אירופה מצמצמת כיום רבים מהחוקים השאפתניים שלה בתחומי החקלאות, האקלים והדיגיטל. 'יוזמת מצפן התחרותיות של האיחוד האירופי' EU Competitiveness Compass, שפורסמה בינואר, הגדירה את המתווה לפישוט. לדברי הנציבות האירופית, המטרה היא "לטפח את החוזקות של אירופה, לרתום את המשאבים שלה ולהסיר את החסמים ברמה האירופית והלאומית".
"אירופה חייבת להיות המקום שבו ממציאים, מייצרים ומשווקים את הטכנולוגיות, השירותים והמוצרים הנקיים של המחר, ובמקביל להמשיך ולחתור לאנרגיה דלת פחמן", נכתב במסמך.
מאז הציגה אירופה שש חבילות פישוט בשם 'אומניבוס' המלאות בתיקונים שנועדו להפחית את מספר החוקים הניצבים בפני עסקים וענפי תעשייה שונים.
אומניבוס 1 – פשטות בדיווח
החבילה מתמקדת בארבעה חוקים הקשורים ל"גרין דיל" האירופי (ולכולם שמות מסורבלים): הדירקטיבה לחובת הדיווח על קיימות התאגיד (CSRD), הדירקטיבה לחובת בדיקת נאותות לקיימות תאגידית (CSDDD), רגולציית הטקסונומיה הירוקה של האיחוד האירופי ומנגנון התאמת הפחמן בגבול (CBAM).
ה-CSDDD, שהועלתה לראשונה לאחר אסון קריסת בניין 'רנה פלאזה' בבנגלדש ב-2013, נועדה להטיל על חברות גדולות את האחריות לפגיעה בבני אדם ובסביבה בשרשרות האספקה הגלובליות שלהן. הדירקטיבה סוף סוף עברה בשנת 2024, לאחר עשור של ויכוחים, אך טרם נכנסה לתוקף.
למרות זאת, היא הראשונה בתור לצמצום: הנציבות והפרלמנט רוצים לצמצם את התחולה שלה רק לחברות הגדולות ביותר, לבטל את החובה לאמץ תוכניות להתמודדות עם שינויי האקלים ולהסיר את סעיפי האחריות האזרחית המגדירים תקן משפטי לאחריות התאגידית ברחבי האיחוד האירופי.
ארגוני זכויות אדם ונציב קבילות הציבור של האיחוד האירופי הביעו את התנגדותם לצורך לעכב ולצמצם את חוקי הקיימות ללא כל שקיפות או התייעצות בנושא. ישנם עוד אתגרים משפטיים באופק. כלכלנים בכירים מסתייגים גם הם.
ה-CSRD, שרק לאחרונה נכנסה לתוקף, דורשת מחברות עם 250 עובדים ומעלה לדווח על ההשפעה החברתית והסביבתית שלהן. המחוקקים מבקשים כעת לצמצם את תחולת הדירקטיבה, בדומה ל-CSDDD.
הטקסונומיה הירוקה של האיחוד האירופי – החוקים המגדירים מה נחשב לפעילות בת-קיימא – עוברת גם היא תהליך פישוט. לפי הצעה מחודש יולי, חברות לא יחויבו לדווח על פעילויות המהוות עד 10 אחוזים מהעסק שלהן ועל סיווגן בטקסונומיה. מוסדות פיננסיים יוכלו להימנע לגמרי מדיווח, כל עוד לא יבטיחו הבטחות אקולוגיות. לפי הנציבות, הפישוט יפחית את הדיווח מטעם חברות ב-64 אחוזים ואת הדיווח של המוסדות הפיננסיים ב-89 אחוזים.
ה-CBAM, המכס על יבוא עתיר-פחמן כגון ברזל ופלדה, אלומיניום, מלט, חשמל, מימן ודשנים, הופחת גם הוא. חובת הדיווח המלא תוחל כעת רק על משלוחים של 50 טון ומעלה – שינוי המצמצם את תחולת החוק ב-90 אחוזים. לפי הנציבות, המנגנון עדיין יחול על 99 אחוזים מהפליטות.
"למעלה מ-60 אחוזים מהחברות האירופיות רואות כיום ברגולציה מכשול להשקעה", אמר נציב הכלכלה האירופי ואלדיס דומברובסקיס.
באוגוסט 2025 דחתה טוסון הצעה לפתח מרכז דאטה של אמזון, שהיה מעמיס את צריכת החשמל שלו על תשתיות האזור.
צילום: ווילד הורייזנס / גטי אימג'ז
אומניבוס 2 – פשטות בהשקעות
החבילה השנייה נועדה לייעל את כלי ההשקעה באיחוד האירופי, ביניהם InvestEU, EFSI ומכשירים ותיקים נוספים. כלי השקעה אלה זוכים לביקורת רבה עקב החפיפה ביניהם והמורכבות האדמיניסטרטיבית שלהם.
"פישוט החקיקה הקיימת הוא חלק בלתי נפרד מחיזוק התחרותיות של האיחוד האירופי", אמר אדם שלפקה, השר לענייני אירופה בפולין, שהחזיקה בנשיאות האיחוד האירופי כששלפקה גיבה את המהלך.
השינויים נועדו להקל על עסקים קטנים ובינוניים ועל רשויות אזוריות את הגישה לכספים אלה, עם הקלה בדיווח, בתקווה לחיזוק ההשקעות והתחרותיות. עדיין לא ברור אם החבילה תוביל לעלייה בהשקעות או להפחתת הפיקוח עליהן.
אירופה מצמצמת כיום רבים מהחוקים השאפתניים שלה בתחומי החקלאות, האקלים והדיגיטל. יוזמת מצפן התחרותיות של האיחוד האירופי, שפורסמה בינואר, הגדירה את המתווה לפישוט. המטרה היא 'לטפח את החוזקות של אירופה ולהסיר את החסמים ברמה האירופית והלאומית'
אומניבוס 3 – פשטות במדיניות החקלאית
אומניבוס 3 מתמקדת במדיניות החקלאית המשותפת (CAP).
ההצעות לשינוי כוללות צמצום ההגנה על שטחים פתוחים, העברת סמכות ההגנה על מים ואדמות כבול למדינות החברות (במקום ברמת האיחוד, כמו היום), וחקלאים קטנים יוכלו לקבל פטור מחוקים סביבתיים מרכזיים (תקני GAEC).
הנציבות הציעה גם מנגנון מהיר יותר לתשלומים בעתות משבר וגמישות רבה יותר עבור המדינות החברות עם התנאים הסביבתיים של האיחוד האירופי.
הנציבות מעריכה שהצעד יחסוך עד 1.58 מיליארד אירו, ואילו קבוצות סביבתיות, ביניהן הקרן העולמית לשימור חיות הבר WWF, מזהירות שהחבילה מבטלת אמצעי הגנה חיוניים לטבע ולסביבה, שהתקבלו אחרי מאבקים רבים ונועדו לחבר את החקלאות ליעדי האקלים והמגוון הביולוגי של האיחוד האירופי.
"צמצום הבירוקרטיה ופישוט החוקים מעניקים לעסקים את החופש לחדש, לצמוח וליצור משרות", אמר נציב השוק הפנימי של האיחוד האירופי סטפן סז'ורנה.
אומניבוס 4 – השוק האחיד ופישוט ירוק
החבילה החמישית מתמקדת בשוק האחיד. היא מבטיחה חיסכון שנתי של 400 מיליון אירו על ידי הקלה בחקיקה עבור כמעט 38 אלף 'חברות בינוניות קטנות' small mid-caps, פישוט החקיקה הקשורה למוצרים, דיגיטציה של פרוצדורות ציות והגנה מהירה יותר על המסחר עבור חברות קטנות ובינוניות.
היא כוללת גם עיכוב של שנתיים בחוקי בדיקת הנאותות במסגרת הרגולציה על סוללות, הקלה בכללי הדיווח במסגרת הרגולציה הכללית להגנה על המידע והצעה להקל את תקנות גזי חממה פלואורידיים.
גזי חממה שהוסיפו להם פלואוריד הם מזהמים בעלי השפעה אקלימית חזקה מאוד. אף שאין ידע רב בנושא, הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (IPCC) מעריך כי הם אחראיים לכ-12 אחוז מההתחממות הגלובלית משנת 1750. מקורות הגדולים ביותר לפליטות שלהם כוללים מקררים, משאבות חום ומזגנים. כיום החוק דורש רישום של כ-38 אלף חברות. הנציבות מעוניינת כעת לבטל בשנת 2026 את החובה הזו לכ-10,000 חברות הסוחרות במוצרים עם פליטות נמוכות של הגזים האלה. לפי הנציבות, חוקי העבר היו "חסרי פרופורציות", והצמצום הנוכחי בהיקף החוק לא יפגע ביעדי האקלים. עם זאת, לא בוצעה כל הערכה של ההשפעה הסביבתית של החקיקה.
חוק הגנת המידע האיקוני של האיחוד האירופי עובר גם הוא תהליך פישוט. במאי הציעה הנציבות להסיר את חובת התיעוד לחברות בנות עד 750 עובדים, כל עוד עיבוד הנתונים אינו בסיכון גבוה. המועצה האירופית להגנת נתונים הביעה תמיכה זהירה, אך הזהירה מפני החלשת מנגנוני ההגנה.
אומניבוס 5 – מוכנות בתחום ההגנה
הצעת 'אומניבוס ההגנה', שעדיין ממתינה לאישור החברות והפרלמנט, נועדה להפחית את הבירוקרטיה, לפנות את הדרך להוצאות צבאיות בסך 800 מיליארד אירו בארבע השנים הבאות ולתכלל את שוק הנשק המבוזר של אירופה.
אמצעי אחד הוא מסלול מהיר לאישור מיזמי הגנה, שישים יום לכל היותר. אם הרשויות הלאומיות לא יגיבו במסגרת זמן זו, האישור יינתן אוטומטית. רישיונות ייצוא נשק למדינות חברות יטופלו בתוך שלושה ימים, לעומת "שישה עד שבעה שבועות כיום".
אמצעי מרכזי נוסף הוא שינוי מדיניות הבקרה של האיחוד האירופי על מיזוגים. לראשונה, המוכנות בתחום ההגנה תיחשב כגורם חיובי בביקורות על מיזוגים, שיובילו לאיחודים וייעול תעשיית ההגנה האירופית.
הנציבות מקווה שהשינוי יעודד קשרים בין-מדינתיים בין חברות בולטות כמו איירבוס, תאלס (צרפת) וליאונרדו (איטליה), אשר נמצאות כעת במגעים לשילוב פעילות הלוויינים.
היוזמה כוללת גם אמצעים לשיפור האפשרות למימון ותנאי הזכאות למכשירי ההשקעה של האיחוד והבהרה שכלי נשק, פרט לתחמושת אסורה כגון מוקשים, מותרים במסגרת חוקי הסביבה, החברה והממשל התאגידי (ESG) של האיחוד האירופי.
הצעה מחודש יולי מאפשרת לחברות לא לחייב לדווח על פעילויות בטקסונומיה הירוקה המהוות עד 10 אחוזים מהעסק ומצמצמת את חובת הדיווח המלאה של ה-CBAM ב-90 אחוזים. לפי הנציבות, הפישוט יפחית את הדיווח של חברות ב-64 אחוזים
אומניבוס 6 – תחום הכימיקלים
ביולי השיקה הנציבות את חבילת הפישוט שהפעם התייחסה לענף הכימיקלים. התוכנית הוגדרה כאסטרטגיה תעשייתית, והיא מבטיחה חיסכון של 360 מיליון אירו באמצעות פישוט הסימון וההליכים הרגולטוריים לחומרים מסוכנים, קוסמטיקה ודשנים.
