הוועידה ה-10 לאנרגיה

עשור לוועידה הלאומית לאנרגיה

תכנית הוועידה

בשבוע שעבר התקיימה הוועידה העשירית לאנרגיה שמטרתה הייתה לשמוע את מקבלי ההחלטות וקובעי המדיניות, לדון וקצת להתווכח על הסוגיות המהותיות בענף. אנחנו מביאים לכם סיכום של חלק מהדיונים והנאומים, נוסף על הסיקור הרחב של כלכליסט שאפשר למצוא בקישור שלהלן:

https://www.calcalist.co.il/conference/home/0,7340,L-5385,00.html

הנה כמה נקודות מרכזיות שנידונו בוועידה, נוסף על ארבעים הפרסומים בתקשורת. תודה לכל המשתתפים בפאנלים, לכל הנואמים ותודה מיוחדת לקהל הרב שבא לשמוע ולהשמיע.

מר יוסי רוזן, יו"ר דירקטוריון מכון האנרגיה

"בממשלות ישראל הבנויות על קואליציות, בד"כ שרים הם בודדים לעצמם ואדונים לעצמם כל עוד הם לא עולים על יבלות בתחומים שונים, בעיקר במשרד רה"מ ובמשרד האוצר. אני אומר שהמבחן האמיתי של השרים הוא להחליט מה טוב למדינת ישראל ולא לכותרת בתקשורת. עוזי לנדאו סיפר שאפשרו ל"נובל אנרג'י" לקדוח שלושה חודשים לאחר סיום הזיכיון. לו זה היה קורה בימים אלו, היית מובא להארכת מעצר בתחומים של הון שלטון. השרים כשחשבו שמשהו טוב למדינה – הלכו עם זה. כל אחד מהם נלחם בתקופתו, ובסופו של דבר משילות וראיה מה טוב למשק". לנאום המלא של יוסי רוזן

שר האנרגיה, יובל שטייניץ, פתח בהכרזה על תכנית האב החדשה של משק האנרגיה, שאותה יביא לאישור הממשלה בקרוב, ולפיה, משנת 2030 ייאסר יבוא מכוניות בעלות מנועי בנזין או דיזל. שטייניץ הוסיף כי "אנחנו נחיה חיים בריאים יותר עם זיהום אוויר נמוך, והתחבורה תעבוד על גז טבעי או על מכוניות חשמליות, כאשר הטעינה תגיע מתחנות כוח מונעות בגז. זה מה שהולך לקרות ואני מקווה שהתעשייה המקומית תכוון עצמה למטרה הזו".

לדבריו, היכולת להמיר את התעשייה והתחבורה לגז טבעי היא פועל יוצא של אישור מתווה הגז הממשלתי ופיתוח שדות חדשים. "לפני תשעה חודשים עמדתי כאן ואמרתי שאין מצב שבמשמרת שלי כשר, הגז ימשיך להיות תקוע בקרקעית הים. והנה במשמרת שלי לווייתן ומאגרי כריש ותנין יתחילו לנוע, וגם יחל חיפוש חדש של מאגרים בים התיכון. לא ידעתי כמה קשה זה יהיה, אבל עשינו את זה וכולם מבינים היום שזה היה מהלך חיוני וזאת אחרי שנים שהמאגרים "נתקעו" בים". שימו לב מה קרה – יש הסכם עם ירדן, יש הסכם עם מצרים. זה הישג גיאופוליטי.

השר להגנת הסביבה, זאב אלקין הודיע ששמח לשמוע על הכרזתו של שר האנרגיה בקשר למכוניות החשמליות ובעיקר שכיום אלה שבעבר נחשבו בעייתיים מבחינת איכות הסביבה, עולים כיום על אותה הבמה ומדברים על אותן הסוגיות. אלקין מעוניין להגיע לשיתוף פעולה מקסימלי עם משרד האנרגיה ולוותר על ההתכתשות המסורתית בין המשרדים.

כמו רבים לפניו, גם הוא מסכים שהשימוש בפחם חייב להצטמצם. מדי שנה מתים כ-2,200 איש מזיהום אוויר והאתגר הוא עצום. את החזון המשותף לצמצום הפחם צריך להגשים בעזרת הגז הטבעי, אבל אלקין טוען שהוא מביט בדאגה על ההתקדמות בנושא. אם מצפים שביוני '22 התחנות הפחמיות יפסיקו לעבוד והחצי השני של המהלך הוא השלמת פרויקט הסולקנים שבו חברת החשמל מתעכבת, הרי שאנחנו בבעיה.

