מבט ביקורתי מעלה את השאלה כיצד מפץ זה יקדם רגולציה איכותית וימנע בעייתיות כגון ההשלכות הנובעות מדפוסי פעולה אינטרסנטיים של בעלי עניין והון? והאם קידום האינטרסים של המגזר העסקי אינו עומד לעיתים בסתירה לאלו של הציבור הרחב?
בהיבט זה, מתחדדת עוד יותר סוגיית מעורבות הציבור והצרכנים בפעילות הממשל ושיתופם בהליכים המשפיעים על כלל הצרכנים ישירות ובעקיפין ובעיקר היכן המעורבות הצרכנית הפעילה בעידן שבו "יוקר המחייה" הוא יותר מסיסמה?
תפקיד הצרכנים במשק הישראלי העתידי משתנה ומתרחב. הם צפויים להפוך מצרכן פאסיבי לשחקנים פעילים בזירה: PROSUMERS ((producers+ consumers כגון הצרכנים המייצרים על גג ביתם חשמל מאנרגיה מתחדשת, וכן הם צפויים להפוך לשחקנים פעילים בהסדרי ניהול צריכה (demand response) – כמגיבים לעליית מחירים באמצעות הפחתת הביקוש.
בספר The Logic of Collective Action מבהיר הכלכלן מנסור אולסון כי בשוק חופשי, הכוח כמעט תמיד יתרכז בהדרגה בידי קבוצות אינטרס צרות. הסיכוי לייצוג אמתי לקבוצות גדולות של אזרחים, משלמי מסים (צרכנים) הוא נמוך. לכן, יש לחדד את האבחנה בין הגנה על העסקים לבין הגשמת מטרות החקיקה, כגון החקיקה שהקימה את רשות החשמל – הגנה על אינטרס הציבור.
משק החשמל הישראלי מגלגל מדי שנה כ-25 מיליארד שקלים, המושתים רובם ככולם על צרכני החשמל. הקצאת התעריפים במשק מצויה בידי רשות החשמל, שתפקידה לאזן בין האינטרסים השונים ולפי מטרת החוק: "לפעול למזעור עלויות לצרכני החשמל".
החדרת יצור החשמל הפרטי למשק נועדה להחליף את הרגולציה במשק תחרותי. כמקובל בעולם המפותח, במקום קביעת תעריפים על ידי הרגולטור, הם ייקבעו על ידי כוחות השוק. בפועל, כיוון שמבנה משק החשמל בישראל טרם הוסדר, נראה כי הרגולציה הנקבעת על ידי רשות החשמל תימשך בטווח הקרוב.
בעת קבלת החלטותיה נדרשת הרשות לשימוע ציבורי פומבי. החלטותיה משפיעות על כלל המשק, ישירות ובעקיפין על צרכני החשמל הביתיים, המהווים שליש מצריכת החשמל: החל ממחיר החשמל וכלה במחיר הקוטג'.
הרשות מעודדת משובים מהציבור, מפרסמת שימועים באופן פומבי, עורכת ימי עיון וכנסים להגברת השקיפות, אך בעוד שמספר היזמים, בעלי העניין העסקיים, עורכי הדין המגיבים בשמם של בעלי ההון והמעורבים במשק החשמל הולך ועולה, הרי שמספר ארגוני הצרכנים המעורבים, מגיבים או משפיעים באופן פעיל ושוטף הינו נמוך.
כך, בדיקת הרשות מעלה כי מבין 30 שימועים שפירסמה רשות החשמל בשנה האחרונה, אשר משפיעים על כלל המשק ובראש ובראשונה על צרכני החשמל, הוגשו מעל 200 תגובות שמתוכן תגובות בודדות בלבד של ארגוני צרכנים.
אותו "ציבור" לא לקח חלק פעיל במרחב הפעולה הפומבי המתחייב של הממשל ולא השתתף באותו הליך היזון חוזר, כה חשוב.
נרחיב מעט על אודות שימוע התעריפים המערכתיים. תעריפים אלו מקובלים במשקי חשמל מתקדמים בעולם, שבהם במקטע הייצור פועלים מספר יצרנים ולא יצרן יחיד. התעריפים המערכתיים באים לתת מענה למוצרים ציבוריים שמהם נהנים כלל צרכני החשמל, בתעריף החשמל כגון מימון עלות שילוב לאנרגיות מתחדשות, תשלום על גיבוי למשק החשמל וסבסוד לפי חוק של צריכת חשמל למשפחות מעוטות יכולת. בלי תעריף זה היו נאלצים הצרכנים של חברת החשמל לסבסד את הצרכנים של היצרנים הפרטיים. החלת התעריף על כלל השחקנים הביאה לכ-0.7% הפחתה בתעריף החשמל לכלל הציבור.
מכאן, תעריף זה מגלם את בסיס ה"שוויון בנטל" ואת תפקיד הרגולטור לאזן בין צרכי השוק לצרכני החשמל.
לשימוע זה לבדו, הוגשו מעל 30 תגובות. רובן ככולן של יצרנים פרטיים ותעשייה פרטית שעליה הוחלו התעריפים ורובם התנגדו להחלתם עליהם. קולם של צרכני החשמל, שנשאו לבדם בנטל גיבוי החשמל, מימון חשמל חינם לנזקקים, מימון רזרבה במשק החשמל – כמעט נעלם ונאלם.
נושא זה מרכז בימים אלו את תשומת ליבם של מרבית ארגוני הרגולציה במדינות המפותחות. רשות החשמל הישראלית, במסגרת חברותה בארגון MedReg(איגוד הרגולטורים מטעם האיחוד האירופי – לחופי אגן הים התיכון) עומדת בראש ועדה הבוחנת נושאים אלו בהגברת שיתוף הפעולה וטיוב הידע שבידם, לאור חשיבותם ותפקידם המשתנה במשק החשמל העתידי.
בהינתן מצב זה, עלינו כממשל לפעול לחיזוק הידע הנמצא בידי הציבור, ויכולתו להשפיע על קבלת ההחלטות. להגיב לשימועים פומביים של הממשל. ראוי לתת כלים להגיב לשימועים פומביים של הממשל בידי המגזר השלישי, ארגוני הצרכנים בישראל וגופים צרכניים כדי לאפשר להם שיח זהה במרחב הציבורי של החלטות הרגולטור.
הכותבת מכהנת כראש אגף אסטרטגיה ובקרת מדיניות ברשות החשמל, כיו"ר משותף של ועדת הצרכנים בארגון Med-Reg מטעם האיחוד האירופי וחברה בפורום נשים באנרגיה של מכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה.