השנה האחרונה התאפיינה בתנודתיות משמעותית, כאשר הדיזל – וגרסאותיו, בנזין ונפט לחימום – הם הדוגמאות הבולטות ביותר מבין התזקיקים. במהלך מרץ עד אוקטובר עמדו הפרמיות של נפט גולמי לדיזל בצפון מערב אירופה על 40 דולר לחבית בממוצע, כאשר הממוצע באוקטובר קרוב לשישים דולר לחבית, על פי נתונים של סוכנות דיווח המחירים 'ארגוס מדיה'. היסטורית, מרווחי הזיקוק של דיזל היו בדרך כלל בטווח של 10-15 דולר לחבית, כאשר השיא הקיצוני האחרון היה ב-2008, לאחר שלכאורה בתי הזיקוק לא הצליחו לעמוד בביקוש הגואה ממש לפני המשבר הכלכלי.
גורמים רבים תרמו לעליית מחירי הדיזל. כגורם רקע, מערכת הזיקוק העולמית התקשתה לעמוד בהתאוששות הביקוש לתזקיקים אחרי השפל של משבר הקורונה ב-2020. נתונים של BloombergNEF מראים כי תפוקת זיקוק של כשלושה מיליון חביות ביום הושבתה במהלך 2020 ו-,2021 כאשר הביקוש השלילי הגביר משמעותית מהלכי מיזוג על רקע שיקולים של מעבר למקורות אנרגיה אחרים.
ואז הגיעה הפלישה של רוסיה לאוקראינה ובעקבותיה הסנקציות מצד מדינות ה-G7 ומדינות האיחוד האירופי, מה שהשפיע באופן ניכר על מחירי הדיזל. למעשה, הביקוש בפועל היה מוגבל בששת החודשים הראשונים של 2022, כפי שהשתקף ביבוא ימי נמוך ביחס לממוצע של 2019. אבל החשש מאובדן אספקה רוסית – שבשנת 2021 היוותה 58 אחוזים מהיבוא לאירופה – הביא לעליית מחירים בהתמדה. המצב החמיר בהדרגה בסוף הקיץ והסתיו, כאשר המחסור ההולך וגובר באספקת גז טבעי מרוסיה לאירופה גרם חוסר ודאות לקראת החורף הקרוב.
עם זאת, יבוא הדיזל לאירופה בדרך הים עלה רק מעל לממוצע של 2019 עם הקפיצה באוקטובר. עד אז היו אלה השווקים של חצי הכדור הדרומי שהעלו בהתמדה ובאופן ניכר את הביקוש לדלק רב-תכליתי דרך הים – כאשר אפריקה, המזרח התיכון, אוקיאניה (אוסטרליה) ואמריקה הלטינית אחראיות כמעט לכל הצמיחה. בספטמבר, השווקים הללו ייבאו 900,000 חביות דיזל ביום יותר מהממוצע ב- 2019, בעוד אירופה, אסיה וצפון אמריקה פיגרו ב- 400,000 חביות ביום מתחת לרף הזה. ספק אם כל היבוא הזה הזין את הביקוש השוטף בפועל, כאשר החלופה היא צבירת מלאי לקראת מה שצפוי להיות החורף הגרוע ביותר שידעה אירופה זה עשרות שנים.
שאלת הדיזל
היבוא מהחצי הדרומי של כדור הארץ מסתמן כבלתי יציב והשאלה המרכזית שעומדת בעינה היא כמה גבוה יהיה הביקוש לדיזל באירופה במהלך החורף. האם העלייה ביבוא באוקטובר היא רק ההתחלה של ביקוש גבוה בהרבה, שכן הדיזל משמש כדלק גיבוי וחימום על רקע מחסור ומחירי חשמל וגז טבעי גבוהים? או שמא הזינוק הוא זמני כאשר באירופה עדיין יש קונים לדיזל מרוסיה עד לתאריך היעד של 5 בפברואר 2023 יחד עם חביות רזרביות לטווח ארוך מהמזרח התיכון, אסיה וצפון אמריקה? חלק ניכר תלוי במזג האוויר החורפי בפועל, אבל בשלב מסוים, הביקוש לדיזל צפוי לרדת.
עם זאת, ישנן גם התאמות משמעותיות בצד ההיצע ובשנת 2023 הן עשויות להפחית את מרווחי זיקוק הדיזל, כמו גם את מרווחי הזיקוק הכוללים. נתונים שהציגה Vortexa מצביעים על עלייה משמעותית בחלקו של הדיזל בעלייה הכוללת בביקוש לתזקיקים "נקיים" (תזקיקים בינוניים ומוצרים אחרים של נפט גולמי קל שצבעם לא עולה על 2.5 בדירוג הצפיפות האמריקאי. מדובר במוצרים כגון נפטא, דס"ל, בנזין ודיזל סולר) – עדות ברורה להתאמות המשמעותיות בבתי זיקוק ברחבי העולם.
יחסית לשנת 2019, הביקוש לדיזל עלה ב- 830,000 חביות ביום במהלך אוגוסט-אוקטובר, בעוד שהביקוש למוצרים נקיים אחרים היה נמוך ב-2.1 מיליון חביות ביום, מה שהגדיל את חלקו של הדיזל מ-34 אחוז ל-39 אחוז. אם ניקח בחשבון את ההתפתחויות היחסיות של מחירי הדיזל לעומת תזקיקים קלים, לא סביר שתהליך התאמה זה יסתיים, במיוחד כשעבודות התחזוקה השוטפת האחרונות משפרות את הפוטנציאל של זיקוק דיזל, פוטנציאל משמעותי במיוחד בשווקים הממוקדים בפטרוכימיקלים (אסיה) ובנזין (ארה"ב).
יתר על כן, סין עושה מאמצים משמעותיים להניע את תעשיית הזיקוק שלה עם שאיפה ליצא דיזל. ולבסוף, בתי זיקוק חדשים לגמרי נמצאים בשלבי גמר ברחבי העולם (סין, כווית, ניגריה ועומאן), מה שמעלה את פוטנציאל האספקה הכולל של המוצר. כל אלה אמורים להגדיל את היצע הדיזל ותזקיקים נוספים, עם השפעה על מרווחי זיקוק דיזל וכלכלת הזיקוק, במיוחד כאשר הביקוש צפוי להיחלש לאחר שיא החורף.