נוסף על כך, לדברי אלקין, אי אפשר לצמצם את הזיהום בחיפה מבלי לבסס את תשית הגז במפרץ והעירייה היא זו שמעכבת את המהלך מסיבות שחלקן מוצדקות מבחינתה, אבל בפועל היא מונעת פריצת דרך בצמצום זיהום האוויר.

לגבי האסדה של לוויתן וטענות התושבים בסביבה, אלקין טוען כי יעשה כל מה שנדרש על ידי הרגולטור ע"מ להבטיח ביטחון הסביבה והתושבים. הוא שוחח על הנושא עם התושבים והסביר להם שההסכם לסגירת התחנות הפחמיות לא יתממש אם לא תהיה תשתית לגז. חרף ההבנה שלו את החששות, הוא סבור כי אין בהם היגיון. הקידום המהיר של לוויתן הוא אינטרס ראשון במעלה וזאת מבלי לוותר על דרישות סביבתיות מקצועיות בעת הצורך.

בסדרת ראיונות של אחד על אחד ראיינה קרן מרציאנו את שי באב"ד שהתייחס לתעריף החשמל בעקבות הרפורמה הצפויה וטען שהתעריף לא ישתנה בעקבותיה בשנים הקרובות, אלא אחרי שמונה-תשע שנים. עלות הרפורמה היא בין שניים לשלושה מיליארד ₪.

באב"ד התייחס גם לאפשרות שהפחם יתייקר באופן מכוון על ידי המדינה והסביר כי גם במקרה כזה, תעריף החשמל ללקוח לא יעלה, אלא יימצאו פתרונות פיסקליים לסוגיה הזאת.

אחרי באב"ד עלה אודי אדירי, מנכ"ל משרד האנרגיה שהתמודד עם השאלה העיקשת של קרן לגבי חיבור המפעלים. שנה אחרי שנה אנחנו יושבים פה, אמרה קרן, ומדברים על חיבור המפעלים, מה שפשוט לא קורה. התשובה גם היא דמתה לזו מהשנה שעברה ואדירי חזר על האמירה כי משרד האנרגיה מתכנן להקצות משאבים במקומות שבהם לחברות החלוקה קשה יותר לבסס תשתית, וזה בנוסף על הגישה הקשוחה שלדעתו יש לנקוט מול אותן חברות על מנת שיעמדו בהתחייבויות שלהן. כמה נקודות שעליהן התעכב אדירי: א. המודל הכלכלי של החברות לא חכם כרגע. ב. כרגע יש קשיים בחיבור המאגרים לחוף והם מטופלים. ג. המשרד ישים דגש על פריסה והחדרה של גז טבעי לתחבורה וכן לטעינה חשמלית על מנת שמשק התחבורה יתבסס על גז טבעי.

לשאלה של חיבור כריש ותנין לחוף, אדירי משוכנע כי זה לטובת האזרחים. כל עיכוב בחודש של חיבור המאגרים גורם נזק בזיהום האוויר שהוא גדול הרבה יותר ממה שיקרה עם האסדה. לגבי החששות של התושבים, אדירי עונה כי זיהום האוויר שיהיה בחוף ישאף לאפס וכן צריך לזכור שבסופו של דבר, אלו פרויקטים סביבתיים.

אדירי התייחס גם לייצוא הגז והבהיר שמדובר בהסכמים שרירים וקיימים, הנה לירדן כבר מונח הצינור. יצוא לאירופה נראה לנו כרגע חלום, אבל עובדה שהאיחוד האירופי משקיע חמישים מיליון אירו לשם כך.

כשנשאל על מה שמכונה ועדת אדירי (צמח 2), ענה שיצוא הגז עובר כעת בחינה מחדש של הפרמטרים אבל המגמה בעינה עומדת: יש לאפשר ליזמים לפעול ולייתא תוך שמירה על האינטרסים של האזרחים.

