תחנת תדלוק במימן הראשונה בישראל – סונול יגור

משאית יונדאי מונעת מימן בתחנה של סונול. קרדיט: עידן סבח
עמיחי ברם- סמנכ"ל תפעול והנדסה סונול

עמיחי ברם – סמנכ"ל תפעול והנדסה סונול

בחודש מאי השנה נפתחה לפעילות תחנת תדלוק במימן, הראשונה מסוגה בישראל, בסונול יגור השוכנת סמוך למפרץ חיפה. תחנת המימן הוקמה בשותפות של סונול ובזן על ידי חברת Linde הגרמנית, כאשר בזן מייצרת את המימן ומתאימה אותו לתחבורה וכלמוביל מייבאת משאיות מונעות מימן מתוצרת יונדאי. שיתוף הפעולה בין שלושת הגופים מניע קדימה במלוא הכוח את מהפכת המימן, שהיא כורח המציאות של ימינו.

באירוע החגיגי להשקת התחנה השתתפו נציגי ממשלה ומומחים עולמיים בתחום אנרגיית המימן. שר האנרגיה, ישראל כץ; יו"ר מכון האנרגיה, יוסי רוזן; ודירקטור בכיר למימן ירוק באיחוד האירופי, בארט ביאבוק גזרו את הסרט לצד מנהלי וראשי סונול, בזן וכלמוביל.

עם פתיחת התחנה, מצטרפת ישראל לרשימת המדינות המתקדמות בעולם, ובראשן: גרמניה, שוויץ, ארה"ב, יפן וקנדה, שעוברות לאנרגיה מתחדשת לתחבורה ומבקשות להחליף את מנועי הבערה בטכנולוגיית תאי-דלק מבוססי מימן, הפולטים מים בלבד מהאגזוז, ובכך מייצרים 0% פליטת פחמן.

בשנים האחרונות חקרה קבוצת סונול את תחום המימן, תוך שהיא משתפת פעולה עם שתי החברות המובילות בתחומן בעולם – Linde ו H2Mobility – שיחד אחראיות להקמתן של מאות תחנות מימן ברחבי העולם. החברה שואפת למנף את הניסיון והמומחיות שצברה כדי לפתוח תחנות נוספות בפריסה ארצית, בהתאם להתפתחות משק כלי הרכב מבוססי המימן בישראל. 

קבוצת בזן, שאחראית על ייצור המימן הקימה תשתית להתאמת המימן המיוצר אצלה לתחבורה, והקימה את המעבדה המוסמכת הראשונה בישראל לביצוע אנליזות במימן לתחבורה על פי תקן בינלאומי.  

קבוצת כלמוביל, יבואנית יונדאי, מייבאת לישראל את משאית XCIENT Fuel Cell, משאית המימן הראשונה בעולם בייצור סדרתי. מיום ההשקה נוסעות על כבישי הארץ שלוש משאיות מתוצרת זו. ישראל היא המדינה הרביעית בעולם שמפעילה משאיות כאלה ומצטרפת בזאת לשוויץ, דרום קוריאה וניו-זילנד. טווח הנסיעה של המשאית הוא מעל 400 ק"מ לתדלוק אחד בתנאי נהיגה בתנאים מציאותיים.

התחנה ביגור תוכננה על בסיס ניסיון בינלאומי רחב ובטכנולוגיה המתקדמת ביותר, תוך עמידה בתקינה בינלאומית מחמירה שאושרה בישראל. המנפקת החדשה שהותקנה בתחנה מאפשרת ללקוח תדלוק מימן בדומה לתדלוק בנזין וסולר. זמן התדלוק קצר משמעותית מטעינת רכבים חשמליים ודומה לתדלוק סולר במשאיות ואוטובוסים.

כמה מילים על מימן

כפי שהרחבנו וסיפרנו בעבר ברבעון זה, אנרגיית המימן מאפשרת למעשה להניע מנוע חשמלי בכלי רכב, אבל במקום שימוש בסוללות, טכנולוגיית תאי הדלק מניעה את המנוע החשמלי, כך שהרכב בסופו של דבר פולט אדי מים בלבד. אין פליטות מזהמים.

כיום יש כמה שיטות לייצר מימן בעולם, הנפוצה שבהן היא מימן אפור, ובתהליך הייצור הזה עדיין ישנה כמות מסוימת של פליטות. העתיד, שיביא אותנו לנטרול מוחלט של פליטות הוא מימן ירוק, תהליך שבו המימן מופק ממים בתהליך אלקטרוליזה, כאשר האנרגיה לתהליך גם היא מאנרגיה ירוקה, דהיינו כל התהליך הוא ללא פליטות וזיהום אוויר.

השימוש באנרגיית מימן הוא צעד משמעותי ביותר להשגת שני יעדים חשובים מאוד: עצמאות אנרגטית למדינת ישראל, נטרול פליטות ועמידה ביעדי האקלים שמדינת ישראל התחייבה לשנת 2050. זה נראה רחוק אבל חייבים להתחיל לפעול היום כדי לעמוד ביעדים אלה.

התחנות הבאות שיתוכננו יהיו תחנות מימן ירוק. חברת סונול שוקדת בימים אלה על תכנון תחנה אחת לייצור ותדלוק מימן ירוק בדרום ובהמשך יצטרפו אליה שתי תחנות נוספות, כך שלקראת 2025 יפעלו בישראל תחנת תדלוק מימן בסונול יגור ותחנת יצור ותדלוק מימן ירוק הראשונה בישראל באחת מתחנות סונול בדרום.

