תחזית אנרגיה 2025
בהיעדר הסלמה בסיכונים הגיאופוליטיים, הביקוש העולמי לאנרגיה יאט והמחירים ירדו
שווקי האנרגיה מכינים את עצמם לשנה נוספת של סערה גיאופוליטית. מחירי הנפט והגז ימשיכו להיות הפכפכים מאוד בשל המלחמה המתמשכת במזה"ת. מכיוון שאיראן היא מפיקת משמעותית, כ־4 מיליון חביות ביום, הסיכון ההולך וגובר שהעימות יתרחב לשם ויפגע במתקני הנפט במדינה – אף שנכון לעכשיו (נובמבר 2024) ההשערה היא שזה לא יקרה – מקפיץ את מחירי הנפט.
ואף על פי כן יש צפי לירידת מחירים בשווקי האנרגיה ב־2025. שנת 2024 הייתה חלשה, עם צמיחה מגומגמת בכלכלה העולמית, וביחידת המודיעין של 'האקונומיסט' מעריכים שהעלייה בביקוש לאנרגיה תאט ל־1.6% בלבד (בקילו־טונה של שווה ערך נפט). כלכלות מתפתחות, בעיקר באסיה אבל גם באמריקה הלטינית, במזה"ת ובאפריקה, ימשיכו להיות מנועי הצמיחה העיקריים כי ההפרדה בין ההתפתחות הכלכלית לעלייה בצריכת האנרגיה עדיין לא קרתה שם. במדינות המפותחות תהיה צמיחה מועטה, אם בכלל.
ההאטה הזאת תהיה חריפה במיוחד באירופה, ולפי התחזיות כרגע, בשנת 2025 הביקוש לאנרגיה שם ימשיך להיות סטטי וירד ב־2026 על רקע הצמיחה הכלכלית החלשה. סיבה נוספת לירידה הצפויה בביקוש היא המשך פריסה שאפתנית של אמצעי חיסכון אנרגיה שנקבעו ב־2022, בתגובה למשבר האנרגיה שחוללה פלישת רוסיה לאוקראינה.
בארה"ב, לאור בחירתו של דונלד טראמפ לשמש כנשיא, תטפס צריכת האנרגיה מהר יותר מכיוון שהוא צפוי להקל משמעותית את המגבלות על הפליטות ותקנות סביבתיות אחרות.
הטמעת האנרגיות המתחדשות תשמור על מומנטום
כושר הייצור של אנרגיות מתחדשות ימשיך לעלות במהירות ב־2025 וזאת תודות לירידה בעלויות ולמדיניות ממשלתית מיטיבה. מאז פרוץ המלחמה באוקראינה והמלחמה בין ישראל לחמאס התגברו החששות בנוגע לאספקת דלקי מאובנים, ולכן ממשלות רבות ינסו להגביר את הביטחון האנרגטי דרך פריסה של אנרגיה מתחדשת. הן ימשיכו לחלק תמריצים ולנקוט מדיניות שתגדיל את ההשקעה במגזר.
לפי יחידת המודיעין לאנרגיה של 'האקונומיסט' יותקן כושר ייצור משולב של יותר מ־250 ג"ו באנרגיה סולארית ובאנרגיית רוח – נתון מרשים במונחים היסטוריים, אף שהוא נמוך מהשיא שנקבע ב־2023. רוב כושר הייצור הזה יותקן בסין, שהיא מקור מרכזי של השקעות באנרגיה מתחדשת וגם היעד העיקרי להשקעות בתחום, אבל ככל שמגבלות הסחר יתרבו יגיעו עוד ועוד השקעות בייצור פנלים סולאריים גם למדינות אחרות.
חשוב לציין כי העתיד בתחום האנרגיה המתחדשת אינו ורוד כולו, וישנם סיכונים רבים: האינפלציה, צווארי בקבוק בשרשראות האספקה ושיעורי הריבית הגבוהים – כל אלה פוגעים במגזר האנרגיה המתחדשת, אבל הגורם המגביל החמור ביותר הוא היעדר תשתית ברשת החשמל.