עו"ד מיכל הלפרין, הממונה על ההגבלים העסקיים דיברה על החסמים לשוק תחרותי במשק הגפ"מ, על הפרדה של הסדרי התדלוק שבין תחנות התדלוק לחברות הדלק. לפי ממצאים של הרשות, באזור גיאוגרפי שבו פועלות 4 חברות הגדולות – אין תחרות. כשנכנסת חברת דלק קטנה לאזור היא מציעה מחירים נמוכים יותר וגוררת גם את הגדולות להנחות. לכן המטרה היא לנסות להחדיר כמה שיותר תחנות כאלה. "המסקנות שלנו בתחום זה מאוד מרחיקות לכת – לקצר את תקופות ההשכרה ש חברות דלק, להציע חוזים לחברות קטנות בלבד".

"בתי הזיקוק יעמדו במוקד בדיקה שלנו בשנת 2018 כי אנחנו חושבים שהרבה מהבעיות שהזכרנו קודם, מקורן גם בחוסר תחרות בשוק בתי הזיקוק. גם כאן המדינה עשתה מהלך משמעותי – הפרטה של בתי הזיקוק. אבל זה לא הביא להגברת התחרות. מה שמאוד מטריד אותנו אלה החסמים של הייבוא ואנו ננסה למצוא מה החסמים ואפ אפשר לנסות לייצר תחרות גדולה יותר".

אחרי סדרת הראיונות, עלו אנשי התעשייה להגיב על דבריהם של נציגי המדינה וסיפקו כותרות מעניינות לא פחות

ועידת האנרגיה יוחנן לוקר

מר יוחנן לוקר, יו"ר כימיקלים לישראל דיבר גם הוא על הנחיצות והחשיבות האקוטית של שימוש בגז טבעי, אבל הוסיף בנושאים מעניינים ובוערים לא פחות:

"האנרגיה היא מרכיב חיוני לתעשייה, להצלחתה של כיל. כיל חתמה על עסקת גז עם חברת אנרג'יאן ועסקאות גדולות מתמר ולווייתן. לצד אלה, אנחנו מקדמים את תהליכי העבודה להקמת תחנת כוח בסדום. אנחנו צורכים גז, מייצרים חשמל, ואני חושב שהתרומה למשק משמעותית. המעבר לגז טבעי לצד יישום טכנולוגיות מתחום האנרגיה הביא להפחתה דרמתית של טביעת הרגל הפחמתית שלנו – ירידה של 25 אחוזים בפליטת גזי חממה, והשאיפה להגיע ל-20 אחוז עד 2020. אנחנו יודעים שאנרגיה היא אתגר משמעותי בעולם הגלובלי, ואני רוצה לומר לכם שכיל זו גם אנרגיה. העולם עובר שלוש מהפכות מרכזיות: בייצור אנרגיה ברמת הצרכן, מפעלים ואזרחים; בהתייעלות אנרגטית; ובמקורות אנרגיה חליפיים משריפת פחמימנים לאנרגיה נקייה.

השימוש הגובר באנרגיות חליפיות, אנרגיות ירוקות, מציב אתגר משמעותי בתחום אגירת אנרגיה: כיל פועלת בשת"פ עם סטרטאפים וחממות ברחבי עולם עבור סוללות ע"ב ברום. בתחום של אגירת אנרגיה מסולארי – כי"ל שותפה במחקר ונבדקת אפשרות לשילוב מינרלים, לדוגמא כלור, עם טכנולוגיות קיימות ליצירת אנרגיה יעילה יותר. כולנו מכירים את סוללות הליתיום, יש חוסרים בחלק מהמרכיבים ואנו בוחנים שילוב של פוספטים חליפיים בתחום זה.

אחריו דיבר יונה פוגל, מנכ"ל חברת פז, הודיע באופן נחרץ כי תחרות בין חברות הדלק יש ועוד איך וכי הנגידה טועה. מר פוגל סיפר שחזר משבוע הנפט בלונדון, שם שמע את סגן שר הכלכלה האמריקאי מספר כיצד השתנו פני הדברים בארה"ב: "בעבר הייתה לנו בעיקר רגולציה, מחסור באנרגיה ויוקר מחיה. עברנו מרגולציה לאינובציה (חדשנות) וכרגע המצב הפוך. ארה"ב רק מחפשת הזדמנויות עם מי לעשות עסקים".  איך נפתח את המדינה שלנו לעסקים, שואל מנכ"ל פז. לדעתו, כושר התחרות של ישראל נפגע מאוד כיום ואחד הנושאים הכי חשובים הוא הגז הטבעי. מחירי הגז בעולם ירדו בעשרות אחוזים ובישראל בשמונה בלבד. המחיר הגבוה מלמד על כשל שוק שכל מי שעוסק באנרגיה משלם את המחיר שלו. הממונה להגבלים מגנים על המתווה הקדוש, במקום לטפל בו. אבסורד שפיקוח מוטל על מרווח השיווק ולא על הגז.

