שקט לא משכנע

Petroleum Economist / אוגוסט 2018
דרום סודאן מחפשת שותפים חדשים לשיקום תעשיית הנפט שנהרסה בשנות הלחימה

אם יחזיק מעמד הסכם השלום השברירי בדרום סודאן שנחתם בין שאר התכניות לשיקום התשתית ולעלייה ברמת הביטחון, הוא יסייע למדינה בהשגת יעדי תפוקת הנפט השאפתניים. אבל לא די בדיבורים והבטחות בכדי להשיב את התעשייה אל ימיה היפים, כשברקע הופסקו הדיונים עם 'טוטאל' בנוגע לחיפוש ופיתוח.

דרום סודאן קיבלה עצמאות בשנת 2011 ומאז צנחה תפוקת הנפט שלה. לפני העצמאות עמדה התפוקה הכוללת שלה ושל השכנה מצפון על כ-480,000 חביות ליום. דרום סודאן החזיקה בחלק הארי של התפוקה, שנאמדה בכ-350,000 ח/י ונובעת מעתודות מוכחות של כ-3.5 מיליארד חביות. אך מאז התפוקה ירדה אל מתחת ל-130,000 ח/י, עקב העימות הארוך בין הפלגים הלוחמים במדינה הצעירה, עימות שאילץ אותה להפסיק את ניסיונות החיפוש וההפקה.

התפוקה מגיעה מגושים 3 ו-7, שבזכויות שלהם מחזיקות 'חברת הנפט הלאומית הסינית' ((CNCP ו'פטרונאס' המלזית. שר הנפט של דרום סודאן אמר שהממשלה מאמינה שהתפוקה מגושים אלה תצמח בחודשים הקרובים, ליותר מ-200,000 ח/י, אבל האמת היא, שלא ברור איך הם מתכוונים להגיע ליעד הזה.

ג'ובה, בירת דרום סודאן, מנסה גם להצית מחדש את העניין בהפקה וחיפוש בגושים נוספים, וטוענת שהשיפור במצב הביטחוני אמור להפיג את החששות של חברות הנפט הבינלאומיות.

העניין של הממשלה התחזק בעקבות החתימה, ביולי, על הסכם לשותפות בסמכויות השלטון עם המורדים בתיווך של ח'רטום בירת סודאן השכנה מצפון. הסכם זה הוא המשך של החתימה על הפסקת אש והסכם שלום בין הממשלה לפלגים היריבים ביוני.

רק במארס השנה, ארה"ב הטילה עיצומים על 15 מפעילי נפט מדרום סודאן, כי לטענתה, הכנסותיהם סייעו לממשלה לרכוש נשק ומימנו מליציות לא סדירות שמטרתם הייתה לפגוע בתהליך השלום.

כחלק מהסכם השותפות בשלטון, רייק מצ'אר, מנהיג קבוצת המורדים העיקרית בדרום סודאן SPLM-IO, מונה מחדש לתפקיד סגן הנשיא בממשלתו של הנשיא סלאבה קיר. הפלג שלו וקבוצות אופוזיציה נוספות קיבלו גם הן תפקידים בממשלה.

מבחינת מגזר הנפט במדינה, לא פחות חשוב מהסכם השלום הוא הסכם נלווה עם סודאן, שעיקרו שיקום תשתית מתקני הנפט במהלך החודשים הקרובים, תשתית שנהרסה בעקבות העימות, ובניית כוח ביטחוני משותף שתפקידו להגן על שדות הנפט מפני כל מתקפה.

לממשלה הסודאנית, בהנהגת הנשיא עומר אל-בשיר, יש עדיין כוח משמעותי בדרום סודאן. לא רק בגלל התפקיד שלה בשמירה על הביטחון באזור שדות הנפט, שרובם ממוקמים באזור הגבול בין שתי המדינות, אלא גם בגלל שליטתה על צינור יצוא הנפט היחיד של דרום סודאן, שאין לה מוצא לים.

 

השיחות עם 'טוטאל' הופסקו

עוד לפני חתימת ההסכם שר הנפט של דרום סודאן המעיט בערכם של הסיכונים כשאמר שחברות הנפט לא צריכות לדאוג יותר מדי בגלל בעיות הביטחון. בחודש מאי השנה אמר שר הנפט ל'פטרוליום אקונומיסט' שהמאגדים, שבראשם עומדות חברות אסיאתיות ומפעילים בימים אלה את שדות הפקת הנפט, פועלים בסביבה בטוחה ומוגנת ושהמצב הזה אפשרי גם בגושים אחרים.

עם זאת, התעשייה תצטרך לשכנע שפוטנציאל התועלות מההשקעה עולה כרגע על הסיכונים בדרום סודאן. אמנם ביולי האחרון הסתמנה התקדמות בשיחות על חלוקת הסמכויות השלטוניות, אבל הממשלה הכריזה שהיא נוטשת את משא ומתן שהתנהל על פני חמש שנים, בין הממשלה לקבוצה בהובלת 'טוטאל' הצרפתית. הקבוצה כללה את 'טולו אויל' ו'קיופ' הכוויתית והתקבצה בקשר לחיפוש ופיתוח של גושי הנפט B1 ו-B2.

שר הנפט מדרום סודאן אמר במאי שהוא בטוח שכל החששות הנוגעים לביטחון ולמסגרת התפעולית בגושים, השוכנים בסמוך לגבול עם סודאן, עשויים להתפוגג. אבל במקביל, מקורות בתעשייה רמזו ש'טוטאל', לאור כל מה שחוותה באזור, קצת פחות להוטה להיכנס שוב לקלחת הזאת.

"דרום סודאן צריכה לפעול במהירות ולהביא משקיעים לגושים 1B ו-2B, לאחר שתקופה ארוכה של שיחות עם 'טוטאל' לא הניבה תוצאות מכיוון שהיא לא יכלה להסכים לתנאים הכלכליים וללוח הזמנים שהציבה המדינה" אמר גטקאות בהצהרה שנשא ב-25 ביולי. משרד הנפט הודיע שטוטאל "התעקשה על תקופת חיפוש ארוכה מאוד ועל תנאים כלכליים שאינם מעשיים מבחינת הממשלה", וזאת מבלי לתת פרטים. דרום סודאן רוצה כעת לפתוח בשיחות על הגושים עם חברות המוכנות לפתח את השדות בקצב מהיר יותר.

 

קריסה כלכלית

דרום סודאן זקוקה נואשות לחיפושי הנפט, ושגם יעלו משהו בחכתם. המלחמה הרסה את הכלכלה מן המסד ועד הטפחות והמצב החמיר אף יותר כשהתפוגגו ההכנסות מנפט, אחרי שהושבתו מתקני ההפקה, בשילוב עם הצניחה של מחירי הנפט ב-2014.

העימותים, שפרצו בדצמבר 2013, יצאו להפסקה קצרה ב-2015 והתחדשו שוב באמצע 2016 והביאו למותם של מאות אלפים ויותר מ-4.2 מיליון אזרחים נעקרו מבתיהם. לפי נתונים של הבנק העולמי, יותר מארבעים אחוז מאזרחי המדינה, שמונה 12 מיליון, סובלים ממחסור חמור במזון. מאחר שחוץ מנפט, ענפי הכלכלה במדינה הם בעיקר ענפים שבהם השכר נמוך או מה שמכונה "חקלאות קיום" (חקלאות זו מייצרת תפוקות מועטות בלבד, כאלו המספיקות אך ורק לצריכה עצמית ולקיום החקלאים) או רעיית הצאן, התוצר המקומי הגולמי לנפש צנח. אם בשנת 2014 עמד התמ"ג על 1,111 דולר, לפני שנה הוא דגדג את המאתיים מלמטה. האינפלציה בדרום סודאן משתוללת ובהיעדר הכנסות מיצוא נפט, שער החליפין של הדולר לעומת הפאונד הדרום סודאני נסק.

לאור הניסיונות הכושלים בעבר, קצב השיקום של תעשיית הנפט יהיה תלוי במידה רבה באורך הזמן שבו הסכם השלום הנוכחי יחזיק מעמד. הסכמים קודמים נכשלו, וכמה קבוצות אופוזיציה כבר אמרו שההסכם הנוכחי נעדר פרטים המבהירים באיזה אופן המדינה תתנהל כדי שאפשר יהיה ליישם את ההסכם בפועל.

ויש עוד מכשול רציני שהמעוניינים להשקיע בדרום סודאן צריכים להביא בחשבון: 'נייל פטרוליום', חברת הנפט הממלכתית של דרום סודאן הספיקה כבר למשוך ביקורת מארגונים בינלאומיים בגלל היעדר שקיפות והיעדר אוטונומיות. מי ירצה להשקיע במגזר ששיקולים זרים מנווטים אותו?