותיים לפרויקטים קיימים. לדוגמה, ערב הסעודית מחברת את הרשת שלה לזו של מצרים עם חיבור HVDC- high-voltage direct current, אך מצרים כבר חתמה על מזכרי הבנות לחיבורי רשתות אפשריים עם קפריסין ויוון. כאן מדובר בנתיב שונה מזה שמתווה ביידן, שציין בדבריו את ירדן וישראל. גורמים ישראלים הביעו בעבר רצון להתחבר לרשתות של מדינות המפרץ, אבל לשם כך צריך שערב הסעודית תפתח את הקשרים הדיפלומטיים שלה עם ישראל, אחרת האתגרים יהיו גדולים מדי.

פשרה אפשרית היא להתחבר לרשת של ירדן, שכבר מקושרת לזו של ישראל. כפי שאמר ב־2021 סוהיל אל מרזועי, שר האנרגיה של איחוד האמירויות, "ברגע שנתחבר לירדן ולמצרים, הכול יהיה קל מאוד, כי הן כבר מחוברות לישראל". אפשר לטעון כי כל חיבורי החשמל האזוריים יהיו כרוכים כעת ביוזמה החדשה הזאת.

In this picture taken on September 6, 2023, a sand sculpture created by Indian sand artist Sudarsan Pattnaik representing US President Joe Biden's visit to India for the two-day G20 summit is pictured at Puri beach in India's Odisha state. (Photo by AFP) (Photo by -/AFP via Getty Images)

הובלת המימן בלתי נמנעת

רכיב האנרגיה הנוסף הכלול בהסכם הוא הנחת צינורות מימן. מימן נחשב בעיני רבים למקור חשוב של אנרגיה ומדינות המפרץ, כולל ערב הסעודית ואיחוד האמירויות, משקיעות רבות בהקמת מתקני ייצור. הובלת מימן היא אחת הסוגיות המרכזיות שמעכבות את הפיתוח, ויצרניות המפרץ מעדיפות באופן כללי להמיר את המימן לאמוניה, שאותה יובילו במכליות.

ייצוא דרך צינורות יחסוך את ההמרה היקרה הזאת. אך הסברה אומרת שלאור המרחקים היחסיים לשווקי הליבה האירופיים, האפשרות הזאת רלוונטית בעיקר למדינות צפון אפריקה ולא למפרציות. מכיוון שערב הסעודית הצפון-מערבית סמוכה למזרח התיכון, יש היתכנות גבוהה יותר לפרויקט המחבר צינורות ממנה ולא ממדינות מפרץ אחרות, אבל יש לשים לב כי מפעל המימן הירוק החלוצי של הממלכה בניאום מיועד במיוחד לייצוא אמוניה.

גם אם יוחלט בכל זאת לממש את תוכנית הצינורות, לא יהיה פשוט להניח צינורות מימן מהחלק המזרחי של המזרח התיכון אל מרכזי ביקוש באירופה. בעבר היו תוכניות לבנות צינור גז טבעי באורך 1,900 קילומטר ובעלות של 6 מיליארד אירו שיחבר בין שדות הגז בישראל ובקפריסין לבין כרתים, ומשם ימשיך ליוון היבשתית, אך היא ננטשה מזמן כי לא הושג די מימון מסחרי. הנחת צינור מימן צפויה להיות מורכבת אף יותר, ולכן גם יקרה יותר, ובכל זאת יש לו סיכוי גדול יותר להשיג מימון מסוכנויות רב־צדדיות בשל תרומתו למעבר לאנרגיה דלת פחמן.

גם אם יוחלט בכל זאת לממש את תוכנית הצינורות להולכת מימן, לא יהיה פשוט להניח צינורות מימן מהחלק המזרחי של המזרח התיכון אל מרכזי ביקוש באירופה

מחוות פוליטיות

מקורות מקורבים אמרו כי ביסודו של דבר, ההסכם שנחתם ב־G20 הוא בעיקרו הסכם פוליטי בעיקרו שארה"ב יזמה כחלק מניסיונותיה לבסס את מעמדה בזירה הבינלאומית. המדינות החותמות יצפו בתמורה לקבל תמיכה פוליטית וכלכלית מוושינגטון.

סין בולטת בהיעדרה מההסכם, שנראה כתמונת ראי של יוזמת החגורה והדרך, תוכנית הדגל שלה. ברור לגמרי כי לדעתו של הנשיא ביידן יש להעדיף פרויקטים כאלה בזירה הבינלאומית, והוא אמר, "מסדרונות כלכליים – אתם תשמעו את הביטוי הזה יותר מפעם אחת בעשור הקרוב".

ואכן, נשיא טורקיה רג'פ טייפ ארדואן שיבח את יתרונותיו של מסדרון אחר בזמן פסגת ה־G20. הוא אמר שפרויקט דרך הפיתוח העיראקית, המחבר בין המפרץ לאירופה דרך עיראק וטורקיה, הוא הנתיב הישיר ביותר לקשר בין האזורים האלה. אמנם מסדרון כזה הוא ישיר יותר, אבל החששות הביטחוניים המתמשכים בעיראק ירתיעו את המשקיעים, והמחלוקת המשפטית המתמשכת בין עיראק לטורקיה בנוגע לייצוא הנפט מכורדיסטאן, ממחישה גם היא את הקשיים העומדים בפני יוזמות תשתית רב־לאומיות שכאלה.

מאמרים נוספים

יצואניות נפט מהמפרץ ושיבושי האספקה בצל המלחמה

נכון לכתיבת שורות אלה, השיבושים בנפט ובגז בעקבות המשבר במזה"ת הורגשו בעיקר בתעבורת המכליות בים סוף. אבל התמשכות המתחים והחרפתם מגבירות את החשש משיבושים משמעותיים יותר כתוצאה מעימות אפשרי בין ארה"ב לאיראן או משרשרת של…

מתדלקים את עתיד התעשייה הפטרוכימית

גל של פרויקטים דלי פחמן צובר תאוצה במזרח התיכון, על רקע מאמציהן של חברות כימיקלים ואנרגיה להגשים יעדים של נטרול פליטות עד שנת 2050, יעדים שקבעו ממשלות האזור.את רוב ההתפתחויות של מיזמים דלי פחמן במזה"ת,…

איחוד האמירויות – הדולרים והטכנולוגיות – הכול ירוק

עד לפני חמש שנים, כל ניסיון שיווק של כל אחת ממדינות מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ כיעד לעסקים דלי פחמן נראה מגוחך, אבל איחוד האמירויות פועלת עכשיו בכיוון הזה. המדינה ממצבת את עצמה כיעד…