יונה פוגל מנכ

ועידת האנרגיה יוסי אבו מנכל דלק קידוחים

יוסי אבו מדלק קידוחים סיפר על צמיחה דרמטית בביקוש לגז טבעי. כששומעים את החזון של משרדי האנרגיה והגנת הסביבה והתחזיות של הצמיחה בביקוש מבינים שישראל למעשה מחליטה להצטרף לעולם. זה אומר שיושקעו יותר משאבים בקידוחי אקספלורציה, כמו גם תמריץ גדול יותר לישראל להפוך מאי בודד מבחינה אנרגטית לחלק ממערכת אזורית.

אבו התייחס כמובן גם לידיעות על ההסכם שחתמה דלק קידוחים עם מצרים וסקר את המשק המצרי והבעייתיות שכרוכה בהיעדר היצע לשוק שקורס מרוב ביקוש. עשרות מפעלים במצרים מושבתים בשל מחסור בגז טבעי ושני מתקני הנזלה שרק מוסיפים לביקוש הגובר. בשנה הבאה, לדברי אבו, יזדקק המשק המצרי ליותר מתשעים BCM. לפי הערכה של ווד מקנזי, המשק המצרי יצטרך 20-40 BCM בשנה בשביל לעמוד בביקוש.

פתרונות תשתית למצרים

בימים אלה מפותח מאגר לוויתן ובמרץ תגיע אסדת הקידוח. נתג"ז מניחה צינור שיחבר את מערכת ההולכה הישראלית למערכת הירדנית. קיבולת הצינור היא 12 BCM בשנה. מעבר לצרכים של ירדן, שהם חמישה BCM, נתג"ז הופכת להיות חלק מרשת אזורית ותתחבר למצרים דרך ירדן. מערכת ההולכה הישראלית תתחברו לזו המצרית בכרם שלום, כנראה. ישראל, לדברי יוסי אבו, תהיה רשת אזורית ומצרים שכנתה תשמש מרכז סחר ומסוף אזורי (HUB). לנאום של יוסי אבו בווידיאו

מנכ"ל אנרג'יאן, מר מת'יוס ריגאס הודה לשותפיו לעבודה בישראל וביוון וסיפר כי לא התקשה לעשות פה עסקים כלל. הוא פירט את שלבי הפעולה העתידיים של אנרג'יאן בישראל. ריגאס אומר שהחברה מתכננת להנפיק מניות בבורסה וכי יוון עצמה נהפכת למרכז סחר חשוב בזכות היכולת לשווק דלקים.

לנאום של ריגאס בווידיאו

ועידת האנרגיה מנכל אנרג'יאן מר מת'יוס ריגאס

אנדרו בוניגטון מפלאטס

אנדרו בונינגטון מ- S&P Global Platts סקר שלוש מגמות שנראו במחירי הנפט בשנים האחרונות. אופ"ק ניסה להגביל את התפוקה ל-32.6 מיליון חביות ביום כלמעשה, רוב הזמן התפוקה הייתה נמוכה מזה. הציות היה מצוין, בהובלת ערב הסעודית. ארה"ב, כידוע, נהפכה למה שמכונה "מפיקת נדנדה" ומייצאת כיום יותר ממיליון חביות ביום לאירופה ולאסיה.

בפלאטס, לפי בונינגטון, חוזים צמיחה של עוד שני מיליון חביות ביום הן בביקוש לנפט והן בהיצע ובמחירים של 65-70 דולר, כשמרווחי השיווק של בתי הזיקוק יישארו "בריאים".

