עוד לפני הסנקציות על מוצרי נפט שאמורות להיכנס לתוקף בפברואר 2023, החלו 27 חברות האיחוד האירופי לצמצם את יבוא הדיזל הרוסי. שינוי שהיה צפוי כבר זמן מה. בששת החודשים שאחרי הפלישה הראשונית לאוקראינה, יבוא הסולר והדיזל בדרך הים מרוסיה אל מדינות האיחוד עמד על כ-643,000 חביות ביום בממוצע, לעומת יותר מ- 585,000 של אותם חודשים בשנה קודם לכן. לתקופה מסוימת, נראה היה שהצורך של האיחוד האירופי בסולר ודיזל גובר על הסלידה שעוררה הפלישה הבלתי חוקית של רוסיה.
מאז ניתן להבחין במגמה של ירידה איטית. באוקטובר הסתכם היבוא ב-546,000 חביות ביום, אמנם יותר מספטמבר עם 510,000 חביות ביום, אבל הרבה מתחת ל- 700,000 החביות ביום של יולי. ב'פטרוליום אקונומיסט' צופים ירידות נוספות בחודשים הקרובים.
מרווח הזיקוק לעסקאות ספוט
אירופה בהחלט צריכה תזקיקים בינוניים – כפי שמעידים מרווחי הזיקוק של סולר דל גופרית. עסקאות ספוט (Spot cracks) עומדות כעת על קצת יותר מ-57 דולר לחבית, עלייה של יותר מארבעים דולר לחבית מכפי שהיה לפני שנה. השוק מצביע בבירור על צורך בחביות נוספות.
אבל הבעיה של בתי הזיקוק האירופיים היא כפולה. ראשית, הרווחים מפיצוח חזרו רק לאחרונה למגמת עלייה, אחרי חודשים של עלויות מרקיעות שחקים של מימן, בעקבות המחסור בגז.
אם מחירי הגז יזנקו שוב החורף, הרווחיות תרד ובתי הזיקוק האירופיים יתמודדו עם החלטות קשות לגבי כמות הדיזל שניתן לייצר, במיוחד אם בתהליכי ייעול של בית הזיקוק נדרש שימוש משמעותי בפצחן פחמימנים.
שנית, יבוא הנפט הגולמי אל האיחוד האירופי הולך ומצטמצם ככל שחברות מגבילות את הרכישה של נפט גולמי מרוסיה – בעיקר מסוג אורל, שמתאים במיוחד להפקת דיזל וסולר. בשמונת החודשים האחרונים, ייבוא הנפט מרוסיה בדרך הים אל האיחוד האירופי הצטמצם במהירות, למיליון חביות ביום בלבד באוקטובר, הרבה מתחת לממוצע של 1.55 מיליון חביות ביום בשנת 2021.
חביות אלו הוחלפו, בחלקן, בנפט אמריקאי קל ומתוק, שממנו מייצרים בדרך כלל תזקיקים קלים יותר, כולל בנזין. ממרץ ועד אוקטובר עמד יבוא הנפט אל האיחוד האירופי מארה"ב על 1.1 מיליון חביות ביום, עלייה של יותר מ- 300,000 חביות ביום, בהשוואה לשנת 2021 כולה. אבל מתברר שהמשימה למצוא סוגים עם צפיפות דומה לזו של הנפט הרוסי מורכבת יותר ממה שנדמה.
יבוא ימי של נפט שאינו רוסי עם צפיפות בין 29 ל-32 API הביא לרווחים דלים. באוקטובר הסתכם היבוא ב-586,000 חביות ביום בממוצע, רק 40,000 חביות ביום מעל הממוצע של 2021.
לאיחוד האירופי יש מספר מקורות אלטרנטיביים שאינם רוסים שמהם ניתן לייבא דיזל/סולר, כולל ערב הסעודית, איחוד האמירויות ולאחרונה גם כווית. באוקטובר, הייבוא משלוש המדינות הללו לאיחוד האירופי עמד על 382,000 חביות ביום בממוצע, מעט מתחת לשיא של ספטמבר עד כה, העומד על 400,000 חביות ביום. אנו צופים כי לכיוון הזה של המסחר יש פוטנציאל להמשיך ולגדול ככל שמתקרב מועד הסנקציות על רוסיה.
רק לאחרונה הראו בתי זיקוק במפרץ מקסיקו בארה"ב מעט נכונות להעביר יותר סולר ודיזל לאירופה. בספטמבר הגיע היצוא מארה"ב לאיחוד האירופי ל-73,000 חביות ביום, הנתון הגבוה ביותר זה יותר משנה. אבל בינתיים, אמריקה הלטינית נשארת המוקד המרכזי של בתי הזיקוק בארה"ב.
באוקטובר הגיע יבוא הדיזל והסולר מארה"ב לאמריקה הלטינית לממוצע של 962,000 חביות ביום, רחוק מהשיא של 1.13 מיליון חביות ביום באוגוסט, אך הרבה מעל הממוצע של 710,000 חביות ביום בשנת 2021. נתון זה לא מפתיע שכן ארה"ב מהווה כבר זמן רב המקור החשוב ביותר באזור של תזקיקי נפט.
אבל ישנה אפשרות ממשית שתזרים התזקיקים מארה"ב ינותב לכיוון אירופה בתחילת 2023. לא רק האיסור על יבוא מרוסיה עשוי להכתיב את המחירים, אלא גם מהלכים כלכליים מצד גורמים באמריקה הלטינית. ברזיל, בפרט, הביעה בעבר שאיפה עתידית להגדיל באופן משמעותי את היבוא של דיזל וסולר מרוסיה.
מצב כזה יהווה שינוי משמעותי. עם זאת, נכון להיום ברזיל כמעט ולא ייבאה כמויות גדולות מרוסיה, גם אחרי ששר החוץ הברזילאי דאז קרלוס פרנקה דיבר על יבוא מרוסיה למגזרי החקלאות והתחבורה של המדינה במהלך ביקור של משלחת האו"ם ביולי. עכשיו, כשהשלטון בברזיל מתחלף, ייתכן שהממשלה החדשה של לולה תהיה פחות להוטה לעבוד עם רוסיה.
בסופו של דבר, אירופה תמצא חלופות לדיזל רוסי: אין לה בררה. לא סביר שהאיחוד יחזור בו מהתחייבויות קודמות לסנקציות, כלומר התקופה עד פברואר צפויה להיות מלאה מהמורות מכיוון שאפיקי המסחר הוותיקים ייאלצו לעבור שינוי.
גם החורף ישחק תפקיד. אם הטמפרטורות יצנחו באירופה בהחלט ניתן לצפות לזינוקים נקודתיים במחירי הדיזל. בשלב זה, ב'פטרוליום אקונומיסט' צופים תוצאות קלות יחסית עד קטסטרופליות, כאשר כל האפשרויות נמצאות על השולחן בכל הקשור בשווקי הדיזל באירופה במהלך החודשים הקרובים.