התמתנות מחירי הנפט תוביל לעלייה בביקוש
לדברי אנליסטים ביחידת המודיעין לאנרגיה של 'האקונומיסט', אחרי השיא שאליו הגיעו בשנת 2022, המחירים של הדלקים הפוסיליים רוב הזמן במגמת ירידה, מה שיוביל לעלייה בביקוש. עם זאת, אחרי היחלשות מחירי הנפט הגולמי בזמן האחרון, בשנת 2025 הם יתאוששו ויעלו לממוצע הגבוה מ־77 דולר לחבית ברנט. בשנה הקרובה יתגבר קצב הצמיחה העולמי בביקוש לנפט, אבל בשנת 2026 יאט שוב.
באירופה צריכת הנפט כבר הגיעה לשיא, ועד סוף העשור הנוכחי אותו הדבר יקרה גם בצפון אמריקה. באף אחד מהאזורים האלה, הביקוש לא התאושש בחזרה לרמות של 2019. אבל במזה"ת, באפריקה ובדרום אמריקה תמשיך צריכת הנפט לצמוח גם אחרי 2033 (סוף תקופת התחזית של יחידת המודיעין של האקונומיסט).
בסין לעומת זאת, הביקוש לנפט יגיע לשיא לפני סוף העשור כיוון שהמדינה עוברת לכלי רכב חשמליים בקצב גובר והולך. הודו, ככל הנראה, תהפוך לכוח המניע העיקרי לצמיחה בביקוש העולמי הודות לאוכלוסייתה הגדלה, לכוח הקנייה הגבוה שלה ולהתפתחות הכלכלית המהירה. התוצאה תהיה חדירה גדולה יותר של מכוניות נוסעים, תובלה ותעופה, וזה, לצד חדירה נמוכה יותר של כלי רכב חשמליים (לפי התחזיות מדובר בשבעה אחוזים בלבד מהמכירות של מכוניות חדשות ב־2028), מה שיגביר את הביקוש לנפט.
מבחינת היצע, בשנה הקרובה תעלה תפוקת הנפט העולמית תעלה במתינות. ביוני הודיעו קרטל אופ"ק ובעלות בריתו שמכסות התפוקה הנמוכות ל־2024 שעליהן הוסכם באמצע 2023, יוארכו עד סוף 2025. קבוצה של חברות מרכזיות בארגון, בראשות ערב הסעודית, הסכימה על קיצוצים וולונטריים נוספים, ואלה הוארכו עד סוף נובמבר, כשהכוונה היא לבטל אותם בהדרגה בין דצמבר 2024 לנובמבר 2025. עם זאת, ההערכה היא שבארה"ב, ברזיל וגיאנה קצב התפוקה ימשיך להתגבר ולהוביל לירידה כללית במחירים.
מחירי הנפט ימשיכו לרדת
בגלל ההאטה בביקוש, מחירי הגז הטבעי באירופה ימשיכו במגמת ירידה ב־2025. אחרי ההתאוששות של 2024, צופים ב'אקונומיסט' שהביקוש לגז באירופה ירד שוב ב־2025, בעיקר בשל העלייה בייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת. למרות עלייה בכושר ייצור הגט"ן, בעיקר בגרמניה, לפי התחזיות, זמינות מוגבלת של אספקה תמשיך לבלום את התרחבות הביקוש לגז באירופה ולמתן את ההשקעות במגזר.
עוד לפי האנליסטים בחברה, צריכת הגז תמשיך לעלות כמעט בכל מקום, בעיקר על חשבון צריכת הפחם. רק באסיה, שצריכת החשמל בה עולה בקצב גבוה, תמשיך צריכת הפחם לגדול, אבל גם שם קצב הצמיחה ילך וירד.