בונינגטון התייחס לכותרות שמדי שבוע מבשרות על קץ הביקוש לנפט בשל המכוניות החשמליות ואמר שהוא סבור כי מדובר בעניין של זמן עד שתהיה לכך השפעה על השוק. אירופה תמיד העדיפה מכוניות שמתודלקות בדיזל אבל לאחרונה היא חוזרת לבנזין. הוא לא צופה שבקרוב יהיה השינוי הגדול, אבל למעשה, אין לדעת מתי הטכנולוגיה תשנה את העולם. בשנת 2040, עשרים אחוז מהמכוניות שיימכרו יהיו כנראה חשמליות ובעניין הזה ישראל משתרכת מאחור. תשתית היא מילת המפתח בתחום הזה. כך או כך, למרות שמדובר בעשרים אחוז, לא תהיה לכך השפעה על הביקוש לנפט, משוטם שציי המכוניות יכפילו את עצמם ממילא. להרצאה של בוניגטון בווידיאו

פאנל אתגרים בשוק האנרגיה

בפאנל על אתגרי שוק הדלק בארץ ובעולם בתנאי אי ודאות כלכלית ורגולטורית אמרה הגב' אסתר אלדן, מנכ"לית חברת דלק, שבישראל יש יותר תחנות למאה קילומטר מאשר ברוב המדינות באירופה, ככה שהיעדר תחרות הוא לא הבעיה של השוק פה. דלקן אוניברסלי, לדבריה, יהיה אפקטיבי רק אם ללקוח יש התקשרות עם יותר מחברה אחת וזה ממילא קורה רק בחברות הגדולות.

חן בר יוסף, מנהל מינהל הדלק, אומר שהדלקן יהיה מהפכה שתשפר את החיים של כל החברות ולא רק הגדולות. בתחום התחליפים הנוזליים, סיפר על שילוב מתנול וביודיזל – התקינה הישראלית מאפשרת שבעה אחוזים. על מנת לעודד את זה, משרד האנרגיה נותן מדי שנה מענק לפיתוח דלק משמנים ממוחזרים.

מר ערן יעקב, הממונה על השכר במשרד האוצר, חזר לנושא הרפורמה בחברת החשמל ולדעתו, בזכותה, הנהלת חח"י תוכל לנהל בצורה שהיא מבינה דרך הדירקטוריון וועד העובדים יוכל להגן על העובדים ולדאוג לרווחתם. בתוך הרפורמה יש כמעט 1,800 איש נטו שיעזבו את החברה לאורך שבע שנים. מדובר בתהליך מבורך לשם התייעלות. המשרד מלווה את הצעד הזה עם חוזים לבכירים וחופש ניהולי להנהלה מול מנהלים בכירים. לצד זה כמובן יש לשמור על העובדים, כי זה המשאב הכי חשוב של החברה – פרישה הוגנת וראויה לאורך שנים ופיצוי הוגן לעובדים כמקובל לעובדי ממשלה.

יעקב הבהיר שזכות השביתה חשובה וצריך להגן עליה, אבל מתוך הבנה לגורמים המאזנים כמו בתי המשפט. לפעמים כשאין לנו ברירה, ככל שאנחנו רוצים לעשת רפורמות שישרתו את הציבור. המדינה יודעת להצמיח תפיסה עתידית ולא להכניע אף אחד.

פאנל שרי האנרגיה לדורותיהם: דברים שרואים משם לא רואים מכאן

משה שחל, שר האנרגיה לשעבר

משה שחל, שר האנרגיה לשעבר

משה שחל, שר האנרגיה ספטמבר 1984-מרץ 1990

"הרפורמה היחידה שהייתה בחברת החשמל, שהגעתי אליה בהסכם לאחר שנה של מו"מ עם העובדים, שהם הגורמים המכריע והיא החזיקה מעמד עד היום. היה לנו סיכום עם ועד העובדים שאם לוחצים ידיים שני הצדדים מקיימים. כניסת היצרנים הפרטיים הביאה לשינוי דרמטי ביכולת ובהיקף הפעילות.