קבוצות ירוקות מזהירות כי התוכנית מחלישה את אמצעי ההגנה הוותיקים על הצרכנים, כגון הזכות לדעת על כימיקלים מסוכנים במוצרים שהם קונים. עם זאת, הנציבות טוענת כי איסור רחב יותר על חומרי PFAS נמצא בתהליכי עבודה, אולם מתוכננים כבר פטורים לענפים אסטרטגיים.
"להצעה של הנציבות חסר בסיס עובדתי מוצק, היא עוקפת את שלב ההתייעצות עם הציבור ומתעלמת מהנחיות הרגולציה המיטבית Better Regulation של עצמה. זה לא פישוט – זה מִנהל גרוע", אמר ג'וליאן שנטן, מומחה משפטי מטעם ClientEarth.
ענף ייצור הכימיקלים הוא הרביעי בגודלו באיחוד האירופי וכולל 30 אלף חברות ומועסקים בו ישירות 1.2 מיליון איש.
מאמצי פישוט נוספים
יעדי האקלים לשנת 2040
לאחר עיכובים רבים, הדמוקרטים הנוצרים באיחוד האירופי (מפלגת העם האירופית) העניקו לקבוצת הימין הקיצוני של ויקטור אורבן, "הפטריוטים", את השליטה ביעדי האקלים לשנת 2040 בפרלמנט.
הסוציאליסטים, הליברלים והירוקים קראו להליך חירום למניעת תרחיש זה, אך מפלגת העם דחתה אותם ובכך אפשרה למכחישי אקלים מוצהרים לתפוס עמדת מנהיגות במשא ומתן בנושא.
"גמישות לא יכולה להיות אך ורק דה-רגולציה. יש להתנות כל שינוי ביעדי 2040 בהתבססות על עקרונות מדעיים ובהבטחת השוויון החברתי", אמר חבר הפרלמנט האירופי אנטוניו דקארו, סוציאליסט מאיטליה, בתחילת החודש, לאחר שהנציבות חשפה את ההצעה.
חוק בירוא היערות
הרגולציה האירופית על בירוא יערות (EUDR) התקבלה ב-2023 והיא אוסרת על יבוא סויה, שמן דקלים ובקר מקרקעות שעברו תהליך בירוא זמן קצר לפני כן, אך יישום הרגולציה נעצר. הנציבות מסווגת רק ארבע מדינות כ"סיכון גבוה", ואף אחת מהן אינה יצואנית משמעותית כמו ברזיל או אינדונזיה.
11 מדינות חברות פועלות מאז להחלשת החוק עוד יותר. הפרלמנט האירופי תמך לאחרונה בהחלטה בלתי מחייבת הקוראת לנציבות לבטל את מערכת הסיווג הקיימת ולהוסיף שתי קטגוריות חדשות: "זניח" ו"חסר משמעות". במקביל, 18 שרי חקלאות ביקשו לעכב באופן רשמי את הרגולציה, שאמורה להיכנס לתוקף בשנת 2026.
"היערות ברחבי העולם מצויים בשפל חסר תקדים, אך הנכונות הפוליטית של האיחוד האירופי להתמודד איתו כושלת", אמרה ניקול פולסטרר מארגון Fern.
דירקטיבת הדרישות הירוקות
עתידו של החוק של האיחוד האירופי נגד גרינוושינג גם אינו ברור. דירקטיבת הדרישות הירוקות, שאמורה לאסור על שימוש במונחים מעורפלים או בלתי ניתנים לאימות כגון "ניטרלי מבחינה אקלימית" או "ידידותי לסביבה", דורשת מהחברות לגבות את טענותיהן הירוקות בנתונים מדעיים ובאימות עצמאי. ארגוני עסקים הביעו את התנגדותם, בטענה שהחוקים מסורבלים מדי ועלולים להגביל את החדשנות.
בתחילת יוני נראה היה לזמן קצר כי הנציבות גונזת את הצעת החוק לחלוטין, אך בעקבות זאת פרצה מהומה פוליטית בבריסל והיא חזרה בה. בהמשך הכחישו דוברי הנציבות האירופית את הגניזה, אך העיכובים נמשכים והדירקטיבה תקועה. לא ברור מה יעלה בגורלה.