כנס השפעות ודרכי התמודדות של זיהום סביבתי בקרקע ובמים

הכנס "השפעות ודרכי התמודדות עם זיהום סביבתי בקרקע ומים", שנערך זו השנה השנייה ברציפות, ביוזמת המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה בשיתוף המשרד להגנת הסביבה רשות המים והתאחדות התעשיינים, הציג את האתגרים הנצבים בפני הרגולטורים והתעשייה לטיפול בקרקעות מזוהמות ומי תהום. במסגרת הכנס ניתנה סקירה ע"י הרגולטורים המשפיעים, גב' שרה אלחנני – מנהלת אגף בכיר איכות מים ברשות המים ומר אבי חיים – רא"ג קרקעות מזוהמות ושפכי תעשייה במשרד להגנת הסביבה, לאור התמורות המהותיות שחלו בשנים האחרונות בחקיקה, איתור, הערכה וטיפול בזיהומי קרקע ומים. כמו כן, הוצגו בכנס שיטות שונות לשיקום וטיפול בקרקע ומי תהום מזוהמים. כאן נביא לכם חלק מהדברים שנאמרו בכנס, ובימים הקרובים נעלה לאתר את המצגות.

שרה אלחנני, מנהלת אגף איכות מים, רשות המים, דיברה על זיהום מקורות המים בישראל – מדיניות אתגרים ופתרונות בהרצאתה התמקדה אלחנני באתגרים העיקריים של איכות מקורות המים והדגישה שלמרות ואף בזכות סגירתם של כ-20 אחוז מכלל קידוחי מי השתייה בישראל בשל בעיות זיהום, המים שמגיעים אלינו הביתה ראויים וטובים לשתייה. כיום נחקרים כ-300 אתרים, בחלקם נמצאו חומרי נפץ מהתעשיות הביטחוניות ובאחרים, לעומת זאת, ניתן למצוא סל תרופות שלם רק במי התהום. בישראל כ-40 מוקדים של כתמי זיהום מתעשייה שללא טיפול ישרדו עשרות שנים בתנאי האקוויפר שלנו. מדובר בחומרים נדיפים ובעלי לחץ אדים גבוה מאוד שיכולים לחדור לתשתיות ולעכב את הפיתוח שלהן. אחרי עשרות שנים שהמדינה לא נטלה אחריות ולא טיפלה, תנופת הבנייה והצורך להפשיר שטחים הביאו לכך שחלק מהאתרים טופלו. לדברי אלחנני, לא תמיד ניתן לשקם את כתמי הזיהום, אולם תפעול נכון כגון כליאה הידראולית, יצמצם משמעותית את ההתפשטות שלהם.

מר אבי חיים, רא"ג קרקעות מזוהמות ושפכי תעשייה, במשרד להגנת הסביבה. הציג את המנגנונים לטיפול בקרקעות מזוהמות, וציין את רשימת ההנחיות המקצועיות של אגף קרקעות מזוהמות, אשר נמצאת באתר המשרד להגנת הסביבה, כולל הנחיות לדיגום ולניטור. באתר יש גם רשימת הבהרות שחשוב מאוד להתעדכן בה. כיום יש 550 מפעלים שעוסקים בפעילות מזהמת בסיכון. ברגעים אלה יש כ-200 אלף טון קרקע מזוהמת שמועברת לשיקום או לאתרי פסולת, טיפול ביולוגי, השבה או מיחזור. לתחושתו של מר חיים, יש ניצול לרעה של המדיניות הנוחה שמשתדל המשרד להגנת הסביבה ליישם. האתרים שנמצאים כיום בכותרות הם בעיקר בסיסי צה"ל לשעבר, ובהם בוצעו בדיקות גז ומי תהום. תוצאות הסקרים מצביעות על זיהומי מתכות וזיהומי קרקע. נדרש סקר גז אקטיבי בתום שלב פינוי הקרקע לאתרי הטמנה. הקשר בין התווך הרווי והלא רווי משמעותי מאוד. חלק מהדוגמאות שניתנו היו כורדני, שעליו נפרט בהמשך ואתרי הרכבת הקלה.

כמו כן, ניתנה הרצאה ע"י היועץ המשפטי של מכון האנרגיה, עו"ד אריה נייגר, על התמודדות התעשייה עם רגולציה מכבידה.

אינג' אלי אלגריסי הרצה על פירוק תרכובות דלק במי תהום באמצעות מערכת EBR (אלקטרו ביו-רדיאיישן). והיכולת לעצור תנועה של מתכות כבדות במי תהום באמצעות אלקטרוקינטיקה.

על שיקום בהיקף רחב כמקרי מבחן לקרקעות שבימים אלה עוברות שיקום בהיקף גדול יחסית, שמעו האורחים בכנס גם את חיים חמי, מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים קישון וגם את שי פאר, מנכ"ל חברת IED שהציג בפירוט את ניהול פרויקט חקירה ושיקום של בסיס כורדני בקריות. מר חמי הסביר כיצד מטפלים בקרקע ועל הבחירה בשיטה. בשל העובדה שנדרשו גם מענה למפגע האקולוגי של הזיהום מבז"ן וגם העמקה של הקישון בשל ההצפות באירועי גשם, נבחרה שיטה זו של העמקה וטיפול ביולוגי.