"אני הייתי סקפטי לגבי הרפורמה המדוברת בחברת החשמל משני טעמים: אחד, למה לקחת תחנות פועלות בצורה יעילה. והדבר השני, עם כל התנאים שישנם בארץ החשמל מגיע לכל בית כמעט ללא הפרעה. אני הייתי בעד הכנסת גורם שיתחרה עם חברת החשמל ולהקפיא את ייצור החשמל של החברה כיום. היה כלל שהמסים והבלו על הבנזין לא יעלו על ייצור החומר, כלומר ש-50% זה התקרה. היום אנחנו מגיעים לשיעור מס של מעל 60%".

מר עוזי לנדאו, שר האנרגיה לשעבר

עוזי לנדאו, שר האנרגיה מרץ 2009-מרץ 2013

"הרישיון של נובל לחפור את תמר עמד להסתיים במלוא שלושה חודשים, ואם לא הייתה ההנחיה להמשיך לחפש לא היה היום גז בישראל. מתווה הגז הוא חיוני ומעבר לכל השיקולים. השיקול החשוב ביותר הוא ביטחון האנרגיה. היום הביטחון האנרגטי של ישראל במצב חמור יותר, אנחנו היום עם מאגר אחד וצינור אחד ואלמלא מתווה הגז לא היינו מגיעים לשני מאגרים ויותר. קחו בחשבון כי במצב של רעידת אדמה או מלחמה ונפגעים מאגרי הגז, אין למדינת ישראל תחליף ל-70% מייצור החשמל שלה. לכן חשוב מגוון דלקים וחשובה יתירות בצנרת.

"אני חושב שכשמדובר במשק האנרגיה והגז, זה לא משק כלכלי אלא גם יש שיקולים גיאו-אסטרטגיים החשובים ממעלה ראשונה. הסכם אספקת הגז עם ירדן ומצרים – חשיבותם הרבה מעבר ליחסים הכלכליים. אנחנו מחזקים את מערכות היחסים לאחר 40 שנה של הסכם קפוא".

סילבן שלום, שר האנרגיה מרץ 2013 – מאי 2015

"אנרגיה זה משאב בינ"ל ועם כל הכבוד לנו, אנחנו מדינה קטנה ואנחנו לא המעצמה הגדולה בעולם בתחום האנרגיה. כאשר הצעתי את צינור הגז לטורקיה, המטרה הייתה לפתוח את שוק הגז לתחרות מול השוק הרוסי. אז ארדואן שיתף פעולה והאיחוד האירופי היה מוכן לתת לזה מימון של 85%, אבל פוטין עשה הכול כדי לסכל זאת, והוא עדיין עושה הכול. רוסיה נמצאת במצוקה קשה מאוד במצב שהיא לא יכולה לאבד את השליטה בגז כי היא תקרוס. רוסיה היום 140 מיליון בני אדם בלבד וב- 2040 יהיו בה 100 מיליון בלבד עם אוכלוסייה מבוגרת יותר, לכן האפשרות לקריסה כלכלית היא דבר מובנה ברוסיה. לכן הם לא יאפשרו להטיל סנקציות נוספות על איראן. מבחינתם, ארה"ב שולטת על רוב עתודות הנפט של העולם, מלבד איראן וסין. מבחינת רוסיה יהיה מדובר על הסוף, גם סין נסמכת רבות על איראן בנושא זה. לכן הן לא יכולות לאפשר לעצמן להגיע למצב כזה. כאן הצינור לטורקיה יכול להביא את ארדואן ליהנות מהמצב הזה. כל נושא האנרגיה דורש מבט רחב יותר.

"כל נושא ייצוא הגז יש לו השלכות מרחיקות לכת. אני צמצמתי את היקף הייצוא משמעותית ל-40% בלבד. ראינו מה עשתה ידיעה אחת על חתימת ישראל עם מצרים – הביאה לקריסה של שער המטבע, רק מתוך מחשבה שייכנסו כאן דולרים שישפיעו על שער המטבע. הייצוא עלול להביא לצניחה אדירה בשער המטבע – יפגע ביצואנים, במקומות העבודה ויביא לגידול באבטלה."

סילבן שלום

פרס מפעל חיים הוענק ליצחק תשובה על תרומתו למשק האנרגיה בישראל. כשעלה לקבל את הפרס ולהודות למכון האנרגיה, סיפר את סיפור חייו המרתק.

בנאום המלא תוכלו לצפות כאןועידת האנרגיה פרס מפעל חיים ליצחק תשובה

2018-03-07T17:27:56+00:00