בתחנות אלה מתוכנן יצור מימן בתחנה באמצעות אלקטרו לייזר שייצר ברוב שעות היממה מימן בתחנה , צריכת חשמל ירוק משדות סולריים ומנפקת לתדלוק רכבים בדומה לתחנת סונול יגור- זהו אתגר משמעותי מאוד והחברה שוקדת בימים אלה על אפיון ותכנון פרויקט זה.

כלי רכב המונעים במימן

כבר היום נוסעים בכבישי ישראל יותר משלושה מיליון כלי רכב. בעשר השנים הקרובות יעלו עוד מיליוני רכבים על הכבישים ויגבירו את הפליטות. המעבר לאנרגיית מימן צריך להיות בראש סדרי העדיפויות של הממשלה כדי להציל חיי אדם. לא פחות.

אנחנו מאמינים שבשנים הקרובות כבר נראה על הכבישים אוטובוסים ומשאיות מונעים במימן ויש חברות שיעבירו את התחבורה הכבדה שלהם לטכנולוגיה החדשה. קבוצת בליליוס, הבעלים של סופרבוס כבר מתכננת לייבא לישראל שלושה אוטובוסים ראשונים מתודלקים במימן .

האתגרים בבנייה של תחנת תדלוק המימן הראשונה בישראל

אז איך בעצם מוציאים לפועל ומייבאים פרויקט שונה כל כך ממה שאנחנו מורגלים בו? אכן, לכל הרשויות שהיו מעורבות בפרויקט חלוץ ייחודי מהסוג הזה הייתה זו הפעם הראשונה שנדרשו לאשר מיזם מעין זה. האתגר מתחיל כבר בשלב האפיון הראשוני, המשך בתכנון הנדסי, בחירת מיקום הקמת התחנה, טיפול בהיתרי בנייה מול הרשות המקומית, ועד עבודה מול כל גורמי הרגולציה הרלוונטיים- המשרד להגנת הסביבה, נציבות כבאות והצלה, פיקוד העורף וכל רשויות התכנון האחרות.

בהובלת משרד האנרגיה ומינהל הדלק כונסו שולחנות עגולים להתנעת הרגולציה לתחנת הפיילוט ואחריהם נערכו דיונים מקצועיים מול כל רשות וביצענו כל הדרישות, סימולציות , סקרי סיכונים וכדומה עד לקבלת אישורים מכל רשות לטובת קבלת היתר הבנייה.

במקביל אופיין והוזמן ציוד אשר מסופק ומותקן לראשונה בישראל , וגם בתחום הזה עפ"י הנחיית מינהל הדלק במשרד האנרגיה בוצעה בדיקת FAT  (Factory Acceptance Test) במפעלי היצרן באוסטריה ע"י גורם מקצועי מוסמך-  TUV AUSTRIA , ובדיקה נוספת בישראל ע"י גורם מקצועי מוסמך לאחר התקנת הציוד – SAT  (Site Acceptance Test) .

גם תהליך האישור הטכני של יונדאי היה מורכב מאוד בתחנת התדלוק וביצע אותו צוות מקצועי בכיר של יונדאי מדרום קוריאה ביחד עם צוות של Linde. הצוותים עמלו במשך שבועות על בדיקות, התאמת פרוטוקולים של התחנה לרכב וכדומה עד שאישרו תדלוק משאיות בתחנה.

בתחנת יגור אפשר לתדלק עד עשרים משאיות ואוטובוסים ביממה ובתחנה הבאה יתודלקו מעל ארבעים כלי רכב ביממה. חשוב להפנים, כדי להגיע למהפכה אנרגטית אמיתית בישראל נדרשת תמיכה של המדינה לקידום וסבסוד של יבוא תחבורה מונעת מימן והקמה של תחנות תדלוק מימן.

אמנם התהליך החל בהובלת משרד האנרגיה ופורסמה טיוטת מדיניות ראשונית, אבל צריך להאיץ את התהליך, לבנות תכנית, לתקצב ולצאת לדרך בגישה יוזמת ולא מגיבה.

מאמרים נוספים

פייננשיאל טיימס: סין השתלטה על שוק האנרגיות הנקיות

בסוף השנה שעברה בבייג'ינג, גורמים מכמה מסוכנויות הטכנולוגיה, המסחר וההגנה של סין זומנו לסדרת פגישות סודיות במטרה אחת: להגיב למגבלות המקיפות של ארצות הברית על מכירת שבבי מחשב לחברות סיניות. ביולי הכריזה סין על תגובתה:…

תמיד תהיה לנו פאריז. או מרקש.

סיכום המפגש ה-22 לאמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינוי אקלים -COP 22 אשר נערך במרקש שבמרוקו בנובמבר 2016 כשנה אחרי המפגש ההיסטורי בפאריז שבו נחתם הסכם מחייב חדש להגבלת פליטת גזי חממה

טוטאל תשקיע בגז סינתטי בארה"ב

'טוטאל אנרג'יס' וסטארט-אפ בלגי בתחום האנרגיה מתכננים בארה"ב להקים מפעל להפקת גז טבעי סינתטי בשווי שני מיליארד דולר, בצעד שממחיש איך החוק של נשיא ארה"ב להפחתת האינפלציה מושך אל תוך ארצות הברית השקעות אירופיות בתשתיות…