זו דוגמה ל"מזהם משלם" כאשר בעלי עניין הרימו פרויקט שיקום שלא היה כדוגמתו בעלות של 220 מיליון ₪ שגם המדינה וגם הרשות המקומית השתתפו במימונו, מה שנתן תחושה שמישהו לוקח אחריות. השטח לטיפול הופקע מקיבוץ יגור, כשהקישון הוטה מול בז"ן ובאתר עצמו הוצאה הקרקע וטופלה במקום. יריעות פלסטיק נפרשו למניעת חלחול מזהמים לקרקע ובאמצעות מחפר שנקרא דרג'ר. אבל במקום להכביר במילים, תנו לתמונות לדבר בעד עצמן. צפייה נעימה: https://www.youtube.com/watch?v=odVABPlDqX0

על שיקום הקרקעות בכורדני הרחיב שי פאר, מנכ"ל IED. בקרקע בקרית מוצקין, שהייתה בסיס צה"ל אמורות להיבנות כ-3600 יחידות דיור. בפרויקט מעין זה יש להתחשב גם בסביבת המגורים המקיפה את השטח באופן צפוף ולכן חולק השטח ל-14 חלקים שהשתחררו בזה אחר זה. בשלב הסקרים ההיסטוריים נתקלו החוקרים בחוסר שיתוף פעולה מהצבא ונדרשה מהם עבודת בלשות של ממש שכללה השלמת סקרים, איתור וראיונות של אנשים ששירתו במחנה וכולי. לאחר מכן בוצעו סקרי קרקע ומי תהום וכן חפירה ופינוי מוקדי זיהום בהתאם לדוחות הממצאים. אחרי סקרים נוספים נערך גם סקר סיכונים בשיטת IRBCA . הכנסת שיטות טיפול חדשניות באתר עצמו, חסכה שינוע קרקעות להטמנה רחוקה, שינוע שגם לו יש השלכות של זיהום אוויר. באחד מתאי הזיהום נמצאה עדשת דלק גדולה יותר ודלק שנשפך לקרקע בכמויות גדולות. מה שעלה וצף – טופל וסונן וכיום נשארו בשטח רק בורות ניטור.

ד"ר מיכל שכטר מחברת LDD סקרה את חשיבותם של הסקרים ההיסטוריים להמשך החקירה הסביבתית ומנכ"ל חברת LDD, ד"ר רפי מנדלבאום, דיבר על מזהמים חדשים ממשפחת הפר-פלואורו – פחמימנים וחשף בפני האורחים עולם חדש של מזהמים שהתגלו בשנים האחרונות ומקורם הוא בדרך כלל בחומרים לייצור פילמים וקצפי כיבוי אש. שיטות הטיפול המקובלות בתחום הן in situ- pump&treat.

על פיילוט חדשני נוסף סיפר גל מנדלבאום: טיפול ביולוגי בזיהום במי התהום במפעל במרכז הארץ שבו נמצא זיהום בחומרים אורגנים מוכלרים (בעיקר ב- Trichloroethylene) (TCE). המזהם נמצא בשכבת המים העליונה בלבד, וריכוזיו נעו בין עשרות לאלפי מיקרוגרמים לליטר. ב- 2015 בוצע פיילוט לשיקום המים במפעל, באמצעות חיידקים אנ-אירוביים, מפרקי חומרים אורגנים מוכלרים. יתרונות השיטה הינם: שימוש בחיידקים טבעיים ללא פגיעה במרקם הביולוגי הטבעי, הזרקה חד פעמית של התמיסה, השלמת תהליך פירוק המזהמים המוכלרים למרכיבי היסוד, הקטנת אפקט הריבאונד, יעילות גם בתווך חרסיתי באקוויפר בו המוליכות ההידראולית נמוכה ומחירה הזול באופן יחסי ליתר החלופות. השיטה הועדפה על פני חלופות, כגון שאיבה של המים וטיפול מעל לפני הקרקע (P&T), בשל המוליכות ההידראולית הנמוכה של הקרקע ו- Air Sparging או הזרקת מחמצנים, בשל משכן הארוך ומחירן הגבוה.

הנהלת המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה מודה לכם על שלקחתם חלק בכנס ומקווה לראותכם בשנה הבאה.

רשימת מצגות

[/fusion_title][fusion_text]

מצגת אולג גרנד
השמירה על איכות מקורות המים – שרה אלחנני
הצגת המנגנונים לטיפול בקרקעות מזוהמות – אבי חיים
התמודדות התעשייה עם רגולציה מכבידה
טיפול במזהמים אורגניים מוכלים – אילן בן נח
מדיניות חקירה ושיקום זיהומים עם סיכונים סביבתיים – רוני בריל
ניהול האצת הפירוק הביולוגי של פחמימנים בקרקע
סקרים היסטוריים וחשיבותם להמשך החקירה הסביבתית – מיכל שכטר
פירוק תרכובות דלק במי תהום – אלי אלגריסי
פרויקט רחב היקף של חקירה ושיקום – שי פאר
פרויקט שיקום נחל קישון
שיקום אקוויפרים מזוהמים עוד – עמית ברכה