לאור העלייה בשימוש באנרגיה מתחדשת בסין מעריכים ב'אקונומיסט' שהביקוש לפחם במדינה יגיע בקרוב לשיא, אף שזה תלוי בתנאי האקלים: במקרה של בצורת חמורה, ייצור החשמל מפחם יגדל במהירות כתחליף לתפוקה ההידרואלקטרית שתהיה מנוטרלת. זה אומר שהודו תהיה הכוח המניע העיקרי של צריכת הפחם העולמית (להודו אין תוכניות להוסיף כושר ייצור על בסיס גז).

שווקי האנרגיה ימשיכו להתמודד עם סיכונים גיאופוליטיים
המלחמות במזה"ת ובאוקראינה, לצד החששות בנוגע לצמיחה בסין ובארה"ב, יגבילו את ירידת מחירי הנפט ב־2025 וגם יעוררו זהירות מסוימת בכל הקשור להשקעות במגזר האנרגיה. יתרה מזו, לוחמת הסייבר – הכוללת התקפות על תשתית האנרגיה – תמשיך לאיים על המגזר, בייחוד במדינות המעורבות ממילא במערכה צבאית נרחבת.
שווה לעקוב
אנרגיה גרעינית: בשנה הקרובה בעולם המערבי תורגש התעוררות מחודשת של האנרגיות הגרעיניות, בעיקר בגלל הצורך במקורות אנרגיה נקיים ומהימנים לטובת טכנולוגיות חדשות כגון מרכזי נתונים, בינה מלאכותית ומערכות מחשוב מתוחכמות יותר, שצורכות חשמל רב.
אחרי שבוועידת האקלים מדינות רבות חתמו על הצהרת כוונות לשלש את כושר ייצור האנרגיה הגרעינית עד 2050, הודיעה אזרבייג'ן, המארחת של הוועידה הנוכחית, שהיא מתכוונת לדון שם בהרחבת השימוש באנרגיה גרעינית. בספטמבר 2024 חתמה חברת מיקרוסופט על חוזה עם Constellation Energy להחייאת תחנת הכוח הגרעינית המושבתת באי שלושת המילין שבפנסילבניה, במטרה לספק את צורכי החשמל הגוברים והולכים שלה.
רווחים מאנרגיה סולארית: מחירי הפאנלים הסולאריים הגיעו לרמתם הנמוכה ביותר ב־2024, בעיקר בשל ייצור עודף בסין, המפיקה 80 אחוז מהאספקה העולמית. עם זאת, המתיחות הגיאופוליטית עלולה להשפיע על תנועת המחירים ב־2025. הביטול ההדרגתי של הסובסידיות של ממשלת סין, לצד מכסי המגן המחמירים בשווקי הייצור העיקריים, עלולים להקטין את שולי הרווח המזעריים ממילא של היצרניות. רבות מהחברות הסיניות שהקימו מפעלים במדינות ASEAN-4 (קמבודיה, מלזיה, תאילנד ווייטנאם) הפסיקו את הייצור מאז שארה"ב קבעה מכסי מגן חדשים על ייבוא מהאזור ב־2024.
השקעה באנרגיה סולארית: בניסיון לעקוף את מכסי המגן הקשיחים באירופה ובארה"ב, חלק מיצרניות הפאנלים הסולאריים הכריזו שהן מתכננות לבנות מפעלים בצפון אמריקה ובמזרח אירופה. אחרות העדיפו למתן סיכונים על ידי פנייה לשווקים באמל"ט ובאפריקה, או במדינות החברות ב'תכנית החגורה והדרך'. במחצית הראשונה של 2024 עלו משמעותית משלוחי הפאנלים הסולאריים לאזורים האלה, אם כי יש לציין שנקודת ההתחלה הייתה נמוכה. כל זה אומר שכלכלות בהתפתחות מהירה, שגם הביקוש לאנרגיה בהן צומח במהירות, עשויות לקלוט את עודפי הייצור של סין גם אם מגבלות הסחר יימשכו באזורים אחרים בעולם. כאן יש גם הזדמנות לחברות תשתית סיניות להשתתף במיזמי פיתוח-מחדש של רשתות במדינות האלה, וכפועל יוצא להרחיב את כוח ההשפעה של בייג'ינג.